סערה באיגוד האופניים- הפוליטיקה והמהות סביב עזיבת מוביליו

“ביום 8 באוקטובר 2018 הודיע יו”ר האיגוד, ד”ר יוני ירום, על התפטרותו מראשות הועד המנהל של האיגוד ומחברותו בוועד המנהל…” הודיע מכתב האיגוד למועדונים.

זה לא מאורע זניח- אחרי הרבה שנים, החזרה לאיזון תקציבי ויציבות מצד אחד, לצד בעיות בעונת התחרויות האחרונה ובמיוחד למול עננה שחורה המוטלת על פעילות האיגוד בעקבות פסק דין “חץ הצפון” מצד שני, עוזבים שניים מהמובילים את האיגוד. לאחר ההודעה הזו התרחש מהלך פוליטי של נני מעוז ועמו ארבעה מועדוני רכיבה גדולים (TACC, IGP, CCC, ודינמו רייסינג) לפיזור הוועד המנהל והליכה לבחירות חדשות. מדוע? מה קורה שם?

מאת: גיא חלמיש

על מהות ועל פוליטיקה

כמו באיום להשתמש בחוק הגיוס כתירוץ לפיזור הכנסת, כך גם בפוליטיקה הקטנה- לעולם יהיה קשר בלתי ניתן להפרדה בין עמדות עקרוניות ומהותיות מצד אחד לבין אינטרסים מצד שני. על פני השטח הנימוקים למהלכים פוליטיים לעולם יהיו ענייניים ומקצועיים, אבל נאיבי יהיה לחשוב שמה שמבטאים מעל פני השטח מסביר בצורה פשוטה בהכרח את הזרמים שמתחתיו. הדינמיקות האלה, הרוחשות מאחורי הקלעים באיגוד האופניים, מובילות לסערה.

הבלגן הזה מגיע לאחר תקופת פריחה לאופניים בישראל- ותקופה די יציבה בה האיגוד הצליח לסגור חובות משמעותיים ולהתאזן פיננסית, להוציא שני נציגים לאולימפיאדה בריו, להתכונן להשקת ענף אופניים בוולודרום החדש, ועוד. מצד שני זה גם מגיע אל מול תקופה מאוד מאתגרת לקיומו כשהוא עומד תחת סכנת פירוק עקב תוצאות המשפט בחץ הצפון, תחרויות מתבטלות זו אחר זו ואין לוח אירועים מפורסם באתר האיגוד לשנת 2019.

מה זה איגוד האופניים?

איגוד האופניים נשלט על ידי קבוצות האופניים התחרותיות בישראל ועיקר פעולתו היא בסצינה התחרותית. לצדה פעילות עממית שמטרתה להרחיב את בסיס הפירמידה של הענף מתוך ראייה של קצה עליון ספורטיבי תחרותי. האיגוד אחראי על נבחרות ישראל, על אליפויות ישראל, מוציא ספורטאים מהנבחרות להתחרות בעולם, מסייע למועדונים ולמפיקי תחרויות בתחום המקצועי של ניהול התחרות, עובד עם הוועד האולימפי, ועוד.

יש בו כ-3000 רוכבים תחרותיים רשומים, מתוכם משלמים דמי חבר (מעל גיל 15) כ 1200 ומספר נמוך בהרבה של מאות בודדות משתתף בתחרויות. מסביב למספרים האלה איגוד האופניים אוסף רישומים של רוכבים באירועים העממיים ומגדיר אותם כ”חברים” (כ 15,000), אבל אם תשאלו אותם האם הם חברי איגוד האופניים ספק אם הם ידעו זאת או מהו איגוד האופניים… ברמת ענף האופניים הכוללת שיש בו עשרות אלפי רוכבים האיגוד על 3000 חבריו המשלמים הוא גורם קטן ונישתי העוסק בתחום תחרותי ולא מפותח במיוחד בישראל. אני חושב שחשיבותו והשפעתו קטנים וממוקדים, ועדיין: עוברים בו תקציבים מכובדים (5.5 מליון ש”ח הוא תקציב האיגוד ל 2018) ויש לו תפקיד כזרוע של המדינה בתחום הייצוגי ספורטיבי של הענף. 

ד”ר יוני ירום, מדוע התפטרת?  

ד”ר ירום, שימש בתפקיד הזה בפעם השנייה לאחר הפסקה של כמה שנים, הוא גם רופא ספורט, מבעלי מדיקס וגם יו”ר איגוד הטניס כחצי שנה, וללא ספק אדם מוערך, שתורם ותרם רבות לענף האופניים. ד”ר יוני ירום כתב לי: “התפטרות זה מעבודה בשכר… (רומז על כך שהוא התנדב באיגוד ללא שכר. ג.ח.). אני סיימתי ופרשתי מתפקיד היו״ר כי הגיע הזמן שנה וחצי אחרי הבחירות הקודמות וחמש וחצי שנים סה״כ שהשרביט יעבור לאחרים. גם כמות הזמן שיש לי לא מאפשרת לי להשקיע כפי שהייתי רוצה ולהאחז בכסא לא מתאים לי.”

גורמים מעורים אומרים לי מאחורי הקלעים בלא מעט ביקורת על הצעד שהעיתוי אומלל: אחרי חמש וחצי שנים מוצלחות, יוני פורש בשיא, ומשאיר למי שיכנס אחריו אתגר לא פשוט כאמור. במקביל ההערכה היתה שאולי הוא הרגיש את המהלך המתרקם של נני מעוז והמועדונים והחליט (כרופא מצוין) להקדים תרופה למכה…

ד”ר יוני ירום, יו”ר וועד האיגוד הפורש

ירון דור מנכ”ל האיגוד על ההתפטרות

ירון דור: “יוני הביא צוות דירקטוריון מנצח אשר אפשר לצוות האיגוד לעבוד במקצועיות ולהביא הישגים. איגוד האופניים חב חוב גדול לד”ר יוני ירום על פועלו במשך כל השנים בתמיכה בצוות האיגוד ובי כמנכ”ל ועל תרומתו הגדולה לענף האופניים. בנוסף יוני מקובל ומוכר בקרב כל ראשי הספורט בישראל ובאיגוד האופניים העולמי, ב-UCI ובאיגוד האירופאי (ה-UEC), וקשריו והיכרותו עם הנפשות הפועלות אפשרו לאיגוד האופניים ולענף האופניים להימצא על המפה העולמית ולזכות להערכה.
יוני היה שותף להצלחות כמו הכנת אסטרטגית האיגוד 2020 והטמעתה, ההגעה הראשונה לאולימפיאדה בריו, פעילות ילדים ונוער עניפה שלא היתה בעבר באיגוד, פעילות נבחרות מקצועית לאורך זמן ולאורך כל השנה עם כמות נסיעות והישגים בתחרויות בחו”ל, ופעילות עקבית לאורך זמן ולאורך כל השנה. פעילות עם ילדות נשים ואתנה, בדגש על הקמת הדור הבא. הוא יקיר ענף האופניים ונשמח להיעזר בשירותיו וקשריו גם בשנים הבאות”.

המהלך המפתיע: פיזור ההנהלה

לפי תקנון האיגוד, סגן היו”ר אילן תמיר נכנס להיות יו”ר בפועל. הבחירות לוועד המנהל של איגוד האופניים היו אמורות להיות אחרי טוקיו 2020 בעוד שנתיים וחצי. לא חייבים לעשות בחירות ואפשר להמשיך עד סוף הקדנציה הנוכחית, אולם בישיבת הדירקטוריון האחרונה, נני מעוז שהוא אחד הדירקטורים הוביל מהלך לאספת בחירות. הוא עשה זאת באמצעות הבאת חתימות של לפחות 4 מועדונים שחתמו: CCC של אילן אידלסון וגל צחור, TACC של נמרוד דובינסקי, דינמו רייסינג של ויקטור קיטייב ו IGP של צחי בויגן. המהלך הזה אמור להימשך לכדי פיזור הוועד ובחירת וועד מנהל חדש. 

מדוע לפזר את הוועד? ירון דור מספר לי ש”הוועד המנהל הזה נפגש אחת לחודש, 10 פעמים בשנה עם אחוז התייצבות גבוה של 80%-90% והיה שותף לכל ההחלטות, האסטרטגיה, התקציב, והוועדות השונות. יוני הביא צוות מקצועי נטול פוליטיקות כמעט”. דור הוא לא היחיד שדיברתי איתו שציין בפני שהוועד הנוכחי מתפקד בצורה איכותית ביחס לתקופות קודמות. לכן נשאלת השאלה- מדוע רצו נני מעוז, דובינסקי, אידלסון, בויגן וקיטייב לפזרו?

אילן אולמן אומר לי: “ההנהלה הקיימת הצליחה לצמצם גרעונות כמעט לאפס ממצב גרוע מאוד שזה כמעט ללא תקדים בספורט הישראלי- איגוד שמבריא את עצמו בצורה כזו? אני לא חשוד כאוהב ההנהלה, אבל זה מעורר הערכה. אפשר גם לציין את ההצלחה של הנבחרות וקידום הענף – בסה”כ זו הנהלה עניינית, פלורליסטית ופתוחה ואנשי מקצוע מאוד טובים. כל מה שחלש באיגוד- תמיד היה: הוא מעולם לא ידע לדברר את עצמו, ולייחצן את ההצלחות שלו. זה משרת את האנשים שרוצים לאמר האיגוד לא שקוף וסגור, אבל האיגוד הוא של המועדונים.”

ירון דור מנכ”ל האיגוד

נני מעוז: שינוי (סודי) שכל חברי האיגוד רוצים

נני מעוז: “מה שאתם עושים בבייקפאנל זה משהו חשוב, אבל המהלך הזה הוא מיוזמתי לגמרי, ומי שמתאר את זה אחרת הוא עובדתית אומר משהו לא נכון. המהלך עבר רוב בדירקטוריון של האיגוד ומקבל תמיכה מרוב הקבוצות העיקריות באיגוד”

בייקפאנל: מה מטרתו של המהלך הזה?

נני מעוז: “להביא לשינוי שאני חושב שכל חברי האיגוד רוצים.”

בייקפאנל: “איזה שינוי?”

נני מעוז: “אם יהיו בחירות כשיהיו תוצאות ויהיו דברים יותר קונקרטיים אשמח לפרט יותר”.

ניסיתי לקבל גם את תשובת ארבעת מנהלי המועדונים האלה (אידלסון, דובינסקי, קיטייב ובויגן)- והם כולם כאחד סרבו להסביר או להתראיין לכתבה. מסתירים משהו?

נני מעוז- במרכז בבגדי IGP בכתום שחור

אילן תמיר- למה גם אתה עוזב?

ברגע שיו”ר האיגוד פורש, מתמנה המשנה ליו”ר בצורה אוטומטית, ולאו דווקא נדרשות בחירות חדשות, אולם אילן תמיר, המשנה וגזבר האיגוד הודיע שהוא מוותר על התפקיד. תמיר הוא עו”ד ואיש ניהול ועסקים מצליח, נחשב אחד האנשים היותר ענייניים ומוכשרים בהנהלת האיגוד היוצאת. כגזבר הוא הביא את האיגוד לעודף תקציבי מצטבר תוך כשלוש שנים, והיום האיגוד נמצא במצב טוב יותר לעין ערוך ממה שהיה קודם.

“זה לא אש בוערת בעצמותי” הוא אומר. “זה לא תפקיד שאני ממש ייחלתי לו או שאני חושב שאני מתאים לו במיוחד. הוא תפקיד שיהיה בתקופה הקרובה סופר תובעני. התלבטתי האם אני רוצה את זה. מצד אחד אמרתי לעצמי שזה לא בשבילי ומצד שני יש את התביעה הזו שיש לי את היכולת והידע לסייע להתמודד עמה. אני חושב שיש להשקיע את כל האנרגיה והמשאבים שיש במערכת לטיפול בתביעה, ובניהול הסיכונים המתלווים אליה. …בוודאי שלא התכוונתי כעת לעבור תהליך של בחירות… זה דורש את הזמן שלו ולי אין את היכולת לעשות את זה, ולכן החלטתי לחתוך את זה שם.”

