אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מעניינת למדי בתחום רכישת אופני מרתון חדשים.

הודות לכמה שחקנים מובילים שהעלו את הרף, יש תזוזה משמעותית בדרישות הרייסרים מאופני המרתון שלהם וזה משפיע על כל השוק. חלק מהיצרנים הספיקו להציג אופניים מעודכנים עם צירי Boost, גאומטריה ארוכה ונמוכה יותר, ומקום לשני בקבוקים בשלדה כבר ב 2016, אבל אחרים התעכבו, והשנה – יש לזה משמעות חזקה.

KTM הייתה מהראשונות להשיק את הדור הבא של אופני ההרים על פי המגמה העדכנית, בעוד רבים מהמותגים האחרים ממשיכים  למכור דגמים חסרי צירי Boost, ומחכים לדור הבא שיגיע לחנויות אי שם בסוף 2016… את ה KTM Scarp Prestige שבמבחן אפשר להזמין כבר כעת.

מאת: נמרוד כהן וגיא חלמיש
צילום: יוג'ין לויט וגיא חלמיש
image001

זה Scarp וזה Scarp, אך המבחן מגלה מיד שני זוגות אחרים לגמרי

במבחן שערכנו נימי ואני לדגם ה-Scarp היוצא בשנה שעברה כתבנו בסיכום: "שני הבוחנים אהבו את ה-Fun Factor וכריזמת השביל, עם בחירות האבזור המפנקות והשוות של ה-KTM, אולם לא יבחרו בהם כבן לוויה לתחרות מרתון עם המשקל הזה ועם העדר נעילה חזקה מאחור". רוצה לאמר – הסקארפ הקודמים הם למעשה אופני סינגלים כיפיים ומפנקים עם יכולת מרתון מסוימת אך לא מיטבית. ה-Scarp של 2016 הם אופניים אחרים לחלוטין, שתכנונם החל מאפס. בתקציר מקוצר ביותר: זו התשובה של KTM לרוכבים המחפשים אופני מרתון רייסריים אמיתיים. אלו הם אופני הסמרתון/אפיק ישראל/קייפ אפיק וכולי אם תרצו, אופניים שמיועדים להיות קלים, מהירים, משככים במידה ולהביא אתכם בצורה האופטימלית לקו הגמר של מרתון אופני הרים.

 

מנוי חינם על מגזין BIKEPANEL!

נהנה מקריאת הכתבה? זו לא האחרונה...
הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים למגזין של בייקפאנל.





 

 

  • דגם: KTM Scarp Prestige 2016
  • מחיר: 34,500 שקלים
  • משקל: 10.9 רטוב (טיובלס עם צמיגי Driver של פנרייסר, שני מחזיקי בקבוק ופדלים XT)
  • יבואן: דלב מוטרוספורט – לאתר האינטרנט של המותג בישראל (מפרסם באתר)
    image003

שלדה – לוק סקסי בטירוף!

ה-Scarp החדשים משדרים מהירות: בצביעת שחור מט-כתום מט, עם צינורות דקיקים ומעוצבים והמזלג היפה בעולם – ה RS1 ההפוך של רוקשוקס בצבעי השלדה התואמים. הנגיעות הקטנות מושלמות עד רמת הברגים הכתמתמים במחזיקי הבקבוק (חלקם אלן רגיל חלקם טורקס אגב, נמליץ להחליף למה שנתמך באולר הכלים שלכם), מדבקות חישוקים כתומות וכולי. זה עיצוב סקסי ומהיר. צינורות דקים, קווים ישרים, מודרני לאללה בגאומטריה. יש משיכה.

