לפני מספר שנים קיבלתי שיחת טלפון: שלום, שמעתי שיש לך מוזיאון אופניים. שמי משה הרמב”ם, אני הבעלים של חנות האופניים אופן ספורט באשקלון. אני חבר של הנרי אוחיון, יש לי בחנות את אופני הברטין שלו. אני מעוניין להעבירם למוזיאון. אבל יש לי בקשה: שתקנה אותם בסכום סביר שיעבור להנרי. הוא מבוגר וזקוק לכסף. מאחר ורכבתי ברכיבות התרומה להנרי, ידעתי על הקשיים והסכמתי. קבענו להיפגש בחנות באשקלון. כשהגעתי, משה כבר הכין את האופניים למצב תצוגה. לאחר שקניתי אותם, רציתי לשמוע עוד על הנרי, התיישבנו ומשה סיפר.
* כתבה זו עלתה לראשונה ב 2018. אנו מפרסמים אותה שוב עם השמע דבר מותו של הנרי אוחיון ז”ל לאחר מחלה.
על הנרי אוחיון שמעתי עוד בילדותי. הוא התגורר בשכונה שגדלתי בגבעת ציון (שיכונים) באשקלון, אבל ההכרות האישית הייתה בשנת 97. כשהתחלתי לרכוב על אופני כביש הצטרפתי לקבוצת “הותיקים”. חברי הקבוצה היו הנרי אוחיון, ג’ק בן דוד ז”ל ועוד מספר חברים מעט צעירים יותר. אני הייתי הצעיר בחבורה. היינו נפגשים ביציאה ליד מד”א ומשם היינו רוכבים בשלב הראשון מסלול של 62 ק”מ ועם הזמן הגדלנו את המרחק.
אני זוכר שהנרי לקח אותי תחת חסותו, וכאן המקום להודות לו, כי כל מה שאני יודע ומבין בתחום הרכיבה באופני כביש זה רק ממנו. ולא רק אותי, את כל מי שהוא פגש בדרך. הוא היה עובר להסברים על תורת הרכיבה. הוא הדגיש כל דבר ודבר, בייחוד איך לעשות דרפטינג.
גיסו, ויקטור כנפי היה אומר להנרי “שהוא מלמד את הצעירים ואחר כך ידפקו אותנו בעליות”. הנרי השתמש במילים אחרות, למשל “תחזיק בגלגל”, “תחפש את האוויר החם”. הוא היה מפציר אם לא שמרנו על קצב הרכיבה והיה מרים את קולו אם הגברנו או האטנו את המהירות. היה יורד לפרטים הכי קטנים: איך להחזיק את הכידון ועוד.
יש לו בקיאות בעברית והיה מתקן שגיאות דיבור זכר או נקבה והיה מוסיף: “אתה לא כועס שאני מתקן אותך”. גם כשאמרנו את מספר הק”מ שעברנו מקצה הטור היה מתקן את המספר. לא היינו נחים בדרך מלבד ברמזור אדום או בעצירה לשרותים בלבד. “תנוחו בבית החשבון במדרגות ” היה אומר.
הוא אדם לוחמני שלא מוותר בעליות ואי אפשר להתווכח אתו, אדם אינטליגנט בקיא בכל נושא. כשהיינו נפגשים בנקודת המפגש הוא אומר “מחכים דקה ויוצאים מי שבא בא ומי שלא שינוח בבית”. יודע לעשות דרפטינג בצורה מהממת, רוכב חזק שלא מותר על אף שניה. בכל פעם שאתה משוחח אתו הוא שואל “נו מה עשית היום, כמה רכבת, לאן ועם מי? לא חשוב כמה אתה עושה הכי חשוב שתצא”. היה אכפת לו ממני. זה הנרי.”
צילום כרמי שרביט.
הנרי אוחיון
נולד וגדל בעיר סאפי שבמרוקו. הוא עלה לישראל באוקטובר 1956, לאחר שדחה הצעה להתאמן בקבוצה מקצוענית בצרפת. בישראל הוא התאמן והתחרה בקבוצת הפועל אשקלון, ביחד עם שני אחיו הצעירים ממנו, ויקטור ומאיר, אף הם אלופי ישראל ברכיבת אופני כביש.
בשנת 1959 זכה הנרי בפעם הראשונה בקריירה שלו באליפות ישראל ברכיבת אופני כביש מתל אביב לחיפה (100 ק”מ) בתוצאה של 2:43:53 שעות, לפני אחיו ויקטור (2:46:20 שעות) ויצחק בן דוד (2:46:21 שעות).
באולימפיאדת רומא (1960) השתתף הנרי במירוץ הכביש יחד עם חברו לאגודה, יצחק בן דוד, אלוף ישראל באותה שנה. המרוץ התקיים בחום של 38º צלזיוס למרחק של 175.38 ק”מ (12 הקפות של 14.615 ק”מ). אוחיון החל את המירוץ בצורה טובה והתמקם במרכז הדבוקה, אולם בהמשך המירוץ היה מעורב בתאונה עם רוכב מפקיסטן שניסה לעקוף אותו תוך כדי פנייה, ההתנגשות הייתה בלתי נמנעת והוא נפצע ברגל והכידון התעקם. הוא לא הצליח להתגבר על הפיגור שצבר ופרש מהמירוץ. גם יצחק בן דוד לא סיים את המירוץ, לאחר שמשקפיו נפלו והוא רכב בכיוון ההפוך כדי למצאם ונפסל על ידי שופטי המירוץ. 142 רוכבים מ-42 מדינות השתתפו במירוץ ורק כמחצית מהם סיימו את המירוץ.
