השנה זו השנה השלישית ברצף שאנחנו משתתפים ב Veolia Desert Challenge. אנחנו מתייחסים לפסטיבל הזה כאל אירוע זוגי: נועלים את הילדים בלוקר, מעמיסים את האופניים על הרכב ויורדים לסדום. מעולם לא היו לנו שאיפות לפודיום, אבל אנחנו כן משתדלים לשפר מיקום משנה לשנה. מעבר לרכיבה אנחנו מרשים לעצמנו להתפנק באחד מהמלונות באזור – אחרי הכל מדובר בחופשה זוגית רומנטית.
אלא שהשנה חרגנו ממנהגנו משתי סיבות: האחת ניסיון להכניס לעניינים את מספר 2 – בן בגיל המצוות שמאז ומעולם התכחש לתחביבים של הוריו, והשנייה – הרצון של הגברת לטעום מטעם הפודיום, ופודיום כאמור יותר קל להשיג בקטגוריות האזוטריות כגון זו של ה 48 קילומטר נשים בגילאי 80-129, למרות שגם גזרה זו נשלטה על ידי העיזות של נועה שלא גילו סולידריות ולא השאירו פירורים לתושבי הדרום. אז יצאנו בשני צוותים הפעם: אבא ובן, ואמא עם רוכבת נוספת עמה יצאה להסתער על קטגורית הנשים.
הערב שלפני התחרות
פרט לאופניים אנחנו מעמיסים על הרכב את כל הציוד ללינה בקמפינג. במתחם מחולקים חצאי חביות להבערת אש, ובתפריט תוכנן פויקה, אלא שעד שהפויקה מוכן אנחנו מבלים אצל האוהלים השכנים, מתבלים ביין ועוזרים לחסל גוש אנטריקוט של יפתח סהר ממועדון אולרייד שפינה זמן בין שיפוץ סינגל ניר משה לבניית סינגל יער להב כדי להשתתף בתחרות.
במתחם הבאסטות אפשר היה למצוא את עומרי ויערה עם החולצות של caravan collective לצד הפינה של עז הרים הדרכות וסדנאות רכיבה ביער , אופיר גלאון ייצג את חברת טופסייקלינג שמאמנים ומלווים קבוצות ישראליות באירועי אופניים בארץ ובעולם, ושיווקו את הקבוצה לטראנסאלפ 2013, צ’רניחובסקי שהציג שלדות וצינורות קולומבוס תרם שילדה בהגרלה, ואפשר לי להפקיד בדוכן את אופני הצ’רני שלי והעניק להם טיפול ליום הרכיבה למחרת. כמו כן היו עמדות לממכר ציוד נלווה לאופניים, ביגוד, תוספי תזונה ואוהל עיסויים עם מעוסה תורן שסחט מבטי קנאה רבים. הילדים מצידם התפנקו במתחם הbalance של אוהד בן חמו והתאמנו על שיפור מיומנות הרכיבה.
תוך כדי המעבר לנוהל לילה החלו זינוקים למקצי הילדים ל-400 ו-800 מטר בעקבותיהם כולם קיבלו מדליית השתתפות, כבר כאן נראו הורים משתנקים בניסיון להדביק את הזאטוטים.
לאחר מכן החלו הזינוקים לרצים ל- 30 , 20 ו-10 קילומטר, תמונת הזינוק הייתה אף יותר מרשימה מהזינוקים לרכיבת האופניים שלמחרת והביאה חשק לדור הצעיר לפתוח בתוכנית אימונים כדי להשתתף בשנה הבאה במסלול המשולב ולחוות את הריצה במסלול לא טכני במדבר עם פנסי הראש במזג אוויר מושלם.
ישי חצרוני שהשתתף בריצת 20 קילומטר מספר: “הריצה במדבר בליל ירח מלא במישור עמיעז זה משהו אחר לגמרי ושונה מריצות אחרות שהשתתפתי בהם כמו ריצת נייק בירקון. בדיוק כמו ההבדל בין רכיבת מדבר לרכיבת קרוס קאונטרי ליד הבית, למי שאוהב טבע החוויה עוצמתית יותר. שרשרת האורות שמתפרסת על פני קילומטרים כמו מרבה רגלים ארוך מרגשת, ואת העליה של מקורות כמעט כולם עשו בהליכה והסיבה היא שבהליכה אפשר להוריד דופק, אין סיבה להרוג את הגוף בעבור עוד כמה מטרים בודדים. הסלאלום של נחל סדום בירידה בלילה מהנה בדיוק כמו הרכיבה בנחל. אין ספק שאווירת הפסטיבל מסביב וההתרחשות המשפחתית שניקזה את כל חולי הספורט נתנה את הערך המוסף והעצימה את החוויה”
אבי בהגה המכונה “דוגה” המוכר לנו מהכתבה על כלבי הרכיבה בחר לעשות את מסלול האולטימייט: 20 קילומטר ריצה פלוס שתי הקפות של המסלול הבינוני. בהבדל מרכיבת הזוגות באירוע הרכיבה באולטימייט היא ללא בן זוג, מה שגרם לו לצביטת לב כשראה את הזוגות חוצים ברכיבה יחד את קו הסיום. את מסלול הריצה הוא בחר לעשות עם הכלב “ניינר” והתפעל מהארגון המתוקתק של מרשלים בכל פינה, סטיקלייטים שסימנו את המסלול ושתי עמדות פידינג זון שאפשרו לרוץ בלי תיק או בקבוק.
שלא כמו בתחרויות טריאתלון בהם רוב הרצים מתחרים עם סכין בין השיניים. באירוע האווירה הנינוחה הדהימה אותו ואת האחרים שהגיעו לחוות את ריצת השטח הלילית. מה שלא פגם באיכות תוצאות הריצה.
בוקר הזינוק
בניגוד ללינה באוהלים בימי חג בטבע ישראל ולמרות כמות האוהלים לא הורגשה המולה צעקנית במתחם, ספורט האופניים והריצה כנראה עושה סלקציה חיובית ומעניק שירות טוב לרייסרים שבחרו את אופציית הקמפינג לפני יום התחרות.
בלינה באוהל אין צורך בשעון מעורר פשוט סומכים על היקיצה הטבעית, לצד המתעוררים באוהלים קהל רוגש של רוכבים שהגיעו היישר לרכיבה, זוגות זוגות בלבוש תואם, נחלקים לקטגוריות שונות במרחק, בגיל ובמין. בולטות במיוחד היו סיגל מילס וגלי שעני ממועדון לה-מדווש שקטפו את הפודיום בקטגורית בנות רוכבות עד 39 במקצה הבינוני. אביה של גלי, יפתח הוא בונה סינגל גברעם והמארח הבלתי רשמי של מבצע יואב. מימין סיגל, משמאל גלי:
הפורמט של לרכב את המסלול הקצר עם הילד איננה ייחודית רק לי ומסתבר שלא מעט ילדים על אופני 24 אינץ’ היו על המסלול וזה בדיוק העניין כאן: האירוע מיועד לכל המשפחה וכל אחד יכול למצוא בו את המקום. לדעתי המסלול הקצר ברכיבה התחרותית יאתגר יותר את הילדים והם ימצו את החוויה טוב יותר מאשר השתתפות ברכיבה העממית האלטרנטיבית שהתרחשה באותם השעות בנחל אמציה.
כבר בנחל פרצים כרבע שעה מהזינוק מדביק אותנו הפלוטון של רוכבי העלית שזינקו לשלוש הקפות, כשבן איינהורן וגיא גבאי מ-500 וואט מובילים את הדבוקה בפחות משעה לכל הקפה תוך אזהרות חוזרות לעקיפה מצד שמאל. בן וגיא המשיכו וניצחו את המקצה הכי יוקרתי בתחרות בזמן מוטרף של 2:41:44!
הטיפוס של מקורות היה שינוי מרענן לרכיבה המישורית: רגע לפני הכניסה אל נחל פרצים ומערת הקמח, פניה לסימון שבילים ירוק הציבה אותנו במפתיע בפני פקק של רוכבים ורוכבות שלא פינו את השביל, לא מתוך רוע אלא מתוך אי הידיעה מה עליה בשיפוע כזה יכולה לעשות לחובבי האתגרים ואיזה סיפוק היא יכולה להביא למי שצלח אותה. לראיה – על המישור חבר צנוע שלנו ג.ל (השם המלא שמור במערכת, וגם ככה האאוטינג הזה עוד יעלה לנו ביוקר) מחויך ועטוף ברוכבים שהגיעו לטפוח לו על השכם על עוד וי שסימן לעצמו. אותו חבר שניצח עם אשתו את המסלול הארוך בזוגות מעורבים 80-119 נראה כמו מנהיג הרמון נשים מאחר ורוב הדרך נראו לצידו גם עידית שוב ובת זוגה שהיו המשתתפות היחידות בקטגוריה האקזוטית של שלוש הקפות לנשים.
