שמעון פרס בעזרתם של רונה רמון ופלורה שושן מסירים את הלוט בטקס חניכת שביל חוצה ישראל לרוכבים. עזרא שהרבני הצליח לעטות על עצמו בגדי רוכב ולהתקרב אל תוך מעגל האבטחה מבלי שעלו על ההסוואה. מחדל בטיחותי חמור? מזל של מתחילים? או אולי אלה קשרים עם ד’ מבית הנשיא?
הרכיבה
מיד הנפתי אגודל למעלה כשראיתי את הפרסום של יאיר מולאי: הזמנה ללינה בחניון בארות ורכיבה בבוקר על מקטע משביל ישראל לאופניים למצפה רמון כדי להשתתף בטקס חניכת השביל על ידי נשיא המדינה.
לכל מכריי אני ממליץ לצבור כמה שעות יאיר בחודש. מולאי הוא בוגר המטבח הפרסי מז’אנר הגברים היודעים לבשל ויתר על כן נהנים לראות את החברים שלהם אוכלים.
יאיר מולאי -קשיחות מלווה ברוך
מעבר לכך האיש הוא עובד רשות הטבע והגנים, ומהווה את אחד הגשרים להידברות בין הרט”ג לרוכבי האופניים וברזומה שלו למעט בניית מסלול ה6PE השנתי גם עזרה רבה בבניית אותם השבילים המדוברים במדבר.
לפני כשנה וחצי עבר תפעול חניון בארות מקבלן פרטי לרשות הטבע והגנים, והעניין אפשר ליאיר לארח אותנו ללינה בחאן ללא תשלום. הנחמדות של האתר חוצה גבולות ובאוהל ביקרו אותנו שועלים, דורבנים ויתושים, מה שהביא את החבר לסמן להיפרד מהאוהל ולהמיר אותו בלינה בתוך האוטו. לעולם לא נדע האם הנחירות של נועם או שמא הפחד מלחטוף כלבת הם שהביאו אותו לנקוט בצעד הדרמטי הזה.
אל החאן התכנסנו שמונה רוכבים כשחמישים אחוז מהם הביאו את אופני הפלדה צ’רני שלהם. למתבונן מהצד (ובמקרה שלנו הבדוואי המארח וזוג שבדים) נראה הדבר כערב רב של גלגלים בגדלים שונים, 29 , 27.5 ,69 ו-69 עם גלגל 27.5 מקדימה.
למעט אופני ה-29 הטהורים שלי, צ’ וגיל מזור על אופני EIGHT BALL אופניים עם גלגל אחורי 29 אינטש- לאחיזה, מומנטום, שיכוך ודריסה וגלגל קידמי 27.5 אינטש (או 26) בכדי לשמור על הגוי בריא, הנאה ברכיבה טכנית, כידון נמוך ומניעת אובר לאפ עם הרגליים באופניים קצרים. עידו לסמן על 650B: הטרנד העולה למאותגרי גובה, פול XTR עם נאבות של קריס קינג במשקל תחרותי של 10.5 קילו.
יצרן אופניים ישראלי על אופניו כחול-לבן: אייל מכתיב אופנת צ’רניכובסקי
לאופני פלדה יש את היתרונות שלהם, הראשון מתגלה כבר בשינוע: אפשר לזרוק אותם על המנשא האחורי ללא חשש מפגיעות (אז מה אם הצבע מתקלף בקלות וחלודה יכולה לצמוח במקומו. אנחנו רוכבי מדבר קשוחים וזוטות כאלה לא מטרידות אותנו) והשני מתגלה ביציאה לרכיבה, כשהסטם רחב מדי אפשר להתקין את מכשיר הניווט על הטופ טיוב.
את מסלול הרכיבה קבלנו מהלל זוסמן, האחראי ברט”ג על בניית שביל ישראל לאופניים, אלא שכוונתנו הייתה לרכוב בכיוון ההפוך, משמע יותר עליות. זה בסדר גמור כשיש מעלה אחד לטפל בו :מעלה נוח, כשהאתגר הוא טיפוס one shot ובלי להוריד רגל. הרבה סבלנות, פלטה קטנה ושיפוע נוח ברמה טכנית נמוכה בין שני הקירות מאפשרים לי לנקות אותו ולחייך אחרי סשן ארוך של הורדת דופק.
שלב א’ בפיצוח: שימו לב שישנם רוכבים שלא נזכיר את שמם, שנצפו הולכים. אנחנו לא אוהבים לעשות אאוטינג פומבי לכאלה דברים במיוחד שמדובר בחברים שלנו לכן לא נספר שום דבר נוסף על גיל מזור!
עזרא שהרבני מדגים: הפיצוח של מעלה נוח (צילם עידו לסמן)
מכשיר ניווט על הטופ טיוב ובקבוק מי עדן שמשלים את הבחירה בתוצרת כחול-לבן (צילם: עידו לסמן)
גרף הגבהים מטפס בעליה מתונה מחאן בארות עד לקיר של מעלה נוח
המסלול נראה טוב יותר במפה טופוגרפית. לאחר הטיפוס של מעלה נוח הרכיבה עוברת לסינגל על שפת המכתש – ירון דרי מסמר בייק הוזעק ובנה מקטעי סינגל שיוצא וחוזרים אל השביל הג’יפים המוביל למעלה מחמל, מכאן סינגל נחל חווה מחליף בקטעים ארוכים את שביל ישראל המסומן כתום כחול לבן
ניתן להשלים את המסלול למעגלי עם ירידה בכביש וכניסה לחניון בארות בשביל הרחב ותוספת של 18 קילומטר. את זה חשבנו להשלים לאחר הטקס, אבל עדיף לשלוח את הנהגים ולשבת לשתות משהו קר בלב מדבר.
משחק עם השביל הרחב
לפני שבע שנים, רכיבה ממצפה רמון לערבה דרך סינגל הרוג’ומים הביאה אותנו למפגש עם פקח. ההזמנה לבירור נגמרה לשמחתנו ללא קנסות והביאה אותי להבנה שעם הנטייה שלי לרדת משבילים אין לי מה לחפש בשטחים שהם טאבו לרוכבי האופניים מבחינת הרט”ג. המרתי את שטחי הרט”ג בשטחי רשות אחרת ובחרתי לי להתמקד ברכיבות במדבר יהודה… לרגע היינו כחולמים, בימים ההם לא היה שום סרט שהרצנו בראש בדבר רכיבה על סינגל באישור הרט”ג.
מעקף רודף מעקף – מעין משחק עם השביל הרחב, מוביל אותנו אל סינגל נחל חווה. מקטעים רבים מהשביל מבוססים על דרכים קדומות וכמות גללי החמורים מעידים שמדובר בבחירה נכונה של הציר. השביל מטפס אל שפת המצוק אל הפסלים המפוזרים על שפת המכתש, כשברקע המבנים הנטמעים בנוף “צל מדבר” של זיו ספקטור שזכיתי להתארח אצלו בחוצה ישראל של 2006.
האופניים של הילדים מצויידים ברגליות – יתרון מובהק אל מול אופני הבוטיק של רוכבי הקומונה. האופניים ממתינים בשורה לתצוגה אל מול עיני הנשיא, ברקע: חוות צל מדבר של זיו ספקטור, חאן ארוח אקולוגי ומרכז אופניים.
הטקס
מם או גימל מבית הנשיא מעמידה אותנו ומסבירה לנו מה הולך להיות. חבורה נכבדת של עובדי רשות , בייק סלב, בוני שבילים רמי גולד, יואב בהט, ודורון אמיץ בהמתנה. סוללה של צלמים עומדת מולנו דרוכה, ילדים רוכבים מחכים בצפייה לנשיא שמגיע רכוב על 4*4 ישירות אל הטקס. מילים קצרות של ראש העיר והגענו לרגע שכולנו חיכינו לו: סמול טוק עם הנשיא. שמעון דיבר על ישראל שאין לה רוחב אבל יש לה אורך ואני מתרגם את זה למונחי אפיק, חד יומי לרכיבת מערב למזרח לעומת חמישה ימים לשבוע לרכיבת צפון-דרום.
אני זוכה לרכוס לו את הקסדה הנשיאותית והוא מצידו מתייחס לכך כאל כובע ומתעניין באופניים שלנו. מם או גימל מבית הנשיא מעבירה את ההצעה לעשות לו סיבוב על הרמה אלא שמטעמי בטיחות העניין נפסל, ואנחנו חוזרים הביתה שמחים על הזכות שנפלה בידינו לארח את נשיא המדינה.
“ואם אני יפול?”. רגע אחרי רכיסת הקסדה ולפני ההצעה לסיבוב על הרמה
