ה-Sherpa הם אופני ה Bikepacking החדשים של Rocky Mountain – אופניים שלא ניתן להתעלם מהם. מדובר באופני 27+, מה שאומר שהחישוק הוא בקוטר של 27", אך בשילוב עם הצמיגים הנבחרים הקוטר המתקבל הוא 29". כלומר – הרבה גומי מתגלגל שם. שלדת הקרבון שקיבלה דגש עם צביעה מיוחדת היא בין היפות שראיתי, הצמיגים השמנמנים (2.8) על חישוקי WTB Scraper רחבים (45 מ"מ), ומשקל מטעה של כ 14 קילו.

צילם: גיל ליסוביץ'
מאת: עמרי בן יעיש

Sherpa בתרגום חופשי מטיבטית – אנשי המזרח, הם אותה אוכלסייה החיה בהימלאיה. הם מורגלים בתנאי מחיה קשים, בקור עז ובסחיבת משקלים כבדים על גבם בעודם מקפצים מסלע לסלע בנעלי אצבע עשויות צמיג מאולתר. על פניו – נשמע בדיוק כמו התכונות הנדרשות לאופני מסע שאמורות לסחוב משקלים, אבל להשאר כייפיות ולשדר תחושת קלילות בסינגלים בעודן עמוסות. האם אנשי המזרח של נפאל יבחרו בSherpa בתור בהמת המסע האידיאלית?

– דגם: Rocky Mountain Sherpa
– מחירון: 22,000
– משקל רטוב: 14.2 ק"ג (רטוב-כולל פנימיות עם חומר ופדלים)
– ייבוא ושיווק:  רוזן ומינץIMG_4566
פרולוג

בשנים האחרונות יצא לי לטייל רבות בסגנון הבייקפאקינג: טיול של שלושה חודשים בפרו ואקוודור, וגם ב HLC בישראל (מבלי שהצלחתי לסיימו לצערי). נהייתי בייקפאקר כפייתי – בוחן ומזמין לי בדיוק את הציוד שאני רוצה, את הפנס שיחזיק הכי הרבה שעות, את התיקים שיושבים הכי טוב מתחת לאוכף ועל הכידון, משפצר את האופניים בצורה כזו שיתאימו ל-18 שעות של רכיבה ביום למשך מספר ימים…

שעת לילה מאוחרת. זוהר קנטור – אושיית הבייקפאקינג על הקו: "שמעת על רוקי מאונטיין Sherpa (ב'פ' דגושה)?"
אני: " דגם הבייקפאקינג (שוב..'פ' דגושה) של רוקי מאונטיין לא?"
זוהר:" בדיוק. גיאחה מבייקפאנל דיבר איתי, הן מגיעות לארץ, המלצתי עליך, אתה הולך לבחון אותן…"
זה השלב שלא יכלתי להסתיר את ההתרגשות וקפצתי על ההזדמנות.

IMG_4425-001

בייקפאקינג – על מה ההייפ?

בשנתיים האחרונות צבר תחום הבייקפאקינג תאוצה גדולה מאוד בארץ. את רובה אנחנו חבים למספר מצומצם של נפשות פועלות שנדבקו בחיידק והחליטו להרים אירוע ברמה בינלאומית לאחר שהתנסו באחד כזה בעצמם.

באפריל 2014 התקיים בארץ מירוץ הבייקפאקינג הראשון. קומץ רוכבים התייצבו על קו הזינוק של התחרות נטולת הסיוע והמקטעים. כן.. אין סטייג'ים, רק קו התחלה אי שם במג'דל שמס ונקודת סיום אמורפית באילת. כל רוכב לעצמו. בלי דרפטינג, בלי Feed Zone ובלי ביקור משפחתי בצומת גולני עם החמין של אמא.

IMG_4310

המכונה הטיפוסית ל Bikepacker: דווקא Hardtail בסיסי בד"כ

אחרי שני HLCים על שלדת קרבון כפולת שיכוך, מרובת מייסבים ותסבוכים, החלטתי שגם הגיע הזמן שאני אבנה בהמה כזו שתיקח אותי לכל מקום באמינות מירבית. בדיוק כמו טנדר הטויוטה הבנוי לתלפיות. קשוח, ספרטני, אמין. לכן בבואי לבנות אופניי בייקפאקינג, הלכתי על הקונספט הישן והטוב: שלדת כרומולי איכותית שאפשר לרתך בכל חור בדרום אמריקה (Niner), צירי גלגלים רגילים (9 ו10 מ"מ) שניתן למצוא בכל מקום בעולם, בולם עם מוניטין אמינות ידוע וסטירר רגיל (ריבה), שגם אם הוא שובק אני עובר לריג'יד, מערכת הילוכים בסיסית של שימאנו XT  בת עשרים הילוכים ואיך לא (רחמנא ליצלן) ברקסים מכניים. למה מכניים? כי ב- HLC  האחרון למדתי את כוחו של בוץ (הרבה בוץ) ומלח. שני הברקסים ההידראולים שלי שבקו באותו קטע של ה-HLC והחלו לדלוף מהבוכנה.