המשולש האחורי הוא ממש תאווה לעיניים: תומכות השרשרת מרובעות ומסתיימות במעין משולש קרבון יפה בציר, שם הן נפגשות בתומכות אוכף דקיקות ושטוחות בצורה אסימטרית. תומכות האוכף האלה הן לא סתם צינורות – יש להן תפקיד דינמי בתוך המתלה, והן מתכופפות ממש בשיכוך במקום ציר נוסף בשלדה. חוליית מתלה אחודה מקרבון, וכל המתלה מייצר מהלך של 90 מ"מ בעזרת בולם אחורי רוקשוקס מונרק XX עם נעילה הדראולית מהכידון, שנועלת בו זמנית את שני בולמי הזעזועים, קדמי ואחורי.
image005

המשולש הקדמי בנוי על פרופילים מרובעים בצינור התחתון (גישה שאומצה כבר לטיוב יחס משקל-קשיחות באופני כביש), ומרווח מפשעה מאוד נדיב בצינור העליון, שגם מונע אפשרות מגע בין הכידון לצינור העליון בנפילה או תזוזה לא רצונית. כל שילובי החוליה והמזלג עם הצינור העליון הן עבודת אומנות בקרבון אלגנטי – הכל נכנס לתוך הצינור העליון בצורה נקייה ויפה שממשיכה את השיפוע בקו ישר מהכידון ועד לציר הגלגל האחורי.  

בעיה מוכרת באופני "29 שחלק מהיצרנים עדיין לא פתרו היא גובה הקוקפיט. פה צינור הראש מאוד נמוך וקצרצר ומאפשר הרכבת כידון נמוך ליצירת תנוחה אווירודינמית ורכונה כמו שרייסרים אוהבים לפני שהם יוצאים להתקיף.

כל השלדה משדרת איכות גבוהה, ועדכניות – הכנה למעביר קדמי צף על הזרוע האחורית (אופני המבחן היו עם 1×11), חיווט פנימי, הכנה לחשמלי, מיגון תומכות השרשרת מהשרשרת, לא פספסו פה כלום…
image007

מה תשתה?

אחד הטרנדים המתפתחים לאחרונה הוא בעניין הבקבוקים – יש מאמץ לתכנן אופניים שמאפשרים לאכלס שני בקבוקי שתייה בתוך המשולש הקדמי של השלדה, בדומה למה שנהוג בשלדות זנב קשיח או בספשלייזד אפיק. זה צורך הלקוח מעולם התחרויות הגדולות, שם המארגנים ממקמים נקודות מים במרחק שניתן לרכוב עם שני בקבוקים. בארץ זו דרישה עם מעמד מיוחד, כי בשל תנאי החום, שני בקבוקים הם צורך בהרבה אימונים וטיולים ולא רק בתחרויות.

ב-KTM החדשים יש את האפשרות הזו, בערך. בשלדת הסמול שבחנו (מידה 43 או 17 אינץ', הקטנה מתוך 3 המידות שמיוצרות, שמתאימה לנו – רוכבי מדיום בד"כ) היה מקום לבקבוק אחד קטן מעל לצינור התחתון, אך בכלוב הבקבוק השני, האנכי שיושב על צינור הכיסא, הצלחנו לשים רק קופסת כלים עגולה ונמוכה המיועדת למתקן בקבוק. הבקבוק השני נדד אל מתחת לצינור התחתון, מקום פחות אידאלי עקב איסוף לכלוך ועקב גישה קשה יותר אליו. הגיעו אלינו דיווחים שנמצא אלתור – הכנסת בקבוק 500 מ"ל לכלוב שעל צינור האוכף, כשהוא הפוך כלפי מטה. אבל צריך לזכור שוב – מדובר בשלדת 17 אינץ', וזה עדיין עדיף משמעותית על אופניים אחרים שיש להם מקום אחד בלבד בתוך השלדה, ורוכביהם נאלצים להתקין עוד מתקן על מוט האוכף, ואין להם אפשרות לבקבוק שלישי מתחת לצינור התחתון.
image009

גאומטרית על חלל

עוד נפרט על זה בחלק שמתאר את הרכיבה, אבל נגלה כבר עכשיו – עם ה Scarp החדשים KTM הצליחו לייצר את הגאומטריה שהיא מהמוצלחות ביותר שנתקלנו בה עד כה לאופני מרתון 29. היא מודרנית וארוכה יותר מרובם של האופניים האחרים בשוק: במידה 17 שבדקנו הטופ טיוב האפקטיבי הוא 600 מ"מ ובסיס הגלגלים  1,129 מ"מ.

לצד בסיס גלגלים ארוך יחסית זווית צינור הראש היא של 70 מעלות, והיא חוברת לתומכות שרשרת קצרות של 440.7 מ"מ, תוצאה מהמעבר לצירי 148מ"מ (Boost) בגלגלים המאפשרת להסיט את קו השרשרת מעט, להרחיק הצידה את המעביר הקדמי, ולכן לקצר את תומכות השרשרת כך שהגלגל לא מפריע למעביר שהוסט. קרוב לוודאי שהמספרים האלה הם הדור הבא של גאומטריית הקרוס קנטרי/מרתון: ארוך, נמוך, זריז ומהיר. ברמה הביקורתית נציין שיש פה רק שלוש מידות. זה תמיד יהיה פחות אידאלי בהתאמה לקשת רוכבים רחבה מאשר חמש מידות נגיד, וזול משמעותית לייצור מנגד.
image011

העקרונות של הגאומטריה החדשה ברורים: הם מיועדים לייצר היגוי מהיר ונכון יותר על ידי הארכת ה Top Tube ושימוש בסטם קצר (מה שמשאיר את מרחק האוכף-כידון הפיזיולוגי של רוכבים ללא שינוי ביחס לגאומטריה "הישנה"). בנוסף מקצרים את תומכות השרשרת מה שידוע כמשפר זריזות היגוי, יכולות טיפוס והעברת כוח. אגב, מי שנמצא פה כבר הרבה שנים בטח זוכר "מהפיכה" כזו מן העבר: גאומטריית הג'נסיס שהציג גארי פישר כבר ב-2005. גאומטריית ה"נמוך וארוך עם סטם קצר" שטפה את ענף האנדורו בעולם (בהובלת מונדרייקר), וכעת מגיעה גם לקטגוריית המרתון.

עשינו עבודת מחקר קצרה עבורכם כדי לראות את ההבדלים במידות המשפיעות על ההיגוי בין שלוש זוגות שהקדימו והציגו Boost השנה לבין שלוש זוגות ללא צירי ה148 החדשים. ה KTM נהנה מתומכות שרשרת קצרות יחסית (אם כי לא הכי קצרות), ומטופ טיוב אפקטיבי ארוך יחסית שמתאים לסטם הקצר.
image013

חלקים 

הדגם העליון השנה ב KTM מולבש בחלקי תאגיד SRAM עם מערכת הקצה שלו: XX1 (למעט המעצורים). נימי טוען שקשה לו לחזור אחורה מהילוכים החשמליים עימם הוא רוכב רוב הזמן, אך הוא מציין שטווח הקסטה של SRAM עם 10-42 שיניים, מייצר יתרון משמעותי ברכיבה בתנאים משתנים בקיצוניות ביחס לקסטת ה-XTR שמסתפקת ב-11-40 שיניים. לעומת זאת לתחושה הנוקשה והרועשת יחסית של העברת ההילוכים הוא לא התרגל במהלך המבחן. גיאחה רוכב ביומיום על סקארפ ממודל 2015 המצוידים במערכות XTR מכניות, והוא הרגיש כאילו המערכת הטובה ביותר של סראם שקולה בהרגשה למערכת השנייה-שלישית של שימנו: אין אפשרות להעברת מספר הילוכים בלחיצה אחת, אין אפשרות להעלאת הילוך גם במשיכה וגם בדחיפה של ידית המעביר, המרחק בין מתג ההעלאה למתג ההורדה גדול מדי (אחת עמוקה מדי) והרוך המדויק של השימנו חסר לו.

