כידוע, פסגות הם מקומות שמרחוק נראים דוממים ורגועים אבל ככל שמתקרבים אליהם מתגלים הכוחות החזקים שפועלים שם. הפסגה שנביט אליה כעת אינה שונה. נמצאות בה רוכבות ממגוון לאומים, קשת גילאים בלתי מוסברת, מבני גוף, תכניות אימונים, אינספור תחרויות, יצרים, סיבולת, כוח ושאיפות שמתנקזות לנקודה אחת ויחידה: אליפות עולם!
כדי להיכנס לאווירה בואו איתי לביקור קצר בתחרות, שנערכה ב- Windham במדינת ניו יורק, במסגרת סבב גביע העולם 2012 . הנשים מזנקות למסלול וג’ורג’יה גולד פותחת יתרון משכנע כבר בסיבוב הראשון, בסיבוב השני כולם בטוחים שאם תתרחש איזושהי דרמה במירוץ הזה היא תהיה במאבק בין המקום השני והשלישי – שם מתחרות ראש בראש קתרין פנדרל (בת קבוצתה של גולד) והרוכבת הצ’כית קתרינה נאש. בסיבוב האחרון מצליחה גולד להוסיף עוד 10 שניות ליתרון המשמעותי שלה ורוכבת בביטחה לעבר קו הסיום, אלא שאז (50 מטר לסיום) לפתע נכנסות לפריים הצילום פנדרל ונאש וגולד לא נראית… תקר בגלגל האחורי הותיר אותה המומה וחסרת אונים כשהיא רצה עם אופניה ושתי מתחרותיה עוקפות אותה וחוצות לפניה את הקו. מסוג הרגעים שממחישים באופן חד, חלק וצורב את הדרמות, חוסר הצדק והשבריריות של פסגת הספורט המקצועני באשר הוא:
אז מי אתן רוכבות השטח XC הטובות בעולם?
סבין ספיץ
בעלת שלוש מדליות אולימפיות: ברונזה ב- 2004, זהב ב- 2008 וכסף ב- 2012 ואלופת העולם לשנת 2003. סבין פעילה ומצליחה בזירה הבינלאומית כבר יותר מעשור וזהו הישג חסר תקדים בפני עצמו. באמתחתה רשימת תארים אינסופית (גם במרתון וסייקלוקרוס) ונראה כי היא משתבחת עם הזמן. כשנשאלה אם תתחרה גם בריו 2016, השיבה סבין כי עכשיו כשאוסף המדליות האלימפיות שלה שלם, הסיכוי לכך קטן. אולי בתור מאמנת, היא אמרה. כשנשאלה לגבי שימור היכולת שלה ב- 3 אולימפיאדות היא הדגישה כי מאמציה היו מרוכזים ומוכווני מטרה וכי היא ויתרה על מירוצים בסבב העולמי לטובת האירועים הגדולים באמת. סבין נשואה ל- Ralf Schäuble שהוא גם מנהלה האישי.
באולימפיאדה האחרונה בלונדון היתה סבין המבוגרת מבין 30 המזנקות. בסיבוב הרביעי איבדה שליטה על האופניים בקטע שידוע בכינויו “גינת הסלעים” ונפלה. בסיום הודתה סבין כי הנפילה הוציאה אותה מהקצב ולקח לה בין חצי הקפה להקפה שלמה לחזור לעצמה, מה שגנז את סיכוייה להגן על הזהב מבייג’ינג. היא סיימה עם מדליית כסף והחמיאה למתחרתה הצעירה ג’ולי ברסט.
ג’ולי ברסט
פרצה בסערה אל זירת הבוגרות ב- 2012 עם ניצחונות מרשימים באולימפיאדה ובאליפות העולם (בתוך 3 שבועות), הישג כפול נדיר שכמוהו לא נרשם מאז הישגה של ריטה גאן ב- 2004. ג’ולי ברסט בסך הכל בת 23, אלופת צרפת בשלוש השנים האחרונות, רוכבת בקבוצת BH SR Suntour ששלטה בזירת ה”צעירות” (מתחת ל- 23) ב- 2010 וב- 2011.
לג’ולי מסתבר היתה חיבה לדאונהיל כשהיתה ילדה והיא גם מאוד אוהבת קרבות צמודים neck to neck שני דברים שציידו אותה כהלכה להיות רוכבת קרוס קאונטרי מחוננת. מסלולים טכניים מקנים לה יתרון רב על מתחרותיה כפי שהודגם במסלול האולימפי בחוות האדלי שם הובילה כבר מהסיבוב השני בפער שהלך וגדל לכדי יותר מדקה על סבין שפיץ בסיום ובאופן דומה גם על המסלעות והשורשים הרטובים בלאוגנג, אוסטריה (באליפות העולם) שם הצליחה ברסט לצבור 10 שניות תמימות בכל סיבוב בעוד מתחרותיה סבלו מהתרסקויות ותקלות טכניות שנבעו מהן. אתר אינטרנט קנדי היטיב לתאר את רכיבתה באולימפיאדה בכך שציין כי היא הצליחה להפוך מסלול סלעי לרכיבה קטיפתית.
ג’ורג’יה גולד
ג’ורג’יה שלחה לנו תמונה יפה שלה:
עדיין לא קטפה את התואר “אלופת עולם” אך מחזיקה בזוג מדליות ארד משני הארועים החשובים בשנת 2012 : האולימפיאדה ואליפות העולם. שנת 2012 היתה יכולה להיות אף מוצלחת יותר עבור ג’ורג’יה אלמלא חוסר מזל נוראי שדבק בה בשתי תחרויות מכריעות. בתחרות הסבב העולמי במונט סיינט אן (קנדה) כשהיא מובילה את המירוץ באופן משכנע על קתרין פנדרל היא סבלה מהתכווצות שרירים שגרמה לה להאט את הקצב ולהגיע במקום השני ושבוע מאוחר יותר ב- Windham בניו יורק כפי שקראתם בפתיח.
התמזל מזלי וג’ורג’יה שתפה איתי פעולה לאחר שפניתי אליה דרך האתר שלה באינטרנט וענתה על שאלותיי:
1. מהן המטרות העיקריות שלך לשנת 2013? המטרה הגדולה שלי היא לנצח את סבב אליפות העולם ובנוסף להגן על תוארי כאלופת ארה”ב. בנוסף אני רוצה מדליה באליפות העולם
2. האם יש לך “משימות מיוחדות” לשנה הבאה (דברים שדורשים שיפור)? כן, אני צריכה להיות קצת יותר מהירה! בכל שנה אני ממשיכה את הבנייה של השנה הקודמת
3. כמה שעות את מתאמנת בשבוע? זה תלוי, בשבועות ה”כבדים” של האימונים 15-17 שעות, שבועות קלים מסתכמים ב- 5-6 שעות וחוץ מזה אני עושה 30 דקות יוגה כמעט בכל יום
4. מה הסיבה העיקרית להיותך רוכבת מקצוענית? אני אוהבת לרכוב על אופניים ואני אוהבת תחרויות.
ג’ורג’יה עושה גם סייקלוקרוס:
קטרין פנדרל
פעמיים אלופת העולם. למרות תקוות גדולות לאולימפיאדת לונדון, אכזבה פנדרל והגיעה רק למקום התשיעי.
פנדרל החלה את דרכה התחרותית דווקא ברכיבת סוסיםושם גם רכשה אתהבסיס ליכולות הטכניות שלה . אחיה, ג’ף פנדרל שהינו מתחרה עלית בדאונהיל היה זה שהכיר לה את ספורט הרכיבה על אופני הרים. היא נכנסה לעולם המקצועני רק לאחר שהשלימה תואר בפסיכולוגיה ועד אז מימנה את עצמה מעבודה בשלוש עבודות שונות. בניגוד לכשרונות הבולטים שהוצגו כאן, לפנדרל לקח זמן עד שהקריירה המקצוענית שלה התניעה והיא נדרשה לערוך שיחות מוטיבציה למאמן שלה על מנת שימשיך להשקיע בה.. באולימפיאדת בייגינג היא הגיעה למקום הרביעי רק 9 שניות אחרי יריבתה, מה שהביא לתפנית חיובית בקריירה שלה.
לגבי הניצחון שלה ב- Windham על בת קבוצתה ג’ורג’יה גולד (ראה פתיח הכתבה) אמרה קתרין: “I never thought winning a world cup could feel crappy”
ריטה גאן
אלופת העולם לשנים 2003-2006 ומחזיקת מדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004 ומחזיקה בעוד אינספור תארים גם במרתון וגם ב- XC.
ריטה התחילה את דרכה בספורט כאצנית והגיע לאופניים די במקרה לאחר שהוזמנה לטיול על ידי מועדון הרכיבה מקומי. חשוב לציין שהיא גם עיתונאית במקצועה. היא הרגישה חיבור מיידי לאופניים ואחרי חודשיים מאותו טיול היא כבר הוכתרה כאלופת נורבגיה ושלושה חודשים אחרי היא כבר היתה האלופה הנורדית. תוך פחות משנה מאז אותו יום היה לה כבר חוזה בקבוצה מקצוענית. ההצלחה שלה היתה מטאורית והיא קטפה תארים רבים. בשנת 2001 נישאה לבן זוגה Kenett Flesja שהפך להיות מלבד בעלה גם המאמן האישי והמסג’יסט שלה. ריטה מעידה כי הם תמיד נוסעים ביחד לתחרויות (חוץ מלתחרויות כביש). בשנת 2009 נולד בנם Bjornar וריטה קטפה גם את התואר “אמא” שלפי עדותה הוא החשוב בקריירה שלה. היא שבה לפעילות תחרותית כבר 6 חודשים לאחר הלידה וזה ללא ספק מעורר השראה, הערצה וסקרנות.
התמונה באדיבות ריטה ואתר מולטיואן מרידה http://multivanmerida.sports-publishing.com:
לאחר שפניתי אליה במייל גם ריטה הפתיעה אותי ונאותה להשיב על שאלותיי:
1. מה הם המטרות שלך לשנת 2012 ? לזכות בחולצת הקשת שוב (במרתון או ב- XC). לדעתי זה הדבר הגדול ביותר שרוכב יכול להשיג.
2. האם יש לך “משימות מיוחדות” לשנה הבאה (דברים שדורשים שיפור)? בשלב הנוכחי המנוע שלי צריך לגדול ולכן אני צריכה לעבוד קשה ולהתאמן על אינטרוולים “קורעים” ואימוני כוח על האופניים. אני צריכה גם לשפר את היכולות הטכניות שלי אפילו יותר.
3. מה הסיבה העיקרית להיותך רוכבת מקצוענית? אני פשוט אוהבת אופני הרים, אוהבת את האתגר שבלרכב על שבילים, ההרגשה שכל הגוף עובד בכל תנועה, ההתרגשות ו”מכת” האדרנלין ולבסוף ההרגשה העילאית של התמזגות עם הטבע.
ריטה באליפות אירופה בחיפה בצילום של רותי פולוילר
4. אני חושבת שהחזרה שלך לרכיבה תחרותית אחרי לידת בנך היא מעוררת השראה. האם תוכלי להרחיב על הרגעים הקשים ביותר, הרגעים המתגמלים ביותר ואולי לגלות מה הכי דרבן אותך? אני מאוד גאה בחזרה שלי לרכיבה תחרותית אחרי הלידה ואני מחשיבה את זה כהישג הגדול ביותר בקריירה שלי. זה לא היה קל וזה ממש לא קל להישאר ברמה הזו מכיווןשהחיים משתנים לחלוטין לאחר שנהיים הורים. אבל קנט בעלי ואני הראנו שהדבר אפשרי. הכל מסתכם בעבודה קשה, סדר עדיפויות וחשיבה שונה. אני לא יכולה לתכנן הכל מראש כפי שהייתי עושה בעבר מכיוון שהצרכים של הילד באים לפני הכל וזה המקום שבו צריך לדעת להיתגמש. המוטיבציה אף פעם לא היוותה בעיה עבורי, אני עדיין אוהבת מה שאני עושה ואני עדיין רוצה להוכיח שאני יכולה שוב לנצח במירוצים הגדולים.
5. איך את משלבת בין חייך כרוכבת מקצוענית ובין חיי המשפחה? חיי כרוכבת מקצוענית בשילוב עם היותי אם לילד לא היו אפשריים ללא העזרה הגדולה שאנו מקבלים מההורים שלנו. ההוצאה הכספית הכרוכה בהבאת המשפחה המורחבת למחנות אימונים ותחרויות היא גדולה ביותר אך זה שווה את זה. זה לא קל בכלל וזו עבודה קשה בכל יום אבל אנחנו עדיין נהנים מהחיים שיש לנו, מהמקצועות שלנו כספורטאית ומאמן כמו גם מהיותנו בעל ואישה ואמא ואבא לילדנו הקטן Bjørnar.
זו בכל זאת כתבת נשים – וחלקן גם אמהות. ריטה מספרת על הקונפליקט בין האמהות החדשה שלה לקריירה כרוכבת מקצוענית, ומספרת אגב, שבזמן ההריון היא לקחה את זה בצורה מאוד שמרנית, ויתרה על אימונים קשים והפסיקה לרכוב לחלוטין כחודש וחצי לפני הלידה:
אירנה קלנטייבה
אלופת העולם לשנים 2007, 2009. אלופת רוסיה לשנת 2012, מקום רביעי באולימפיאדת לונדון.
אירינה גדלה בכפר קטן ולפי עדותה היתה חסרת מנוחה מאז שהיא זוכרת את עצמה. קריירת הרכיבה שלה החלה ברכיבה יומיומית לבית הספר שהחליפה את הנסיעה באוטובוס שתמיד איחר לדבריה. בגיל 14 התגלתה על ידי פרופסור לספורט שחיפש כשרונות ועזבה את הבית לטובת אימונים במסגרת פנימיה. קטנת קומה (1.54 מ’) שנוהגת לפצות על כך בעליה על המדרגה הגבוהה של הפודיום (לפי האתר של קבוצתה Topeak-Ergon).
המירוץ המטורף של חייה (לפי עדותה) היה זה שנערך באליפות העולם בקנברה, אוסטרליה ב-2009. היא פתחה מצוין והובילה את המירוץ כשאז נתקעה לה השרשרת…נדרשה לה יותר מדקה ( ! ) כדי לשחרר את הסוררת ולמרות זאת היא הצליחה לחזור להובלה, לנצח את המירוץ ולזכות (שוב) בתואר אלופת העולם.
עוד שתי רוכבות שכדאי לשים עליהן עין
כמובן שיש רוכבות נוספות שנמצאות בפיסגה ועל כל אחת אפשר לכתוב כתבה שלמה. חשוב לי לציין במיוחד את Maja Włoszczowska הפולניה עם השם שובר השיניים שזכתה במדליית הכסף בבייג’ינג ו החזיקה בתואר אלופת העולם בשנת 2010 וביקרה גם אצלנו באליפות אירופה. סובלת מפציעה בקרסול שמנעה ממנה את ההשתתפות באולימפיאדה ואליפות העולם. במבט קדימה לשנים הקרובות קיבלתי המלצה חמה מגברת שהיא אלופת עולם בעצמה (Gjertrud Bø, רוכבת נורבגית שמחזיקה בתואר אלופת העולם למסטרס והיתה מאמנת הנבחרת הלאומית של נורבגיה) לשים עין על רוכבת שבדית צעירה וכישרונית בשם Alexandra Engen שהגיעה למקום השישי באולימפיאדה בלונדון ומסתבר שגם ניצחה את אליפות אירופה שנערכה בחיפה (בקטגוריית U23).
Maja Włoszczowska הפולניה (201 – מובילה בתמונה) במסלול הקשה של אליפות אירופה שהיתה בחיפה. צילום: רותי פולוילר
ואי אפשר לסיים בלי…
וממש לפני סיום רציתי לגלות לכם ש- Sabine Spitz, Rita Gunn, Irina Kalentieva ולאחרונה גם Maja Włoszczowska בנוסף להיותן הרוכבות הטובות בעולם, במשך כמה ימים בשנה הן מחליפות את הקליטים בעקבי 12 ס”מ, משליכות את חזיות הספורט ,מחליפות את האבק והסלעים בפרוות ותחרות ומששתתפות בפרוייקט שיכול להעלות מאוד את הרייטינג של הכתבה הזו… קבלו את לוח השנה של Cyclepassion.