בקיצור – הבנתם מה אני מחפש באופני בייקפאקינג נכון? וזה לא רק אני- זה די מאפיין את הגישה של רוב הבייקפאקרס, פשוט בגלל הצורך בפשטות ואמינות ומתוך שאיפה לאפס תקלות באיזורים נידחים.

IMG_4593

סקסאפיל ושלדה

כמו כל ההתחלות, גם הדייט הראשון שלי עם הSherpa לא התחיל חלק. לאחר שעברנו את שלב הרושם הראשוני בסניף של רוזן ומינץ והצלחתי להוציא ממנה את מספר הטלפון שלה, החלטנו לזרום יחד לירוק בבן שמן לאור שקיעה (דייט ראשון לא? צריך להשקיע).

אז מה הופך את ה-Sherpa לאופניי בייקפאקינג ייעודיים ומה מבדיל אותם מאופניים אחרים שעומדים בקטגוריה של Mountain Touring כמו למשל Surly Ogre? ה-Sherpa הם לא עוד בהמת משא שנועדה לסחוב את הרוכב על ציודו, אלא מכונה משומנת שכמהה שיקחו אותה לקצה. והמכונה הזו נשארת כייפית וזריזה גם כאשר העניינים מתחילים להסתבך.

IMG_4505

Rocky Mountain התבססו על שלדת ה-Element קארבון המוכרת שלהם. המשולש האחורי מאלומיניום, עבר כמובן התאמה על מנת להתמודד עם צמיד 27.5+ בשילוב עם מעביר קדמי (בניגוד למגמה הנוכחית בשוק), אך האופי המצוין של השלדה המקורית עדיין נוכח. ע"פ היצרן, באופניים הושקעו אינסוף שעות פיתוח ושיתופי פעולה (בין היתר עם מאניטו ו- WTB) על מנת להגיע להרמוניה בין כלל המכלולים.

אגב, השמועה אומרת שבעתיד רוקי מאונטיין יציעו לרכוש סט תיקים תואם לשלדה היישר מבית היוצר של Porcelain Rocket שנחשבים לחלוצים בתחום. בתחום העיצובי –  את של השלדה מעטר איך לא – אריה שלג טיבטי שקשה להישאר אדיש אליו. הקו העיצובי ממשיך גם לצמיגים והחישוקים שמעוטרים באותו סגנון.

IMG_4625

מפרט

פירקתי גלגל קדמי והעמסתי את הSherpa על הטנדר הספרטני והופה – הפתעה! הציר הקדמי אינו מהנפוצים בשוק. מדובר בציר hex lock ייחודי של מאניטו ברוחב של 110 מ"מ ובקוטר 15 מ"מ עם מנגנון סגירה שבכל פעם שפירקתי גלגל קדמי, גרם לי לקלל את אלוהי הסטנדרטים. מעבר לעובדה שכל פירוק והרכבה לקחו לי מעבר לדקה, דרך קבע ראיתי שבבים של מתכת על קצה הציר. תקראו לי מיושן – אבל באופני בייקפאקינג אני מעדיף סטנדרטים קצת יותר ישנים ונפוצים… כאלו שאוכל למצוא בכל חנות בדרך במקרה תקלה (לא שאני צופה אחת כזאת…אבל Shit happens..). על פניו – מדובר בסטנדרט שאני מאמין שיילך ויעשה נפוץ יותר ויותר עם הזמן. הוא בהחלט מקנה קשיחות ויציבות מוגברת הן של המזלג הקדמי והזנב האחורי המוצלח אבל עד אז…

ה-Sherpa מצוידים במערכות הינע ברמת SLX ו Deore (מעביר אחורי של XT), קראנק של RaceFace בטווח של 24-38 מדגם  Turbine(בחירה מצוינת בגלגל שיניים קטן וכ"כ נחוץ באופניים עמוסות)  וקסטה HG50 של שימאנו בטווח של 11-36. כולם בסטנדרט של 2X10.

החישוקים פותחו ע"י WTB ועונים לשם Scraper. מדובר בחישוק בקוטר של 27.5 אינצ'ים וברוחב של 45 מ"מ. הגלגל הקדמי משודך לנאבה של Sunringle ברוחב 110מ"מ והאחורי משודך לנאבה של DT מדגם 350 ברוחב 148מ"מ.

מנוי חינם ל BIKEPANEL

נהנה מקריאת הכתבה? זו לא האחרונה...
הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים למגזין של בייקפאנל בניוזלטר השבועי.