אם כבר מדברים על הילוכים: לחלק מהרוכבים ה"פחות מקצוענים" גם הטווח המורחב של הקסטה של SRAM (שלא לומר זה המצומצם יותר של SHIMANO) לא מספיק למרתון קשה רב יומי ולכל פני ההר באמת. שמעו סוד קטן: מתחרי XX1 המתחרים בחו"ל או במרתונים הרב-יומיים בארץ, מגיעים לאירוע עם 2-3 פלטות: 32, 34, 30, אותן הם מחליפים לפי אופי הסטייג' הבא. כנראה שזה חלק מהמקצוענות. ב-KTM תקבלו פלטה 32 שיניים מלפנים עם 10-42 מאחור. זה יספיק כמעט לכל העליות התלולות שתפגשו בהן, אך במישורים מהירים ובוודאי בירידות, ההילוכים ייגמרו לכם מהר. אם אתם רוכבים חובבנים, אולי עדיף לכם שתי פלטות מלפנים? אנחנו רק שואלים…
image015

עוד מתאגיד SRAM: המשככים או בולמי הזעזועים. ה-RS1, המהמם בהופעתו, היה קשיח מאוד ברכיבה ושמחנו להיווכח שאין לו גמישות – למרות טענות שנשמעו עליו בעבר.

הבוחנים לא הגיעו להסכמה בעניין איכות העקיבה: נימי גורס שיש ל-RS1 עקיבת שטח ברמה אחת מעל כולם, ויכולת הצמדת גלגל קדמי לקרקע שהוא חווה עד היום רק במזלג אול מאונטן ייעודי ועטור תשבחות – הפייק של רוקשוקס. כמו הפייק גם ה-RS1 מצטיין בשיכוך (Damping) ברמה אחרת מההיצע הנוכחי בשוק. גיאחה חולק עליו לגמרי, הרגיש שהוא לא מפנק, לא רגיש בקטנות, ולא חסר חיכוך כמו בפוקס קשימה שהוא רגיל אליו. האם המזלג הזה שזכה לדעות מעורבות מצד שני הבוחנים שווה את הפרמיה שהוא מעמיס הן במשקל (כבד מה-SID של רוקשוקס ומהפוקס החדש) והן במחיר האופניים (ה-RS1 הוא יקר, איך לומר, בטירוף)? בינתיים הוא מתפקד בעולם הקרוס קאנטרי/מרתון כקצה העליון שמפאר כל דגם-על של מותגים רבים והפך זה מכבר לסמל סטטוס.

הבולם האחורי הוא ה-Monarch בעל נעילה הדראולית מהכידון עם שני מצבים: פתוח ונעול. שורה תחתונה שלנו: למרות שהוא קליל, משכך מעולה במצבו הפתוח ובעל הנעילה הנוחה והיעילה בשוק, כשהוא משודך לאופניים חסרי פלטפורמת מתלה מתוחכמת היישום שלו ושל מתלה האופניים – אינו מיטבי. אנחנו, ולדעתנו הרבה רוכבים ישראלים שהשטח שלהם לא דומה לשטח האוסטרי הזה, ירצו גם מצב אמצע שמשלב יכולת שיכוך לצד יעילות דיווש, ולא רק "פתוח לגמרי" או "נעול לגמרי". אפילו לרייסרים טהורים שני מצבים לא מספקים את כל הדרישות.

אגב, כיול שני הבולמים: אין קשר בין טבלת לחצי האוויר המומלצים המודבקת על המזלג לבין המציאות. מלפנים ניפחנו הרבה פחות מהלחץ המומלץ, ומאחור הרבה יותר גבוה מה-sag המומלץ (9 מ"מ ע"פ מתכנן האופניים).

