עונת מרוצי הכביש מגיעה לנקודת הרתיחה והשבוע תערכנה אליפויות ישראל בכביש ובנג”ש (נגד שעון), שתי התחרויות היוקרתיות ביותר שהמנצח/ת בהן זוכה ללבוש את חולצת אלוף ישראל. אליפות הנג”ש חוזרת השנה להתארח בדרום הארץ על כביש אורים – רעים המיתולוגי, כביש שעל אספלטו חקוקות כבר לא מעט דרמות. מאמן האופניים ניצן הנדלר, מהשענים הבולטים והוותיקים בארץ ומהנדס אווירונאוטיקה בהשכלתו, סוקר את ההיסטוריה של מרוצי הנג”ש באורים, מנתח את המסלול, ממליץ על טקטיקת הרכיבה ועל הדרך מנפץ כמה מיתוסים וחושף מסודות המקצוע.
הנה זה בא! אליפות ישראל בנג”ש בחסות Ridley – מי יהיה אלוף ישראל?
רבותי ההיסטוריה חוזרת
“מרוץ האמת” – אליפות ישראל ברכיבה נגד שעון תערך השנה ביום רביעי הקרוב על כביש 234 שבדרום הארץ, בין צומת אורים לצומת רעים. זו הפעם הרביעית בהיסטוריה שאליפות ישראל בנג”ש נערכת על מקטע זה, מקטע שגם אירח פעמיים נוספות את אליפות ישראל בכביש ומרוצים רבים נוספים. הפעם הראשונה בה נערכה האליפות באורים הייתה בשנת 2007, והמסלול היה שונה במקצת מזה של השנה. את התחרות אז ניצח בעילית גברים גלי רונן ממועדון CCC. היה זה נצחונו השלישי ברציפות של גלי לאחר ששני הניצחונות הקודמים שלו הושגו במסלול הבית בעפולה. בשיחה איתו השבוע זוכר גלי מאותו המרוץ בעיקר את הרוח החזקה ואת “נצחון הראש על הרוח”.
שנה לאחר מכן, 2008, מנצח את האליפות מקסים בורולצקי ממעדון VC חולון בפער זעום: 2 שניות לפני אייל רהט ו-6 שניות לפני נתי הורטינג. יומיים לאחר מכן יפתיע הורטינג וינצח את המרוץ הקלאסי שיערך על אותו המסלול. גם מקסים זוכר מאותה תחרות נג”ש בעיקר את רוח הצד החריגה. “התרגלתי להישען על הרוח במקום להילחם בה” הוא נזכר כיום.
את תחרות העילית נשים ניצחה אז ללא קושי לאה גולדשטיין. לאה, ישראלית שחיה בקנדה השתתפה בעבר 5 פעמים באליפות ישראל (נג”ש וקלאסי) וניצחה בכולן. סגניתה באותה השנה הייתה נינה פקרמן, אז רוכבת עילית, כיום אשת ברזל.
ימין למעלה: גלי רונן מנצח בפעם השלישית ברציפות, אורים 2007 צילום: בועז שחר. על הרמפה: מקסים בורלוצקי, אלוף ישראל בנגש 2008 צילום: עידו מזור. מימין למטה- לאה גולדשטיין אלופת ישראל 5 פעמים, על מסלול הנגש ב 2007 צילום: בועז שחר
הפעם האחרונה בה נערכה אליפות הנג”ש באורים הייתה בשנת 2013 וכאלוף ישראל הוכרז יואב בר שרכב אז במדי IGP (כיום רוכב ב Cycling Academy). יואב רכב את 36 הקילומטרים בזמן של 49:31, כאשר המסלול והמרחק זהים לאלו המתוכננים באליפות הקרובה. באותה התחרות השתתף גם דימה גרבובסקי (Dynamo Racing) שהיה היחיד שירד מגבול ה-47 דקות. 4 ימים לאחר מכן ניצח דימה גם את אליפות ישראל הקלאסית בעפולה אך לא יכול היה לזכות בתואר אלוף ישראל עליו לפי חוקי ה UCI יכולים להתמודד רק אזרחי ישראל. בין הנשים ניצחה פז בש (IGP), אז בתחילת דרכה המקצוענית, כשהיא עוצרת את השעון בזמן של 36:10 ל-24 קילומטרים.
יהיה מעניין לעקוב השנה אחרי הביצועים של פז, יואב ודימה היות ומסלול 2013 זהה לנוכחי!