הצמיגים, גם הם מבית WTB מדגם Trailblazer ברוחב של 2.8 אינצ'ים ופרופיל לא אגרסיבי מדיי שנועד פשוט להתגלגל ולהתגלגל. בעזרת השילוב של השניים רוקי מאונטיין כיוונו להשיג ציפה גדולה יותר ואחיזה שגם לסלע החלקלק ביותר יהיה קשה לערער.
הקוקפטיט הקצר יחסית, תוצאה של Top Tube קצר, סטם של Race Face באורך 70 מ"מ וכידון Riser ברוחב של 725 מ"מ תורמים כולם יחד לתנוחת רכיבה זקופה יחסית שתשמור את הרוכב רענן יותר לאורך היום.
מוט האוכף של רוקי מאונטיין בקוטר של 30.9 עם אוכף צר מדיי לטעמי של WTB מדגם Race Volt משלימים את החבילה.

IMG_4380

על שיכוך וריסון ה- Sherpa אמונים הבולמים של מאניטו. Magnum קדמי, בעל 120מ"מ של מהלך בגרסאת 27.5+ שפותחה לאחרונה ונועדה לאפשר מספיק קלירנס לצמיג השמנמן. הבולם האחורי מדגם McLeod מספק 95 מ"מ של מהלך. שני הבולמים בעלי שלושה סוגי כיול שונים ומוצלחים. האחד זה לחץ האויר שניתן לשינוי באמצעות משאבת בולם, השני הוא הריבאונד הסטנדרטי והשלישי נקרא Incremental Platform Adjust או IPA ומקנה יכולת לשלוט על רמת הנוקשות של הבולמים ע"י ידית שמשנה את הלחץ בתוך הבולמים. לטעמי, על אף התפקוד המצוין שלהם, הבחירה בבולמים מהיצרן הכי פחות נפוץ בשוק דווקא באופניי בייקפאקינג מעט תמוהה (בעיקר בהיבט התחזוקתי של העניין).

פרט קטן אך חשוב הוא האפשרות לחבר כלוב בקבוק מים נוסף מתחת ל down tube.

לסיכום היבט האבזור – על פניו מערכות מעט בסיסיות לאופניים בעלי תג מחיר של 22,000 ש"ח אך למעט צירים ובולמים שלא תרצו להתקע איתם באמצע עיירה נידחת עם חנות אופניים בודדת בארה"ב (ולגבי הבולמים – גם בישראל…), דווקא אהבתי את הבחירה בקומפוננטים פשוטים ואמינים שעושים עבודה טובה.

שרפה Sherpa

האם ה Sherpa וגישת השיכוך הכפול מתאימים ל Bikepacking?

אחרי שהתגברתי על מנגון הפתיחה וסגירה של הציר הקדמי פרקתי את האופניים, ניפחתי את הצמיגים ב-20 PSI, את הבולם הקדמי ב 70 psi  ואת הבולם האחורי ב 150 PSI ויצאתי לדרך. ה-Sherpa, כסוס פרא שלא ניתן לביות, בעטו והכאיבו לי בכל הגוף. הרבה מעבר למה שציפיתי מאופנים שמנמנים (סליחה, מלאים). התחלתי להבין עם מי יש לי עסק. הSherpa אולי מטעות במראה ומשדרות רכות של ספינה, אך מדובר באופניים קשיחים ומהירים ממה שניתן לצפות עם התנהגות דומה יותר לאופני קרוס קאנטרי, רק עם תנוחת רכיבה נוחה וזקופה יותר (הודות ל Top Tube וסטם יחסית קצרים ) שתשאיר אתכם רעננים לאורך שעות על האוכף (היי… זה מה שאני מחפש לא?)

לאחר סבב כיולים נוסף שכלל בין היתר הורדת לחץ אוויר בצמיגים לכ-13 PSI והורדת לחץ בבולם האחורי ל-140 המצב השתפר פלאים, אך אז האופניים היו לי רכים מדיי וניפחתי חזרה ל-150. את הריבאונד כיילתי לחזרה מהירה יותר (היה איטי מדי במקור) ואת ה IPA שהזכרתי קודם העברתי מהמצב הקשה עליו היה למצב הרך.

בדייט השלישי העניינים כבר ממש זרמו וה-Sherpa ואני מצאנו עצמנו מגשימים את ייעודם. סוחבים משקלים ומקפצים מסלע לסלע. מתקלים בנקל מדרגות סלע בגובה מטר וקופצים דרופים דומים. עמוסים או לא, ה-Sherpa שמרו על זריזות ותחושה קלילה. הבולמים של מאניטו בשילוב הצמיגים השמנים עשו עבודה מצוינת בשיכוך המהמורות ושידור התחושות מן הקרקע לרוכב.