הנעילה ההידראולית היחידה המשותפת לבולם האחורי והקדמי מהכידון, היא פתרון אלגנטי יעיל ונוח, אם כי אין התאמה בין ידית המעצור מתוצרת שימאנו לשלט שצמוד אליה מתוצרת סראם. זה פוגע במיקום האידאלי, וזווית ההפעלה "שוברת" את פרק כף היד. ההחזרה של ידית השלט (כשנועלים אותו) מעט אטית.
image017

הבוחנים גם לא מסכימים על עניין הגריפים – נימי לא אוהב את רפידות הספוג שלא מייצרות מספיק התנגדות ושיכוך אחיד לטעמו ורוצה גריפים מסיליקון, גיאחה כבר רגיל לספוג. הבעיה הטיפוסית להם היא נזילה פנימה אם אין איזה חבק שעוצר אותם. מומלץ להדביק קלות בקנייה.

מ-SHIMANO בכל זאת יש משהו גם כן: מעצורי XTR. אלו לא הצליחו לשמור על עקביות ובמהלך ירידות תלולות ארוכות הידית הלכה והתרחקה מהכידון. הרוטור האחורי בקוטר דאונהיל של 180 מ״מ מוגזם לגמרי, ואנו ממליצים, סליחה, ללכת על הסוף גם במחלקה הזו כמו כמה קולגות של KTM עם 140 מ"מ מאחור, 160 מ"מ מלפנים. כך חוסכים משקל: בכל פינה.

הדגם הוא דגם ה Prestige ובו חלקי קוקפיט עילאיים, קלילים ויקרים-אש של ריצ'י מסדרת ה-WCS העליונה. מוט הכיסא עם אוף סט בביצוע קרבון יפה משל עצמו. זה שדרוג בפאסון מאבזור הקרבון של KTM (שכנראה שגם הוא מאותו ריצ'י עצמו רק ב OEM – כלומר גרפיקה של KTM) בדגם 2015.

הכידון – 710 בול ברוחב המתאים לגיאחה, בהתחלה היה צר מדי לנימי רחב הכתפיים אולם אחרי כמה רכיבות הוא התרגל. הוא מולבש על סטם באורך 70מ"מ קצרצרים. לא, זה לא אופני שבילים ובכל זאת 70 מ"מ – זה הדור החדש של הגאומטריה שמאריך את השלדה אבל מקצר את הסטם לטובת היגוי חי וכייפי. הגלגלים הם משל DT Swiss. ברמה גבוהה, אבל לא מקרבון כפי שניתן היה לצפות ברמת המחיר הזו ולא מהדור החדש ורחב החישוקים.

את הצמיגים החלפנו מהמקור החלק מדי לרכיבה טכנית (Schwalbe Thunder Burt) ל Driver של Panaracer. זה צמיג מהיר שאינו מיועד לשטח אגרסיבי. ביחס למקסיס אייקון הפופולארי בקרב הרייסרים הדרייבר הוא סמי-סליק מודרני והאייקון צמיג טכני מלא. זה אומר שהדרייבר מהיר יותר בקו ישר, מישורים ועליות חלקים ויש לכך השפעה מורגשת בלא מעט מהקילומטרז' האופייני למרתון. משלמים על כך בזה שהוא בולם ואוחז פחות טוב בקרקע לא מהודקת וברגישות לקרעים ותקרים במרכז הצמיג כשמנפחים הרבה יחסית, לצד שיני גומי נמוכות וקטנות (יותר מהיר, פחות עמיד).
image019

ברכיבה – היגוי חד ומדהים!

יש איזה חיבור מיידי שמרגישים ל Scarp 2016 – המשקל הקל שלהם מורגש מיד, והתנוחה על האופנים עוד בעמידת המוצא מרגישה בול, ממש מעל הדוושות במיקום מרכזי יחסית המאפשר לחץ מעל לגלגל הקדמי בזכות צינור ראש קצרצר. התנוחה הנמוכה, הארוכה והמרכזית הזו פשוט עוררה לנו את הרצון להיות חזקים עוד יותר ולשחרר את המהירות. 

