גיא ניב, שרק לפני כמה ימים החל בג’ירו פרש בשלב מוקדם יחסית מהמרוץ. פרסומים מהקבוצה מתארים לילה קשה מקדים להחלטת הפרישה. הוא סבל מחום, כאב ראש וכאבי בטן כל הלילה. הוא יצא לקטע החמישי תוך שהקבוצה מודעת לכך שיהיה סיכוי טוב שיפרוש.
במהלך הקטע זה קרה וחלום הג’ירו שלו נקטע מוקדם מהצפוי. הוא אחד הרוכבים הראשונים שפורשים השנה, והרבה יותר מוקדם ממה שהוא והקבוצה צפו.
את הדרך אל הג’ירו עשה גיא ניב בצורה לא שגרתית: הוא היה רוכב אופני הרים בכלל, ובשלב מסוים אף פרש מהרכיבה. הוא החליט להתגייס לצה”ל ליחידה מובחרת, וויתר על הזכויות של ספורטאי מצטיין. לאחר כמה חודשים התחרט ובכל זאת החליט לנסות את מזלו. כדי לקבל ספורטאי מצטיין בחזרה, היה עליו להשיג פודיום באליפות ישראל ב XCO, והוא הצליח בכך אחרי חודשיים של אימונים בלבד שהחזירו אותו מחצי שנה ללא רכיבה רצינית.
לאחר שהצטרף לסייקלינג אקדמי, הוא למד את רכיבת הכביש כמעט מאפס, הצטרף לבן הרמנס, הרוכב המוביל של האקדמי, למחנה אימונים של שלושה שבועות בגובה, ולמד ממנו לא מעט כיצד מתנהל רוכב מקצועני. הוא רכב לראשונה על אופני נג”ש, והחל להתחרות. מתוך שלושת השמות של הישראלים בסגל האקדמי הוא היה האנדרדוג, כיוון שמולו היו גיא שגיב- מוביל הישראלים מהתחלה, ורועי גולדשטיין אלוף ישראל. למרות אלה, כשנשאל האם חשב שיוכל להיות בג’ירו ענה שכן. הוא נהנה מתוצאות יפות במבדקים של הקבוצה (במונחי וואטים לקילו) והצליח לשרוד בצורה ראויה כמה מרוצים באירופה.
מימין: שגיב, משמאל: ניב
למרות חוסר הנסיון שלו, במאמר שפורסם בבייקפאנל, קרא יניב שור לקבוצה להכניסו לסגל לצד גיא שגיב – משום שבכך היא תצדיק את האג’נדה המוצהרת שלה לקדם רוכבים ישראליים.
הסיפור של רוכב השטח שכמעט ולא רכב כביש ומצא עצמו בג’ירו תפס את תשומת לב המדיה הבינ”ל והוא קיבל לא מעט חשיפה, ומעקב וראיונות בימים המקדימים לג’ירו, וכשהתחרות התרחשה בישראל. בנג”ש בירושלים, ניב שהוא יותר מטפס מרוכב נג”ש באופיו (וזו גם דיסיפלינה בה יש לו הכי פחות נסיון) הצליח להגיע למקום ה 167 מתוך 175 תוצאות רשומות: 1:49 דקות מהמוביל. גיא שגיב , אלוף ישראל בנג”ש ורוכב מנוסה בהרבה בדיסיפלינה הגיע רק כמה שניות לפניו: 1:45 ובמקום 162, מה שיכול להעיד על הפוטנציאל הגבוה של גיא ניב- שעקומת השיפור ברכיבת כביש עוד לפניו.
בקטע השני המטרה של האקדמי היתה להכנס לבריחה, וניכרה העצבנות המוקדמת בנסיונותיה. עוד באיזור חיפה, הם ניסו כמה פעמים לייצר בריחות. גיא ניב ניסה להפרד מהפלטון ולהגיע לבריחה לפניו, אולם לא הצליח לייצר את פער המהירות הזה ולגשר אל הבורחים. ניכר היה בנסיון הגישור הזה שיש לו עוד דרך לעשות בדבוקה המקצוענית בכביש- סגנון הרכיבה שלו נראה כשל רוכב על הקצה, עם הרבה תנועות גוף ומבטים אחורה אל הדבוקה. מקומו בסיום סטייג’ 4 והאחרון אותו סיים במלואו, היה 130 – בזמן של 7:33 דקות מהמוביל. הוא סיים את המירוץ כשהיה במקום 117 (מתוך 174) וזמן של 9:15 דקות מהמוביל בדירוג הכללי.
אחת השאלות שישאלו כעת היא: האם זה חוסר מזל? וירוס שיכול לתקוף כל אחד? או שאין מקריות וזה מרמז על כך שהמאמץ היה פשוט גדול מדי עבורו, ולכן נחלש וחלה, ואולי שההחלטה להכניסו לג’ירו ד’איטליה- מרוץ רב שלבי מהקשים בעולם היתה שגויה. הגיבו בתגובות – האם הכתובת היתה על הקיר או שזה חוסר מזל מקרי בעיניכם? והאם זה משנה משהו בשיפוט של ההחלטה להכניסו לסגל?