פעם היה הרבה יותר “דיבור” על מתלים. רוכבים התעניינו ועסקו בזה, זה היה פקטור בקניית אופניים. עם השיפורים הרבים שהצליחו להגיע אליהם מהנדסי חברות האופניים, משמעות המתלה בהחלטת הקנייה פחתה: כמעט כולם מבצעים לא רע, וטכנולוגיית הבולמים מתקדמת ומפצה על מגבלות המתלה. ועדיין – לא כל המתלים שווים. חן גרומן, מהנדס האנדורו של BIKEPANEL ואחד הבודדים בישראל שתכנן מתלה אופניים בעצמו עם חבריו לפרויקט בטכניון, ואף ראה אותו מתממש לכדי אבטיפוס – מסביר על הערכת מתלים, ועל משפחת המתלים המובילה המוכרת לנו היום: ה- DW-Link.
מאת: חן גרומן
צילום: חן גרומן, גיאחה, יוג’ין לויט
הקושי בשיפוט מתלים
ברוב המוצרים שאנחנו צורכים יש פרמטרים יחסית ברורים שניתן להעריך כמותית, למשל כשקונים מזגן נרצה לדעת מה ההספק (נמדד בכ”ס) שבו הוא יכול לקרר/לחמם, כשנקנה רכב יהיה חשוב לנו ההספק המירבי (שוב בכ”ס), התאוצה (כמה שניות מ0 ל100 קמ”ש), צריכת הדלק (ק”מ לליטר) וכמובן שגם דברים כמו מראה, נוחות והתאמה לצרכינו יילקחו בחשבון.
לעומת זאת, כשאנחנו באים לקנות אופניים הקנייה היא הרבה יותר רגשית, יש הרבה עניין של חיבור וטעם, בסה”כ זה הכיף שלנו, תחביב. המצב הזה יוצר מקום רב לקלישאות וססמאות אותן היצרניות מזינות את הצרכנים. קשה לערוך השוואה כמותית כדי להחליט איזה דגם כדאי לקנות. קשה אבל ניתן, ולשם כך צריך להתבסס על ידע יחד עם התנסות אישית כמובן. מעטים האנשים שבאמת מבינים את המשמעויות הרבות שיש למתלה על הרכיבה שלנו, בימי הפרויקט אני וחבריי הרגשנו שאנחנו מתקרבים להבנה אך עדיין רב הנסתר על הגלוי. בסדרת כתבות זו נפרק את הנושא במטרה לתת כלים והבנה טובה שיכולה לשמש את הרוכב בבחירה נבונה של המתלה הנכון להעדפותיו.
בחרתי לספק הפעם לקוראים סקירה על משפחת מתלי הdw, מקרה הבוחן הראשון שלנו יהיה מתלה הCVA של דגם הNiner RIP 9 אותם בחנתי, את המבחן המלא תוכלו למצוא בקישור כאן.
הכירו את מתלה ה DW-Link
המתלה קרוי על שם ראשי התיבות של האיש אשר פיתח אותו, Dave Weagle, מהנדס מכונות אמריקאי צעיר, האחראי לפיתוחים רבים בתחום המתלים לאופניים ואופנועים. האיש יצירתי ומוחו פורה בצורה בלתי רגילה, הוא מוציא חידושים תחת ידו בקצב לא נורמלי, כולם מוצלחים. מדובר בתופעה די חריגה של אדם אחד שהפך להיות גורם מרכזי של תעשייה שלמה. דייב וויגל מהווה בעיניי את הדוגמה המושלמת למהנדס, מומחה בתחומו, חושב מחוץ לגבולות המוכר ופורץ דרך, מעבר לכך הוא גם רוכב ובוחן את הרעיונות שלו בעצמו (מהי עבודת החלומות שלכם?). הוא חתום על מתלים שהוצגו בדגמי ibis, iron horse, pivot, BH, devinci, evil, salsa, בחלקם נעשה שימוש במתלה DW ולחלקם הוא פיתח במיוחד מתלה אחר, כמו ה-Delta System באיוול וה-Split Pivot בפיווט.
אז מהו בעצם מתלה DW? מדובר ביישום ספציפי של מתלה 4 זרועות, בו המשולש האחורי הנו משולש אחוד והוא מחובר למשולש הקדמי באמצעות שתי חוליות קטנות, כמה פשוט – ככה גאוני. תחת ההגדרה הנ”ל נופלים גם מתלה הvpp של סנטה קרוז עם הבדל קטן אך משמעותי, מתלה ה CVA של ניינר ומתלה המאסטרו של Giant (דייב וויגל אף תבע אותם על שימוש בפטנט רשום שלו במתלה המאסטרו, וב2013 פורסם במגזינים בעולם כי הוא משך את תביעתו, יתכן שהצדדים הגיעו להסכם ישיר ביניהם ויתכנו סיבות נוספות לכך).
