החזון שלי, אמר לעצמו נימי כהן, הוא להחזיר את המסורת ובה עולים בני ישראל לרגל אל המקדש. עבורו, המקדש הוא יער עופר שאמור היה בכלל להיקרא וורנלד. שם רושתו הסינגלים הראשונים בארץ הקודש תוך גיזום שבילי פרות. שם הונבטה הרכיבה הטכנית בישראל, ושם נערך ה Volvo Challenge בשנים 2004-2006 כשיא של פסטיבל אופניים. אלא שמאז התפקרו להם בני ישראל בעבודות קלות של הורדת קבצי GPS וזרימה על סינגלי קק”ל המונגשים. בשנה שעברה חזר ה”כרמל צ’אלנג'” וגם השנה, ביותר גדול.
מאת: צור חלמיש
צילום: יואב לביא, עידית קינר
להחזיר עטרה ליושנה
ב-2016 זה התחיל מחדש. נימי הציג במועצה האזורית חוף הכרמל מצגת שכותרתה: “להחזיר עטרה ליושנה”. סגן ראש המועצה אורן עוזרד, הוא רוכב חזק ופודיומיסט אפיק מ-CCC, ונפתחה ההזדמנות. נימי פירסם את האירוע עם תמונות קשות מ-2006, והרים תחרות מרתון לחברי איגוד. אתגר הכרמל חזר אל ההר הירוק כל ימות השנה.
המטרה ב-2017 היתה לעשות אירוע פסטיבלי ובו מספר משתתפים גדול, יותר מתחרות איגוד. פסטיבל עם אקספו דוכנים, הצללה ובירה. המתכון שלו להרבה משתתפים הוא וייב, הורדת חסמים, ופירסום. הוכנסה שיטה של תחרות בלי ארגומטרי וביטוח תאונות אישיות. אפשר אפילו לבוא בבוקר האירוע, להירשם ולהתחרות עם לוחית אך ללא צ’יפ מדידת זמנים. אמריקה ורסנו.
כמו אז: דורון אמיץ, “26, VCI. מאחוריו: מדליסט הזהב האולמפי היחיד של ישראל. סר גל פרידמן.
אירוע ה “כרמל צ’אלנג'” הורכב משתי תחרויות שונות ומרכיבה עממית:
- מרתון XCM יחידים. בתוכו גם השפיץ של חברי איגוד האופניים התחרותיים וגם יחידים שאינם חברי איגוד, אך בידם ביטוח לפי חוק הספורט ובדיקה ארגומטרית. האחרונים לא מדורגים עם נקודות איגוד אבל מתחרים בטירוף. בתוך המרתון חולקו מקצים לפי קבוצות גיל, רמה, מגדר ומספר הקפות שיהיו מלא פודיומים ומדליות.
- מרתון זוגות ספורטיבי לכל מי שרוצה. בלי ארגומטרי, בלי ביטוח ובלי בטיח. מוצאים בן/בת זוג, חותמים על דיסקליימר ומתחרים. כיף גדול. שיטה זו, גם לא בזוגות, נהוגה בענף הריצה. היא שמורידה חסמים ומאפשרת גידול מאסיבי בכמות המשתתפים.
- שני מסלולים משפחתיים לא תחרותיים באווירת פסטיבל.
במרתון היחידים נכללו גם שני מקצי “רכבת ניצחת” ל-9 ו-25 קילומטר. קטגוריה בחסות אתנה לעידוד נשים ע”י הזנקה בנפרד מהגברים המאיימים והקלה בדמי הרישום. באופן אירוני, דווקא החסמים של רישום לאיגוד עם ביטוח לפי חוק הספורט ובדיקה ארגומטרית עדיין שם.
Oh Yeah!
שבט שותי הבירה הרזים
ב-2016 נרשמו 232 משתתפים כולל המקצים האתגריים, מתוכם 190 מתחרים. ב-2017 היו כ-380 משתתפים כולל משפחות ומתוכם 302 מתחרים לפי גיליון התוצאות הרשמיות של איגוד האופניים. גידול נאה של כ60%. למי שאינו מורגל בתחרויות המצומצמות של האיגוד זה הרגיש אינטימי על הדשא. מפגש שבט שותי הבירה הרזים.
היה אקספו, והיו מלא קטגוריות, והיתה בירה ברזל טעימה מעמק חפר. בשביל פסטיבל עם הופעות חיות ומופע קפיצות ראווה כמו ב-2006 צריך לגייס ספונסרים חיצוניים. אלה יבואו ביחד עם הגידול בקהל, האטרקטיביות למשפחות, והסרת חסמי ההשתתפות. לגדל פסטיבל לוקח זמן, אורך רוח ואהבה.
ברזל טעים
טריאתלט ושטיחון
כחלק מכוונת המארגן לאפשר לקהל רב יותר להגיע לאירוע, תכנן Warren Pryer מסלול שרובו לא ידמה למסלול טכני של תחרות אנדורו. כמדריך שרואה מנעד רחב של יכולות טכניות אצל רוכבים, ראיתי הקפה שדורשת טכניקת רכיבה בינונית. המסלול לא היה XC מודרני וטכני אלא מרתון שסביר גם עבור רוכבים עם יכולות שטח פחות משויפות. רוכבים מנוסים עם אופניים מודרניים הרגישו את קושי המסלול רק עקב העליות והאירובי התחרותי.
אילן בן יעקב הוא טריאתלט שהתנסה לראשונה בתחרות מרתון זוגות בשטח. הוא מספר: “בשונה מטריאתלון בו העומס והדפקים יציבים יותר, כאן השטח מכתיב שינויי דופק קיצוניים, מוסיף אתגר ומצריך הסתגלות. אני פחות מורגל בשמירה על שיווי משקל בין סלעים בדופק גבוה. לכן המסלול והסינגלים היו מהנים ומאתגרים אבל לא בלתי אפשריים עבורי. הייתה לי תחרות מעולה ובהחלט בכיף שלי לבוא גם בשנה הבאה.”
ניטרוגליצרין מפוצץ סלעים
רוכבים חירשים
בין הקבוצות שבלטו באירוע נראו היטב רוכבי CCC, קבוצה ממוקדת שטח במיקום גיאוגראפי סמוך וחיבור למארגן. גל צחור אף רכב על טנדם והפעם עם זוגתו בחיים עצמם. האוזן שלי חייכה למשמע קבוצות של ערביות וערבים מהגליל, שכעשרים מהם הגיעו לאירוע. אבל את העין שלי דווקא תפסה שיחה קבוצתית על הדשא בשפת הסימנים. משה עטיה הוא לקוי שמיעה ששמח מאוד על האפשרות לחשיפת הפעילות: “מועדון רוכבי שטח חירשים וכבדי שמיעה הוקם לפני שנתיים תחת אס”ח, ארגון הספורט של החרשים בישראל. הקבוצה מונה 22 רוכבי שטח ורוכבת כביש אחת. הרוכבים משתתפים בתחרויות רבות של איגוד האופניים ואף מביאים מדליות וכבוד רב לקהילה כולה. שישה מרוכבי הקבוצה מתאמנים בהדרכת אלינור וסנר ושלשה הטובים יטוסו לייצג את ישראל באולימפיאדת החירשים בסמסון טורקיה בסוף יולי 2017.
יש לאס”ח אג’נדה של “ניפוץ בועת האדישות של החברה, וקידום אנשים חירשים וכבדי שמיעה להצליח בחייהם האישיים, ע”י מתן כלים וביטחון להתמודד עם העולם האמיתי.” אפילו שיש לקבוצת הרוכבים מימון מדינה דרך מינהל הספורט, זה לא מספיק כדי לשגר משלחות לתחרויות בעולם. הם ישמחו לקשר עם נותני חסויות עבור ציוד וכיסוי חלק מההוצאות.
צהוב עולה
במישור האישי, נרשמתי לתחרות הזוגות עם אופיר גלבוע שותפי במועדון הרכיבה VELOCITY שברעננה. מראש הגענו שחוטים מרוב אימוני מועדון אבל יאללה בכל זאת. אני בכלל נכחדתי כאשר החמשוש היה יומיים של רכיבה ובירות במפגש השנתי של הכותבים היפים והאמיצים מבייקפאנל וראנפאנל. צפו לכתבות על ההדרכות הטכניות של תום טריאל בר שעשינו בסינגל ביריה ובאלון הגליל והתנסות הפאנלים עם מגוון עדשות של Rudy Project.
אחרי החמשוש השארתי את האופניים באוטו והתייצבתי בשבת בבוקר במרכז מיר”ב. חצי שעה לפני התחרות גיליתי שאני עם אופני חלפיניו מעולים אבל ללא גלגל קדמי. טלפון אל דרור מהחנות הנפלאה באלון הגליל הוכיח שוב את הערך המוסף שלו. האיש הנהדר במיקום הנהדר מסר שגלגל הבוסט הנהדר נמצא בשיחים. רק שזה 50 ק”מ ממני והזינוק עוד 20 דקות… נהדר.
האיש הטוב הבא הוא עידו מ Go Ride הדרכות והשכרות אופניים שנתן לי אופני מתחילים צהובים כדי לעשות טיול על המסלול עם נעלי ספורט. על אף ההבדל הטכנולוגי העצום בכל פרמטר בין הרוקי אלמנט 2017 שלי לבין ה-Evoke, גם האחרונים נוסעים. הם העבירו אותי לא בשביל פודיום אבל בכבוד את כל הקפת הצ’אלנג’ על שלל עליותיו ומעט סינגליו. יצאתי עם בורג אוכף ממש משוחרר וכך טיפסתי את כל עליית התותח. להחזיק אותו מפולס עם הטוסיק תוך כדי עלית שטח מעניק אימון שרירי ליבה אפקטיבי. ממליץ לכולם, נסו ותהנו.
תואם צבעי בייקפאנל
אולימפי מתבלבל
הסיפור התחרותי של ה “כרמל צ’אלנג'” 2017 יצא על העוקם באדיבות שלומי חיימי – רוכב האופניים הישראלי היחיד אי פעם שהתחרה באולימפיאדה באופני הרים וכמובן גם אלוף ישראל בקרוס קאנטרי XCO. את שלוש הקפות התחרות הוא עשה מהר מכולם ובמהירות הממוצעת הגבוהה מכולם, 24 קמ”ש. כבוד. רק שעל קו הזינוק נעמדו הן שלומי והן אליעד דניאל עם חולצת אלוף ישראל. אליעד הוא אלוף ישראל במרתון קרוס קאנטרי XCM והוא לבש את החולצה בגאון ובזכות. הוא האלוף וזו חובתו במירוץ מרתון. גם שלומי וגם יואל אובודוב, שופט ה-UCI הבינלאומי הבינו את הטעות. אסור לאלוף ב-XCO להתחרות עם חולצת אלוף במרתון XCM. אופס.
שוחחתי עם שלומי באחד על אחד לאחר המירוץ. “מדובר בטעות אנוש עליה אני מתנצל ומצטער. בערב התחרות שמתי את החולצה הלא נכונה בתיק”. האם אתה מתבאס? “כן אבל אלה החוקים והטעות שלי”. בטקס הפודיום הובהר שהשופטים הורידו אותו למקום השלישי והאחרון בקטגוריה. עם המיקרופון הוא הסביר לכולם את העניין וסירב לקבל מדליית ארד.
שתי חולצות אלוף ישראל
סיכום אופטימי
נשמח לראות יותר פסטיבלי שטח בישראל כמו כרמל צ’אלנג’. הרבה יותר נעים לשבת עם בירה על דשא בצל מאשר לעמוד בין הקוצים ליד קו סיום של תחרות קטנה. הקהל מתגעגע לאוירה של סובב גליל ושל הצ’אלנג’ים המיתולוגיים. נדרש לכך מארגן עם ניסיון, הבנה של לא מעט היבטים, תכנון ויכולת ביצוע למרות המכשולים. גם הגופים הביורוקרטים השונים חייבים לעבוד בראש שיווקי ולא משפטני, מתוך מטרה להביא ל win win שהציבור כל כך צריך. אנחנו ציבור ענק של רוכבים שרוצים אירועים והם רוצים אותנו.
הייתי ב-Volvo Challenge של 2004 והתגעגעתי אז באתי. כרמל צ’אלנג’ של 2017 השאיר אותי אישית עם חשבון לסגור: לבוא אחרי טייפר, עם רוכבי המועדון בחליפות מדוגמות, ועם אופניים קומפלט. נבקש קו סיום שלא מיד אחרי סיבוב ועם נראות לקהל על הדשא. אפשר בבקשה מקצה יחידים עם חתימה על אחריות אישית וללא דרישת הוכחה של ביטוח וארגומטרי? קו העליה של ה “כרמל צ’אלנג'” הזה מצדיק ציפייה ל-2018 גדול, יפה וירוק.
מאת: צור חלמיש
צילום: יואב לביא, עידית קינר
מנוי חינם על BIKEPANEL מחכה לכם פה – למידע נוסף