יואב בר אלוף ישראל ודימה גרובובסקי, מנצחי נג”ש אורים 2013. צילום: סיגמא אופניים
יואב בר בדרך לניצחון הראשון שלו באליפות 2013. גם את אליפות 2014 ניצח יואב באופן משכנע. צילום: סיגמא אופניים
אורים-רעים-אורים 2015
מסלול התחרות באורים פשוט ביותר, שלא לומר משעמם: מצומת אורים לצומת רעים וחזרה, פעם אחת או פעמיים בהתאם לקטגוריה. ראשון המתחרים יזנק בשעה 13:00 ואחריו כל דקה מוזנק רוכב נוסף. מרחקי הרכיבה נעים בין 10 ל-36 ק”מ בהתאם לקטגוריה:
גם מבחינה טופוגרפית מדובר במסלול מונוטוני: כביש מישורי וישר עם כ-40 מ’ זניחים של טיפוס לצלע. איכות האספלט בינונית וישנם מספר בורות קטנים לאורך המסלול – פיקחו עין וגלו ערנות.
ברוכים הבאים לצומת רעים. פרסה וחזרה באותה הדרך. צילום: סיגמא אופניים
תנאי מגרש: אדמה ללא צל
הגורמים המשמעותיים במרוץ יהיו חום ורוח. בשעות המרוץ, 13:00-18:00, צפוי להיות חם ביותר, עד 35 מעלות בצל, רק שאין צל. כדאי להביא מהבית… הרוח לרוב מתחזקת בשעות הללו ומתחלפת בהדרגה מדרומית מערבית לצפונית מערבית בעוצמה של 10-30 קמ”ש.
אמנם המרוץ קצר ואין חשש להתייבשות אבל מומלץ לשמור על מפלס נוזלים גבוה כבר מבוקר התחרות.אין צל? הביאו מהבית שמשיה, אוהל וכובע. ישנם בשטח הכינוס מספר מצומצם של עצים ואזורי צל, נצלו אותם ובכל מקרה נסו לצמצם ככל הניתן את החשיפה לשמש עד לזמן הזינוק.
פז בש, מנצחת את אליפות הנג”ש 2013. צילום: סיגמא אופניים.
חימום?
אמנם הולך להיות חם אבל חימום לפני תחרות נג”ש הוא קריטי לצורך ביצוע טוב, הרבה יותר מאשר במרוץ רגיל. הרוכב חייב להיכנס למקצב העבודה האופטימטלי החל מהזינוק. אין זמן לבזבז ואסור לטעות כאן. ככל שהמירוץ קצר יותר, החימום יהיה ארוך יותר. ישנם פרוטוקולים רבים לחימום אבל המשותף ביניהם הוא הבאת הרוכב לאזור העבודה היעילה שלו. ההמלצה כאן היא ביצוע של 3 אינטרוואלים בעצימות שגדלה הדרגתית כאשר האינטרוואל האחרון מדמה רכיבה בעצימות המתוכננת לתחרות ומאפשר הסתגלות מהירה אליה. חשוב לבצע את החימום על טריינר, באזור מוצל ולסיים אותו בדיוק לפי הזמן שתוכנן.
חימום לפני הנג”ש מומלץ לבצע על טריינר, במקום מוצל ותוך הקפדה על לוח זמנים מדויק
יובל דולין בחימום לנג”ש אורים, ינואר 2012. בשנת 2013 ניצח את האליפות הקלאסית בעפולה. צילום אייל דולין
טקטיקה?
הגענו לעיקר! ביצוע נג”ש איכותי מחייב רכיבה סבלנית ומבוקרת תוך כדי שמירה קפדנית על הספק קבוע וסל”ד קבוע. כל שינוי קצב ויציאה מהטווח המומלץ יפגעו בתוצאה הסופית. מבחינה טכנית, רכיבה בעומס וסל”ד אחידים דורשת משחק מתמיד עם ההילוכים כפיצוי על השינויים הסביבתיים, הרוח והטופוגרפיה.
אז כמה ללחוץ? זו אכן שאלת המפתח: התשובה התאורטית פשוטה. צריך לבחור בעצימות המקסימאלית אותה נצליח לשמור בצורה קבועה לאורך כל המסלול. ברור שככל שהמרוץ ארוך יותר, העצימות המקסימאלית שנצליח לשמור יורדת. בפרקטיקה, אם בחרנו בעצימות גבוהה מידי, מהר מאד תגיע דעיכה כואבת שתרחיק אותנו ממיצוי הפוטנציאל בצורה ניכרת. לעומת זאת, אם בחרנו בעצימות נמוכה מידי וסיימנו את המירוץ בספרינט מטורף, הרי שגם אז איבדנו זמן יקר אבל הסיכון קטן יותר.
הדבר דומה לניסיון לחשב באופן מדויק את כמות הדלק לה נזדקק בנסיעה מהירה במדבר: האופטימום הוא לסיים את מיכל הדלק בדיוק על קו הסיום מבלי לסחוב גרם מיותר. המקרה הגרוע הוא להיתקע ללא דלק באמצע הדרך ולהתפלל לעזרה שספק אם תגיע. זהו בדיוק הבסיס התאורטי לנגטיב ספליט המפורסם בו החלק השני של הרכיבה מהיר מהראשון: כדי למזער סיכונים עדיף להישאר לקראת הסיום עם קצת דלק במיכל ולסחוט את הדוושה בקילומטרים האחרונים למקרה שנותרנו עם עודף גדול מידי.