IMG_4623

לאחר שלושה שבועות על האוכף, נהיינו כבר ממש חברים והחזרה לאופני ה-29 "הרגילים" שלי הייתה כואבת. זה יצר חידוד נוסף ליכולות של ה Sherpa ביחס לאופני הארד טייל טיפוסיים יותר לבייקפאקר: פתאום שמתי לב כי מכשולים ומדרגות שהייתי מטפס מבלי לשים לב על גבי הSherpa, היוו אתגר עבור אופני הקרוס קאנטרי הקלילים בעלי הסוליה הדקה. למדתי להעריך את שכבת הגומי המכובדת שעיטרה את צמיגי הSherpa.

באופני בייקפאקינג, בייחוד בזמן שהם עמוסים, רחב יותר משמעו טוב יותר. כל קמצוץ של אחיזה מקבל משמעות ומשקלם של האופניים נפרש בצורה טובה יותר על פני הצמיג הרחב (וכך מושג אפקט הציפה הנחשק). אלו הם באמת אופניים שיתקלו כל מכשול וכל תוואי שטח. הרגשתי בחסרונם רק בקטעי ישורת אספלט ארוכה שם החיכוך נתן אותותיו וחברי לרכיבה החלו פותחים פער. אבל ה-Sherpa עוד לא אמרו את המילה האחרונה – ברגע שהגענו לחול הרך או לאבני המדבר מפרקות העצמות יתרונות הצמיגים הרחבים באו ליידי ביטוי ואני חזרתי לככב בפרונט.

IMG_4242

ברכיבת בייקפאקינג, הרוכב עשוי לגמוע כמאתיים קילומטר ביום במשך שעות רבות על האוכף. בהיבט הזה ה-Sherpa הינו כלי אידאלי. השילוב בין בולם אחורי קצר-מהלך יחד עם צמיגים שמרסנים את מרבית רחשי הקרקע ותנוחת רכיבה זקופה יחסית שומרים את הרוכב רענן ודוחים את העייפות.

רוקי מאונטיין הצליחו ליצור מכונה שיודעת להתמודד היטב עם המשקל העודף וחשוב מכך, אחרי מספר "רכיבות כיול" ניתן לתמרן ולהביא את הבולמים למצב הרצוי גם בלי משאבת בולם (ע"י משחק עם ה-IPA בלבד). פרמטר חשוב עבור אלו שעבורם ה-Sherpa יהיו סוס בודד באורווה.

עם או בלי משקל, השרפה התמודדו בצורה מעוררת השתהות בתמרונים ופניות טכניות. בעת העמסה – סיבוב ידית ה-IPA בשני קליקים (בכיוון ההקשחה) וקיבלתם את התוצאה הרצויה. פעולה זו גם תבטל כמעט לחלוטין את הבובינג הזניח מלכתחילה ויאפשרו לרוכב להפיק את מלוא יעילות הדיווש בעליות.

IMG_4415

אז למי מתאימים הSherpa?

על פי הפרסומים, הSherpa מתאימים לקהל יעד מאוד ספציפי. כזה שמרבית הרכיבות שלו כוללות לפחות לילה אחד בחוץ תחת כיפת השמיים ושק השינה תמיד תלוי לו על הכידון. משלושת השבועות שבילינו יחד אני יכול העיד שמדובר כאן בהרבה מעבר לכך. הSherpa יתאימו כמובן לבייקפאקר החובב, זה שאחת לחודש חודשיים גם מקבל פס לסופ"ש מדברי, אך לדעתי יענו על כל הדרישות של רוכב AM עם צמיגים בשרניים ומהלך מתלה קדמי מכובד, שלדת קרבון איכותית ואופנתית ומכלולים איכותיים.

האם הייתי בוחר בהם כזוג יחיד? כנראה שלא. חשוב לזכור שאופניי בייקפאקינג לעד יהיו פשרה ואין זוג אחד שיתן את המענה הכי טוב בכל הקטעים. תוואי השטח משתנה ללא הרף, החל מקטעי כביש ארוכים, שדות בוציים וטובעניים ועד לדרך לא דרך זרועת חלוקי מדבר. וכיוון שמדובר בפשרה, הבחירה שלי נותרה בעיניה על אופני הארדטייל עם שלדת כרומולי או טיטניום, גלגלי 29 בשרנייים (גילוי נאות – מייד אחרי המבחן עליתי מידה באופני ההארדטייל שלי מ-2.1 אינצ'ים ל- 2.35 אינצ'ים שנתנו שיפור דרמטי), בולם מיצרן ודגם נפוצים, צירים סטנדרטיים וכו'.

צילם: גיל ליסוביץ'
מאת: עמרי בן יעיש