בין השנים 1965–1961 זכה הנרי 5 פעמים ברציפות באליפות ישראל ברכיבת אופני כביש. בשנת 1968 פרש הנרי מהשתתפות בתחרויות.
בשנת 2010 קיבל הנרי מידיו של יו”ר הכנסת אז, רובי ריבלין, גביע הוקרה על תרומתו הרבה לספורט בישראל.
מחלוצי ענף האופניים הישראלי, היה שש פעמים אלוף ישראל באופני כביש ובשנת 1960 אף ייצג את ישראל באולימפיאדת רומא יחד עם הרוכב יצחק (ז’ק) בן דוד שהלך לעולמו בשנת 2007.
הנרי כתב ספר אוטוביוגרפי על חייו בשם גלגלי החיים. את הספר הקדיש לילדיו, נכדיו ולכל רוכבי האופניים.
יעל בן דויד מספרת לי שהכירה את הנרי דרך אביה ז’אק בן דויד. הם היו גם חברים מחוץ למסלול אך יריבים על המסלול. כשהייתה בת 11 רכבה עם הקבוצה הותיקה באשקלון, בהובלת הנרי ואחיו מאיר אוחיון. הוא היה רוכב חזק ודומיננטי מקצוען עם המון ניסיון וסבלנות שתמיד מוכן ללמד ולהסביר לכל הרוכבים.
ברלה יוגב שרכב והתחרה עם הנרי סיפר לי, ששבע פעמים היה הנרי אוחיון אלוף ישראל באופני כביש לבוגרים. בסוף שנות ה -50- 60 וה-70 באותן שנים לא היה מירוץ שלא השתתף בו, וברובם ניצח. היה לי הכבוד לרכב עם הנרי החל משנות ה-80 ועד למירוץ האחרון של הנרי באליפות ישראל ב- 2013 כאשר הוא בן 79. אילו הייתה חלוקת גילאים נכונה באיגוד האופניים, הנרי היה האלוף הבלתי מעורר בכל המירוצים בהם נטל חלק.
בשנת 2004 כאשר מלאו 70 שנה, זינק הנרי לאליפות ישראל שהתקיימה בחודש יוני באזור בית ג’וברין בקטגוריה מסטרס ד’ שנועדה לבני ה- 60 +וניצח את קבוצת הגיל, כאשר הוא גובר על רוכבים שצעירים ממנו ב- 10-8 שנים. קהילת רוכבי האופניים המונה היום עשרות אלפי רוכבים בכביש ובשטח חייבת תודה ענקית להנרי אוחיון וחבריו יוצאי מרוקו פורצי הדרך ששמו את האופניים על מפת ישראל.
בשיחה עם ראובן כינורי אלוף ישראל ברכיבת כביש את הנרי. הוא מתאר כדמות מפתח בענף רכיבת הכביש בשנות ה60 וה70. באותן שנים הוא ניצח את מרבית המירוצים והיה דמות לחיקוי, רוכב משכמו ומעלה. גרשון שפע (השחיין האולימפי והמאמן המיתולוגי מגבעת חיים) שיצא כחבר משלחת לאולימפיאדת רומא 1960, מספר שהנרי היה בחור חביב, עם מבטא צרפתי, הוא התרשם לטובה מהשיחות שהיו להם בחדר האוכל הכשר המיוחד שהקימו לנבחרת. הוא טען שבן דויד ואוחיון התאמנו והתחרו לבד ללא סיוע מקצועי או טכני.
האופניים
האופניים של הנרי אוחיון מוצגים במחלקת האלופים של מוזיאון האופניים. הם אופני Bertin כסופים. השלדה בנויה מצינורות Vitus 979. מערכות ההילוכים מעבירים ושיפטרים שודרגו לShimano Dura Ace, הבלמים דShimano 600 הקרנק דבל Shimano 600, הגלגלים Mavic open pro, הכיסא Lemond.
הספר גלגלי החיים
הוא אוטו-ביוגרפיה, שמוקדשת למשפחתו הביולוגית ולמשפחת הרוכבים. בספר הוא מתאר את ילדותו, משפחתו טראומות הילדות שעבר, העלייה לארץ וההתאקלמות. לצד תיאור התחרויות, האימונים והניצחונות. הספר מתובל בשירים והגיגים מצד אחד ובשלל עצות וטיפים מקצועיים לרכיבה ולחיים מהצד השני.
הנרי אוחיון הרוכב האולימפי הראשון ואלוף ישראל. ידע הצלחות וניצחונות לצד משברים וקשיים אך תמיד ידע להתגבר עליהם כי עשה את מה שהכי אהב. לא הפסיק לפדל.
מאת: אלון וולף
צילום: כרמי שביט, רוני כהן, אלון וולף
פורסם לראשונה ב 17/6/2018
כנס.י לקב’ הווצאפ השקטה של בייקפאנל:
שתפו את זה בכפתורים פה למטה: