הג׳ירו הגיע ליום המנוחה השני, והפעם ללא טיסות. הרוכבים המותשים מעודף לוגיסטיקה ונסיעות את תוך הלילה נהנו מהפסקה לפני השלב הארוך מאוד שנערך היום, והזונקולן של יום שבת. סיימון יטס נכנס ליום המנוחה בעמדת המוביל ונראה טוב גם אחרי הקטע הארוך והדרמות שהיו היום. אבל הגי׳רו עוד ארוך, מלא עליות מטורפות וירידות מסוכנות – אף אחד עוד לא מסתובב עם כתר.
כתב: יניב שור
התמונות מהקטע של אתמול, באדיבות: RCS
אפשר ללמוד על הכושר של המתחרים על הדרוג הכללי מתוצאות הקטע שלפני יום המנוחה, עלייה קשה מאוד וארוכה שהייתה המבחן הגדול ביותר עד עכשיו, שבסופה בסך הכול 24 שניות עד למקום העשירי. גם אלו שמחוץ למקום העשירי, פאביו ארו וכריס פרום הפסידו יותר זמן אבל עם מה שמחכה בהמשך שום דבר עוד לא סגור כאן. בנוסף לשמות המוכרים שהגיעו לג׳ירו מוכנים, דוידה פורמולו במקום השישי, נראה כל שנה יותר טוב ויציב. סוגר את הרשימה ג׳וליו צ׳יקונה שהראה את החולצה של ברדיאני בכמה הזדמנויות בחלק הראשון של המירוץ וצובר לא מעט נקודות הערכה.
היום חיכה לרוכבים היום הארוך ביותר על האוכף, על הנייר קטע מעבר בדרך לזונקולן אבל בפועל יום קשה, מהיר ודרמטי. חולשה לא צפויה של צ׳אבס בתחילת היום השאירה אותו מאחור בזמן שסקיי לוחצים מקדימה. צ׳אבס יצא מתמונת הדירוג הכללי. בסיום השלב היום הדרוג הכללי נראה כך:
הפרישה של גיא ניב
הפרישה של גיא ניב קרתה מסיבה לא צפויה- חטף איזה וירוס. ככה, ולא יותר מזה. למזלו של גיא, הלג׳נד של ספורטאי לא נקבע בעקבות מירוץ כזה או אחר. הצורה שבה נזכור את הפתיחה שלו בישראל ואחריה הפרישה הזאת תלויה אך ורק במה שהוא יעשה בעתיד. להזכירכם, טום דמולן פרש מהג׳ירו בשנת 2016 בגלל שפשפת, רק כדי לחזור לקחת את הגי׳רו שנה אחרי. אז זה היה אחרי שהוא הפסיד זמן לוולוורדה בקטע גבעות, ואמרו שהוא פשוט מפחד מההרים. אז אמרו.
בעיני, הפרישה של גיא ניב מדגישה את הפספוס באי שיבוצו של אלוף ישראל רועי גולדשטיין. בהמשך למטרות אותן קבע אדמס, היה חשוב להראות את חולצת אלוף ישראל וזה פוספס. האם לגיא ניב היה יותר סיכוי מרועי? לא יודע. אני מניח שהצוות המקצועי של אקדמי כן יודע, אבל במבחן הלא הוגן של התוצאה, כנראה שגם רועי היה מגיע לקטע החמישי.
בינתיים, אקדמי בגי׳רו ואין כל כך על מה לספר. הפייסבוק בכלל מלא במה שעומר גולדשטיין עושה בוואלטה ארגון (מקום 11 בקטגוריה, 39 כללי). לפחות במקרה של עומר, נראה שהוא פשוט פספס את הג׳ירו בשנה שנתיים.
גיא שגיב
השורד האחרון מבין הישראלים תאר את העליה ביום ראשון כקשה ביותר שעשה אי פעם. בעוד שכולם מדברים על הזונקולן, צריך לזכור שמחכה לגיא אתגר לא פחות משמעותי בשלב 19. 2 עליות רצחניות על גבול איטליה צרפת, פניסטייר וססטרייר, עם קינוח על הקיר של ברדונוקיה. עם אתגר כזה בסוף 3 שבועות מירוץ, מסוכן לחשוב על הזונקולן בתור המבחן האמיתי. לפחות מנטלית צריך להישאר בפוקוס עד הסוף.
זה ג׳ירו ראשון עבור גיא, וגם רוכבים גדולים ממנו בילו את הגראנדטור הראשון עמוק בתוך הפלטון. צריך ללמוד לשרוד את זה, לעבור את הימים הפחות טובים (כמו הגרופטו של היום…), לצאת נכון מימי המנוחה, להכיר את ההתנהגות של הגוף במסע כל כך קשה. אם גיא יגיע בסוף לרומא, הוא חד משמעית עשה הישג ענק עבורו ועבור הענף בישראל, אפילו אם שלושה שבועות הוא לא יוציא את האף מהדבוקה. זה עוד יגיע, בהמשך, צריך סבלנות ושנים של ניסיון.
מיצ׳לטון סקוט
סיימון ייטס מתבשל כבר 4-5 שנים בטופ 10 של מירוצי השלבים הכי קשים בסבב, כולל מקום 7 בטור של שנה שעברה. זה שהוא מחזיק את החולצה הורודה לא צריך להפתיע, אבל הביטחון שבו הוא עושה את זה בהחלט מפתיע. הוא לא נראה רק הכי חזק, הוא נראה גם הכי רגוע ובשל. החיסרון הגדול שלו מול דמולן הוא הנג״ש – בטור הוא הפסיד שתי דקות שלמות בשתי קטעי נג״ש לא ארוכים במיוחד.
אם להשוות את ייטס לשאר המטפסים שלא אוהבים נג״ש, כולל חברו לקבוצה אסטבן צ׳אבס, הוא נראה כרגע הכי יציב. בהנחה שפרום לא במשחק (ראו בהמשך) מצפה לנו קרב מטפסים מטורף גם על הזונקולן, וגם בשלבים 19-20. טיבו פינו, פאביו ארו, פוזביבו – מי מהם יחזיק אל תוך השבוע השלישי של הגי׳רו? ומה מכין לנו טום דמולן שעד עכשיו החזיק את הקלפים קרוב לחזה?
צ’אבס הפסיד כנראה את ההזדמנות שלו לפודיום אתמול לאחר שנתקע מאחור ולחץ על כפתור ההפעלה של חיסול ממוקד מהקבוצות האחרות המתמודדות על הפודיום וניצלו את זה כדי לייצר פער שהעיף אותו מההתמודדות. מבחינת מיצ’לטון זה כואב – אבל בו זמנית גם הקלה. זה כמעט בלתי אפשרי להגן על שני מקומות ראשונים ואפילו קבוצה חזקה צריכה להתמקד ברוכב אחד. כעת אין כבר ספקות.
כריס פרום ללא שאיפות
כריס פרום נראה רע. אם הוא לא היה פרום, לא היינו ממש עוקבים אחרי מטפס שמגיע בקבוצה של הראשונים, אבל באזור ה-20-30 ולא יותר. יכול להיות שבגלל הסיפור של עודף השאיפות שלו, פרום לא יכול לצרוך גם את מה שמותר לו. בגבהים של 2000 וצפונה, כשמסביב שלג ורוח – הוא פשוט לא מגיע לרמה שאנחנו רגילים לראות ממנו, וסובל מבעיות נשימה.
הכי פשוט לכרוך את החוסר במנת היתר שלו עם העדר ביצועים, אבל בהחלט יכול להיות שמה שאנחנו רואים זו דווקא זהירות יתר. בכל מקרה, לא נעים להיות כריס פרום ב-2018.
בהמשך הכל יכול להיות, ופרום לא מאבד תקווה. אבל מה הסיכוי שזה יקרה? ואם פתאום הוא יתאושש ויברח לכולם, איזה חרושת שמועות זה יעורר? עדיף עבור כולם שפרום יישאר היכן שהוא היום, לפחות עד שלא יוכח אחרת לגבי הבדיקות שלו.
ג’ירו אקדמי?
המצב של אקדמי לא מדהים. התעוררנו מהחלום בישראל, ומצאנו את עצמנו עם המציאות: לאקדמי אין יכולת להתמקם בספרינט בצורה שמזניקה את סבאראגלי. יש בשטח שתיים שלוש קבוצות שיש להם את הכוח שצריך והן שולטות בעניינים – קוויקסטפ, בורה, לוטו-יומבו. מעבר לזה יש את הקבוצות של המובילים שדואגות להיות מקדימה ולהימנע מנפילות. תמיד אפשר לחלום על התגנבות במסגרת מסלול קצת יותר טכני או משהו כזה. אבל לפי מה שראינו עד עכשיו, לא בטוח שהיה נכון להגיע לג׳ירו עם ספרינטר.
בן הרמנס היה ונשאר התקווה האמיתית לנצחון בשלב. עד עכשיו הוא היה ממוקם טוב (כולל בריחה היום), אבל לא בשלבים האחרונים של העליה. בשיחה שהייתה לנו אתו לפני המירוץ הוא דיבר על להיכנס לעניינים, לאבד מעט זמן ואז לנסות לנצח באחד מקטעי ההרים הבינוניים. האם הוא מתכנן לעשות את זה בקטע מסוים, או פשוט מרגיש את הרגלים כל יום מחדש? אנחנו לא יודעים.
רובן פלאזה הוא קצת תעלומה. פלאזה הוא כוכב שכבר היה שם וניצח שלבים, אבל עדיין לא סיפק לנו בג’ירו הנוכחי את הביטחון שהוא בכושר כזה. דברים תמיד יכולים לקרות, אבל אם הם יקרו זאת תהיה הפתעה לגמרי לא צפויה. כך גם כריס ניילנדס שמאז אותה הברקה על הפוג׳יו עוד לא ברור אם יש לו מה לתת השנה או שעוד לא.
נשארנו עם גיום בווין, איש הברזל שרכב לבד מחיפה עד אילת בעיקר כי הפלטון אפשר לו. אני לא חושב שיש שאלה לגבי הכושר שלו, אבל לאיזה שלב בג׳ירו זה מתאים, אם בכלל? זה חשוב כדי להוביל את סבאראגלי, אבל בחזרה לנקודה הראשונה, זה מאוד קשה כשלידך זדנק שטיבר מוביל את אליה ויויאני. שוב, להראות את החולצה בבריחה זה אולי המקסימום שאפשר לצפות לו.
כתב: יניב שור
התמונות מהקטע של אתמול, באדיבות: RCS