נו, אז מה אתם אומרים על אופני הרים חשמליים?…

תשובה טיפוסית תתקבל מרוב הרוכבים שאני מכיר: "גועל נפש. זה לא תורם לכושר, זה לא אופניים, זה מתחבר לתרבות ערסית, מגעילה, חסרת התחשבות באחרים: על הכביש, במדרכות, ובכל מקום. זה חלק משופוני של נוער שמוציא יותר מדי כסף על מיצוב חברתי (או הורים חלשים שנכנעים לכך), או שזה הצעצוע היקר של נוער בן להורים אמידים יותר בכיתה (כדי לכפר על השעות שהם לא איתם….)".

מתחברים לדיעה במשפט הזה? אז כעת תדמיינו את העולם הזה מגיע אל הסינגלים האהובים עליכם…

בנסיעת עבודה לבריטניה עברתי בדוכן המגזינים ההכרחי בשדה התעופה. בריטניה – ארץ התוכן ובמידה רבה בשנים האחרונות גם ארץ אופניים. היא מציעה שפע אדיר של חוברות ומגזינים שנבנו במיוחד לרוכב. הפעם החלטתי לקחת לא את המגזינים הרגילים אלא בכוונה – את אלה שבד"כ אני פוסח עליהם מיידית. הפעם לקחתי עמי לטיסה כלי לפתיחת הראש וחשיפה לעולמות אחרים, שאולי דוחים אותי בתגובה ראשונית. לקחתי חוברת שדווקא התבררה כאמריקאית: Electric Bike Action Magazine.

על השער: רוכב שטח על אופני שיכוך כפול, בסינגל של אדמה חלקה (לא משהו שנראה כמו אקשן אמיתי. מהתמונות האלה שמחלצות תנועה בכוח מרכיבה בנלית…) ואותה קופסת סוללה גדולה על הצינור התחתון. מותג האופניים – חברה שאני לא מכיר. ובפנים החוברת – הפתעות.

 

לחצו לכניסה ללוח המשומשים של בייקפאנל!

הדילים הכי טובים בארץ הם במשומשים – לחץ פה לכניסה ללוח המשומשים של בייקפאנל

 

ההתנגדות לאופניים החשמליים – גם בארה"ב

מתברר שגם בארה"ב כל רוכבי השטח האמיתיים מפחדים מהחדירה הצפויה אל הסינגלים שלהם. מהמלחמה על שטח המחייה העדין והיקר הזה, שהושקעו הרבה מאמצים וימי עבודה של מתנדבים בבנייתו. הדאגה  החלה להופיע באינטרנט כבר ב 2013 ואולי עוד קודם, והגיע אפילו אל הוול סטריט ג'ורנל מחוץ לעולם האופניים. אני בטוח שחפירה נוספת תגלה את ניצני הדאגה של הרוכבים בעוד מקומות רבים.

לא רק הרוכבים מתנגדים: גם תעשיית האופניים המסורתית האמריקאית מתקשה להסתגל לשינוי שמגיע בעיקרו מאירופה. דווקא האמריקאים שמשווקים עצמם (בעיקר משווקים…) כחדשניים, מובילים, יזמיים – הם אלה שנתפסו בתחום החשמלי לא מוכנים, ומיטב שמרנותם בידם. חלק מההסבר הוא שחברות האופניים שם מורכבות מרוכבים אמיתיים – ואלה כמו לקוחותיהם, לא בדיוק מתחברים לטרנד האורבני האירופאי הזה שפתאום מאיים להם על בית הגידול.

לדוגמא: Trek הגדולה נכנסה בצעד מהוסס וכמעט חשאי לשוק החשמלי באופני ההרים עם דגם מונע ביחידה המוכרת של Bosch, אבל היא עושה את זה, לפחות בהשקה, רק באירופה. בארה"ב היא ממש ניסתה למנוע את החשיפה של הצעד הזה, אולי מחשש שזה יפגע בתדמיתה בשוק האמריקאי. לדברי Electric Bike Action Magazine היא לא שיתפה פעולה עמם וממש סרבה לסייע לחשוף את הצעד הזה. צעד אנכרוניסטי והיסטרי אומרים בחוברת החדשה על האופניים החשמליים, שהיא רק שנה באוויר, כי האינטרנט האירופאי מגיע אפילו אל מעבר לאוקינוס האטלנטי.

