XTR הוא שילוב שלושת אותיות אהוב עלי: יותר מ SPD, יותר מ UFO, ורק XXX מתקרב אליו…. החיבור בינו לשילוב Di2 לכדי XTR Di2 מייצר שישית תווים נחשקת במיוחד.

רכבתי עם מערכות אלקטרוניות בכביש לא מעט מרגע שהושקו. אולי אפתיע אתכם: אישית הגעתי למסקנה שלמרות בכביש זה מגניב ונחמד, אני לא באמת צריך את זה ומבחן של בעל גישה כזו כמוני למערכת השטח הופך מעניין יותר, כי אני ניגש לזה מתוך גישה חופשית באמת – אני לא מקבל בצורה אוטומטית את הטענה שצריך מערכת אלקטרונית באופניים. אני רוצה לחוש האם זה משפר לי את איכות החיים באמת ואם כן, מדוע?

בשטח – קיבלתי כבר לפני חודשים רבים את אופני ההדגמה של DAA יבואנית Shimano – ואז לצערי החזרתי אותם עקב צורך בהחלפת הבולם שלא התאים לשלדה. זה היה בשלהי החורף הקודם וזימן לי כבר אז רכיבה באירוע של Recycles רמת ישי- The Clinic של יואב מאור, שהיה רווי בוץ – אז מבחן של המערכת כשהיא מלאה בבוץ בוצע ועבר בהצלחה: הבוץ לא הצליח להפריע להילוכים אפילו קצת. התמונות בכתבה מהאירוע ההוא.

אבל לאחרונה המשכתי לבילוי ארוך עם ההילוכים בתנאים נוספים ועם יותר מקונפיגורציה אחת: התחלתי את המבחן עם שתי ידיות הילוכים, ולאחר מכן הורדנו אחת ועברנו להעברה אוטומטית מלפנים. הרבה מחשבות מעניינות עלו בעניין. תיהנו!

מאת: גיאחה
צילום: עומר לוי (עבור The Clinic – Recycles רמת ישי), גיאחה

אם לא ראיתם את הוידאו שעשינו – לחצו Play פה:

דה ז'ה וו מעולם הכביש

היה ברור שיגיע בסוף ה XTR האלקטרוני, לאחר שהושקה מערכת ה Di2 האלקטרונית בכביש. אצל הכבישונים היא עשתה שם מהפכה דרמטית. עולם הכביש הרבה יותר שמרני מעולם השטח: בהתחלה היו התנגדויות, שמרנות, חרדות על תקלות וסוללה שנגמרת, ואז לאט לאט זה חדר, ומעוזי השמרנים נפלו בזה אחר זה.

התגלה שלא – זה לא מסיים סוללה באמצע הרכיבה כי זה מחזיק חודשים ארוכים. התגלה גם שלא – זה לא פחות אמין, אלא דווקא יותר אמין מהמערכת המכנית!

בכביש התגלה כבר שהעדר הכבלים, ולכן העדר השפעת הלכלוך עליהם, והפעלת המנגנון מקרוב על ידי המנוע הקטן והעוצמתי הזה פשוט טובים, מהירים ומדויקים יותר במערכת האלקטרונית לעומת זו המכנית. זמן הסוללה פשוט מדהים וטוענים אותה אחת לכמה חודשים, והמצב היום הוא שרוב מוחלט של המקצוענים בטור דה פראנס, רוכבים עם Di2. המתחרים של Shimano בכביש פשוט נותרו ללא מענה למצוינות הזו שנים ארוכות, ורק כעת מתחילים לטפטף המערכות האלחוטיות של SRAM וגם הפתעה.. של FSA. עד שאלה יצאו, הלכה שימנו והוציא את האלקטרונית מהרמה השנייה במחיר (Ultegra) והפכה את המערכות האלקטרוניות של Shimano לאפשריות עבור כל רוכב רציני, כאשר התחרות נשארת ללא מענה גם במחיר. החסרונות לטעמי בכביש היו בעיקר בכפתורים שלא היו סופר מובחנים זה מזה ועם פידבק עדין מדי. בשטח – שימנו לקחו את הביקורת הזו ברצינות:

מהתנסות עם ה XTR האלקטרוני, והמהירות שבה הושקה גם ה XT האלקטרונית אחריו, די ברור שזה הולך לאותו כיוון גם בשטח. מערכות ה XT אלקטרוניות ינגישו את הטכנולוגיה הזו אל עוד ועוד רוכבים, ובין אם תשאירו את המעביר הקדמי או לא – יש סיכוי לא קטן שצליל הבזזז הנעים של המנוע הזה יחל ללוות את הרכיבה שלכם בקרוב. אבל הסיפור בשטח קצת יותר מורכב: המתחרים של Shimano נותנים פה פייט אמיתי עם חדשנות מכנית ודחיפה לכיוון מערכות ה 1x עם טווח הילוכים הולך וגדל. נדבר על התפיסות המתחרות האלה בהמשך הכתבה.

022

השוואת הצורך ב Di2 בין כביש לשטח

המבחן בהחלט הראה שלמערכת השטח יש הגיון וצורך הרבה יותר גדולים מאשר לזו שבכביש מהטעמים הבאים:

  1. ברכיבת שטח אני מעביר הילוכים בכמויות אדירות – שינויי הזוויות המהירים, המעברים מירידה לעלייה, בכניסות ויציאות לסיבובים ואלמנטים מכתיבים שימוש הרבה יותר אינטנסיבי בהילוכים מבאופני כביש. בצורה משמעותית! המערכת האלקטרונית עושה את ההעברה הזו מהירה, מדויקת ונחושה יותר משפרת את הרכיבה בצורה מורגשת. בשטח כל עיכוב של עשיריות שנייה מתורגם להתמודדות פחות טובה עם מדרגה, אלמנט, סלע שמצריך שינוי. הכל קורה מהר יותר ואינטנסיבי יותר, והדיוק והנחישות של העברת ההילוכים יותר חשובים – במיוחד ברכיבת XC ומרתון תחרותית.
  2. עומס חושי – לא סתם יש מגמת 1×11 בשטח ובכביש זה לא הכיוון כרגע. במידה רבה זה עקב רמת הגירוי והאתגר לרוכב שהיא גבוהה יותר בשטח: טיפול באלמנטים משתנים, בחירת קווים במאיות שנייה, נעילה או שחרור של בולמים, הורדה או העלאה של האוכף… יש הרבה יותר החלטות מאד מהירות למוח שלנו לקחת ברכיבת שטח. כל הפחתה בעומס הזה מקלה עלינו!
    במערכת האלקטרונית יש פריצת דרך גדולה בפטנט של ההעברה האוטומטית של הפלטה הקדמית והוויתור על ידית הילוכים אחת, מבלי לוותר לא על טווח ולא על מעברים חלקים בין הילוך להילוך, אבל כן במחיר של כ 300 גרם יותר ממערכת מכנית דומה.
Shimano XTR Di2

העברה חדה, מהירה, אמינה ומאוד חזקה ולא מושפעת מלכלוך ובוץ

משקלים

הפער בין המערכת האלקטרונית למכנית הוא זניח:

  1. בין XTR מכני לאלקטרוני (2 פלטות בשניהם, ידית אחת באלקטרוני): רק 61 גרם יותר באלקטרונית.
  2. בין XT אלקטרוני ל XT מכני – גם פה הפרש זניח למדי של 64 גרם.
  3. הפרש משקל בין מערכת 1×11 מכנית של XTR לבין מערכת ה XTR-DI2 של 2×11 עם מעביר אחד הוא כ- 306 גרם.
  4. ההפרש ב XT האלקטרוני מול ה XT מכני 1×11 גם הוא דומה: 310.5 גרם בלבד.

שורה תחתונה: הבדלים זניחים למדי בין מערכות מקבילות מכניות מול אלקטרוניות, ובהתאמה-  ההפרש בין מערכת 2×11 למערכות 1×11, נשאר דומה גם הוא: כ 300 גרם – לא בטוח שזה מה שיפריע לכם להיות פודיומיסטים.

מחירים: XTR ו XT למשדרג לאלקטרוני

המערכת שבמבחן פה היא היקרה מהשתיים. המחירים פה מתארים חישמול של מערכת קיימת בשתי תצורות לשתי מערכות – עם פלטה אחת ועם שתיים (אולם עם מעביר קדמי אחד – על כך בהמשך).

חישמול מערכת ה XTR:

  • בתצורת דבל עם סינקרו שיפט: 8,799
  • בתצורת סינגל: 6,799

חישמול מערכת XT:

  • בתצורת דבל עם סינקרו שיפט: 6,649
  • בתצורת סינגל: 5,149

מנוי חינם על מגזין BIKEPANEL!

נהנה מקריאת הכתבה? זו לא האחרונה...
הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים למגזין של בייקפאנל.





 

אפשרויות התאמה אישית (קיסטום)

יש המון אפשרויות חדשות שמגיעות עם העולם האלקטרוני:

  1. יש את האפשרות להגדיר למערכת עבודה עם ידית הילוכים אחת בלבד (Synchro Shift) – ואז אתם גם קובעים בדיוק מתי הפלטה עוברת, ואיזה תיקון מתבצע בקסטה כדי לייצר המשך רכיבה רציפה לחלוטין. בתוך הסעיף הזה, המערכת מאפשרת לכם להגדיר שני פרופילים שונים של העברה – לתנאי רכיבה ושטח שונים, לדוגמה: התאמה מדויקת עבור רכיבות עם עליות תלולות מול רכיבות מישוריות יותר.
  2. אתם יכולים לכוון את מהירות ההילוכים לכמה דרגות מהירות. במבחן עברתי מברירת המחדל לדרגה אחת מהירה יותר ואהבתי את זה!
  3. אפשר להגדיר בצורה חופשית לגמרי איזה כפתורים יעשו פעולות – למשל להפוך את כפתור העלאת ההילוכים והורדת ההילוכים, או להחליט שאתם רוצים את ידית שמאל דווקא עבור הקסטה. מדובר ב 10 דקות של הגדרה בחיבור המחשב למערכת והפכתם את הכפתורים. זה שימושי לשמאליים, נכים, ובריטים…
  4. אפשר להגדיר את הלחיצה הרצופה – האם תמשיך לעבוד עד שתשחררו או שתפסיק ב 3 הילוכים. אני בחרתי באופציה המגבילה דווקא כדי לדעת מראש לאן הם יגיעו.
Shimano XTR Di2

ביחד עם מערכת אלקטרונית מגיעה יחידת בקרה עם צג שנותן לכם מגוון של חיוויים.

חיוויים

שני החיוויים הבולטים ביותר הם מספר ההילוך שאתה נמצא בו בצג, וחיווי קולי של ביפים. הביפים נשמעים כשאתה בגלגל השיניים האחרון ואין יותר טעם ללחוץ, וכן מצב ה Syncro Shift מעדכן בהילוך האחרון לפני שהוא עומד להעביר פלטה.
יש חיוויים נוספים: מצב הסוללה – הרבה אנשים חרדים משום מה לעניין הזה למרות שהסוללה פה מספיקה לפעם בחצי שנה. יש בר קווים (הייתי משפר לאחוזים בדור הבא), ובאיזה סוג העברה אתם נמצאים (ידנית, אוטומטית S1 ו S2 שהם שני פרופילי ההעברה של הסינקרו שיפט) ומצב כיוון הילוכים. יש שם גם הכנה לתצוגה ממערכת הנעילה החשמלית של הבולמים של Fox עם חיווי על מצב הבולמים.

ביחידת הבקרה הזו יש לחצן אחד קטן שדבל קליק עליו מעביר אתכם בין פרופילי ההעברה S1 S2 ו M למניואל, ולחיצה ארוכה מכניסה אתכם למצב כיוון הילוכים. הדבל קליק מיועד לוודא כנראה שלא תלחצו בטעות.

מילת ביקורת: לטעמי שימנו הלכו פה חצי דרך – אני מעדיף פחות חיוויים ולא יותר. וכבר יש לי עודף מסכים בחיים. אין לי שום צורך במחוון על הכידון שמראה את מספר ההילוך – אני מרגיש אותו ברגליים… בהתחלה גם התנגדתי לחיווי הצלילים אבל לאחר מכן, בשימוש עם הסינקרושיפט התרגלתי לזה ואפילו מצאתי את זה שימושי. בכל זאת – אני מצפה משימנו להשיק מחשבוני רכיבה ו GPS מלאים, שגם יעבירו את כל ההגדרות של המערכת לאפליקציה בנייד (עדיין אין, אולי בקרוב…), ושיאחדו בין כל פונקציות המסכים השונות על הכידון לכדי מחשבון רכיבה אחד בלבד שהוא גם יחידת הבקרה של המערכת האלקטרונית.

omer-levy-photography4

התנסות בתצורת שתי ידיות הילוכים

ברכיבות הראשונות אני חש מייד בשני דברים בולטים: לוקח לי קצת זמן להתרגל לכפתורי ההילוכים אבל למהירות ההעברה וחדותה, שהיא לא פחות ממדהימה אפשר להתמכר בקלות רבה.

בידית ההילוכים הימנית, של הקסטה האחורית אני מתאהב. המבנה של הכפתורים מצוין ומאוד ארגונומי. כמו בכביש, גם בשטח הכפתורים קטנים יותר מהמכני, אם כי דומה שהפיקו מעט לקחים מהביקורת על גודלם המינימלי מדי של הכפתורים במערכת הכביש, ועשו אותם דומים יותר למכניים באופי ובצורה.

הכפתורים הם בעלי שקע שמקבל בנוחות את האצבע, ועוטף אותה. יש לו מרקם של גומי איכותי דביק במקצת שיהיה מעולה ומדויק גם ברטיבות. המבנה שלו מאפשר הסטת הילוך בהסטה עדינה בצד האצבע, ולא חייבים ממש ללחוץ. הפידבק – ברור לגמרי.

בנוסף – שימרו פה את האפשרות להעלות או להוריד שני הילוכים באמצעות לחיצה חזקה – מאוד שימושי. התווספה גם האפשרות ללחיצה רצופה שמריצה העברה של הילוכים לאורך הקסטה עד שתשחררו. אני העדפתי בד"כ לחיצות בדידות שמאפשרות לי לשלוט בקלות יותר בנקודת הסיום ולהגיע בדיוק להילוך שאני צריך. יכול להיות שעם תרגול נוסף בעלי מערכת כזו כבר מקבלים את התחושה ומשתמשים יותר בלחיצה רצופה. לאחר מכן הגדרתי לה העברה של שלושה הילוכים במכה – בד"כ אין לי צורך ביותר מכך, ובמצבי תעוקה מהירים נוח יותר להגיע בדיוק להילוך שאתם רוצים בלי לחשוב על תזמון הלחיצה עם ההעברות בפועל.

Shimano XTR Di2

כפתורי העברת ההילוכים ב Shimano XTR Di2 קטנים ונוחים

המערכת מזהה הצלבות ופערים ומתקנת בעצמה את מיקום המעביר הקדמי כך שיפחית שפשוף שרשרת ורעשים!

ההעברה של הפלטה, כמו בכביש – היא מהממת: אין שום הפעלת כוח, אין שום מאמץ – נגיעה בשיפטר ואתם למעלה או למטה. בחורף עם כפפות שלמות, בקור- ההחלפות במערכות אלקטרוניות פשוט נעימות וקלות בהרבה מהמכניות.

ההעברה מדויקת, ולא מתקלקלת עם בוץ, לכלוך, או יציאה מכוונון. בניגוד למערכת מכנית, שבה הכיוון יכול לזוז קצת, הכבל להתלכלך, להתעייף או להזדקק להחלפה, פה כל ההעברות הן תמיד חדות, תמיד מדויקות. חבר שרוכב עם המערכת הזו מרגע שיצאה לשוק, מספר שהוא לא נגע בהילוכים מעולם – היא לא יצאה מכיוון, וטעינה אחת מספיקה לחצי שנה של רכיבות! אמינות מוחלטת כמו ש Shimano יודעים לתת, עם תוספת של אמינות שנובעת מהאפיונים האלקטרוניים של המערכת והעדר המכניקה והכבלים המתעייפים ומתלכלכים.

 XTR Di2

כמעט כלום לא יעצור את המערכת הזו, וניסיתי לאתגר אותה!

אבל היו גם דברים לשיפור: חסרה לי היכולת להעביר הילוך לא רק בלחיצה קדימה, אלא גם במשיכה מהחלק האחורי של הידית לכיוון גוף הרוכב – יכולת ההעברה הזו בהסטה של הידית משני הכיוונים קיימת במכני, רק ב Shimano, ובכפתור האלקטרוני היא הושמטה, אבל האמת שזה לא קריטי.

כשיצאתי למבחן משום מה הגדירו את כפתורי המעביר השמאלי הפוך ממה שרוכבים במכני רגילים אליהם: הכפתור שאמור להוריד הילוך מעלה אותו… זה בר הגדרה באמצעות חיבור למחשב ושינוי ההגדרות של המערכת ב 10 דקות, אבל עד שזה בוצע, זה מאוד הפריע לי והתקשיתי לסנכרן בין החלפת ההילוכים מימין לפלטות משמאל. במקום לתקן את זה החלטתי כבר לעבור מיידית למבחן בתצורה שבאמת מעניינית: תצורת ה "1X" – היא ה Synchro Shift.

omer-levy-photography2

התנסות בתצורת ידית אחת ו Synchro Shift

אחד הפיצ'רים הכי חשובים במערכת הזו הוא ה Synchro Shift שמגדיר מחדש את טווח ההילוכים של מערכות עם שיפטר אחד בלבד: במקום 1×11 או אפילו 1×12 מקבלים פה 1×12 עד 1×14 בערך. אבל בדרך לא מפסידים את יתרונות שתי הפלטות – האפשרות לקבל את הטווח עם קפיצות הילוכים מאוד קטנות. המערכת כבר מעבירה עבורכם את הפלטה ומתקנת בקסטה עבור רכיבה רציפה על כל טווח ההילוכים.

קודם כל נאמר שהתפקוד של המערכת הזו מעולה – היא עוברת מהר ויעיל. זה אדיר לרכוב ללא צורך לחשוב בכלל על הסנכרון של הפלטות אלא רק על ההילוך הנכון עבורכם באותה נקודה. החיווי של הצפצוף כשמגיעים להילוך אחרון לפני העברת פלטה מועיל כי אתם יכולים להתאים מעט את סגנון הפידול לקראת ההעברה הבאה.

מה שכן – צריך טיפה יותר משלושה שבועות של מבחן כדי להביא את המערכת לאופטימום עבורכם כרוכבים בשני פרופילי ההעברה שלה. עם רועי בר-אל המכונאי הראשי של Shimano, הגדרנו ש S1 יתקן הילוך אחד בלבד בהעברת פלטה (כלומר כשאני עולה מגלג"ש קטן לגדול מלפנים, הקסטה תרד להילוך קל יותר אחד מאחור), ואילו ב S2 ביצענו תיקון של 2 הילוכים מאחור. די מהר הבנתי שאני מעדיף את S1 לטובת חוויה מאוד רציפה של הילוכים, ויותר הילוכים בטווח. אבל במהלך המבחן למדתי שאני צריך להגדיר את נקודת ההחלפה יותר באמצע הקסטה- אני תמיד מעדיף לבלות יותר זמן על הפלטה הקטנה ורק באמצע הטווח לעבור אל הגדולה, ובמבחן, בעיקר בהורדת הילוכים, המערכת השאירה אותי על הפלטה הגדולה גם בסוף הקסטה לכיוון הגלגל עבור קו שרשרת ישר יותר. זה בר הגדרה מאוד פשוטה, ומי שרוכש את המערכת יכנס לזה די בקלות בעצמו.

הנה סרט שממחיש בצורה גרפית ברורה את צורת העבודה של המערכת:

האם המערכת האלקטרונית משפרת את העברת ההילוכים?

חד משמעית כן.

  1. העברת הילוכים חלומית – עם ה Di2 ההילוכים עוברים בצורה מהירה בהרבה, מיידית ממש, מגיבה וחדה. המידיות הזו משפיעה כל הזמן, וניכר היה למי שרוכב מאחורי שאני מעביר המון הילוכים, וכנראה יותר מאשר הייתי מעביר לו רכבתי עם המערכת המכנית. זה מתורגם ליעילות פידול טובה יותר לשרירים בכל מצב נתון – כי אני תמיד בהילוך האופטימלי עבורי ומתעייף פחות. זה אפשר לי לרכוב טוב יותר, להגיע מהר יותר לאלמנטים ולהכין את ההילוך המתאים להם מאוחר יותר. זה אפשר לי לפדל באפקטיביות מהירה בהרבה ומידית ביציאה החוצה מפניות. זה שיפר את הרכיבה שלי באופן מורגש.
  2. אמינות בתוך רכיבה ולאורך זמן – בוץ, לכלוך, והפרעות – זה חלק מהחיים בשטח – לאלקטרונית יש פוטנציאל אדיר להפחית את כמות הבעיות האלה ולעבור טוב יותר בכל מצב ומזג אוויר. הרכיבה המצולמת פה עם מלא בוץ הוכיחה לי עד כמה זה עובד מעולה בתנאים האלה. פידבקים מאנשים שרוכבים כבר כשנה עם המערכת מספרים שרמת האמינות שלה לאורך זמן היא אדירה והיא לא יוצאת מכיוון – כשאין כבלים ומנגנונים מכניים האמינות משתפרת. האלקטרוניקה עדיפה.

האם Synchro Shift ישמר את המעביר הקדמי?

ל 2 פלטות מלפנים יש יתרון ברציפות העברה חלקה (קפיצות קטנות בין הילוך להילוך) וטווח הילוכים רחב, אבל יש קנס של כ 250 עד 300 גרם למשקל, עלות נוספת והן מגדילות סיכוי לנפילות שרשרת. ב 2017 עולם האופניים מבצע שינוי מהותי- מתחילים לראות שלדות (בעיקר ליבבני משקל) שמגיעות ללא כל אפשרות להתקין מעביר קדמי. גם הפער במחיר בין מערכת אלקטרונית עם פלטה אחת או שתיים הוא סביב ה 1600-2200 ש"ח – סכום לא מבוטל.
כמו שאני רואה את זה, ה Synchro Shift, למרות שהוא עובד נפלא, הוא סוג של קרב מאסף, שלא יצור שינוי למגמה הברורה הזו של מעבר ל 1×11. הערך הנוסף של שתי הפלטות הוא לא גדול מספיק כשיש קסטה מוגדלת טווח מאחור. אז נכון שאפשר להגיע ל 13-14 הילוכים רצופים אבל לא בטוח שזה באמת נחוץ, כשיש כבר מערכות עם פלטה אחת וטווח של סביב 500%. 

סיכום

המערכת האלקטרונית של Shimano היא מוצר בשל ומעולה. היא טובה בצורה ניכרת מכל מערכות ההילוכים המכניות שאתם מכירים. ברכיבת שטח היא ממש משפרת את איכות הרכיבה והמהירות שלכם, כיוון שמעבירים המון הילוכים, והשטח דורש תגובה מהירה. הכנה לאלמנטים טכניים בסינגל, התאמת הילוכים לשינויי זווית טיפוס, ויציאה מסיבובים, בלי העברות שנתקעות, תוך התעלמות מופגנת מלכלוך ובוץ… המערכת האקטרונית עושה את זה טוב יותר!

אבל עם כל ההערכה למצוינות הטכנית המרשימה של הסינקרושיפט, והאפשרות לקסטם את ההעברה לצרכים שלכם, זה לא מספיק ולא השתכנעתי שההפרש בין 11 או 12 הילוכים ל 13-14 שנותנת מערכת של 2 פלטות עם סינקרושיפט מייצרת יתרון משמעותי. עם השקת קסטת 11-46 גם ב Shimano אפשר לקבל פלטה אחת עם טווח הילוכים מצוין. 

בלי קשר לשאלת הפלטה אחת או שתיים – אין לי ספק שיותר ויותר רוכבים, ברי המזל שבהם, יאמצו את ה Di2 האלקטרונית. היא מוצדקת ועדיפה גם בתצורת 1x ללא Synchro Shift וללא מעביר קדמי. אפשר להנות ממנה מאוד גם מהמשקל הנמוך שמאפשרת התצורה הזו וגם מהיתרונות של העברת ההילוכים הכי טובה, הכי מהירה, והכי מדויקת ואמינה שיש היום בעולם האופניים – by far!

מאת: גיאחה
צילום: עומר לוי (עבור Recycles רמת ישי), גיאחה