רישמו ביומן: יום ראשון 4/9/2011 אחרי הצהריים – סטייג’ שאסור להחמיץ!
רקע
מארגני הואלטה חיפשו עליה משלהם להתמודד מול פסגות של הטורים השכנים כגון האלפ דואז והונטו הצרפתיים, וכן המורטירולו והזונקולן האיטלקיים. ב 1999 שולבה העליה הזאת לראשונה בטור הספרדי וחוזה מריה חימנז זכה בסטייג’ תוך הקדשתו לפנטאני המנוח שהודח באותה שנה מהג’רו.הנה הקטע מאז (6:50 דקות)
טופוגרפיה
גובה ההר הוא 1573 מטר מעל פני הים והגובה מבסיס העליה הוא 1266 מטרים קשים וכואבים הנמשכים על פני למעלה מ 12 ק”מ בשיפוע ממוצע של למעלה מ 10%. לכאורה עלייה שלא מעיפה את המחוג מהסקאלה, אבל קטעים מסוימים מגרדים שיפועים הזויים של קרוב ל 24%! רק לשם השוואה: הקטעים התלולים ביותר בעלייה לצובה – הקירות הקצרצרים והקשים ביותר שם הם בשיפוע של 15% בלבד, אז תארו לכם מה המשמעות של עלייה משובצת סוכריות של 24% בתוך קטע קצר יחסית המקנה יוקרה אדירה למנצחו… כואב!
במסגרת הטור של 2002 הרוכבים עלו להר ביום גשום והרכבים המלווים של הקבוצות לא הצליחו לעלות את ההר היות והגלגלים החליקו על הצבע של הכיתובים שהשאירו שם האוהדים ברור שנוצרה שם מהומה לא קטנה. אגב, רוכב רזה וקטן בשם רוברטו הרס ניצח באותה שנה, כנראה בעזרת כמה ידידים, המדע ורשת הברחות מסועפת
מנצחי הסטיג’ים הקודמים באנג’ילרו
חוזה מריה חימנז ספרד – 1999 (ז”ל) מת בן 32 בסוף 2003
ג’לברטו סימוני איטליה – 2000
רוברטו הרס ספרד – 2002
אלברטו קונטדור ספרד – 2008
אוי אוי אוי איזו רשימה? סימוני – מורשע בשימוש בסמים (קוקאין). הראס – מורשע בשימוש בסמים משפרי ביצועים (EPO). קונטדור – נו טוב, אתם יודעים מה הסיפור שלו, נגס בסטייק חשוד. האם העלייה הזו כל כך קשה שחייבים תוספים לא חוקיים כדי לנצח את האנגילרו? או שזו הנינוחות והאדישות הספרדית שמאפשרת את זה?
פרופיל
הטיפוס מגיע בשבוע השלישי והמכריע של הואלטה וללא ספק יספק חווית צפיה מדהימה. הזוכה בסטייג’ יזכה לחקיקת שמו כמנצח אחד הקטעים המסקרנים והחשובים ביותר בואלטה, וסעיף מרשים בפאלמרס שלו.
האם מנצח הסטייג’ האיקוני הזה יהיה גם הזוכה בואלטה 2011? ההנאה מובטחת.
מאת: דן תורגמן