אזהרה מהאיש והחזון, גארי פישר

בשר מבשרה של אותה טרק, הודיע לתעשיית האופניים בתערוכת האופניים הגדולה בלאס ווגאס בקיץ האחרון שהם תחת אזהרה. האזהרה של גארי פישר היא נזיפה חמורה: אל תתעלמו מהשוק הזה. הוא ענק, הוא עוד יגדל, ואם אתם תתעלמו, יהיו אחרים שיקחו לכם אותו, וספציפית הוא טוען יהיו אלה חברות הרכב. תאגידי הענק לא ישארו אדישים לטרנד שיוריד להם את כמות המכירות, כי פה מדובר לדברי פישר, לא רק בתחביב נישה חביב, אלא בתחבורה!

גארי פישר התייחס גם לאתוס "הסבל" באופניים: איזה מין רכיבה זו אם לא מתאמצים בה, ומתגברים על הסבל, יאמרו רוכבים אמיתיים. אבל הבעיה היא שסבל אינו מקרב רוכבים חדשים לאופניים. יש אנשים שהאופניים החשמליים יהיו הכלי הראשון שיאפשר להם לצאת אל הטבע, לרכוב ולפדל (עד כמה שצריך לפדל), ולחזור עם חיוך לרכב ולא מוטשים. אנחנו כרוכבים נמשיך לחפש את ההתשה העצמית, להגיע לקצה, אבל פה מוצגת גישה סובלנית יותר לצרכים אחרים. יש נימוקים טובים: תחבורה נקייה וחשיפה עדינה לספורט לקהלים חדשים.

075

חשמליים מתקפלים זעירים של Koning

הדאגה ברורה: הקונפליקטים שמתגלים במדרכות תל אביב יכולים להגיע אל הסינגלים בבן שמן

כשרוכבים רבים ממגזרים חדשים יכנסו אל הסינגלים "שלנו", הסינגלים האלה ישתנו. האווירה בהם תשתנה ויהיו קונפליקטים. התרבות הישראלית לא בדיוק באה ממקום של התחשבות, אדיבות וסובלנות, וגם לא ממקום של כיבוד החוקים ואורחות ההתנהגות המקובלים כדי לאפשר להרבה אנשים להנות ממשאב מועט. יהיו את אלה שפשוט יקחו את "שלהם" באגרסיביות כי הם במרכז ועל הזין שלהם האחרים.

רק דמיינו את המצב הזה… אם עד היום היינו רגילים להחמיץ פנים לקומץ אופנוענים שנכנסים לתשתיות קק"ל המורות בפירוש "אין כניסה לאופנוענים", מה יקרה כשהמון רוכבי שטח על אופנועים קלים חשמליים, חלקם בצורה של אופניים עם מנוע ואחרים עם מראה קצת יותר אופנועני יתחילו להכנס לסינגלים?

קונינג

גרסת השטח של Koning

ערבוב מוזר של שימושים מגוונים

המגזין הזה הוא כאמור רק בן שנה. הוא מציג ערבוב מוזר בין אופניים חשמליים לכתבות ותמונות של קטנועים ואופנועים של ממש (חשמליים), מה שמעיד על הוואקום הקיים בתחום הזה, והעדר הקטגוריות הברורות. מי קהל היעד שלו? האם רוכבים מתעניינים בזה? האם כאלה שקונים אופניים חשמליים בכלל רואים עצמם כרוכבי אופניים? האם זה תחביב עבורם?

המגזין מנסה להביא הרבה דוגמאות ועוסק לא מעט בשכנוע למה אופניים חשמליים הם בכל זאת טובים: עבור בעלי מוגבלויות, מבוגרים, אנשים חסרי כושר. יש גם דוגמאות לאופני מטען חשמליים, כלים להובלת ילדים, ולתיירות אופניים.

1-Products_1288_3236

בשיחה בחנות בייקלאב בחשמונאים התברר שה KTM החשמליים לשטח כבר נמכרים גם בארץ, ולאו דווקא לערס הישראלי המצוי – אלא בדיוק כחלק מהתסריט של פתיחת התחום לאנשים שלא יכלו להות ממנו קודם לכן.

חשמליים בשטח – הנה זה בא!

נרצה או לא נרצה, זה בדרך אלינו, וזה מגיע במהירות. בביקור שלי בחנות בייקלאב בחשמונאים, משווקי KTM, הבנתי שכבר מדובר במוצר שרץ חזק. תתחילו להתכונן – הסינגלים שלכם הולכים להשתנות. KTM היו חלוצים בתחום האופניים החשמליים בשטח וברונו מבייקלאב מודה שבהתחלה הוא לא הבין את זה: "הייתי הכי אנטי שיש". גם המחיר לא נמוך: 16,000 ש"ח… אבל אחרי שאתה רואה בנאדם שלא מסוגל לרכוב בשטח, אתה מבין מה זה יכול לעשות. "הקונה הראשונה שלנו…" מספרת אורלי: "היא באמת אחת שלא מסוגלת יותר לרכוב אופני הרים בשטח. זו בחורה שהיה לה סרטן ריאות והוציאו לה ריאה אחת. היא רכבה לפני כן על אופניים כתחביב, וכשהיא שמעה על אופני ההרים החשמליים של KTM, היא התקשרה מייד. זה היה כאילו היא חיכתה בבית בדיוק לפתרון הזה."

ברונו מספר שזה שינה לו את הגישה והתפיסה: "לא כולם כמוך, אל תהיה אנטי, לא כולם רוכבים כמוך… זה משהו מדהים עבור חלק מהלקוחות שמאפשר להם להגיע לשטח שלא היו בו קודם לכן".

מי קונה את המוצר הזה? ברונו מפרט: "סוג ראשון הם לקוחות מבוגרים או שיש להם מגבלות פיזיות. הסוג השני זה פריקים של גאדג'טים שחייבים לעצמם אופניים חשמליים מגניבים כאלה, ולא סופרים את הסכום הזה, וקבוצה שלישית מפתיעה – היא אופנוענים שרוצים להכנס לרכיבה בשטח, אבל הם רוצים את המהירויות והקצבים הגבוהים יותר, או שהם רוצים לעבור לאופניים ללא מנוע בהדרגה.". שלא יהיו אי הבנות הוא אומר: "האופניים האלה נותנים כושר. אתה מפדל עד שאתה מת, פשוט אתה מגיע לקצב של רוכב טוב, זה הכל. הם שוקלים 20 קילו, ונוסעים מקסימום 25 קמ"ש אבל אתה צריך לעבוד ולהתאמץ בשביל זה. מכרנו מעל מה שציפיתי וכולם מבסוטים מהמוצר הזה."

"העניין פה הוא לגרום לאנשים להתלהב מאופניים, לא? זו השורה התחתונה!" אומר גארי פישר, ומאמץ בחום כל כלי שיכניס עוד כמה אנשים שלא היה סיכוי שירכבו קודם לכן, אל עולם האופניים בצורה הנגישה והמתאימה להם.

ומה דעתכם? האם גם אתם אופטימיים חסרי תקנה כמו פישר (שאפשר גם לקרוא אותו כריאליסט שמתכונן בצורה חכמה לספוג מכה פחות קשה, אבל בלתי נמנעת…), או שהצפי שלכם לדבר הזה בישראל הוא כמו בישראל: אותה הבעיה גלובלית, רק פה עם ביטוי המכפיל אותה עשרות מונים באמצעות חריף של סחוג, גרפסים של חומוס, לחות של אגן ים תיכון, ואגרסיביות ועצבים של ישראליות גסה?

מאת: גיאחה

מה דעתכם על אופני שטח חשמליים? הגיבו בתגובות לכתבה!

 

 

באנר תחרות עיצוב בתוך כתבות

עד סוף חודש יוני אפשר לשתף עיצובים ולזכות בחולצות של גראביטי צ'ק בשווי 149 ש"ח!

 

הפאנל - כתבות אופניים מעולות
הכניסו אימייל פה וקבלו את הכתבות החדשות רק פעם בשבוע
(לביטול הופעת הפופ-אפ אנא הכניסו אימייל פה גם אם נרשמתם בעבר)
הירשם