שמתם לב שבכל פעם שספרינטר מנצח, דבר ראשון הוא מודה לחבריו לקבוצה? או הרוכב בחולצה הצהובה דואג להדגיש ש”כל זה לא היה אפשרי בלי התמיכה של חברי לקבוצה”?
ובכן, חוץ מ-8 הרוכבים האחרים שתמכו במנצח השלבהחולצה יש עוד הרבה מאוד אנשים שדואגים לרוכבים: המנהלים הספורטיבים, המכונאים, הנהגים, ה-soigneur (האנשים שאחראים על הכנת המזון/השתייה, המסג’ים והכביסה) הטבחים, אנשי מנהלה. הרבה מאוד אנשים מועסקים על ידי הקבוצות הגדולות והם בעצם אלו שמאפשרים לכל הקרקס להתגלגל.
שני פרופילים קצרים של דירקטור ספורטיב, כמה מילים מהמכונאי, האוטובוס כבית נייד ותעשיית סרטי הקבוצות המתעוררת, מכונת יחסי הציבור.
בריאן הולם – ה-DS של אומגה פארמה
אושיה חדשה בעולם הטוויטר: בריאן הולם, הדירקטור ספורטיב הדני של אומגה-פארמה-קוויק-סטפ הבלגית הצטרף ליקום הוירטואלי ומספק את הסחורה בקצב מסחרר.
הוא מכיר את מארק קאבנדיש עוד מהתקופה שהוא היה “ילד שמנמן” בטי-מובייל (2006) ועד היום הוא מהיחידים שיכולים להתמודד עם התקפות הזעם של הספרינטר המהיר בעולם. האסטרטגיה הייחודית שלו כוללת העלמות מהשטח למשך לפחות שעתיים, לתת לילד לזרוק כל דבר שעומד בדרכו, לתת לילד לקלל נמרצות (במילא אף אחד לא מבין אותו) ואז לחזור כשהוא כבר רגוע ומחייך.
לא בטוחה שאפשר להבין את המבטאים של מי מהאנשים שמדברים פה… אבל בין לבין אפשר לראות במי מדובר.
הרומן החדש עם טוויטר התחיל עם הודעה נרגשת ב-5 ביולי ומאז כבר עשרות ציוצים, שורות קצרות על מה שקורה בפלוטון מזוית מאד אישית, משעשעת, לא מתחנפת ואותנטית: החל בברכות לרכבת של לוטו ש”הפליקו לנו בישבן עם עיתון רטוב”, דרך “היום צריך לנסוע רק 275 מטר על מנת להגיע “הביתה” (למלון), קצת יותר פשוט מאשר הטור של טורקיה” ועד “סבוב עשירי בין הגורילה, ההאלק, דולף לונדגרן והטיל מהאי מאן” (תרגום: אנדרה גרייפל/לוטו בליסול, פיטר סגאן/קנונדייל, מרסל קיטל/ארגוס שימאנו ומארק קאבנדיש/אומגה פארמה).
הנה הרשימה, עם הטוויסט בסוף, שנתן הדירקטור ספורטיב הכי מדליק על האנשים הכי “מגניבים” בפלוטון אי פעם:
ומי ברשימה שלכם?
צ’רלי וויגליוס – גארמין-שארפ
צ’רלי וויגליוס רוכב שהפך ל-DS. בריטי יליד פינלנד. פועל קשה יום, מנהל מבריק. התחיל לרכב בקבוצה של לינדה מקרטני (צמחוניות נהנות יותר!) ואחר כך בסדרה של קבוצות ממאפיי-קוויק סטפ דרך ליקוויגז וסיום הקריירה בגיל 34 בקבוצה האמריקאית United HealthCare.
הוא היה פועל, לא זכה באף שלב ברכיבה אישית אבל שותף לשלושה נצחונות נג”ש קבוצתיים במהלך השנים.
יש לו תדמית של אדם לא פשוט, עובר בין מצב רוח נוח למצבי רוח שחורים, מלאי ציניות והומור קשה (מעולה, נוקב, אבל קשה). הוא יודע מה זה אומר לרכב על קצה גבול היכולת בשביל המוביל של הקבוצה, איך להגיע למצב הנפשי בו אתה מוכן לסכן הכל (כולל אי עמידה במינימום זמן בשלב בטור דה פראנס וויציאה מהמרוץ) בשביל מישהו אחר.
האירוע הכי מפורסם שבו הוא השתתף היה שערורייתי, ובדיעבד הוא הביע חרטה על כל הבלגן שהוא גרם: באליפות העולם 2005, במדריד. הוא היה אמור לרכב בשביל רוג’ר האמונד ונבחרת בריטניה. הוא בחר שלא לעשות זאת, ורכב עבור חבריו לקבוצת ליקוויגז-ביאנקי. לאחר מעשה הוא חטף הרבה על הראש, מהרוכבים, מהחליפות, מהצופים, ולא הוזמן יותר לרכב עבור הנבחרת.
לאחרונה הוא כתב ספר בשם “דומסטיק” ביחד עם סופר צללים והוא מפרסם אותו בכל רגע אפשרי. הספר מספר על חייו של דומסטיק בפלוטון האירופי, האינטריגות והפוליטיקה בספורט, מי מנצח, מי לא מנצח ומי מפסיד. הבאנליות של הקיום. הספר הזה מייצב את עצמו גבוה ברשימת ה”לקרוא בהקדם” שלי.
דייב מילר כתב: “זה ספר טוב מאוד, אבל סיימתי לקרוא אותו בתחושת עצב”.
היום הוא ה-DS הגאון שמאחורי הנצחון של דן מרטין בשלב 9 של הטור. ג׳ונתן וויטרס אמר עליו: “כל הכבוד לוויגליוס, על שפיתח את הטקטיקה הנהדרת הזאת היום. ניהול מעולה בטור דה פראנס הראשון שלו”
הסודות המקצועיים של המכונאים
קרייג גייטר, הבחור שלעולם אורית וואני נהיה אסירות תודה לו על הבקבוקים שהוא נתן לנו (של ההוא שאסור להזכיר את שמו, היישר מהאופניים שלו, מיד בתום השלב) מספר על כמה סודות מקצועיים שמאפשרים לקרקס להמשיך להתגלגל יום אחרי יום.
דבר אחד שהוא לא אמר, אבל חשוב לדעת – אף פעם לא לקנות אופניים של רוכב מקצועי. הן עברו כל כך הרבה התעללות שאפילו הכורסאות של איקאה נרעדות ממחשבה על חיים כאלו.
טיול באוטובוס של אסטנה
אמנם כבר הוחלט בצורה חד משמעית וללא עוררין שהכי גדול הוא של אוריקה (ראו שלב 1), אבל האוטובוס של אסטנה מעורר קריאות השתאות. זה לא “כוכב המוות” של סקאיי אבל לא היה לי אכפת לחצות את אירופה עם הפינוקים שמציע האוטובוס של אסטנה.
מישהו רוצה פאואר בר?
קטיושה – שריד אנכרוניסטי של הקולנוע הסובייטי?
סרט על הנג”ש הקבוצתי, שלא כל כך הצליח להם.
זוית מבט מעניינת. הסרט מצולם נהדר, זויות צילום מעניינות, איכות צילום גבוהה. הקונטרסט מגיע מקבוצה אפורה (למרות המדים היפים והאופניים היפהפיות canyon) שעובדת קשה, נותנת הכל, ולא מצליחה להגיע להישג משמעותי. בהמשך לאיזכור סיפרו של צ’רלי וויגליוס – כנראה שזה העולם האמיתי של האופניים.
bmc – קבוצה נטראלית
ל-BMC מפרסמים כל יום תקציר של אירועי היום. בתור קבוצה שוויצרית מדוייקת הם מאוד גאים בסרטונים המדוייקים שלהם וטורחים לציין מראש בדיוק כמה שניות אורך כל סרטון.
חבר שוויצרי אמר לי פעם, שבכל העולם, גברים אוהבים בירה קרה ונשים חמות ואילו בשוויץ גברים אוהבים בירה חמה ונשים קרות. כמו שזה מצטלם כרגע, הסרטונים הנטראליים האלו של bmc… אני לא נוסעת לשוויץ בקרוב (סליחה פאביאן, זה ממש לא קשור אליך).
תקציר שלב 12. בריחה, נפילה, נצחון, ראיון עם המנצח.
אוריקה – חברת הפקת הסרטים הכי טובה בפלוטון
ושוב ה-backstage pass של אוריקה גרין-אדג’ מוביל בקטגוריות הסרט הקצר הטוב ביותר: סיכום שלב 6, בו סיימון גראנס העביר את החולצה הצהובה לשותפו לחדר, דריל אימפי.
כן, זה היה בכוונה.
מתחילת הטור אוריקה שילבו כל הזמן טוויטים של “בקרוב” על סרטון המוזיקה החדש שלהם.
כדי שאף אחד לא ירגיש מקופח, בסך הכל רק 780 אלף איש ראו את הסרטון הזה (רק אני ראיתי אותו לפחות חמש פעמים, משלושה מחשבים שונים…) Call me maybe מהשנה שעברה. פנינה קולנועית. יהלום בלתי מלוטש. הם הציבו לעצמם רף גבוה מאוד…
והסרטון שיצא עכשיו, מחווה ל-AC/DC בהשתתפות רוכבי הקבוצה, המכונאים, המנהלים, המסג’יסטית ואורחים:
אנגלי גרמני והולנדי יצאו לספרינט…
במהלך הנג״ש התחילו להגיע שמועות מוזרות על התנכלות מגעילה למארק קאבנדיש. התחיל עם זה ג׳רום פינו(ט) שאמר שהוא ״מתבייש להיות צרפתי היום״. בהמשך הגיעו הודעות סתומות של שלושת אתרי האופניים דוברי האנגלית, משהו בסגנון: השליכו על קאבנדיש שתן. זה נשמע הזוי אבל זה מה שקרה.
במהלך שלב עשר, לקראת קו הסיום, טום וילרס מארגוס שימאנו הוביל את הרכבת של קיטל. מאחוריהם קאבנדיש לקח את המסלול הימני. במהירות הגבוהה לקראת הספרינט וילרס סיים את תפקידו בהובלה וניסה לפרוש לכיוון שמאל גם כן. הוא לא ראה את קאבנדיש מגיע מאחוריו, קאבנדיש כנראה לא ציפה שוילרס יתקרב אליו. מהמגע הפיזי הקרוב עלו ניצוצות ולא של תשוקה. וילרס מצא עצמו במגע אינטימי עם האספלט. קאבנדיש אפילו לא התעכב לשאול מה מספר הטלפון של וילרס…אבל הפסיד את השלב
אחרי הסיום עולם הטוויטים התפוצץ בתגובות בעד ונגד התנועתיות של קאבנדיש. השופטים של ASO לא מצאו פסול בהתנהגותו. אבל קומץ קטן וקטנוני מאוהדי ארגוס-שימאנו הבהיר את פסיקתו בנושא. בנוסף לכך הודיעו מארגניו ההולנדים של אחד הקריטריומים של אחרי הטור שקאבנדיש לא מוזמן. זו גם כן דרך לייצר יחסי ציבור.
טוויט השבוע:
- מרסל קיטל: “לפי תחנת רדיו הולנדית, למרסל קיטל יש את האחוריים הכי שווים בפלוטון”… מי אני שאתנגד
- קיטל בסדרה של טוויטים לאחר הנצחון בשלב 12: “3 עובדות על היום. – ארגוס שימנו גדולים. – עברתי בדיקת סמים שנייה גם במלון. – עדיין לא יכול להאמין בכל מה שקורה. – התקשרתי להורים שלי. הם שתויים.”…. מיד אחר כך הופיע טוויט נוסף: “ועוד עובדה: אני לא יודע לספור!”. אם הייתי צעירה בעשרים שנה הייתי עכשיו על מטוס…
- גרט סטיגמנס, קטר ברכבת של אומגה-פארמה: (אחרי שלב 9): “לכל הלא-מאמינים: כל רכבות הספרינט כאן בטור מכבדות אחת את השנייה. התנגשות היא תמיד בלי כוונה… תאמינו או לא”. מאמינה לך.
- ועוד סטיגמנס (אחרי שלב 11 בו קיטל ניצח את קאבנדיש, שוב): “אוקיי לא ניצחנו היום 🙁 אבל אני כל כך גאה בבחורים היום! OPQS איזה שיפור מדהים ברכבת!”
- מארק קאבנדיש (אחרי היום הקשה בפירנאים): אחרי יום כמו היום, הדברים הכי פשוטים הם הכי מרגשים. רמונאס (נבארדאוסקס, גארמין-שארפ) הציע לי ראפ טורטיה. כמעט בכיתי”
- ועד קאבנדיש: “כמו שאמרתי, מרסל קיטל הוא הדבר החם הבא. בפשטות, הוא היה יותר טוב ממני היום. ברכות. וסליחה שלא הצלחתי להשלים את העבודה הקשה שעשו אומגה-פארמה”. חמום מוח ועצבן מיד לאחר קו הסיום אבל בסך הכל די מקסים, לטעמי.
- מרקוס בוגהארט BMC: “תודה לאל שיש לי מיקרו, מערכת חימום, כיריים ושתי שמיכות בחדר שלי, במקום מזגן. טור דה פראנס. חם.”
- חברת שארפ הספונסרית של גארמין הכריזה על הגרלה. צריך לעקוב בטוויטר אחרי שארפ-אירופה ולשלוח להם את תיאור הרגע המועדף עליכם בטור. הזוכה בהגרלה יזכה לשיחת טלפון אישית מדייויד מילר. זכתה בחורה בשם ג’ני שנהנתה מאד מהשיחה.
הקראוון
אחד הרגעים המרגשים של צפייה במירוץ אופניים הוא המפגש עם התהלוכה של המכוניות והספונסרים שמופיעה כשעה לפני שהמובילים מגיעים ומהווה גורם משעשע חשוב למדי לצופים לאורך המסלול. אנשים עומדים/יושבים/נחים/הולכים/קמים ושוב יושבים במשך שעות חיכיון ארוכות. משהו צריך להכין אותם לקראת העידוד המאסיבי שכולם מצפים מהם…
והנה הנתונים, כפי שנלקחו מהאתר הרשמי של הטור דה פראנס:
- 20 ק”מ של תהלוכה, למשך 45 דקות
- 160 מכוניות מקושטות, 33 ספונסרים
- 600 אנשים
- השקעה של בין 200 ל-500 אלף יורו של כל ספונסר…