רוח כמו שהבנתם, בהחלט תשחק תפקיד משמעותי במרוץ הזה. משטר הרוחות בתקופה זו של השנה מתאפיין במערביות ערות עם רכיב צפוני, רוחות המגיעות לשיאן בשעות אחר הצהריים ונחלשות לקראת ערב. משמעות העניין היא רוחות צד בריאות עם רכיב של רוח פנים בהלוך וגב בחזור, כך שחלוקת הכוחות צריכה להיות בהתאם.
סביר שהדרך הלוך תהיה איטית מהחזור אבל לא בצורה ניכרת כמו בכביש 9 או רמת הגולן.
התרגום המעשי הוא שבהלוך כדאי ללחוץ טיפה יותר ובסל”ד מעט גבוה מזה האופטימאלי ובחזור לאורים לרכב קצת יותר רגוע ובסל”ד מעט יותר נמוך.
חזרה לאורים…צילום: סיגמא אופניים
טכניקה?
מבחינה טכנית כל מה שנדרש זה סיבוב פרסה סביב קונוס, סיבוב אותו מומלץ לרכב ברדיוס הגדול ביותר האפשרי, תוך הקפדה על בלימה לפני הכניסה לסיבוב ולא בסיבוב עצמו. את ההילוך הדרוש להאצה ביציאה מהסיבוב יש לקבוע עוד לפני הבלימה והכניסה לסיבוב. בסיבוב עצמו לא מדוושים וחשוב למשוך את הרגל הפנימית למעלה, לשעה 12 ואת החיצונית לדחוף למטה לשעה 6. אגב, בניגוד למה שרבים חושבים, לא “משתלם” לשתות או לאכול בצמוד לסיבוב הפרסה כשהמהירות איטית אלא להפך: עדיף לאכול ולשתות כל עוד המהירות גבוהה יחסית וקל לשמר אותה.
טכניקה? פרסה אחת למקצה הקצר, שלוש לארוך. צילום: סיגמא אופניים
ציוד?
סוגיית בחירת הציוד היא סוגיה רבת משקל בתחרויות נג”ש למרות שתנוחת רכיבה נכונה וביצוע איכותי הם העיקר. ההבדל בין גלגל דיסק מדוגם לגלגל רגיל עם כיסויים, בין קסדת נג”ש עם חותמת של נאס”א לבין קסדת כובע ים הוא זניח. אתה יכול להיפרד מ 30K תמורת שילדת נגש עם בקבוק שתיה אינטגראלי ואתה יכול להשתמש בשילדת הכביש הישנה שלך ובשקית טרופית של שקל וחצי. בכל מקרה, להלן עיקרי הדברים:
יחסי הילוכים: הקסטה האחורית המומלצת היא הצפופה והקטנה ביותר שבנמצא, 23-11 או אפילו 21-11 אם יש. המסלול מישורי ויתרונה של קסטה כזו שהיא מאפשרת דיווש רציף תוך שמירה מדויקת על הקאדנס האופטימאלי בכל עת.
גלגלים: המסלול מישורי אבל לא בהכרח מהיר לכולם בגלל הרוח והחום. ההשלכות הן דיסק או חתך עמוק מאחור, טריספוקס מקדימה. גלגל הטריספוקס הוא גלגל קרבון הבנוי מ-3 חישורים ולכן אינו רגיש לרוחות צד.
עבור רוכבים שלא יעברו את ה-40 קמ”ש בממוצע, בעיקר במקרה של רוח חזקה – אין טעם להשתמש בדיסק!
אם אין טריספוקס, משקולי בטיחות, מומלץ להשתמש בגלגל קדמי בעומק בינוני אלא אם בדקתם היטב שאין לכם בעיית יציבות עם גלגל קדמי עמוק יותר. את הבדיקה כדאי לעשות כסימולציה אחד לאחד כלומר באותה שעה ומהירות בה אתם מתחרים ולאורך המסלול כולו.
הטיפ של בתיה עוזיאל: לא חייבים גלגל דיסק יקר, גם כיסויי פלסטיק עושים את העבודה.
