קיבלנו למבחן אופני אנדורו \ אול מאונטיין חדשים של מרידה- ה-140 3-B, אשר בנוסף להיותם בעלי גלגלי 27.5 אופנתיים, כמחוייב בימינו, מציגים לראשונה את המתלה החדש של מרידה, ה-VPK, ווריאציה על מתלה ה-VPP.
האם המתלה החדש יעיל וסופג בהרבה מקודמו? האם הגיאומטריה המוכרת עברה שינוי שסוף סוף יכניס את מרידה לזירת ההיאבקות של החברות המובילות? ושאלת השאלות- האם האופניים האלו יצליחו לנער קצת את תדמיתמרידה, ולהראות שהיא מצליחה לייצר אופניים שהם יותר מסכום חלקיהם? את כל אלו יצאנו לבדוק.
חברת מרידה נכנסה לשוק הישראלי בתחילת שנות האלפיים, כאנדר-דוג טייוואני, ושווקה במשך שנים באגרסיביות כ-most bang for the buck… למרידה מפעל האופניים הגדול בעולם, ובנוסף לאופניה, מייצרת החברה אופניים רבים לחברות אחרות ומוכרות, הנמכרים כשעליהם מתנוססת בגאווה מדבקת-MADE IN TAIWAN, ללא זכר לעובדה שמרידה היא היצרנית שעומדת מאחוריהם. חבילות משתלמות במחיר שווה לכל נפש משכו אל אופני החברה רוכבים מכל הסוגים, אשר נהנו עד מאד מן האופניים שרכשו. אך התדמית שדבקה בחברה, ולא בהכרח בצדק, היא של אופניים פחות איכותיים, עם חלקים מעולים. על אף התדמית המדוברת, כדאי לדעת שלחברה עבר והווה מפוארים עם קבוצת השטח המקצוענית “מרידה-מולטיוואן”, ובין רוכביה אלופי ואלופות עולם ב-XC ובמרתון (גאן ריטה דהאל וחוזה אנטוניו הרמידה), כמו גם קבוצת כביש מאוד מצליחה, LAMPRE-MERIDA ובה רוכבי כביש מוערכים ומצליחים.
מחליפים מבטים
במבט ראשון, ומרחוק, קשה להבחין בשינוי הדרמטי אשר עבר על דגם ה-140 לכבוד שנת 2014, אך מבט בוחן ועמוק יותר מגלה שינויים רבים ומשמעותיים.
ראשית- מדובר באופניים יפים למדי, עם קווים נקיים ו look מוכר ובטוח. כבלי ההילוכים והבלמים עוברים בתוך השלדה, לשמחת הרוכש ולצערם של המכונאים, והאופניים נראים אתלטיים ועם “רגליים” ארוכות. הצמיגים הבשרניים מרמזים על ייעוד האופניים וכוונת המשורר, ומוט המושב ההידראולי מעיד על כך שמישהו כאן בא לעבוד.
השלדה, הבנויה מאלומיניום 6066, היא מנופחת ומחוזקת במקומות הקריטיים, בשיטת Hydro Forming- כלומר, בעזרת לחץ שמן, הלוחץ ומעצב את השלדה עם חיזוקים במקומות המועדים לפורענות, וצינורות דקיקים במקומות בהם ניתן לגלח משקל מבלי לפגוע בעמידות השלדה.
צינור ההיגוי הוא בעל קוטר משתנה, ומכורסם מבחוץ, לטובת הורדה במשקל תוך שמירה על הקשיחות. הציר הגלגל האחורי הוא 12-142, והציר הקדמי הוא 15 מילימטרים. המעביר הקדמי הוא בולט-און, כלומר, מוברג לשלדה. כל המרכיבים אשר יוצרים אופניים מודרניים לחלוטין- המיישרים קו עם הסטנדרט הגבוה בתעשייה. יפה מאד.
המתלה, אשר בעבר היה ציר יחיד עם ארבע זרועות, הפך למתלה ה-VPK החדש של מרידה. למתלה שתי חוליות נדנדה, אשר מייצרות ציר ווירטואלי בתנועתן, וכך- על פי מרידה, שומרות על רגישות גבוהה לחטטי הקרקע, תוך ניטרול כמעט מוחלט של השפעת הבלמים והשפעת הדיווש על תנועת המתלה. הבטחות רציניות.
חלקים- רבותי, חלקים
כמקובל במרידה, החבילה אותה מקבל הרוכש תמורת כספו, היא גבוהה ומאוזנת:
מערכת SLX מלאה של שימאנו, כולל בלמים וקראנק. בולמי זעזועים מבית FOX, מדגם ה-CTD האופנתי, וברמת הכניסה- אוולושן, כאשר הבולם הקדמי הוא בעל מהלך של 150 מ”מ, וקוטר רגליים 32. הגלגלים נעים על צירי SLX וחישוקי ALEX MD23-27, לא טיובלס, עטויים בצמיגי שוואלבה נובי-ניק 2.35. הכידון של מרידה-PRO הוא ברוחב 730 ומוט המושב ההידראולי הוא של KS, מדגם SuperNatural, המופעל על ידי ידית שליטה מתחת למושב. המושב הקרבי למראה הוא דגם ה-X1 מבית SELLE ITALIA.
