מאז שפורסם עליהם, ה Scott Spark הם האופניים שכולנו רצינו לרכוב עליהם. אחרי חודשים של המתנה וטיזינג בלתי פוסק מאיזה אחד נינו שורטר, סוף סוף הם נחתו על שולחני.

משיחות עם כל המרתוניסטים שאני מכיר, זה אולי אחד מהזוגות הכי מסקרנים את כולם. הדגם הזה נמצא ברשימת האופציות לקנייה של כל מי שחושב לעדכן אופני מרתון ב 2017. אין ספק – כשיש לך רוכב מעוטר כל כך הרבה פעמים, אלוף עולם נוכחי ומדליסט אולימפי + אלופת עולם בנשים ומדליסטית אולימפית – יש לך מוצר שתופס חלק גדול מהזרקורים בענף. ואקדים את המאוחר ואומר כבר פה לאור ההתנסות: בצדק.

מאת: גיא חלמיש
צילום: יוג'ין לויט, גיאחה, עופר עברי, עדי פרומין035
מבלבל, אבל הספארק זו משפחה, לא דגם אופניים אחד

הספארק הוא למעשה ליין של אופניים הכולל את האופניים שבמבחן – גרסת 100 מ"מ – הגרסה הרייסרית לרוכבים שרוצים יעיל, קל ומהיר. אפשר גם להתבלבל בינה לבין האופניים של נינו שורטר. בעודם חולקים שלדה דומה, אלה שבמבחן שוקלים 11.0 קילו (רטוב, שזה למעשה פחות ממה שהיצרן מצהיר – 10.9 כיוון שהצהרות יצרן הן ללא מחזיק בקבוק, פדלים וחומר בגלגלים…) ואלה של שורטר שוקלים 9.4 ק"ג…

יש גם גרסת 120 מ"מ לרכיבת סינגלים וטיולים כללית: לרוב הרוכבים הלא תחרותיים שצריכים אופני allround, ועל מהלכי השיכוך האלה סקוט ממשיכים לתמוך גם ב 29 וגם ב 27.5, ובנוסף: גרסת גלגלי פלוס. כך שמדובר בחתיכת משפחה מורחבת ומרובת ילדים.

  • דגם: Scott Spark RC 900 Pro
  • משקל רטוב: 11 ק"ג
  • מחיר: 25,900 ש"ח
  • משווק: קוברה בורדו \ סקוט ישראל
007

אוהבים לשחק! מהזוגות היותר זריזים וכייפיים בסינגלים שבחנתי לאחרונה

השלדה – והשפעתה על התחושה

מדובר בעיצוב אחר לחלוטין וחדש לגמרי של הספארק. זו שלדה קלה במיוחד במשקל מהמם של 1749 גרם – הקלה של 140 גרם מהדגם הקודם. הדבר הבולט ביותר בשלדה החדשה הוא העברת הבולם למיקום האנכי. התצורה הזו היא נכונה יותר מבחינת חלוקת משקל על השלדה ויש לה סיבה נוספת ברמה ההנדסית: היא מעבירה את העומסים הנוצרים סביב הבולם אל הצינור התחתון ואיזור ה BB – מקום שממילא צריך לחזק לטובת קשיחות צדית ותגובתיות, ובכך גם מאפשר להוריד חומר ומשקל מהטופ טיוב שעדיף שיהיה קל כמה שיותר.

חסכונות נוספים במשקל בוצעו באמצעות תכנון הרוקר (הנדנדה אליה מחובר הבולם ותומכות האוכף) בצורה מינימליסטית מאוד, וההדסט האינטגרלי.

Scott

אשליה עיצובית של צינור אחד נמשך מהכידון ועד לציר האחורי

פטנט מעניין וחכם נמצא בחיבור האוזן האחורית בתוך הציר האחורי משולב בחיבור הצינורות, מה שחסך 65 גרם לדברי סקוט, ואכן נראה כפתרון מבריק. גם החיבור של מעצור הדיסק האחורי למשולש אלגנטי ומתממשק דרך הציר, מה שאפשר להם לנקות ולפשט את בניית הקרבון במשולש האחורי – שם נוצר חסכון דרמטי ביחס לספארק הקודמים על ידי הפחתת חלקי הקרבון הנפרדים של המשולש בשלדה מ 18 ל 3 חלקים בלבד! זה חסך 130 גרמים נוספים.

הולכת הכבלים פנימית כמובן, ובכלל, היא אחת מהנקיות והאלגנטיות ביותר שיש מבחינת כבלים – שכמעט לא רואים אותם. נקודה מעניינת עולה מהמיקום שלהם בתחתית ה BB – האם הם יכולים להתגלח שם על סלעים? ברוב המקרים כנראה שהפלטה תספוג קודם, אבל זה די קרוב. 

בוטלה הגיאומטריה המשתנה של הסקוט מהדגם הקודם: לא עוד High ו Low.

השלדה לא יודעת לקבל 2×11 – כך שסקוט בחרו בשבילכם בעניין הזה. זה אפשר להם ליצור מתלה אחורי סימטרי יותר ומאוזן ולהוריד עוד קצת משקל. זו מגמה שמתחילים לראות בעוד שלדות ב 2017. בדגמי ה 120מ"מ הלא רייסריים יש את האופציה ל 2×11.

מנוי חינם על מגזין BIKEPANEL!

נהנה מקריאת הכתבה? זו לא האחרונה...
הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים למגזין של בייקפאנל.





אז איך מרגישים את השלדה החדשה, הקרבון, הצינורות, החיבורים?

כשרוכבים מגלים דבר חשוב – לאופניים האלה יש שקט ואיכות בנייה מרשימים: שום דבר לא מקשקש או מקיש. הדבר השני שמרגישים בו את השפעתה של השלדה הוא המשקל המעולה והקליל של האופניים ביחד עם הקשיחות הצדית המרשימה. אלה לא ססמאות – אתם באמת מקבלים פה מערכת שמגיבה לתשומות שלכם, ומתרגמת אותם ביעילות רבה למהירות. ביחד עם הנעילה המלאה של המתלה, כשתצאו לספרינט בעמידה או לטיפוס במקטע חלק יחסית, תקבלו תגובתיות ועוצמה.

רק דבר אחד מפריע לי בתכנון המושלם הזה: למה הם לא חשבו גם על רוכבי המרתון עם לפחות הכנה למחזיק בקבוק נוסף ב down tube? אני לא אוהב להתקין בקבוק על מוט האוכף כיוון שזה משבש את חלוקת המשקל ואת התנהגות האופניים בפניות ורכיבה טכנית. אני זקוק גם לכיס האמצעי שלי, ולחולצות שלא יקרעו מהמשקל לאורך זמן. מקום לבקבוק אחד זה פשוט לא מספיק לרכיבות ארוכות. אז דיברתי עם מנהל תחום הנדסת אופני הרים ב Scott – ג'ו היגינס – ושאלתי אותו על זה. הוא מסביר: "החלטנו לאפשר בקבוק אחד ב Spark אבל הודות למבנה המתלה, יש מקום לבקבוק גדול בכל המידות. הספארק הקודמים סיפקו מרווח מוגבל בין הבקבוק לבולם במידות הקטנות. כל חור ובתי ההברגה למתקן בקבוק בשלדה מוסיפים משקל, כיוון שצריך להוסיף עוד שכבות קרבון לחזק את החור ולתמוך בבתי ההברגה. היות ועבדנו עם יעד משקל קשיח (לשלדה) החלטנו שלאפשר בקבוק אחד גדול זו תהייה פשרה טובה לרוב השוק".

אכן המקום שיש התאים לבקבוק גדול יחסית, מה שאפשר לי להחזיק איתו (בימים הדי ממוזגים שיש לאחרונה) כשעה וחצי. אני מנסה להיזכר בקטעים של האפיק וסמרתון וחושב שזה אולי יאפשר רכיבה ללא בקבוק נוסף בין נקודת מים אחת לשנייה, אבל זה משאיר אתכם ללא רזרבה במקרה של בעיה, בקבוק שעף וכו'. ברכיבה טכנית עם מדרגות וקפיצות הבקבוק הגדול אינו אידאלי והקיש על הקרבון בקצהו.

סקוט ספארק

סקוט השקיעו בדיוק נוסף של מנח הרוכב על האופניים

סקסאפיל ועיצוב

אנחנו מדברים כרגע על עיצוב – לא על התפקוד, והחלק המרגש בשלדה הזו והאפיל נובע מהקישור הפסיכולוגי והמותגי לנינו שורטר ולניצחונות. כולם רוצים להיות ווינרים, ואלה אופניים של ווינר. מובלעת בכך הנחת עבודה שווינר רוכב על מכונה מהירה יותר ושהיא תרמה לו, ולכן הוא מנצח. זה מה שמייצר את הסקרנות, המיתוג והמשיכה, ועל הכפתורים האלה לוחצות חברות האופניים כשיש להם שורטר כזה חתום (רק נזכיר שעד אתמול הוא רכב על גרסת 27.5 שיש כמעט קונצנזוס שהיא איטית יותר מ 29, וגם איתה הוא ניצח…).

ההתקנה הפוכה של הבולם קצת מוזרה לעין – ואני דווקא אוהב את זה! מקור אמין ששמו ישמר במערכת סיפר לי שהמטרה של ההתקנה ההפוכה היא בעיקר לאפשר כניסה מאוד נקייה ובלתי מורגשת של כבלי הנעילה שלו – מלמטה. זה אכן נראה הרבה יותר טוב מכבלים שצריכים להגיע מלמעלה בהקשתות בולטות. אבל כאמור זו נקודה שיכולה להיות קצת חשופה במדרגות סלע חדות אם הקראנק לא יגן עליה.

עוד דבר שהיה משמח אותי הוא לקבל אופניים כאלה בצביעת הצהוב-שחור הקרבית של נינו. הנדנדה מינימליסטית מאוד וזה מצוין. החלק המוצלח ביותר בעיצוב הוא הקו ה"ממשיך-חוצה-צינורות" שמייצר אשליה של צינור אחד מהציר האחורי ועד לצינור הראש, שמחוזק באמצעות גרפיקה ממשיכה. עוד אלמנט מעניין הוא האמבטיה אליה נכנס הבולם. 

אני מבטא פה את דעתי כמובן ומותר לא להסכים – בעיני עיצוב כל אחד מתחבר למשהו אחר, אבל לטעמי העברת הבולם למיקום האנכי פחות ייחודית ופחות יפה מהמיקום האופקי – אם לשפוט לפי התוצאה, וגם לפי בדיקות שערכו בסקוט, היא כנראה טובה יותר, נכונה יותר הנדסית. העברת הבולם גרמה לכך שהאופניים דומים מדי להמון זוגות אחרים ממגוון יצרנים, שכולם עם תצורה דומה.

Spark

מאוד חיים ומגיבים ברכיבה טכנית וסינגלים!

הגיאומטריה

במודל הקודם סקוט היו מהראשונים בתעשייה להבין את ה Slack and Low בתחום המרתון וה XC. השלדה שלהם כללה שני מצבים שבגבוה מהם הם יישרו קו עם מה שהיה מקובל בשנים ההם (2013-2016) בקרוס קאנטרי ואילו הנמוך הציג את הגישה המודרנית. בדגם החדש הם ביטלו את שני המצבים ופשוט בחרו בגיאומטריה הנמוכה והארוכה, תוך שהם נותנים לה fine tune מתבקש, וגם מתאפשר עקב החופש ממענה על שתי גיאומטריות בכלי אחד. השינוי העיקרי הוא לדבריהם בכך שהציבו את הרוכב מעט קדימה יותר ביחס לספארק הקודמים כדי לשפר את חלוקת המשקל של הרוכב לאורך השלדה ואת השליטה שלו באופניים. זה עבד מצוין ובמיקום הרוכב וחלוקת המשקל נרשם השיפור הכי גדול באופניים לטעמי ב 2017.
כמיטב המסורת של שנת 2016 ו 2017, יש פה שימוש בצירי Boost שמאפשרים לקצר תומכות שרשרת. על זה הוסיפו זווית צינור ראש מתונה יותר לשליטה בהיגוי וקיבלו היגוי מושלם.

021

בהשוואת מדיום ספארק החדש ל Low בדגם הישן 

  • אורך הצינור העליון נשאר בדיוק אותו דבר: 600, אבל הריץ – 429 התארך ב 17 מ"מ, מה שמאפשר לקצר את הסטם עבור חווית היגוי משופרת ומודרנית, וגם לשים אותו נמוך יותר בס"מ (קיצור צינור הראש).
  • גובה ה BB נמוך, אבל מעט פחות מהקודם: 31.95 ס"מ (בדגם היוצא – 31.7)
  • זווית צינור הראש ירדה מ 69 בדגם היוצא ל 68.5 בחדש.
  • למרות שינוי הזווית מלפנים, ההיגוי נשאר זריז מאוד בזכות תומכות שרשרת שהתקצרו מ 44.8 ס"מ ל 43.5 ס"מ.
  • בסיס הגלגלים נשאר כמעט אותו דבר: התארך ב 7 מ"מ בלבד ל 1147.7
  • זווית צינור הכסא אכן הפכה תלולה יותר: 73.8 לעומת 72.5 בדגם היוצא בגרסת ה Low.

גיאומטריה

הגיאומטריה החדשה ממש דייקה וטיפלה בכל הפשרות שהיו במודל הקודם – שבו היתה תנועה קיצונית מדי בין ה Low ל High: ב High האופניים היו Old School מדי – עצבניים ופחות מהנים בסינגלים, ואילו ב Low היו מעולים, אבל טיפה נמוכים מדי ועם תנוחת רוכב אחורית. אני מניח שזה תוצר של הניסיון להכיל שני זוגות מובדלים בזוג אחד באמצעות הפטנט של שינוי הגיאומטריה.

חסרון מסוים ברכיבה טכנית הקשור לגיאומטריה הוא גובה ה BB: טיפה נמוך למסלולים סלעיים יחסית והוא "טיפל" בכמה מעברים מורכבים כשהפדל היה בשעה 6. מצד שני זה טוב לסינגלים מפותלים אך זורמים וללא סלעים ומקנה שליטה ויציבות.

012-2

דיוק מופלא במנח הרוכב על האופניים

במקום לנסות לייצר שתי חוויות שהן כל אחת שונה מהותית מהשנייה, הצליחו, אולי בזכות האינפוט של שורטר, לייצר חוויה אחת בלבד – אבל מוצלחת ומדויקת יותר לטעמי. גם בקודם אהבתי יותר את ה Low, ודגם 2017 אכן שואב יותר ממנו מאשר מה High, והוא בול!
המשמעות של הדיוק הזה במנח הרוכב, (בכל חלוקת המשקל והקלילות של השלדה) היא אופניים מאוד "נשלטים" – אתם מרגישים כמי שנוהגים אותם, מטים אותם, מובילים אותם, והם נשמעים לכם בדיוק ובמהירות רבה. כשחלוקת המשקל אינה טובה כמו בסקוט האלה, אתם צריכים להתאמץ יותר ומרגישים פחות בטוחים בקטעים טכניים. פה כל שינויי ההיגוי בכל הכיוונים הם קלים וזורמים. ממש המשכיות של הגוף. אני סולד מקפיצות בד"כ ופה מצאתי את עצמי נהנה ומגזים בדילוגים, הקפצות, וזמן אוויר. חד משמעית מצאתי את עצמי מותח את המעטפת הטכנית יותר מבכל זוג אחר שבחנתי לאחרונה כולל האופניים הפרטיים שלי שאני רגיל אליהם – זה נובע מרמת הבטחון הגבוהה שנוצרת מה"נשלטות" הזו של האופניים. מהעובדה שאתם בול במקום, והם מסייעים לכם לבצע את מה שהתכוונתם ותכננתם שהם יבצעו.

סקוט ספארק

חווית היגוי וגיאומטריה בהשוואה לשחקנים אחרים בקטגוריה

ל- Scott Spark היגוי מופלא וזריז. זו גיאומטריה ל XC על הצד העצבני של הסקאלה. האם זו השפעה של שורטר שבא מ XCO ומגלגלי 27.5? יתכן. אלה אופני סינגלים מדהימים. בעלי אג'יליטי ומאוד מאוד כיפיים לרכיבה. שליטה באוויר מושלמת ומשקל שמזמין הקפצות בלתי פוסקות באוויר ומשחקים.
אם אני צריך לאפיין כעת כמה זוגות שבחנו בבייקפאנל לאחרונה המתמודדים על אותו סגמנט של אופני 100מ"מ יוצאות לי שתי משפחות (הלינקים למבחנים ב BIKEPANEL). חשוב להדגיש שהאפיון פה הוא בניואנסים – כל הזוגות האלה מבצעים מעולה את שתי הקטגוריות, אבל יש איזה "גוון" עדין לתחושות, שאני מנסה להעביר אליכם כדי שתוכלו לבחור כל אחד את מה שמתאים לו: 

  • משפחת ה XCO – זו שמספקת היגוי מהיר וזריז וטוב יותר במקומות צפופים: פה נמצאים ה Spark האלה, ומאוד מזכירים אותם בחוויה הם ה Cannondale Scalpel – גם הם עם היגוי משובח ביותר.
  • משפחת ה"מרתון" עם טיפה יותר יציבות כיוונית נמצאים ה KTM Scarp, לצד ה 9 Niner Rocket RDO וכנראה, לא בחנתי בעצמי: ה- Trek Top Fuel.
img_20161111_113924-001

הם יהיו טובים גם למרתון וגם ל XC עצבני וטכני

מתלה ובולמים – על הצד האקטיבי של הסקאלה

חיבור המתלה והבולמים ממשיך את השת"פ ההדוק של Scott עם Fox כאשר מלפנים הוצב FOX 32 SC Float Performance 100mm, ומאחור גרסה ייחודית של Fox עבור Scott בשם FOX NUDE 100mm Twinloc. שיטת המתלה שונתה לגמרי בדגם הזה עם המעבר לחיבור נדנדה (Rocker Linkage) ובולם אנכי הפוך.

אחת המטרות של סקוט היתה לייצר בולם אחורי קצר ככל הניתן (בין נקודת החיבור העליונה לתחתונה שלו, מבלי לפגוע במהלך) כדי לאפשר חופש גדול יותר בעיצוב המתלה סביבו.

המטרה של כל מהנדסי המתלים והבולמים באשר הם היא לייצר רגישות גבוהה לניעות קטנות (high speed compression) בתחילת המהלך, מבלי לפגוע בתמיכה במתלה כנגד בובינג ויציבות בפידול ועליות (low speed compression), ובמקביל – לאפשר תחושת עומק וספיגה בנחיתות משמעותיות יותר מקפיצות וכו'. זה מחייב שילוב אופטימלי בין הבולם למתלה, ומחייב מתכננים שמצליחים לתרגם את הפידבק מהרוכבים לקינמטיקה (תכנון הצירים והתנועה של המתלים) תואמת.

סקוט ספארק

איפה הכבלים שנכנסים לבולם? בזכות הפיכתו על ראשו הם מוסתרים מלמטה

תשמעו, זה מתלה מעולה (זה של ה Niner RKT הוא היחיד הטוב יותר שרכבתי עליו לאחרונה) – אקטיבי ורגיש מאוד. אני רוכב עם סג גבוה בטווח המומלץ ומקבל מיצוי של מהלכי הבולמים. בסג 15% קיבלתי את זה, וירנין שניסה אף הוא את האופניים ורוכב בסביבה פחות סלעית (איזור בארי) העדיף להוסיף לחץ אוויר די משמעותי ואז נהנה מהם יותר.

המתלה ממש מרגיש עמוק יותר מה 100מ"מ שיש לו. הוא יעיל למדי במצב דיווש, ונעול לגמרי בעליה. זו הפילוסופיה של שלושת המצבים של Fox במיטבה, ו Scott נותנים פה הצהרת תמיכה משמעותית לכך – בעיני היא עדיפה בהרבה מזו של שני המצבים. הרגשתי פה ושם מעט נדנוד גם במצב האמצע בעליות בכבישים חלקים ובכניסה לסיבובים מאוד מהירים וחלקים (אספלט וכורכר טוב).
בזכות המתג המבריק והאיכותי של Scott לנעילה מהכידון, המזלג והבולמים תפקדו כמו חלום: המעברים בין שלושת המצבים מיידיים כמו העברת הילוכים. עם העדר ידית ההילוכים משמאל, ותכנון שלו שנראה מאוד דומה לידית הילוכים, התאפשרו נעילה ושחרור אינטואיטיביים לגמרי, בלי להביט בכלל ותנועה מעלה ומטה בין המצבים – נועל עם ידית אחת ומשחרר עם השנייה. הגיעו אלי דיווחים על התעייפות הקפיץ במנגנון הזה בשימוש ארוך טווח אבל במבחן כשהמוצר היה חדש הוא תפקד מעולה. scott-spark-2017-001

אבזור – ללא מעביר קדמי ועם קסטת XT 11-46 החדשה

סקוט בגרסת ה 100מ"מ הזו פשוט ביטלו את האופציה להתקין מעביר קדמי – כדי לחסוך משקל. בניגוד לעבר ברכיבה עם ה Scott וקסטת ה 11-46 החדשה של Shimano סוף סוף זה התלבש – לפחות ביערות בן שמן ודומיהם, ובמישורים גם. יש פה איחור טיפוסי לשימנו, שאסטרטגית נוקטת בגישה של המתנה זהירה באשר לחדשנות שמגיעה מחברות אחרות, במקרה הזה SRAM מובילת מהלך ה 1X בהצלחה ניכרת. Shimano אוהבת לתת לחברות אחרות להתגלח על רעיונות חדשים, גם טובים (אבל לעתים עם מחלות ילדות), ואז מוציאה מוצר בשל.

עבורי השילוב של 30T מלפנים (פלטה קטנה מוטה לעליות) עם ה 46T הספיק בהחלט לכל קיר וכל המערכת אכן די מייתרת את ה 2×11. לא הרגשתי שום בעיה בקפיצות בין הילוך להילוך, וזה עבד חלק, יעיל ושקט. חיסרון הורגש רק בירידות מתונות או מישורים שבהם נכנסים לסל"ד רגליים גבוה מדי החל מ 37-38 קמ"ש – לא מצב שאני נמצא בו הרבה באופני הרים. אבל ב"מבצע יואב 2016", עם רוחות חזקות מזרחיות בגב ברכיבה במגמת ירידה מכיוון סינגל להב לרוחמה, שמחתי שהייתי עם מערכת 2×11 במהירויות של 40-45 קמ"ש לקילומטרים ארוכים…

Shimano קסטה 11-46

הקסטה החדשה של Shimano למערכות 1x – והאוזן החכמה שאפשרה משולש אחורי קל ופשוט יותר לייצור

אבזור נוסף ראוי לציון הוא הסטם היפה של Syncross (חברת האבזור של סקוט) עם ספייסרים ייחודיים ומראה כללי שמרגיש אינטגרטיבי ומחובר לשלדה, מבלי להפסיד את היתרונות של מנגנון סטנדרטי המאפשר להחליף סטמים בקלות. כבונוס יש גם מתקן אינטגרלי לגרמין. הגריפים של סינקרוס לא מפנקים וקשים, והיה חסר לי טיפה פינוק שם, אבל יש להם איכות גומי נדבק מאוד – וזה מעולה ומסייע בפידבק והשליטה. האוכף – גם הוא מעולה עבורי ולא היו לא כאבים, לא שפשופים ולא גם לאחר יותר מ 4 שעות רכיבה.
פטנט נחמד הוא הסתרה של מפתח "אלן"-כוכב שמסתתר בתוך ידית הציר של הגלגל. הכוכב מככב פה באופניים ורואים ממנו הרבה, אז כדאי לכם להצטייד באולר כלים שמכיל אותו.

מפתח כוכב

ומה מתחבא לנו פה? מפתח כוכב

ביקורת קטנה אחת היא על החישוקים – הנאבות מרשימות דווקא בעיצוב, והקשיחות היתה טובה (בכל זאת Boost – מאפשר לבנות גלגלים מעט קשיחים יותר), אבל החישוקים צרים. אם ננסה להבין את סקוט אזי נאמר שאת המפרט הם סגרו עם הספקים שלהם כבר לפני כשנה. בעוד שיצרני החישוקים האמריקאים מובילים את השוק, הרי שהאירופאים מהם רוכשת סקוט מאחרים להיכנס עם חישוקים רחבים. סט הגלגלים כאן הוא למעשה וריאציה על ה-1700 של DT המבוסס על חישוק ה-X392 עם רוחב פנימי של 20 מ"מ. ב 2017 יהיו יותר חישוקים רחבים בשוק, וב 2018 כנראה שנתחיל לראות אותם יותר ויותר גם על אופניים בחבילה.

רק חבל שאין מקום לבקבוק נוסף

רק חבל שאין מקום לבקבוק נוסף

לסיכום – כמעט מושלם

הסקוט ספארק בתצורת ה 100מ"מ הרייסרית קיבלו כמעט את כל מה שרוכב רציני רוצה לקבל ב 2017: גיאומטריה מעולה, שיכוך מצוין, מערכת בולמים חלומית עם שלושה מצבים ושליטה הכי מוצלחת שנתקלתי בה מהכידון. החליטו בשבילכם לגבי מערכת 1×11, אבל פיצו על כך במשקל קליל. 

הם הביאו אותי ליהנות מהרכיבה כמו שמזמן לא נהניתי – הכל בהם הרמוני, מדויק, נופל בול למקום. מצוינות מדהימה ומכונת רכיבה שאינה רק לרייסרים, אלא מביאה עמה שמחה ואווירת משחקים וכיף לרכיבה. החיבור שלי לאופניים האלה היה אדיר.

הדבר היחיד שמפריע לי בהם באמת הוא העדר המקום לעוד בקבוק בשלדה – אני לא חייב בתוך המשולש, אפשר גם למטה. מגמת שני הבקבוקים בצד הפנימי של המשולש מתחזקת – ועם השינוי במיקום הבולם לאנכי והיעד לשלדה קלילה במיוחד סקוט ויתרו על כך. אם לא מפריע לכם להכניס בקבוק לכיס האחורי ברכיבות ארוכות – מדובר באופניים שברמה הדינמית הם באמת אדירים ובעלי התאמה לרכיבת סינגלים עצבנית ביותר וכייפית. נינו כבר דאג שהם יכנסו לרשימת האופציות של כל רוכב XCO \ מרתון שמשדרג השנה, וסקוט סיפקו מוצר שעונה על הצפיות האדירות וה build up המטורף שהוא קיבל.

מאת: גיא חלמיש
צילום: יוג'ין לויט, גיאחה, עופר עברי, עדי פרומין

 

Scott Spark 2017 - כמעט כמו נינו שורטר
שלדה איכותית וקלילהמהירות וזריזותמתלה + 3 מצבי שיכוךמתג הנעילה מהכידוןקסטת ה 11-46 החדשה
רק בקבוק אחדחישוקים צרים
91%ציון BIKEPANEL
סקסאפיל ועיצוב85%
קטעי דיווש ועליות90%
ירידות ושיכוך95%
סיבובים ומשחקים95%
אבזור וחלקים:90%
תמורה למחיר:85%
X פקטור סוביקטיבי מהבוחן:95%