היופי במתלה הזה הוא שהמתכנן יכול לשלוט בצורה טובה מאוד במסלול הגלגל לאורך השיכוך, היכולת הזאת פותחת לנו מגוון אפשרויות שאותן אפרט.
- > למבחן ה Giant Anthem 2018 החדשים עם גרסה דומה ל DW בשם מאסטרו כנסו לפה
- > למבחן הניינר RIP של חן גרומן, עם CVA גם הוא כפול חוליות הדומה ל DW כנסו לפה.
- > למבחן ה Niner RKT RDO – מכונת המרתון של ניינר שקיבלה תשבוחות על המתלה – פה.
- > למבחן ה Ibis Mojo HD3 עם מתלה DW לחצו פה.
תכונות לפיהן מוערך טיבו של מתלה
איכות השיכוך – מדובר בביצועי המתלה במצב הפשוט הנומינלי לו תוכנן, לא בזמן תאוצה או בלימה. היא נקבעת בעיקר ע”י מסלול הגלגל האחורי: קיים יתרון בתנועה בכיוון המהמורה, כלומר באלכסון בזווית כלשהי מקו האדמה, ככה שבתחילת השיכוך תנועת הגלגל היא לא רק כלפי מעלה אלא גם קצת אחורה, תכונה חזקה מאוד שמאפיינת מתלי dw. בפועל האופניים “מתארכים”, ועוצמת המהמורה שמרגיש הרוכב פחותה בהרבה, מצד שני אם נגזים עם זווית האלכסון, המתלה יתנהג כמו אקורדיון והרוכב יקבל תחושה של מגושמות והאטה על כל מכשול.
עוד תכונה שתגרום לשיכוך להרגיש טוב הנה מידת פרוגרסיביות נכונה – זו מילה שנזרקת לאוויר פעמים רבות ויש לי הרגשה שאינה מובנת כראוי וכדאי להסבירה. מתלה פרוגרסיבי הוא כזה שהולך ו”מתקשח”, כלומר מגביר את מידת ההתנגדות לכיווץ לאורך המהלך בצורה מואצת. מתלה לינארי הוא כזה שמידת ההתנגדות שלו גדלה בצורה “אחידה” (כמו קפיץ – לינארי) לאורך המהלך. מידת הפרוגרסיביות מתקבלת משילוב של תכונות המתלה יחד עם תכונות הבולם. כדי ליהנות משיכוך מיטבי נרצה גרף שיכוך שמתפקד כלינארי החל מהכיווץ הראשוני (sag) ומתקשה באזור ה80% מהלך כדי למנוע bottoming – הגעה בנקישה לא נעימה לרוכב ומזיקה לבולם בקצה המהלך. יש תיאוריות נוספות בנושא הגרף הרצוי, אבל זאת הרווחת מביניהן.
יעילות – מדובר ביכולת המתלה להתנגד לנדנוד בפידול, המתרחש כתוצאה ממתח השרשרת ותאוצת מסת הרוכב, או בשמו הנודע לשמצה: בובינג. המושג המתאר את יכולת ההתנגדות הזאת נקרא anti-squat או בקיצור a-s, ואותו ממש ניתן להעריך מספרית ולהשוות בעזרתו בין מתלים שונים. הa-s נמדד באחוזים וערכים אופייניים שלו הם בין 60% ל140%: הוא מוגדר כך שבערך של 100% המתלה אדיש לחלוטין לפידול, בערכים נמוכים מ100% המתלה “ייסגר” ברגע הפידול, ובערכים גדולים הוא “ייפתח” ברגע הפידול. מה שבעיקר קובע את ערך הa-s הוא מרחק קו השרשרת (העליון, שם המתיחות הגדולה) מציר הסיבוב הראשי של המתלה (מיקום ציר הסיבוב יתואר בהמשך הכתבה). מרחק קו השרשרת מציר הסיבוב משתנה לאורך התנועה, ופה באה לידי ביטוי החוכמה של מתלה הdw שמצליח להיות קרוב לאזור ה100% a-s לאורך חלק גדול מהתנועה, כלומר שברוב המצבים המתלה ירגיש אדיש לכוחות פידול ולפיכך יעיל. לשם השוואה – מתלי ציר יחיד יכולים להימצא ב100% a-s רק בנקודה בודדת לאורך התנועה (בד”כ המתכנן יכוון את הנקודה היעילה ביותר לאזור הsag שהוא המשמעותי ביותר, ולהילוך בשימוש הנפוץ ביותר), וכל תזוזה קטנה של המתלה מרחיקה אותו מיד מיציבות, כלומר שלאורך המהלך הbobing ילך ויהיה יותר מורגש ומטריד.
גם יעילות הפידול ידועה כיתרון גדול של מתלה הdw לעומת האחרים. אגב באופן מפתיע, יעילות הפידול היא מיטבית דווקא באזור ה110%.
אקטיביות בבלימה (שימוש במעצורים) – מתלים אחוריים נוטים להתקשות במהלך בלימה. מתקבלת תחושה שבמהלך בלימה כל מהמורה בועטת לכם בגלגל האחורי (זה קורה גם ברכבים, מוכר?). הסיבה לתופעה היא הכוח המופעל מהרוטור ותאוטת מסת הרוכב בזמן בלימה, אלה יחד יגרמו לכיווץ או פתיחת הבולם, תלוי במתלה. תאורטית במצב של נעילת גלגל אחורי בבלימה, רוב המתלים מתנהגים כמעט כמו זנב קשיח. קיימים מתלים המתיימרים לנטרל תופעה זאת לחלוטין, אני אישית עדיין לא יכול להעיד על כך.
עקרון הפעולה של מתלה כפול חוליות
- בתמונה מעלה – בצהוב מודגש המשולש האחורי. מדובר בחלק אחוד בלי פרקים בתוכו.
- בכחול מסומנות החוליות שמקשרות בין המשולש האחורי למשולש הקדמי, הן אלה שיקבעו את כיוון תנועת המשולש האחורי, החוליה העליונה משמשת גם כנדנד להעברת הכוח לבולם. החוליה התחתונה מוסתרת בתמונה ע”י הפלטה אבל תאמינו לי שהיא שם.
- בורוד כהה מסומנים הצירים.
- מתחתי קווים אדומים דרך נקודות המפרק של שתי החוליות. זו שיטה למציאת מרכז סיבוב וירטואלי של מכניזם כזה, קוראים לו “וירטואלי” כי הוא לא נמצא בנקודה מוחשית בשלדה, לא מדובר בציר פיזי אמיתי.
- מרכז הסיבוב מסומן בעיגול כחול והוא רגעי בלבד, הוא זז עם תנועת המתלה, כלומר אם נכווץ את המתלה בעוד קצת, מרכז הסיבוב יימצא במקום אחר (הולך ומתקרב ללינק התחתון). שימו לב שהאופניים בתמונה הם במצב שבו הבולם פתוח לחלוטין, יותר חשוב לדעת איפה נמצא מרכז הסיבוב תחת 20% של שקיעה ראשונית.
- מהעיגול הכחול נמתח קו ורוד לציר הגלגל, הוא מתאר את רדיוס הסיבוב הרגעי של המתלה.
- החץ הכחול הקטן מסמן את כיוון תנועת הגלגל (ניצב לרדיוס), שמים לב שהחץ לא מצביע אנכית כלפי מעלה? זאת “התארכות המתלה” והיא זו שהופכת את מתלה הcva לסלחני יותר.
סיכום
מדי פעם נדמה שהחדשנות בעולם המתלים הגיעה לידי מיצוי, הפכנו סקפטיים לגבי הצהרות על פיתוחים חדשים בשוק, הכל נראה כמו more of the same, אבל אחת לכמה זמן מגיח לעולם מתלה שונה וטורף את הקלפים מחדש, כזה היה הdw בזמנו, והדבר המפתיע הוא שעד היום, כבר 13 שנה, שהמתלים המוצלחים ביותר הם צאצאי המשפחה הזו.
מתלי הdw הם משפחה מנצחת, שבמקרים רבים ניתן לראות שיש להם עליונות על מתלים אחרים. ראינו זאת ע”י ניתוח מסלול תנועת הגלגל, שיוצר שיכוך איכותי ומורגש, יחד עם יעילות דיווש, ובסה”כ יכול להביא את הרוכב לביצועים טובים יותר.
רק לאחרונה נחשפה משפחה חדשה של מתלים, שלפי הדיווחים אולי מסמלת את תחילתה של תקופה חדשה בעולם המתלים, אני מדבר על המתלים בעלי רכיב ההובלה הלינארית הקיימים באופני מארין ופוליגון. האם אלה יהיו המתלים שיתפסו את מקומם של מתלי הdw? גם אני סקרן, אדע לענות רק אחרי שאשים את ידי על אחד כזה, וכשאעשה זאת מבטיח לדווח.