ההיגוי חד ומדהים! תתייחסו לסימן הקריאה הזה בכבוד ולא כאל הגזמה של עיתונאים מתלהבים. קיצור תומכות השרשרת בזכות ה-Boost, במקביל לבסיס הגלגלים הארוך, ובמיוחד הסטם הקצרצר באורך 70 מ"מ, יצרו פה באמת חווית שליטה מעולה, זריזה, מגיבה מאוד ועדיין יציבה במהירויות גבוהות ובמטעי ירידה תלולים.

עוד דבר מעולה ומורגש מיידית הוא מרווח המפשעה הגדול, והדקיקות של הצינורות. אני אומר את זה כי בדגם הקודם של הסקארפ הם עבים ומסיביים, וגם גבוהים בהרבה. מי שרוכב עם ברכיים מעט פנימה לא מקבל הגבלת תנועה והתחושה של שלדה קלילה, דקיקה ונמוכה וזו תחושה ממכרת.
image021

ירידות, סינגלים ורכיבה טכנית

נימי: "ברכיבה השנייה שלי על האופניים, עפתי בכל הסינגלים בירידה של גבעת המורה עם זמנים מרשימים עבורי ובכלל בגברת סטראבה, וכל זה כשאני די שפוך משתי הקפות בדופק גבוה. האופניים האלו הם מפלצת טכנית, זורחים במהירויות גבוהות, במקטעי דאונהיל, בשטח משובש ואלים. זה ממש לא מובן מאליו באופני רייסרים למרתון. זה יתרון וייחוד בולט של ה-KTM ביחס לכלל הקטגוריה, וזה משהו חי וכיפי, בתוך העולם היבש יחסית של משקל קל ויעילות דיווש כי "מרתונים לא מנצחים בירידות". אולי לא מנצחים, אבל צוברים מספיק פאן ואדרנלין שיחזיקו אותך עד סוף העלייה הבאה…"

יש פה מכונה מאוד מגיבה ומאוד חדה. הסקארפ 2016 רוצים אתכם ערניים עליהם ומרוכזים תמיד. כל עוד הסינגל זורם יחסית אז התנוחה הארוכה והרכונה נמוך על החלק הקדמי היא כייפית. הזריזות הזו עוזרת להיות חדים ומהירים בסינגלים מישוריים יחסית ובעליות: ממש XC עצבני ומעורר ג'ננה ותקיפת סיבובים מהירה בהשכבות חדות.

במצב פתוח המתלה הוא סופר אקטיב ובולע, וה-Flex Stays שהחליפו ציר מתלה מאחור עובדים היטב ומורגשים. האופניים נוחים ומגהצים בצורה פנומנלית למהלך הזה (90 מ"מ בלבד). נימי מדווח על בליעה מצוינת בגינות סלעים ובדאונהיל ועל מנח מושלם על הכידון. 

באזורים אלימים יותר, המנח הארוך על האופניים מזכיר לכם שאתם לא על אופני שבילים. זה  מקשה מעט על האפשרות להשפיע הרבה על מנח הגוף והעברת משקל קדימה ואחורה, ופה באה לידי ביטוי החוויה הרייסרית, לעומת זו השבילונית. בסה"כ, ביחס לייעוד, למהירות והזריזות שלהם בכל התנאים האחרים, מדובר פה על מכונה מעולה ומפתיעה גם בירידות טכניות ובסיבובים.
image023

ספרינטים ויציאות מהאוכף

כיף גדול, תגובתיות מיידית ותחושת מהירות גבוהה. פה נעילת הבולמים המוחלטת מהכידון באה לידי ביטוי, ומייצרת אופני ריג'יד שמגיבים מהר לכל תשומת דיווש של הרוכב. קשיחות האופניים במצב נעול, בדיווש חזק בעמידה תוך משיכת כידון מצד אל צד משביעת רצון.