משקל האופניים- 14.9 כולל דוושות וחומר בפנימיות.
מחיר האופניים- 10,999 לצרכן. (9,679 לחברי מועדון רוזן ומינץ)
קדימה לשטח
כוונון ראשוני על האופניים, לכדי 30 אחוז שקיעה, כראוי לאופני AM\אנדורו, מילוי אוויר בצמיגים, התעסקות קלה עם גובה הסטם, ויצאתי לדרך.
כבר מן הרגע הראשון הכידון מרגיש צר מדי. 730 מ”מ על אופני 140-150 מ”מ זה פשוט לא לעניין בימים אלו, ואמליץ להחליפו ל-750-780, על פי דרישות הרוכב, כמובן.
דיווש נמרץ במישורים חושף מתלה יעיל מאד, בטח במצב ה-TRAIL, אשר כוייל היטב לאופניים. האופניים לא מזנקים מהמקום, אבל מאיצים בהחלטיות ראויה. רכיבה בשבילי השרון המהירים מגלים אופניים אשר מדוושים היטב, גם במצב פתוח של הבולם האחורי, וספיגה נהדרת של זעזועים בתדר נמוך, כגון אבנים קטנות ובורות בשביל. המהלך הארוך של המתלים מורגש, כאשר מנסים לדווש בעמידה, XC סטייל, ועדיף להישאר ישוב על המושב ולדווש במרץ.
באופן כללי אמליץ לרכוב עם הבולם האחורי במצב ה-TRAIL בשבילים רחבים (ובעצם, רוב הזמן…), אך גם במצב הפתוח האופניים יעילים למדי. כאשר רוכבים במצב פתוח של הבולם האחורי בפלטה הקטנה (עליות תלולות וכו) מורגש נדנוד מוגזם ומוחשי מהמתלה. הישארו ישובים ועל מצב TRAIL, ותיהנו מיעילות מוגברת תוך ספיגת זעזועים מוצלחת ומספקת. לממהרים במיוחד, או לסובלים מתנועת הנענוע הקלה תחת דיווש, אמליץ להשתמש במצב Climbבעליות תלולות או ארוכות- כל עוד הן לא טכניות ומסולעות.
צמיגי ה-Nobby Nic השמנמנים הם בעלי קוביות גבוהות ומייצרים התנגדות לא קטנה בשבילים המהירים, אך האופניים האלו נועדו לסינגלים ולאטרף, ולכן נבחרו הצמיגים המגודלים הללו. בקיצור- את פרק השבילים המובילים אל השטח האמיתי עברו ה-140 בהצלחה, סך הכל, אך מורגשת העובדה שלא לשם כך הם נועדו.
ברבאק
כניסה לסינגלים אגרסיביים יותר “פותחת” את האופניים, והם מתחילים להרגיש בבית. זווית הראש המתונה (67 מעלות) שולחת את הגלגל הקדמי לפנים, ומסייעת בצליחת מורדות תלולים במיוחד. המתלים סופגים היטב את שינויי הגבהים בקרקע, ומאפשרים לרוכב לבחור בקווים אגרסיביים מהרגיל, תוך הישענות על הגלגל האחורי והסתמכות על אורך המתלים הנדיב.
על אף משקלם הגבוה, קל להניע את ה-140 תחת גוף הרוכב, וכיף במיוחד לנצל גבעות קטנות בשטח לטובת קיפצוצים ובאני-הופס. האופניים פשוט משרים הרגשה של משחק ו-FUN, ואני אוהב את האופי הזה שלהם.
באופן מפתיע למדי, הגלגל הקדמי לא מתרומם בקלילות מהקרקע, ודורש הוראה מפורשת וברורה מן הרוכב. אחת מן המעלות הטובות של אופני שבילים ארוכי מהלך, בעלי גלגלי 26/27.5, היא היכולת לעשות ווילי בעזרת אפצ’י בלבד. ב-140 הרוכב צריך לעבוד מעט קשה יותר בכדי להרים את הגלגל ולהניחו על סלע גבוה. קצת מזכיר אופני 29″ בהקשר הזה… מוזר. יתכן ואורך תומכות השרשרת הלא קצרצרות (449 מ”מ) הוא האשם. כמי שבא מעולם ה-29 זה לא הפריע לי כלל, אך למי שמצפה לאופני שעשועים אולטימטיביים, יתכן ומחכה אכזבה קלה.
ירידת דרופים גבוהים, או בלימה חזקה בעת ירידת מסלעות גדולות (הדרומי בפארק קנדה, קמיקאזה במיר”ב, חורשים…) חושפות את גמישותו של הבולם הקדמי. בולמי FOX הם קשיחים למדי בדרך כלל, אך מתיחת בולם ה-32, בעל הרגליים הכי הדקות בהיצע של חברת FOX, בוחנת את קשיחותו המבנית עד תומה. הבולם מרגיש לא בבית כאשר הקצב עולה מאד או כאשר האלמנטים הופכים משמעותיים. אני מעריך שבולם 34 יעמוד במשימה בכבוד רב יותר, שלא לדבר על רגלי 36 מ״מ, שאט אט הופכות כבר לסטנדרט באופני שבילים אגרסיביים או אופני אנדורו.
האופניים נענים בקלות ובמהירות להפניית הכידון ולהוראות פניה המגיעות מאגן הרוכב, ועל אף שהאופניים מרגישים מעט גבוהים, הם נשארים על הקו הנבחר ומשרים ביטחון. מי שפוגם מעט בביטחון בעת השכבת האופניים אל תוך הסיבוב, הם צמיגי ה-Nobby Nic, להם פרופיל מרובע וקוביות גבוהות. אותן קוביות, אשר סייעו לרוכב בעת טיפוס מסלעות ובלימה חזקה, נגמרות באחת בצידי הצמיג. אין להם Taper Off, והדרגתיות בהפחתת גובהן לקראת צידי הצמיג, וכך נוצר מצב בו האופניים מושכבים הצידה, ואין להם קוביות להישען עליהן. התוצאה- החלקות לא צפויות בעת מצבי קיצון. יש שאוהבים צמיגים בעלי חתך רבוע, אבל איני נמנה על החובבים של הז’אנר. עניין של העדפה.
באופן כללי, החלק האחורי של האופניים מרגיש קשיח יותר מהקדמי, והמתלה מתנהג מעולה סופג היטב, מרגיש ארוך ולא נטרק תחת עומס גבוה, וכל זאת תוך היענות נהדרת לדיווש, גם במצב פתוח (חוץ מבפלטה הקטנה, שם מורגש ג’יעג’וע משמעותי). בולם קדמי בעל רגליים עבות יותר היה ממש משנה את אופי האופניים במצבי קיצון. הייתי מציע לשקול שדרוג לבולם 34 כבר במעמד הקניה, למי שמתעתד להשתולל קצת עם האופניים.
מערכת ההינע, כמצופה משימאנו SLX, עבדה כשעון יפני, ללא תקלות, שיהוקים או בעיות, ובלמי ה-SLX עם הרוטורים המוגדלים מלפנים ומאחור עצרו מדהים ובאופן קונסיסטנטי.
הערה אחת חשובה לגבי מוט המושב ההידראולי. יש לי נסיון טוב עם מוטות המושב של KS, אך מוט מושב מתכוונן ללא שליטה מהכידון, זה פשוט עוול לאופניים. אם רוכב כמוני, אשר גם ככה ממעט להשתמש במוט המתכוונן, מוצא את הורדת היד מן הכידון והחיפוש אחר הידית המכנית הנעלמה מסוכנת- מה יגידו רוכבים הרגילים בשימוש תכוף בשינויי גובה המושב? שדרוג (300 שקלים) בעזרת קיט לכבל שליטה מן הכידון הוא הכרח המציאות. נקודה.
סיכומים
חברת מרידה נכנסה לזירה של המתאגרפים הכבדים, והיא מצליחה לעמוד מולם בכבוד, רוב הזמן. ה-140 B-3 הם אופניים מודרניים, מאובזרים ובנויים כהלכה. המתלה החדש שלהם הוא מוצלח, ועומד כמעט לגמרי בהבטחת החברה- הוא יעיל דיווש, סופג היטב, ובעיקר, מביא את מרידה ליישר קו עם המילה האחרונה בתחום המתלים.
הגיאומטריה של האופניים מעודדת רכיבה אגרסיבית, בחירת קווים מעניינים וחדשים וחיפוש אחר דרופים מזדמנים, וכל זאת תוך שהם לא מרגישים כמו דג מחוץ למים גם בשבילים רחבים או טיולי מדבר ארוכים.
משקלם מעט גבוה ביחס לרמת החלקים, אך לא ביחס למחיר הנמוך למדי. עניין הבולם הקדמי המעט נימוח ייחשף בעיקר לאלו אשר ינסו לדחוק את האופניים לקצוות, ויתכן ולא יפריע כלל לרוב הקונים הפוטנציאלים של האופניים האלו, אך הוא שווה איזכור, אם אתם רוכבים אגרסיביים, שמחפשים קצת אקשן או תחרויות אול מאונטיין.
בסך הכל- אופניים טובים מאד, ורב מכר בפוטנציה, כאשר במסורת חברת מרידה, הם מתומחרים ברוזן ומינץ במחיר תחרותי של 9,679 לחברי מועדון.