ומה איתנו? לנו נותר לקטר על הפקק ולהלך בעליה עם זיו ענפי, שלו הייתה לגיטימציה לרדת מהאופניים עקב נאמנותו לאופני סינגל ספיד ביחס הלא מאפשר פיצוח של העליה. זיו המשיך בשרשרת הניצחונות מה 6PE וה DTD ועם בן זוגו גלעד כוכב ניצחו את הקטגוריה במסלול הארוך.
מצאנו גם זמן לתפוש את נעם מאור מאתגר את עצמו כשבן דודו ליאור זך מאור משתרך בהליכה מאחור (כנראה התעייף אחרי המינוי שקבל ערב קודם מנימי לשמש ככרוז במקצי הריצה של הילדים)
לאחר שהתגברו על פנצ’ר בנחל פרצים עוקפים אותנו אורלי ובן זוגה לרכיבה על אופני טנדם שטח 29 מסוג Fandango של חברת MTBTandems. אורלי שלא נותנת למגבלת הראייה להפריע לה היא מייסדת הליגה למקומות עבודה באזור ירושלים, רוכבת שטח וכביש נלהבת המשתתפת תדיר באירועי רכיבה בארץ ובעולם.
אורלי ביקשה למסור שנהנתה מאד באירוע ומבקשת את סליחתה מכל אלו שהתעכבו בסלאלום של נחל סדום עקב אטיות סיבובי הטנדם בנחל. כמו כן היא מזמינה את כל מי שהתלהב מהעניין לבוא לנסות.
אחרי נקודת החצי כ- 14 קילומטר מהזינוק, זכינו להתפנק בפידינג זון איכותי המתוחזק על ידי העיזות, עם חטיפי אנרגיה, בננות ,תמרי ברהי, מים ואיזוטון.
בשביל הרחב על המישור בדרך לנחל סדום ברגעים של הפוגה מהממהרים משמאל, הילדים שיחקו בניהם בעקיפות תוך חיקוי קולותיהם של הרייסרים. גם כאן המשכנו לשמור על הימין כשרוכבי “שתי ההקפות” עקפו אותנו ללא הפסקה ודגמנו זוגיות מושלמת
זוגיות היא שם המשחק במרתון רוכבי הרים לטוב ולרע, נפילה או תקלה של האחד משביתה את השני וכך גם נחל סדום גבה לא מעט קורבנות, השבית רוכבים והעביר אותם להליכה רגלית אל נקודת הסיום. (עוד על רכיבה זוגית יספר לכם אופיר גלאון – בפוסט שיפורסם ב BIKEPANEL ביום ראשון הקרוב!)
רגע לאחר חציית קו הסיום, בין ארגון לקיפול חיכינו לאישה שתסיים עם בת הזוג שלה את שתי ההקפות. השתיים הגיעו מחוייכות מאוזן לאוזן נוטפות אדי איזוטון מהפה.
מכאן הריטואל הקבוע של פירוק מזומנים בבאסטות, שתיית בירה בבר הרוכבים והתכנסות אל המקום הכי הומה במתחם-קיר התוצאות. תחושת סיפוק מלווה בקצת אכזבה עטפה את הבנות לאחר שהברר שהפודיום חמק מהם בפחות משתי דקות, מה שיביא אותי לכוון אותה להשתתף בשנה הבאה בקטגוריה עוד יותר אזוטרית: משהו כמו נשים, 80-119, סינגל ספיד…
מתוך רשימת פודיומים ארוכה של קטגוריות וגילאים שונים, צילמתי למענכם את הפודיום של גילאי 40-79 במסלול הקצר עם המקום השני של יפתח סהר ולירון אדיר שהחגיגות על הבשר והאלכוהול לא הפריעו להם יותר מדי (או אולי עזרו) כדי לקצור את ההישג.
אז מה יהיה בשנה הבאה? נהיה שם בטוח, השאלה היא באיזה פורמט, אופניים, ריצה, אופניים פלוס ריצה, אבות ובנים, גברים ונשים או אולי להצטייד בבן זוג שווה ערך ולנסות ללקט איזה פודיום, יש מקום לכולם , עוצמת החוויה מובטחת
הנה אני והבן שלי – מדגימים אושר מדברי ב Veolia Desert Challenge. התמונה באדיבות “צלם אותי“.
יתר הצילומים:עזרא שהרבני.
והנה סרט יפה של “רוכבים עם נביעות”: