BIKEPANEL מקדם רכיבת נשים מיומו הראשון: כחלק מהתפיסה הליברלית והפלורליסטית שלנו הקוראת לגיוון, שונות, חופש ביטוי וערכים דמוקרטיים, אנחנו רוצים לראות גם יותר שיוויניות מגדרית בענף האופניים.
מאז שהתחלנו כתבו אצלנו פאנליסטיות ואנחנו עושים מאמצים תמידיים לקדם אג’נדת רכיבה נשית כי זה חשוב לנשים, וחשוב לענף. כחלק מהאג’נדה הזו בחרנו באירוע שנתי אחד שנקדם פרו-בונו: זהו יום הרוכבת – אירוע האופניים לנשים שהכנסותיו מועברות לעמותת אחת מתשע, למלחמה בסרטן השד (זה יקרה בכרם מהר”ל / יום ששי, 6 במאי 2016 – לרישום לחצו פה). לקראת האירוע חשבנו שיהיה מעניין לספר לכם על הקשר בין רכיבה על אופניים וקידום מעמד האישה.
מאת: דנה בלום שניידר
צילום: אלון וולף, רוני זיגלבוים ותמונות היסטוריות
רכיבה על אופניים וקידום מעמד האישה
האופניים, אולי אחד מכלי התחבורה הנפוצים בעולם, נרשמו כפטנט מאוחר יחסית – רק ב- 1819 ולא מיד תפסו תאוצה בשל אי הנוחות בשימוש. הרוכב ישב בפיסוק בין שני הגלגלים ורגליו דחפו את האופניים. רק לקראת סוף המאה ה- 19 לאחר שינויים רבים הפכו האופניים לנוחים, אז גם עלה מספר המשתמשים בכלי זה. סוף המאה ה- 19 מכונה “the bicycle boom” – עידן הזהב של האופניים, והשימוש באופניים הלך והתרחב. בעידן זה נשים רבות, בעיקר בנות המעמד הבינוני והגבוה החלו להשתמש באופניים.
האופניים הראשונים – אופני דחיפה
ההתנגדות לרכיבת נשים
שימוש הנשים באופניים לא התקבל ללא התנגדות. היו שהעבירו ביקורת וניסו למנוע את רכיבת הנשים בנימוקים האופייניים לתקופה הויקטוריאנית: רכיבה עלולה לחשוף איברים מוצנעים של האישה ועל כן אינה מוסרית. רכיבה חורגת מתפקידי האישה המסורתיים כגון למצוא בעל ראוי ולהנעים את זמנו, להיות אחראית לניהול הבית וחינוך הילדים.
התנגדות באה גם מצד הכנסייה שהביעה חששות שמא גברים רוכבים יעדיפו ספורט זה על פני ביקור בכנסייה, אך חששם מאי מוסריות הנשים הרוכבות הייתה עמוקה יותר. המתנגדים לרכיבת נשים קבלו חיזוק גם מהממסד הרפואי: חלק מהרופאים טענו כי הפעילות הגופנית אינה מתאימה לנשים, שכידוע הן עדינות, ויכולה לפגוע בבריאותן ואף לחבל בפוריותן בשל הישיבה על האוכף. היו רופאים שהמליצו להגביל את הרכיבה למישור בלבד, ללא טלטולים וללא עליות היכולות להתיש את הנשים.
הנשים לא התכוונו לוותר
נשים שטעמו את הנאת הרכיבה, את השחרור, ראו ברכיבה גם אמצעי לעצמאות אישית ולא הייתה בכוונתן לוותר על הרכיבה. חלק מנשים אלו היו נשים משכילות בעלות מעמד חברתי גבוה, בעלות תודעה עצמית, והן יצאו למאבק נגדי תוך הפצת מאמרים בירחונים פופולאריים בהם ניסו להזים את הטענות המופרכות נגדן.
עם הגידול במספר הרוכבות, תרמו הנשים לשינוי עולמי בענף הביגוד הנשי: רכיבה על אופניים תוך לבישת שמלות בעלות נפח ומחוכים הדוקים אינם שילוב הולם ועל כן אימצו הנשים חולצות רפויות, חצאיות חושפות קרסוליים ומתחתם מכנסיים. תוך זמן קצר עברו קפיצה נוספת, והחלו ללבוש בגדי גברים – מכנסיים. לבישת מכנסיים שהיוותה “חדירה לעולם הגברי”, עוררה חששות אצל חלק מהרוכבות שמא ידחיק הדבר את הגברים לקיר והם ישיבו בהטלת ווטו על רכיבת הנשים בכלל.
“זו שתצליח לרכוש שליטה באופניים, תרכוש שליטה בחיים” – Frances Willard
עם הגידול במספר הרוכבות, נפתחו מועדוני רכיבה שהיוו בסיס חברתי, והעניקו כוח להמשך המאבק על זכותן. החיבור בין הרוכבות, מציאת הדומה וההנאה שברכיבה, דחפו את הנשים להיאבק על זכותן לרכיבה.
היו שבלטו בתרומתן לקידום ענף רכיבת הנשים – אחת כזו הייתה Frances Willard שפרסמה מאמרים וספרים שתרמו לנושא. ווילרד הייתה הראשונה שחיברה בין שתי תנועות ליברליות – תנועת הרכיבה והתנועה לקידום זכויות הנשים. ווילארד ( 1839-1898 ), היתה מנהיגת תנועה נוצרית, דמות אנרגטית, שדגלה בשינויים חברתיים, ונלחמה לשינוי במעמד האישה. היא עצמה נהנתה מחיים ללא פשרות, ביטלה את אירוסיה ונשארה רווקה. בשנות החמישים, בעשור האחרון לחייה, למדה לרכוב על אופניים, חוויה שתארה בספרה A Wheel within a Wheel; How I Learned to Ride the Bicycle.
נשים פורצות הדרך האלו סללו נתיב לתנועה הסופרג’יסטיות שפעלה בראשית המאה ה- 20. ובהמשך לקבלת זכות ההצבעה. (התנועה הסופרג’יסטית – תנועץ נשים שפעלה באנגליה ובאמריקה הצפונית בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה 20 ודרשה להכיר בזכויותיהן של נשים נשואות לקניין, לתנועה, להגנה מפני אלימות בעליהן, לגירושים, לתעסוקה במקצועות חופשיים, לחינוך ולזכות הצבעה. SUFFRAGE באנגלית- זכות הצבעה).
דנה בלום שניידר נהנית מהישגי מאבק הנשים מסוף המאה ה19
לסיכום
ניתן לומר כי תקופת ה BICYCLE BOOM, היוותה מנוף אדיר לקידום השיוויון המגדרי. החופש לשלוט ולנווט בעזרת אופניים, היווה מודל לדרך החיים חדשה ושיוויונית יותר. מאבק הרוכבות הינו בין היתר סמל “לאישה החדשה”.
מאת: דנה בלום שניידר
צילום: אלון וולף, רוני זיגלבוים ותמונות היסטוריות
* בכתבה זו נעזרתי בעבודת הגמר של ג’מה פלמינג שסכמה את השפעות של התפתחות האופניים בסוף המאה ה-19 ושינוי מעמד האישה.