מודה שהתרגשתי כשנודע לי שמסתמן שינס וויגט (Jens Voigt) מגיע לרכוב איתנו בגראן פונדו ים המלח, בזכות הסיוע של CTC יבואנית Trek שבקבוצתה הוא רכב ועובד עדיין. יש רוכבי קלאסיקות ויש רוכבים שהם קלאסיקות בעצמם – ינס הוא אחד מהם. שורת ההישגים המרשימה שלו על פני קריירה של 20 שנה לא מספרת את כל הסיפור. לקראת הביקור הכנו לכם קצת רקע עליו כדי שתדעו עם מי אתם הולכים לרכוב!
פרטי הביקור לא סגורים סופית עדיין, זה נראה די ודאי בעת פרסום הכתבה, אבל החלטנו להעלות את הכתבה כי רוכב כזה שווה להכיר בכל מקרה.

מאת: יניב שור

Jens Voigt_files

רוכב הבריחות ההירואיות

ינס וויגט בילה בבריחות הרבה יותר ממה שהשורה הזו מגלה והיה שם ברגעי הרכיבה הכי מרתקים בשני העשורים האחרונים. זה לא שהוא לא רוכב יעיל, הוא פשוט רוכב מיוחד ויוצא דופן. כבר ביקרו בישראל כוכבים ואגדות רכיבה כמו אדי מרקס, קונטאדור ופטר סאגן, ובכל זאת הביקור של וויגט, שקיבל תפקיד לאחר פרישתו ב Trek-Segafredo, מרגש כי הוא מייצג את כל מה שאני אוהב ברכיבת כביש. הנה למה.

אחד הדברים הכי מרתקים ברכיבת אופנים מקצוענית הוא לאו דווקא המנצחים הגדולים, אלא הפועלים הגדולים. מה גורם לספורטאי-על לוותר על שאיפות אישיות והישגים לטובת רוכב אחר, לפעמים צעיר ממנו ולפעמים אפילו לא דובר את שפתו? אפשר לדבר על חוזים ועל כסף, אבל כל מי שפעם סבל על אופנים יודע שזה לא יכול להיות רק זה. זה קשה מדי וצריך איזה דרייב אחר, פנימי, כדי להיות פועל-על, כזה שיכול לפרק את הרוכבים הכי טובים בעולם אבל עושה את זה במרחק גדול מקו הסיום, משאיר לאחרים את התהילה.

בכל סיפור של נצחון גדול, במיוחד בגראנד-טור, משולבים סיפורים רבים של אותם רוכבים שהעבודה שלהם מובילה להתרחשויות הדרמטיות שאנחנו כל כך אוהבים. השעות שהם מבלים בבריחה, הקילומטרים הארוכים בראש הפלטון מול הרוח רק כדי להיכנס בסוף לאוטובוס של הקבוצה, בלי יותר מדי התעניינות של התקשורת שעסוקה באופן טבעי במנצח. Jens Voigt היה רוכב כזה ולכן הוא מעניין במיוחד.

וויגט הגיע גם להישגים אישיים אבל רגעי השיא שלו בקריירה ומיצוי היכולות שלו כרוכב היו דווקא באופן בו השפיע על מירוצים שאחרים נצחו בכל כך הרבה הזדמנויות ועל פני כל כך הרבה שנים.  

אבל בניגוד להרבה פועלים שהם כוכבים בארצות המוצא שלהם במקרה הטוב, או נשארים באנונימיות יחסית במקרה הרגיל יותר, ינס וויגט הפך לכוכב אופניים בינ"ל ענק, הודות לאישיותו, כושר הביטוי הידוע שלו והיכולת שלו להלהיב מאות אלפי אוהדים.

מנוי חינם על מגזין BIKEPANEL!

נהנה מקריאת הכתבה? זו לא האחרונה...
הזן את כתובת הדוא"ל שלך והצטרף להמוני המנויים למגזין של בייקפאנל.





Shut Up Legs

"הקריירה שלי הייתה בהרבה מובנים רכבת הרים. אבל נהניתי ממנה ואהבתי כל רגע. במיוחד כשהייתי מקדימה, לבד מול הרוח, סובל כאילו שאין מחר. אלו היו הרגעים שבהם אמרתי לעצמי אלף פעמים: רגלים, פשוט תשתקו ותעשו מה שאני אומר לכם. לא ידעתי אז שזו תהיה אמירה שרוכבים יעשו בה שימוש בכל העולם. אתם אלו שהפכתם אותה להשראה. תודה לכם" (Voigt מסכם את הקריירה של עצמו).

את האמירה הידועה שלו "Shut Up Legs" וויגט כבר הפך לספר, לביגוד ספורט והיא ללא ספק המותג שלו. יש באמירה הזו משהו שמובן לכל רוכב אופנים ווויגט פשוט הצליח למצות את זה ברגע אחד מזוקק של קופירייטריות.

אז איך הכל התחיל?

את האופנים גילה Jens Voigt הילד לאחר שלדבריו הוריו זיהו שהייתה לו "יותר מדיי אנרגיה", עודפי האנרגיה האלו ילוו אותו גם בהמשך. הקריירה המקצוענית של וויגט מתחילה ב-1997 לאחר כמה ניצחונות מרשימים בשנים שלפני ושרות בצבא הגרמני (כספורטאי). את השנים הראשונות הוא מעביר בקבוצה צרפתית שהופכת לקרדי אגריקול. במסגרת הקבוצה הצרפתית הוא משתתף ב"קריטריום אינטרנשיונל", מירוץ צרפתי דו יומי עם מסלול משתנה שיהפוך בהמשך למירוץ קבוע בתכנית השנתית שלו ולאחד העוגנים הקבועים בקריירה שלו עם 5 מקומות ראשונים.

עוד במסגרת קרדי אגריקול, ינס משתתף 6 פעמים בטור דה פראנס, וקובע את הישג השיא שלו במירוץ המפרך בשנת 2001 בה הוא מנצח שלב ומחזיק בחולצה הצהובה יום אחד.

ההישגים בקרדי אגריקול וההערכה הגוברת ליכולות שלו שולחים את וויגט ל-7 עונות בטים CSC, ביחד עם חברו הקרוב בובי ג'וליס. תחת שרביטו של ביארן ריס ב-CSC וויגט מוצא את עצמו גם בעמדת פועל העל של איבן באסו, לא פעם על חשבון היכולת להגיע להישגים אישיים נוספים. בשנים הללו וויגט בשיאו, מוסיף לרשימה נצחונות בג'ירו, הישגים מרשימים בטור של קליפורניה ובפריז-ניס, וגם כמעט נצחון בליאז'-בסטון-ליאז'. במקביל הוא ממשיך לשלוט בקריטריום אינטרנשיונל.

ב-2011 וויגט עובר ללאופרד-טרק וסובל מחוסר מזל ומפציעות. ב-2012 בגיל 40 ועם ששה(!) ילדים הוא מתחיל את העונה כרוכב המבוגר ביותר בסבב הוורלד-טור, מה שלא מפריע לו להמשיך להיות משתתף קבוע בבריחות, להגיע שלישי באחד השלבים הקשים ביותר בטור דה פראנס של אותה שנה ולנצח שלב בפרו-סייקלינג צ'אלנג' האמריקאי.

גם בשנתיים הבאות וויגט יתחרה בטור ויהיה דומיננטי בבריחות, אבל שורת ההישגים מטבע הדברים יורדת. ב-2014 הוא מקבל מחווה מרגשת מהפלטון שנותן לו לרכב בראש את הסיבוב הראשון בשאנז אליזה. לאחר אותו טור הכריז על פרישה ועבר לתפקיד מקצועי בקבוצת Trek.

וויגט בטור דה פראנס

למרות שזינק לטור 17 שנה ברציפות (וסיים 14 פעמים) ועוד 3 פעמים לג'ירו, וויגט מעולם לא היה מתמודד על הדרוג הכללי. גובהו יוצא הדופן (1.91) וסגנון הרכיבה האגרסיבי מיקמו אותו על הקו שבין פועל-על לבורח-על.

בשתי הזדמנויות ראויות לציון שיחק Jens Voigt תפקיד מרכזי בתמיכה במוביל של הטור.

ב-2004 היה זה איבן באסו שנזקק לעזרתו. ינס היה בבריחה בזמן שיאן אולריך התקיף את באסו ואת לאנס ארמסטרונג. הפער שנפתח כמעט מיד גרם לביארן ריס לבקש מוויגט לחכות לבאסו כדי לסגור את ההתקפה. וויגט חיכה וראה את אולריך עובר על פניו. מיד לאחר מכן התייצב בראש קבוצת הבריחה וסגר לבדו את הפער לאולריך.

מה שנראה על פניו כמופע הרואי של פועל-על בשירות מוביל הקבוצה הפך למשבר מול התקשורת הגרמנית והקהל הגרמני. הקהל הגרמני לא אהב את העובדה שוויגט הוביל את ארמסטרונג (ביחד עם באסו) אל יאן אולריך וצצו שמועות על שיתוף פעולה של CSC עם יו.אס. פוסטל. וויגט שבסך הכל עשה את עבודתו נאמנה לקח קשה את הביקורת שהפכה בהמשך הטור לקללות ועלבונות. הוא ניסה להזכיר לכולם איך הוביל את אולריך לניצחון של נבחרת גרמניה בסידני 2000 אבל זה לא ממש עזר. האירוע כולו נשאר ככתם על היחסים החיוביים בדרך כלל של וויגט עם הקהל והתקשורת. בסרט דוקומנטרי שנערך באותה שנה אפשר לראות קצת על מאחורי הקלעים של האירוע הזה:

ב-2010 וויגט שוב מעורב במאבק על ראש הדרוג בטור דה פראנס, כאשר הוא שורף את עצמו לחלוטין ומוביל את אנדי שלק במאבק מול אלברטו קונטאדור. בסיום אותו מרוץ קונטאדור מנצח ואחר כך נפסל, אנדי שלק מקבל את התואר וממשיך לקריירה מוצלחת אבל קצרה במיוחד.

 

יש בינס וויגט איזו אופטימיות

האופטימיות של Jens Voigt כנראה עזרה לו במהלך קריירה מקצוענית כל כך ארוכה. הוא מתאר את היחסים בפלטון המקצועני בצורה חיובית מאוד, אולי אפילו חיובית מדיי. את הרוכבים בטור הוא מכנה "מועדון השורדים" ומעיד על יחסים טובים בין הרוכבים, דאגה חברית לאחר תאונות ועזרה הדדית.

יותר משהדבר מעיד על הפלטון, הוא מעיד על מקומו של וויגט בתוך הפלטון: על היחס שלו לרוכבים אחרים ועל היושרה שלו. לדבריו בסך הכל חיפש תמיד "ללכת בדרך הישרה", מה שגרם לו להיות מאוד נאמן לרוכבים אחרים ואהוד במיוחד על הרוכבים באופן כללי.

וויגט לא רק מדבר. דוגמה אחת להתנהלות שלו זכורה מ-2006 כאשר נתן לחואן מנואל גראטה את הנצחון בשלב 19 של הג'ירו לאחר שלדבריו חשב ש"הוא לא עבד מספיק". כמה מאות מטרים לסיום אפשר לראות את וויגט טופח על גבו של גראטה ושולח אותו עם ברכה לקו הסיום בסולו. וויגט ללא ספק יכול היה להתמודד על הניצחון באותו יום, אבל הוא חשב אחרת.

לא כולם תמיד אהבו את המשקפיים הוורודות של וויגט, במיוחד כאשר זה מגיע לנגע הסמים. וויגט מעולם לא נתפס על שימוש בסמים ושמו לא נקשר באף אחת מהפרשיות הרבות שהתרחשו במהלך הקריירה שלו. אך גם בלי שימוש בסמים, וויגט רכב בפלטון שהיה נגוע בחומרים אסורים מכף רגל ועד קסדה. כשנשאל על כך העיד כי מעולם לא נתקל בסמים וזה כבר היה יותר מדי עבור כמה רוכבים ובראשם טיילור המילטון. המילטון היה מאלו שפוצצו את פרשת ארמסטרונג והוא התייחס לדבריו של וויגט כ"יריקה בפרצוף".

באמת, קצת קשה להאמין לאמירה כזו ויש בה משהו נאיבי ואולי אף קצת מיתמם אל מול עדותם של רוכבים אחרים באותה תקופה, כאלו שהודו בשימוש בסמים וכאלו שסיפרו שהיו עדים לו.

מי רכב על אופני ילדים בטור דה פראנס?

לא תמיד שיחק לוויגט המזל, ובאמתחתו גם כמה התרסקויות מפוארות. המפחידה ביותר גרמה לו לפרוש מהטור של 2009 והשביתה אותו לכמה חודשים.

שנה לאחר מכן, בשלב 16 שוב הוא פוגש את הרצפה אבל הפעם בצורה פחות חמורה וללא רכב של הקבוצה באזור. בלי להתבלבל כשהוא פצוע וחבול הוא שאל אופנים מקבוצת ילדים שעמדה במקום והמשיך על אופנים שרחוקים מהמידה שלו וללא קליטים כ-20 קילומטרים עד שהגיע לאופנים שהושארו לו על ידי רכב הקבוצה שהיה מלפנים.

מה שיכול להיות טראומטי עבור כל רוכב אחר, הופך לכמעט בדיחה אצל ינס שלא התרגש במיוחד מכל האירוע כמו שניתן לראות כאן:

אנחנו מקווים: רוכבים לצדו בגראן פונדו ים המלח

בעזרת CTC יבואנית Trek, נוכל ב-4 במרץ 2017 לרכוב בגראן פונדו ים המלח ליד הרוכב הנפלא הזה, שהוביל את טובי הרוכבים בטור דה פראנס, היה חלק חשוב ב Trek-Segafredo (ועדיין עובד בה) והתחרה מול אגדות רכיבה כמו בטיני, וינוקורוב, וולורדה, ליפהיימר ואחרים.

כיף שרוכבים כאלו מגיעים לישראל!

מאת: יניב שור