משקל הגלגלים והקשיחות הכללית טובים. יש גלגלים קלים ויקרים יותר אבל הסט שמגיע עם רמת ה-Prestige ממש אינו כבד. הוא בעל רוחב פנימי של 20 מ"מ – קצת פחות מהמגמה המתרחבת הנוכחית.

אולי בגלל הפלקס סטייס, המשולש האחורי אינו הכי קשיח צדית שדגמנו אי פעם, אבל הוא קשיח מספיק, והתגובתיות טובה מאוד.
image025

דיווש לאורך זמן (מישורים ועליות)

שוב חיבור מוחלט לגאומטריה וגיאחה מדווח על מהירות כללית מוגברת עם ה Scarp 2016 – האם אופניים יכולים באמת לעשות אותך מהיר יותר? בהחלט, וגאומטריה כזו – ארוכה, נמוכה, קלילה ויעילה הוסיפו לי מהירות. ביליתי עליהם עשרות קילומטרים מישוריים מהירים כולל על כבישים, דרכי 4X4 על אדמה וכורכר ופשוט חוויתי טיסה ומהירות. ממש עושה חשק להירשם למירוץ הקרוב.

החוויה המדהימה שכה חסרה לגיאחה בפוקס, של נעילה הרמטית של שני הבולמים מלפנים ומאחור הופכת את האופניים למכונת כח במקומות שבהם הקרקע חלקה במישור או בעליות. החיבור של זה למהירויות שדיווחנו עליהן בקטעי דאונהיל – מייצר מכונת מירוצים מרשימה. כל זה בסייג אחד משמעותי – שבו עבדנו עם סג נמוך מאוד מאחור, אבל על כך בפרק הבא:

שיחה על המתלה וחיבורו לבולמים של RockShox

בולמים ומתלה… התעסקנו עם העניין הזה לא מעט. בגדול, תפקוד ה-On/Off של בולם ה-Monarch האחורי בעל הנעילה ההדראולית השאיר אותנו מתוסכלים ועם קושי במציאת קו הזהב אותו מחפש כל רוכב שיכוך כפול באופני מרתון: מצב משכך אך יעיל דיווש. זה חשוב בהמון מצבים דוגמת סינגלים טכניים בעלייה, גינות סלעים ארוכות ומישוריות או בכל שטח טכני ששיפועו משתנה תדירות כמו פארק קנדה לדוגמא. אם מיישמים את המלצת ה-sag של KTM של 9 מ"מ, אז במצב פתוח (לא-נעול) המתלה אקטיבי מאוד, סופג ומגיב, אבל בעייתי תחת דיווש וספרינטים. אפשר לפתור את זה בהקטנת ה-sag דרך העלאת לחץ האוויר בבולם, מה שרוב הלקוחות של אופניים כאלה כנראה יעשו, אבל אז מאבדים חלק מהאקטיביות ומכישורי הדריסה ובליעת השטח של האופניים – נקודה בה הם מצטיינים. חסר לנו מצב פלטפורמה אמצעי שינטרל ניעות קטנות מלמעלה וישאיר אקטיביות מלמטה.
image027

התגובתיות של הפלקס בתומכות שרשרת אכן עובדת בצורה ברורה ויעילה. הפלקס הזה לא מתנהג כמו צירים רגילים – לאחר שהוא מתכופף הוא כנראה טעון כמו קפיץ ומשחרר אנרגיה במהירות חזרה, ולכן מצריך ריבאונד איטי יותר מהרגיל באופניים אחרים. 3 קליקים מהכי איטי הרגיש לנו טוב על המונרך.

גיאחה: החוויה הזו של שלדה מצוינת עם גיאומטריה שכיף איתה, אבל כזו שנפגעת מבולם אחורי שאינו עושה עמה חסד חוזרת על עצמה ביותר מדי מבחנים – היה לי את זה גם ב Yeti AS-R C29 וגם ב Bergamont Fastlane Team – שניהם זוגות כייפיים וטובים שסבלו מבעיית ה"אני או פתוח או סגור" של המונרך בעל שני המצבים. פה היתה לי סוף סוף הזדמנות לבדוק את אותה שלדה, עם בולם בעל שלושה מצבים, אז על מנת לבחון סופית האם נדרש מצב אמצע לבולם האחורי, והוא באמת מוסיף יכולת פלטפורמת דיווש לגאומטריה המופלאה הזו, קבעתי רכיבה עם אולג בפארק בריטניה. אולג רכש כאלה עם סט Fox מלפנים ומאחור (וגם צייד אותם בבחירת צמיגים שאפשרת לצאת ישר לסמרתון – קרוסמרק מאחור וארדנט רייס משרה בטחון מלפנים).  מבחינת הרכיבה- השפעת המצב האמצעי ניכרת ומשמעותית. ברכיבה בעליה או מישור, ממש רואים את הנדנוד פוסק במעבר ממצב פתוח לגמרי למצב האמצע. זה מאוד משמעותי, במיוחד לקהל הרוכש את האופניים האלה, ושמחפש יעילות דיווש. 
image029

KTM Scarp 2016 – גאומטריה מופלאה ומהירות גבוהה

מדובר באופניים עם גאומטריה מושלמת, היגוי זריז, צינור ראש קצרצר ותנוחה ארוכה ונמוכה עם סטם 70 שפשוט מעודדים לקחת את המשקל הנמוך הזה, ולעוף קדימה הרחק מהמתחרים שלכם באפיק הקרוב. 

לא לחינם הם מהזוגות היותר מבוקשים היום ונוצרת להם רשימת המתנה של קונים שחוטפים אותם מיד עם השחרור מהמכס. הם מהמודרניים ביותר היום מקרב הדגמים המתחרים על קהל גדול ומשקיען, שעובר מתקופת אימונים למרתון רב-יומי בארץ או בחו"ל וחוזר חלילה, ועוסק ברכיבה במלוא הרצינות. ה KTM Scarp 2016 מספקים הגנה זמנית משינויי סטנדרטים (לפחות עד הסטנדרט שיחליף את צירי ה 148…) ואפילו יש להם סוג של פתרון אופנתי לשני בקבוקים קטנים בתוך השלדה (למידה L) ואחד שלישי מתחת ל-down tube.

לצד היתרונות האלה, ללא בולם עם פלטפורמה ושלושה מצבים, השלדה לא מקבלת את מה שהרגשנו שהיא צריכה. מצאנו לבסוף sag ששימר יעילות דיווש למישורים ועליות אבל שילמנו בהפחתת תגובתיות מתלה בירידות. אבל זה בר פתרון: עם בולם בעל שלושה מצבים מאחור הם יהיו טובים יותר בכל סוגי העליות, גם הטכניות, כמו שהם טובים בכל סוגי הירידות – מה שייצר מוביל שוק.

KTM Scarp 2016 הם ללא ספק מהזוגות היפים ביותר שאפשר לקנות היום. סקארפ אלה יהוו מעבר טבעי לבעלי הארדטייל שרוצים להפסיק לסבול בתחרויות הארוכות, והם נותנים חוויה כוללת ותחושה של מוצר קשיח, קליל ותחרותי. הם גם יתנו פתרון מעולה לבעלי שיכוך כפול שרוצים לנוע לכיוון תחרותי יותר. 

מאת: נמרוד כהן וגיא חלמיש
צילום: יוג'ין לויט וגיא חלמיש
מבחן אופני מרתון: KTM Scarp 2016 - מודרני ומהיר!
עדכניות ועיצובהיגוי וזריזותשיכוך אקטיבי ועוקבמהירות
בולם 2 מצביםקינמטיקהצמיגים לטכני
87%ציון BIKEPANEL
סקסאפיל ועיצוב100%
אבזור וחלקים80%
ירידות90%
סיבובים ומשחקים95%
קטעי דיווש ועליות80%
תמורה למחיר80%
X פקטור סוביקטיבי מהבוחנים 85%