פרולוג של ארבעה שלבים הסתיים והאקשן התחיל. טור דה פראנס נכנס להרים. צריך להודות על האמת – ארבעת הימים הראשונים של הטור דה פראנס היו קצת, איך לומר, מבאסים. אנחנו מצפים להרבה יותר מחבורה כל כך מובחרת של רוכבים אבל המסחור, החשש מכשלון לא צפוי וריבוי האינטרסים מיצרים קיפאון במקום עניין. אפשר לבלות שעות בניסיון להציג את זה כ”טקטיקה” אבל האמת הערומה היא אחרת. מזל שהגיע שלב 5 המאתגר שהוציא את המיטב מהרוכבים וסימן שבהמשך יהיה הרבה יותר מעניין.
כתב: יניב שור
Pictures: ASO/B.McBeard, ASO/A.Broadway, ASO/B.Bade
שלב 3 – שעמומון עם ספרינט מדהים בקצה
אם עומר שפירא היתה רוכבת בטור דה פראנס היינו מקבלים שוב את תמונת הגרמין שלה עם הכיתוב “בושה”. 33.7 קמ”ש בממוצע ורוכב בודד בבריחה שמצליח לפתוח כמה דקות טובות על הפלוטון – באמת אין מילה אחרת. השלב הזה יזכר לדראון עולם כי ככה לא בונים עניין במרוץ אופנים.
נכון, יש כאן גורמים כבדי משקל שמנטרלים אחד את השני. קשה לצאת ולהשקיע בבריחה יום שלם אם בוודאות 5 קבוצות ספרינטרים מאחור יסגרו עליך. גם אם מישהו יוצא לבריחה, הוא יהיה מרוכז בזמן המסך ולא יטרח לפתוח פער אמיתי שמאיים על הפלטון. למרות זאת אנחנו מצפים שיהיו ספורטאים בדבוקה, שמישהו כן יפוצץ את המרוץ אפילו רק כדי לכבד את הצופים.
בסופו של דבר תומאס ווקליר הנפלא שרוכב השנה בדיירקט-אנרג’י עשה את זה. אותו ילד שב-2004 פתח פער של 12 דקות על פלטון ישנוני ואחר כך החזיק את החולצה הצהובה שבוע וחצי כדי ללמד את כולם לקח. אותו ילד הוא היום בן 37 ועדיין לא יכול לסבול זלזול כזה במהות של הספורט התחרותי. היטיב לתאר את המצב טום דמולן שפשוט פיהק בפה מלא אל מול המצלמה – מה שנקרא “ללא מילים”.
תומאס ווקליר הציל את הכבוד האבוד ולקח הביתה את ה-2000 ארו של ה”קומבטיב”
אחרי שהצופים והרוכבים סיימו לפהק, נכנס המרוץ לפעילות כ-10 קילומטרים לסיום ומצא מסלול מאתגר, טכני, עם סיבובים מסוכנים וספרינט במגמת עליה. שוב מבחן לקבוצות הספרינטרים הגדולות. קאנצ’לרה בתפקיד של דומסטיק בטרק-פקטורי וטוני מרטין בראש הרכבת של קוויקסטפ מעיפים את הקצב למקומות של אלופי עולם בנג”ש והאקשן מתחיל ביג טיים.
דימנשן דטא הצליחה להכתיב את הקצב לאורך רוב השלב האחרון, ועכשיו זה כבר ברור: הם הגיעו לטור סופר ממוקדים במטרה אחת – תמיכה בספרינטר הטוב בעולם מארק קוואנדיש.
לוטו-סודל של אנדראה גרייפל הייתה גם היא בתמונה והביאה את גרייפל לעמדה מצויינת. לצערם החתול התיישב על הזנב של גרייפל והשתמש בו כליד אחרון. בסיום השלב פער של מילימטר בין שני הספרינטרים הנפלאים האלו וגרייפל משלם על קמצוץ של לחץ מיותר שבסופו של דבר פגע בתזמון שלו ואפשר ל”קאוו” לסגור על הקו.
קיטל וקוויקסטפ מאכזבים פעם שניה ברצף, לא מוצאים את הדרך להוביל את הפלטון ובסופו של דבר לא מייצרים עבור קיטל את הפלטפורמה שהוא צריך. משהו ברכבת שלהם עוד לא משופשף עד הסוף.
בריאן קוקרד שכבר הזכרנו בכתבה הקודמת מתקדם עוד ומסיים שלישי! שאפו.
צמוד צמוד קאוונדיש לוקח את גרייפל
הייתי מצפה שבסוף הקטע יהיו רוכבים שימחו מול הקצב המשמים אך במקום זה סאגן ואחרים מתלוננים כי בחמשת הקילומטרים האחרונים רוכבים לוקחים יותר מדיי סיכון. וואלה? אחרי שש שעות בקצב טיול אני לא מתפלא שכולם מוציאים פתאום 700 וואט ולא רואים בעיניים.
רק כדי לסבר את האוזן, המארגנים מתכננים בדרך כלל לוח זמנים למרוץ שמבוסס על כמה אופציות של קצב ממוצע: 38, 40 ו-43 קמ”ש. בשלב 3 הדבוקה הגיע לסיום כחצי שעה אחרי הקצב האיטי ביותר שתוכנן…
שלב 4 – מגדירים מחדש את המושג “חוט השערה”…
שלב 4 מתחיל במהירות ממוצעת של 44 קמ”ש בשעה הראשונה… חידוש מרענן. בהמשך הקצב ירד קצת ל-43 ומשהו – לא מדהים אבל מכבד את המעמד. הנופים מדהימים וכל טירה נראית טוב יותר מקודמתה.
הפעם יש 4 רוכבים בבריחה, אף אחד מהם לא מסוגל להקשות באמת על הפלטון שדוהר על הגבעות מאחור. הבריחה נתפסת עם 10 קילומטרים לסיום ובאחורי הפלטון אפשר לראות את תומאס ווקליר שמשלם על המאמץ של אתמול.
מכאן והלאה מתחיל מיאוץ אגרסיבי אל הקו, בהתחלה בניהול של קבוצות ה-GC (מוביסטאר ואסטנה) ואחר כך בהדרגה קבוצות המאיצים. קטושה במאמץ על לא מצליחים למקם את קריסטוף, וגם קאוונדיש מתקשה הפעם על התוואי הגבעי.
אל הספרינט מגיע בסופו של דבר קיטל בתזמון מושלם ומקדים את סאגן ששוב לא מסוגל להפיק את המהירות של הספרינטרים הגדולים באמת. כשהכל נראה סגור, בריאן קוקארד מגיע פתאום מאחור ובתזמון קרוב למושלם כמעט לוקח את זה לקיטל.
את קוקארד כבר הזכרנו כאן כמה פעמים והוא ספרינטר אדיר שרק הולך ומשתפר. התוואי הגבעי התאים לו יותר מלאחרים והוא כמעט הצליח להפוך את זה לנצחון. מקום שביעי בשלב הראשון, מקום שלישי אתמול ומקום שני היום – המגמה ברורה.
בסוף נראה כאילו גם קיטל וגם קוקארד ראו שחור לגמרי ונשענו אחד על השני בלי יכולת אפילו להרים את היד…
המנצח בסופו של דבר הוא מרסל קיטל בהפרש שאי אפשר לראות בעין ונקבע רק בפוטו פיניש.
קיטל וקוקארד בדרך אל הקו ממש נוגעים אחד בשני. נצחון על חוט השערה לקיטל
שלב 5 – האתגר האמיתי הראשון והצגה של גרג ואן-אברמט
בשלב 5 הגבעי/הררי היה סיכוי לקבוצת בריחה וזה הפך את השעה הראשונה במרוץ לקשה. הפלטון ניסה לנהל את קבוצת הבריחה ולוודא שלא מוכנסים אליה שפנים שיקשו על ההמשך, אך גם ואן-אברמט (BMC) וגם רפא מייקה (טינקוף), בכל זאת נכנסו וזה ישחק תפקיד בהמשך השלב ואולי גם בהמשך המרוץ (מייקה).
הבריחה שמתפצלת בהמשך מגיעה לפער גדול מדיי של 15 דקות, עם תותח כמו ואן-אברמט מקדימה ברור שמישהו יתחיל לקבוע את הקצב ולא ישאיר את החולצה הצהובה שבועיים ב-BMC. לחץ של סקיי ומוביסטאר מוריד את הפער חזרה ל-6 דקות שפויות. 17 קילומטר לסיום ואברמט משאיר מאחור את דה-גנט וממשיך לבד, דה גנט יתנחם בחולצה המנוקדת.
הבריחה בשלב 5 – גריבקו, דה-גנט וואן-אברמט – פתחו כ-15 דקות בשיא
בינתיים בדבוקה נשאר מאחור וינצ’נזו ניבאלי שמשאיר את ההובלה באסטנה לארו בשלב מאוד מוקדם במרוץ – אולי כדי לסייע לו בהמשך ולגנוב ניצחון בקטע. ניבאלי לא נראה כמו מישהו שנלחם על חזרה לדבוקה, הוא מפסיד 3 דקות קצת מהר מדי ורוכב נינוח מאחור – זה נראה כמו מהלך שהיה ידוע מראש, אולי כי ניבאלי הרגיש שהוא לא במיטבו.
10 קילומטרים לסיום וסקיי לוקחים את ההובלה ממוביסטאר. כמה רוכבים של מוביסטאר נושרים והשאר מתקשים אבל קינטנה ווולורדה חזק בתמונה וכך גם ארו, פורט, ואן-גרדרן, קונטדור ופוריטו. הפער לואן-אברמט יורד לחמש דקות. עכשיו כבר ברור ששלב 5 הולך להפריד קבוצה של מועמדים לנצחון מכל השאר.
התקפה של רומן בארדה בקצה העליה האחרונה מכניסה את קונטאדור לקושי שיהפוךבהמשך לכ-20 שניות נוספות במורד הדרוג.
מלפנים ואן-אברמט סוגר נצחון יפה ומגיע סולו אל הקו, קוטף נצחון בקטע החמישי וגם את החולצה הצהובה – הישג יפה לרוכב מצויין שסיים מאוכזב את קלאסיקות האביב.
סוללת הצלמים מחכה לרגע הגדול של ואן-אברמט
בסוף שלב 5 הדרוג הכללי מתחיל לתפוס צורה ולכלול את הרוכבים שישארו בו להמשך המרוץ. לואן-אברמט יהיה קשה לשמור על החולצה הצהובה בשלבים 7-8, ובטח לא בשלב 9:
- Greg Van Avermaet (Bel) – BMC Racing Team- 25:34:46
- Julian Alaphilippe (Fra) – Etixx – Quick-Step- 0:05:11
- Alejandro Valverde (Spa) – Movistar Team- 0:05:13
- Joaquin Rodriguez (Spa) – Team Katusha- 0:05:14
- Christopher Froome (GBr) – Team Sky- 0:05:17
- Warren Barguil (Fra) – Team Giant-Alpecin- 0:05:17
- Nairo Quintana (Col) – Movistar Team- 0:05:17
- Fabio Aru (Ita) – Astana Pro Team- 0:05:17
- Pierre Rolland (Fra) – Cannondale-Drapac- 0:05:17
- Daniel Martin (Irl) – Etixx – Quick-Step- 0:05:17
קבוצות ה-GC
- אסטנה הגיע למרוץ בשלב 4 וסייעה מעט בהובלה – ברוכים הבאים. ניבאלי מחוץ לתמונה, עכשיו הכל תלוי ביכולת של ארו להתעלות מעל היכולת שהציג בתחלת העונה.
- ב-BMC מכניסים את ואן-אברמט לבריחה, מקבלים נצחון בקטע, החולצה הצהובה ושני רוכבים בצמרת הדרוג. למרות המזל הרע של ריצ’י פורט, הקבוצה הזו נראית טוב עד עכשיו.
- סקיי עובדת חזק מלפנים כרגיל אבל מוצאת עצמה לפעמים מאחורי מוביסטאר שהגיע מחויבת לגמרי לקינטנה. בשלבים 7-9 נראה אם למוביסטאר יש מספיק אויר להתמודד עם הדומיננטיות של סקיי.
- טינקוף עשו מהלך טוב כשהכניסו את מייקה לבריחה. קונטאדור מפגין אופטימיות בראיונות אבל באופן ברור מתקשה. רפא מייקה שהיה על הפודיום בוואלטה 2015 יכול להתמודד על הפודיום גם כאן אם רק יוכל לקזז מעט את החולשה היחסית שלו בנג”ש – כפי שעשה היום.
וורן ברגיל ורומן בארדה נראים טוב בשלבים הראשונים – אולי בכל זאת תקווה צרפתית? אלאפיליפ שממוקם שני לא צפוי להישאר שם בהמשך השבוע אבל יכול בהחלט להמשיך להתמודד על החולצה הלבנה של הרוכב הצעיר.
כתב: יניב שור
Pictures: ASO/B.McBeard, ASO/A.Broadway, ASO/B.Bade