בייקפאנל: מה יהיה על הליווי והפיקוח על תהליכי הערעור בפרשת חץ הצפון?

אילן תמיר: “באופן מאורגן ומסודר אני לא אהיה חלק מהמערכת שמובילה את נושא התביעה. הטיל הזה יצא כבר, והערעור כבר יצא- וגם אם אני אישית לא אוביל את זה, בחודשיים הקרובים לא יקרו כנראה דברים דרמטיים, אבל בהמשך צריך לקוות שעורכי הדין יעשו את זה כמו שצריך.”
אבל חוץ מההסברים האישיים שהם מובנים לגמרי, יש עוד הסבר- יותר מהותי שצריך להטריד כל מי שאכפת לו מאיגוד האופניים, כמוני וכמוכם כנראה אם הגעתם עד לפה בכתבה. המשיכו לקרוא…

“המבנה של האיגוד הוא הרסני”

האם תמיר, איש חסר פניות והגון, נחשב בעייתי למי שרוצים לנהל את האיגוד מתוך מטרה אחת- שיקדם את האינטרסים הצרים שלהם? הוא אומר לי: “המבנה של האיגוד הוא הרסני: לא יכול להיות שבעלי המניות שלך הם מנוהלים ע”י המנכ”ל (עובדים בשכר באיגוד, ג.ח.), והם ייקבעו את הועד המנהל כך שישרת אותם… כל פעם שלא תענה לדיקטט של המערכת יאיימו עליך בהדחה- אז מי צריך את זה בכלל? חתכתי מייד”…

אילן הקפיד לאמר שבמידה ומישהו עושה את עבודתו הייטב, אין סיבה להחליפו. אבל ברמה העקרונית- המצאותם של מנהלי הקבוצות הגדולות: אילן אידלסון קבוצת CCC האחראי על התחרויות, ונמרוד דובינסקי מקבוצת TACC האחראי על קורסי המאמנים, מבטא סיטואציה לא בריאה שבה חלק מעובדי האיגוד כפופים למנכ”ל ומצד שני הם גם בעלי המניות שלו ויכולים לפטר אותו.

בהתיחס למהלך לפיזור הנהלת האיגוד אומר לי אדם המכיר הייטב את המערכת: “כנראה שמה שאנחנו רואים כעת הוא המשך של המערכה הקודמת בהצגה הזו, כשאילן תמיר יצר סדר ונקיון כפיים בתהליך הבחירה של מאמני הנבחרות ולא נתן לתהליך הזה להתנהל כמו שהיה בעבר” ברומזו שהמאמנים שהצטרפו לנני מעוז מונעים מהרצון לייצר הנהלה ממושמעת יותר לצרכים האישיים שלהם ולא לצרכי האיגוד המקצועיים. 

סכנה למנהל תקין

הסיכון (ההיפותטי, לכאורה…) במצב כזה הוא שבעלי הקבוצות באיגוד ידאגו קודם כל לאינטרס הצר של עצמם ושל קבוצתם באיגוד ולא לאינטרס של האיגוד עצמו וענף האופניים. איזה אינטרסים? למשל:

• לשמר תפקיד בשכר שנים ארוכות- בלי קשר לביצועים בתפקיד ובלי שאפשר להחליף אותך.
• לקדם ספורטאים שלהם ולאו את אלה שהם הכי ראויים, אך מאמניהם לא מקומבנים באיגוד.
• לקבל משרות בשכר באיגוד, ללא קשר לביצועים וללא אפשרות דה פקטו להחליפם (על משרת מאמן הנבחרת למשל היה מאבק גדול בעבר והוחלט שמאמן נבחרת לא יהיה מנהל קבוצה).
• שמשאבים נוספים: יועצים, תפקידי ניהול שונים, מימון נסיעות ותקציב- יהיו בשליטתם.

מקרה מבחן המדגים את הסיכון 

לאחרונה החליט האיגוד לקיים 2 תחרויות בינ”ל בסמוך לאפיק ישראל, מה שתרם מאוד להבאת הכוכבים לאפיק. הזרים הגיעו, ניצחו, אספו ניקוד. המשמעות: האיגוד השקיע כספים בפרסים ובמשאבים לתחרויות האלה, אולם רוכבי נבחרת ישראל, לא יכלו להנות מהכסף הזה או לקצור ניקוד שיקדם אותה לאולימפיאדה מאחר והגיעו רוכבים חזקים.
נסביר רקע לדברים: האיגוד הצליח להביא את הנבחרות, ושני רוכבים לאולימפיאדה בריו באמצעות קיום תחרויות בישראל, באופן שהמתחרים המובילים בעולם לא הגיעו אליהן, וכך חברי הנבחרת יכלו לנצח ולאסוף ניקוד מספיק, ולהגיע לאולימפיאדה. הגעה לאולימפיאדה היא הדרך של האיגוד להגדיל תקציבים מהוועד האולימפי, משרד הספורט ואחרים. השיטה הזו היא קריטית למימוש מטרות קיומו של האיגוד.

אבל, מנהל התחרויות באיגוד הוא אילן אידלסון- שהוא גם שותפו של גל צחור בCCC, שאפיק ישראל הוא המיזם העסקי שלו. אין מחלוקת על כך שהוספת שתי התחרויות האלה בסמוך לאפיק ישראל תרמה לאפיק ישראל בצורה ישירה. הבעיה פה ברורה: אידלסון, מבעלי CCC וגם עובד באיגוד בשכר, היה בקונפליקט אינטרסים ברור בין טובת אפיק ישראל (של שותפו העסקי) לבין טובת נבחרת ישראל ואיגוד האופניים שבו הוא עובד, והבחירה שנעשתה- הייתה לטובת אפיק ישראל. אין משמעות הדבר שבהכרח ההחלטה אינה סבירה- כי תמיכה באפיק ישראל גם היא ראויה בעיני, אולם יש טעם לפגם רב בפוזיציה הכפולה הזו.

אילן תמיר (רביעי משמאל בשורה הרחוקה)

אילן אולמן: “ב15 שנה האחרונות היו 4 הפיכות”

אילן אולמן הוא דווקא באופוזיציה להנהלה הנוכחית. הוא לא נכנס להנהלה כי הפסיד בבחירות הקודמות ובכל זאת- הוא יוצא נגד המהלך של נני מעוז והמאמנים האחרים: “לקבוצת בענף שלנו מאוד נוח שהקהל הרחב לא יודע באמת מה קורה באיגוד ונוח להם לאמר שהאיגוד גרוע ולא מתפקד. האיגוד לא אשם בשום דבר- אלה הקבוצות שאשמות כי האיגוד זה הקבוצות, והעדר התחרויות- זו אחריות הקבוצות!
…ב 15 שנה האחרונות היו 4 הפיכות- כולן על ידי אותם אנשים (דובינסקי ואידלסון. ג.ח.) תמיד זה קורה כשהמקום שלהם היה בסכנה. הם מקפידים ליצור מסך בין העובדה שהם עובדים באיגוד ומקבלים שכר מהאיגוד, לבין העובדה שהם בעלי הקבוצות. האיגוד פתאום חסר יכולות וכל מי שטוב זה במועדונים? על המאבק – מי יוביל את הענף: האיגוד כגוף מקצועי ועצמאי או הקבוצות יש את המתח הזה... אני מעולם לא הצלחתי לזהות אצל נמרוד דובינסקי ואילן אידלסון אג’נדה ברורה לגבי מה לא טוב, איזה נקודות יש לשפר. אין להם שום אג׳נדה, שום ערכי ליבה מובילים שמהווים טריגר להפיכה, כלום זולת פחד שהם יאבדו את הפוזיציה שלהם. לנני לפחות יש אג׳נדה וקו מנחה שנשען על אמונה שנתן לשנות למען הענף”. אומר אולמן, דברים חריפים.

מדוע מפזרים המאמנים האלה את הוועד?

אילן אולמן: “ההחלטה שהתקבלה עכשיו היא תועלתנית, אישית, ואין בה שום דבר עם טובת הענף, בזמן שהוא מנהל מלחמה על קיום. אילן תמיר הוא אדם ענייני ללא משוא פנים, ונכון- הוא לא חייב כלום לאף אחד, ולא חבר שלהם. אני ראיתי התגייסות מדהימה שלו לטובת עידו סירקין- אילן תמיר על חשבונו הפרטי למד, קרא הרחיב, יצר טירוף של הגנה משפטית – רמה של חברות והדדיות נדירה!….
…הטענה שנשמעה היא שהמוצר של האיגוד אינו טוב (התחרויות), אבל מי שמספק את התחרויות- זה אנחנו המועדונים, ואילן אידלסון הוא מנהל התחום באיגוד! אם ביה”ס למאמנים (בהנהלת נמרוד דובינסקי) הוא לא מגדלור – ולא כוכב צפון זו בעיה שלנו שאנחנו לא טובים, לא חדשניים ולא פורצי דרך. אם הנבחרות הן חסרות תקציבים ולא מצליחות- זו בעיה שלנו ושל המנהל המקצועי…
….מנכ”ל האיגוד הוגבל בשנים האחרונות על ידי חלק מהמאמנים שגם עבדו באיגוד והשאירו אותו במעין תקיעות כזו: אחרי הקמפיין האולימפי המוצלח התנופה נעצרה. להערכתי יוני הלך כי הוא הרגיש שהסערה מתקרבת.”

…”יכול להיות שנמרוד ואילן הרגישו באמת שהבית בוער. הפוטש קורה כי ההנהלה הזו לא היתה טובה להם. אחרי כמה שנים של פעולה כל הנהלה מתחילה כבר להבין מי רק מדבר ומי באמת מזיז כוחות. היא לא היתה שפוטה שלהם מספיק, והיתה לה חירות מחשבתית וקיבלה החלטות לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לצד זה- ברור שיש מה לשפר ולחזק בפעולת האיגוד וההנהלה, אבל בסה”כ- האנשים היגיעו לישיבות, היו עם האצבע על הדופק. ברור שיש קלקולים… קל לצעוק תחרויות תחרויות – אבל אין תקציבים ויש התמודדויות מורכבות.” אומר אולמן.

מי שפועל בצורה ראויה לא מפחד לדבר

הפוליטיקה והאינטרסים הם חלק מהמציאות- הם משפיעים על דברים מהותיים שקורים באיגוד האופניים. זה סיפור שיכול לקחת את האיגוד 10 שנים אחורה, בזמן הכי גרוע עבורו. היו צריכים סיבה מאוד חזקה להעביר את האיגוד טלטלה כזו בעיתוי הזה וחוץ מאג’נדות ואינטרסים אישיים, לא נמסר שום הסבר אחר למהלך.
השתיקה המוחלטת שגזרו על עצמם כל המעורבים במהלך הזה (נני מעוז, נמרוד דובינסקי, אילן אידלסון, צחי בויגן וויקטור קיטייב) אינה גורמת תחושה נוחה, כיוון שבד”כ מי ששותק ומפחד לדבר הוא בד”כ זה שמחפש להסתיר משהו, או שיש לו במה להתבייש… מי שידיו נקיות, מי שפועל בצורה הגונה, מי שיש לו במה להתגאות, בד”כ לא מפחד לדבר.

לאספה הכללית צריכים להגיע 50% מכח ההצבעה של האיגוד על מנת לקבל החלטה של הליכה לבחירות. ברגע שמתקבלת החלטה של הליכה לבחירות, צריך לקיים אותן בטווח של לפחות 60 יום- כלומר לסוף ינואר-אמצע פברואר. לחילופין אפשר להחליט באסיפה שלא מן המניין שאין סיבה ואין הצדקה ללכת לבחירות, והתפקוד של ההנהלה הקיימת משביע רצון. האספה תתקיים ביום 29.11.18 בשעה 1700 במשרדי האיגוד רח שטרית 6 תל אביב.

מאת: גיא חלמיש