מסלול הנג”ש, ישר, מישורי, מונוטוני. תמונה: סיגמא אופניים
חליפת נג”ש: בטח
קסדה: לא בטוח. האבולוציה של קסדות הנג”ש ממחישה אולי טוב מכל שלפעמים חוקי הצרכנות חזקים מחוקי הפיזיקה: בסוף המאה הקודמת נהגתי לרכב עם קסדת נג”ש סטייל סמי הכבאי: קצרה,סגורה וחלקה. מאז קסדות הנג”ש השתנו ללא הרף ולשינוי תמיד התלווה מחקר שהסביר איך הקסדה חוסכת ככה וככה שניות לכל ק”מ. בתחילה הן התארכו בהדרגה וקיבלו זנב מחודד וארוך, אחרי זה הטקסטורה הפכה מחלקה למחוספסת כדי להפוך את הזרימה לטורבולנטית ולהקטין את מקדם הגרר, לאחר מכן קטמו את הזנב ועכשיו המילה האחרונה היא שוב קסדה קצרה וסגורה סטייל סמי הכבאי, קסדה שהאפקט העיקרי שלה דומה לקסדה רגילה שהלבישו עליה כובע ים.
הטיפ של סמי הכבאי בגרסה הפרסית: אם אין קסדה ייעודית אפשר בהחלט להסתפק בקסדה קטנה מכוסה בכובע ים אלסטי.
בכל מקרה חובה לשמור על הראש במנח האווירודינמי אחרת הנזק רב מהתועלת!
כותב המאמר בנג”ש אורים, ינואר 2012: שילדת כביש בת 10, כיסוי דיסק, קסדת כובע ים, טרופית מוצנעת ושעון דופק- 45 קמ”ש ממוצע ומקום 2 כללי. צילום: אייל דולין
עוד קצת טיפים
- לו”ז: רכיבת נג”ש היא רכיבה מדויקת. תכננו לכם לוח זמנים משעת הזינוק אחורה, עד היציאה מהבית. עימדו בלו”ז שקבעתם לעצמכם. דיוק בלו”ז יוביל לדיוק ברכיבה.
- תצוגת מידע: איזה נתונים יופיע על צג מחשבון הרכיבה? השדה המוביל הוא ואטים כמובן (או דופק), מתחתיו קאדנס. למטה מהירות, מרחק וזמן. 5 נתונים על המסך זה די והותר, אין צורך להעמיס מידע.
- לאפים וספליטים: לצורך בקרה בזמן אמת וניתוח הרכיבה בבית מומלץ לקחת זמני ביניים לכל מקטע.
- אוכל, שתיה: זה מרוץ קצר ואם מזנקים מוכנים אפשרי בהחלט להסתפק בתכולה המצומצמת של הבקבוק האווירודינמי. אוכל? למי שהמרוץ שלו קצר מ- 40 דק’ ממש אין צורך. מעבר לכך אפשר להתחזק בג’ל בודד
כותב המאמר בנג”ש אורים, אליפות ישראל 2007: שילדת נג”ש, גלגל דיסק, גלגל טריספוקס, וקסדת נג”ש של טיים – 41 קמ”ש ממוצע ומקום 7 כללי. צילום: בועז שחר
בטיחות, ב ט י ח ו ת, ב ט י ח ו ת !!!
המסלול הסטרילי והמונוטוני ואופי התחרות עלולים להוות מלכודת דבש. לכאורה אין כל סיכון בטיחותי של תאונת רכב או התרסקות פלטון. הבעיה נעוצה בכך שבתחרויות נגד שעון הקשב והריכוז מופנים כמעט במלואם לצג המחשבון ולאיכות הביצוע. גם הפוזיציה האווירודינאמית פוגעת ביכולת השליטה באופניים ולעיתים מאלצת מנח ראש עם שדה ראיה מוגבל. תוסיפו לשני אלו את הבורות והמהמורות על המסלול ואת הרוכבים שמגיעים מולכם ללא הפרדה מפלסית ותקבלו מתכון המגלם בתוכו פוטנציאל תאונות לא מבוטל.אמצעי המניעה הם מבט קדימה ללא הורדת הראש ושמירה על דריכות וריכוז במשך כל המרוץ!
אליפות ישראל נג”ש 2014 שנערכה בכביש 9 הייתה תחרות מוצלחת, אולי המוצלחת ביותר בעשור האחרון. גם המתחרים וגם הצופים דיווחו על חוויה טובה ואווירה מהנה. נקווה ש 2015 תהיהמוצלחת לא פחות.
בהצלחה לכל המתחרים,
ניצן הנדלר- beCYCleng
ניצן הנדלר הוא מאמן אופניים, מהנדס אווירונאוטיקה ואיש הייטק והנדסת אנוש, לא ברור מה כמקצוע ומה כתחביב. רוכב עילית תחרותי מהותיקים בארץ ושען מומחה. כמאמן אופניים, מתמקד ניצן בעריכת סדנאות רכיבה ובכתיבת תכניות אימון אישיות המותאמות לנתוני המתאמן ומטרותיו. ליצירת קשר: nitzanhendler@gmail.com. פייסבוק.