בחלק הראשון קיבלנו הצצה ראשונה אל ה Synapse החדשים של Cannondale, הבנו למי הם מיועדים ומה הם אמורים לעשות. הפעם נראה איך הם מימשו את המטרות האלה בחומר עצמו.
לא נמשיך לפני שנזכיר את הדיסקליימר: הכתבה והחשיפה הזו התאפשרו היות והוזמנתי על ידי קנונדייל להשקה מפנקת בטוסקנה עם עוד כ 40 עיתונאי אופניים מרחבי העולם, אבל למרות התנאים הקשים האלה, ננסה לשמור על אוביקטיביות:
גירסת השחור – מט תהייה היקרה ביותר בליין. (פה מצולמת עם ספייסר הנצנץ, אולם ניתן להורידו)
קנונדייל היא אומנם מותג אמריקאי אבל זו חברה גלובלית מאוד. הרבה מהאנשים המובילים אותה נמצאים באירופה ובינם גם המהנדסים. תהליך היצירה של אופניים כאלה מתחיל מהשיווק שמגדיר את המטרות בגדול ואת האבזור אולם היצירה של השלדה עצמה היא עבודה של מעצב המוצר והמהנדסים. המעצב מתחיל עם עיצוב טהור: הוא מייצר את המראה החיצוני של האופניים – והוא רוצה לעשות אותם יפים, ייחודיים, מרשימים ומזוהים במבט מיידי. מהנסיון שנצבר בתעשייה ובקנונדייל הוא מכניס לעיצוב אלמנטים פונקציונאליים – במקרה הזה של ספיגת זעזועים או קשיחות במקומות אחרים.
כן, הם נראים טוב!
לדוגמא תומכות האוכף ותומכות השרשרת – מה שעשו בסינאפס החדשים הוא מראה שמשתנה לאורך הצינורות כך שבמרכזן יש קטע שטוח ודק יותר שמאפשר כיפוף כל יותר בכיוון מסוים. כשמעצבים את זה עוד לא יודעים בדיוק איך זה ישפיע על הרכיבה, מה רמת הגמישות שתיווצר, אבל הצורה נקבעת בהתחלה ומייצרים “דגם לבן” מחומר פלסטי. אז נכנסים לתמונה המהנדסים שמייצרים הדמיות מחשב של השלדה, ומתכננים את המיקום המדויק ואופן הנחת כל יריעות הקרבון בתוכה, ומתחילה עבודת Fine Tune של העיצוב והתכנון. לפעמים מוסיפים קשיחות, ולפעמים מורידים אותה בנקודות מסוימות כדי להגיע לחווית הרכיבה האופטימלית. נקודות חולשה בשלדה מזוהות ומטופלות (בכל זאת – קנונדייל נותנת על השלדות האלה אחריות לכל החיים, אז עדיף להם לגלות את זה מוקדם…) וחידושים טכנולוגיים והנדסיים משולבים פנימה והעיצוב מעודכן בהתאם. מנהל המוצר סיפר לי שעברו איזה 15 סבבי אופטימיזציה עד למוצר המבוקש.
חבק אינטגרלי פנימי בתוך השלדה, מייצר מוט כיסא גלוי ארוך יותר, ובליטות קרבון בנקודת האחיזה
עוד מדגמי ההרים של קנונדייל הוכנס קרבון שהם מתייגים כ Ballistech – שיטה שמקורה בטכנולוגיה צבאית לייצור צינורות קרבון חזקים במיוחד. הדבר הזה הועבר גם ל Super Six Evo וגם ל Synapse. בניגוד ל EVO פה המשקל לא היה בעדיפות גבוהה מאוד – וכך התווספה עוד דרגת חופש לשילוב סיבי בליסטיטק לאורך השלדה מבלי לאבד תכונות שיכוך.
תומכות שרשרת ותומכות אוכף (chain/seat stays)
השטחה של מרכז הצ’יין סטיי מייצרת נקודת ספיגה לבאמפים חזקים
האפשרות להשתמש ביותר חומר נותנת גם יותר מקום למשחק עיצובי, וגם לשיפור ספיגת הויברציות בתדר גבוה: היריעות בתומכות השרשרת והאוכף מפותלות (מבנה Helix) וזה אומר שהן ארוכות יותר מאשר אילו היו מושכים אותן בקו קצר וישיר – על כן, כך הסביר המהנדס שבנה את האופניים (בחור מוכשר – המציא גם את ה BB30, אגב…), האנרגיה הנצברת בהן ברעידות משוחררת ונספגת טוב יותר בשרף שסביבן ולכן נוצר אפקט של ביטול ויברציות. יש עוד דוגמאות כאלה לאופן שבו הם הציבו את היריעות בצורה מסוימת לשיפור התחושה החלקה גם על משטחים גרועים במיוחד. קנונדייל כמו קנונדייל המציאו לזה שם שיווקי: SAVE+ Synapse Active Vibration Elimination…
מוט כיסא – 25.4 זה ה 27.2 החדש…
הטיפול בספיגת זעזועים ממשיך מניקוי ויברציות אל טיפול במכות חזקות יותר – לא רק באמצעות הכיפוף של צינורות המשולש האחורי במקומות המושטחים אלא גם באמצעות תכנון חכם של עוד חלקים בשלדה: מוט הכיסא ב Synapse החדשים הוא בקוטר חדש: 25.4. כן… קוטר חדש-ישן שיש בינתיים רק בקנונדייל באמצעות מוט הכיסא של FSA. כמובן שהמוט הזה מאפשר כיפוף מסוים וספיגה. אחד המהנסים הסביר גם שהקוטר הצר מאפשר עוד דבר – כמות החומר במוט הזה (והמשקל) דומה למוטות הרחבים יותר – רק עובי הקרבון מעט גדל. הקטנת הקוטר ועיבוי הדופן מאפשרים יותר משחק של עוביים משתנים – בעיקר בנקודת הכיפוף למדף החיבור לאוכף – לקבלת עוד אפקט שיכוך מסוים מבלי להתפשר על משקל או חוזק.
סגירת מוט הכסא בפטנט האינטגרלי – השראה ממכונות טיים טריאל אולי. במקור הפתח הזה מגיע עם כיסוי גומי.
עוד ניצול טוב יותר של המוט הצר יותר ויכולת הספיגה שלו – באמצעות שלדת סלופינג תלול יותר משל ה Super Six, מה שמשאיר יותר מוט כיסא בחוץ ומאפשר לאפקט להתממש טוב יותר. עוד: קנונדייל הלכו על פטנט תחליפי לחבק הידוק מוט הכסא – בורג אלן שמבריגים מהמוט העליון בצמוד למוט הכיסא דוחף פטנט להידוק המוט אל צינור האוכף במקום החבק החיצוני המוכר. זה פחות נוח לסגירה (כי זה קרוב למוט הכיסא וחופש התנועה בהברגה נפגע בשל כך) אולם מה שזה עושה זה הקטנה נוספת של שטח החפיפה בין מוט הכיסא לצינור אליו הוא נכנס – ולכן עוד מקום לכיפופו וספיגת זעזועים.
ולבסוף גם מוט האוכף מקבל השטחה והקשתה באיזור הגלגל האחורי שמיועדת אף היא, חוץ מלייצר נוכחות עיצובית מאוד טיפוסית – במיוחד בשלדות הגדולות, לאפשר ספיגת במפים חזקים.
“פירמידת הכוח” או “חור המחץ”? איך שלא תקראו לזה- אהבנו!
צינור האוכף הוא כמובן אסימטרי אבל הקטע הגדול הוא ללא ספק פיצולו במפגש עם ה BB. שימו לב – יש פה שני דברים חדשים:
- פורמט BB חדש (כן, עוד אחד!) – לקחו את ה BB30 והוסיפו לו עוד כמה מילימטרים בשביל להרחיב טיפה יותר את מפגש הצינורות, מבלי לשנות Q-Factor (מרווח הרגליים על הפדלים). מה שזה אפשר הוא להרחיב את המעטפת\מפגש צינורות הקרבון באיזור הציר המרכזי מ 68 מ”מ ל 73 מ”מ. יש בתעשייה איזורי מפגש רחבים יותר מ 73 אבל אלה מתחילים לפגוע לטענתם במרווח העקב לשלדה וגם אין בהם כבר שום צורך נוסף מבחינת קשיחות צדית.
- “פירמידת הכח” – זה השם שנתנו בקנונדייל לאיזור המפגש ובו הפתח במוט הכיסא שהתאפשר מאחר והגיעו למסקנה שלאחר הרחבת הבסיס, ויצירת מבנה פירמידלי (במבט הן מכיוון הגלגל והן במבט צד), נוצרת נקודת מפגש כה מאסיבית – שאפשר לוותר על החומר במרכזה לחסוך משקל.
“פירמידת הכוח” או “חור המחץ”? אני לא אתאפק מלהכניס שם איזה פנימית ספייר…
אולי מהנדסי קנונדייל רואים שם “פירמידת כח”, אבל אני רואה שם בעיקר את “חור מחץ”…ואני חייב להודות שאני אוהב את זה מאוד! למה? משום שאופני כביש הם מוצר שהצורה הבסיסית שלו לא השתנתה כבר שנים ארוכות ואם תסתכלו על כל אופני הכביש הם בסה”כ, בגדול, די דומים זה לזה: שני משולשים ומזלג… הקושי לייצר זהות עיצובית ייחודית הוא אדיר. יש כמה חברות שהצליחו לייצר אייקוניות טיפוסית כזו שאם תראו את המוצר שלהם בצללית ללא שום לוגו תזהו אותו מייד, ויש לא מעט חברות שהמוצרים שלהם נראים כמו שיכפול סיני. קנונדייל הביאו אותה בקטע כל כך ייחודי וזכיר שאי אפשר להתעלם ממנו. אותי באופן אישי זה מחייך בצורה חיובית. יש פה הומור, ויש פה ייחודיות ויש פה אפילו פוטנציאל לשימושיות מרעננת: אפשר די בקלות לדחוף שם עוד פנימית ספייר, או לארגן איזה תיק שיתיישב שם בדיוק במקום מתחת לאוכף, ואפילו ישפר את חלוקת המשקל על האופניים שלכם… קנונדייל – תביאו לנו מוצרים נילווים ל”חור המחץ”!
אבזור
האבזור שהוצג בהשקה הוא לאו דווקא האבזור הסופי שיגיע לארץ ויתכנו אפילו כמה כיוונונים נוספים אחרי יורובייק הקרוב, אז כמה מילים על מה שהשתמשנו בו בשתי רכיבות ההתרשמות הקצרות:
גלגלים – קיבלנו צמד גלגלי קרבון שעוד לא משווקים ללקוחות הקצה: קלינצ’ר ברוחב 40 מ”מ של Vision שזו חברת הגלגלים של FSA. הדגם נקרא Metron 40. מדובר בגלגל מצוין מהז’אנר האירודינמי הרחב שכמעט כל הבוחנים אהבו. כמה מהחברה שעשו מבחנים על כל הגלגלים המובילים בשוק אמרו שהוא משתווה לגמרי ל Zip 303 ולמקבילו ב ENVE. הוא היה גם נוח מאוד הן על כבישים משובשים והן על דרכי הכורכר הלבנות עם הצמיגים המעט רחבים שמקבלים חתך עגול ומשרה בטחון על הצמיג הרחב (Ultermo ZX25 בלחץ 6 באר). גם העיצוב שחור המט מאוד יפה, בלי מדבקות צבעוניות מכוערות שלאו דווקא משתלבות עם האופניים שלכם. המחיר שלו הולך להיות בשוק כ 2000 יורו (מחירון).
חברת הגלגלים של FSA – ומטרון 40 בגרסת המדבקות הבולטת שלו. אחלה גלגל.
הקראנק המקורי של קנוננדייל מיחידה אחת מכורסמת – גם גלגלי השיניים וגם הספיידר (הזרועות התופסות את גלגלי השיניים בגרסאות המופרדות). קשיחות ומשקל נמוכים!
סראם 22! כן המערכת החדשה של סראם הורכבה על כל אופני הדמו, והיתה לנו הזדמנות כמעט ראשונה בעולם לרכוב עליה. בגדול מדובר על אותו הרד המוכר על תחושותיו ושיטותיו רק עם עוד גלג”ש. המערכת כנראה עדינה וקשה לכיוון ונצפו בעיות של נפילת שרשרת מעבר לקראנק אצל יותר מרוכב אחד בהשקה. מי שאוהב את הז’אנר של הדבל-טאפ או רוצה יחס מחיר משקל מנצח יאהב. מי שרוצה העברה מדויקת, חלקה ונקייה מקרקושים ואפשרות טיפול בכל מקום ללא בעיות חלפים יבחר בשימאנו. אצלי המערכת תפקדה סביר, אבל עדיין – התקשתי להתרגל לדבל טאפ ובמיוחד בקצה סקאלת ההילוכים שם הפידבק על הגיעכם לקצה לא ברור כל כך והעובדה שאותה ידית משמשת גם להעלאה וגם להורדה יכולה לגרום לכם להעלות הילוך במקום להוריד…
קראנק קנונדייל SISL2– באופניים של קנונדייל יש קראנקים של קנונדייל. זה חלק מקטע האינטגרציה שלהם. הקראנק נראה מעולה, וידוע בקשיחותו כי רבה כי הוא מכורסם מחתיכה אחת של Spider וגלגלי שיניים. היתרון חוץ מהקשיחות לדברי אחד החברה שדיברתי איתו הוא במשקל קל יותר בכ 150 גרם מדורה אייס. אפילו בדגמים הזולים ביותר בעלי האבזורים הפשוטים יחסית, הקראנק שיסופק יהיה במשקל של דורה אייס.
קוקפיט מעולה של FSA: באמת יופי של אבזור. נוח ונראה מצוין. הכידון מסוג SLK, נעטף בסרט הכידון המשובח ביותר של Fizik (מומלץ!), ובעל דרופ מדויק כדי לתת שונות נכונה בין הזקיפות על ה Hoods לבין ירידה לרכיבה אווירודינמית. הוא הולבש על סטם FSA בזווית של מינוס 6 מעלות שנראתה מעולה ואגרסיבי על האופניים והיתה לי נוחה ואפילו קרבית – בלי הספייסר המיוחד שנדבר עליו מיד:
קוקפיט נוח ונצנץ ירוק אינטגרלי.
נצנץ-ספייסר – קנונדייל הבחינו בעובדה המצערת שהמון רוכבי סופ”ש שמים המון ספייסרים על הסטירר כדי להגביה את הכידון ולהזקיף את התנוחה. אז הם לקחו את המקום הזה והפכו אותו לפונקציונאלי – והאופניים יסופקו עם נצנץ קדמי שהוא למעשה ספייסר של 3.5 ס”מ. זה גם פונקציונאלי וגם מעוצב בצורה מדורגת ומשתלבת יפה עם האופניים (אם כי כמעט כל הבוחנים ללא יוצא מהכלל הורידו אותו ביום הרכיבה השני כי התנוחה היתה זקופה מדי עבורם).
תחת העכוזים שמו את האוכף המעולה של Fizik – ה Aliante המצוין (שהוא גם הבחירה הפרטית שלי על שני זוגות האופניים- גם בשטח וגם בכביש).
טד קינג – רוכב מקצוען של קנונדייל מוביל את הדבוקה ונהנה מהחיים
התרשמות מהרכיבה
אני מודה שניתן לחשוד שהזמנה לרכיבות במקום המושלם הוא טוסקנה, והתנסות על הסטראדה ביאנקה, עם רכבי ליווי ומכונאים שקופצים עליך בכל מקרה פאנצ’ר, לינה ושהות בטירה עם נוף מדהים במזג אוויר מושלם (דווקא בשעה שבארץ החל גשם), פינוקים לרוב, מפגש עם סאגן, רכיבה עם רוכבי Team Cannondale – טד קינג שעובד בשביל סאגן בקלאסיקות ובטור קליפורניה הקרוב וסאבאטיני שיעבוד בשביל באסו בג’ירו, וחברה של עיתונאי האופניים המובילים בעולם, היא לא בדיוק אווירה שמעודדת אוביקטיביות. אבל בכל זאת ננסה להפריד את המשתנים ולהתייחס למוצר בנפרד. אתמך בכך גם באינפוטים ובלא מעט השיחות שניהלתי עם החברה האחרים שהיו שם – לכדי חוות דעת ראשונית נכונה.
דרכי הכורכר הלבנות של טוסקנה
שורה תחתונה קודם: מדובר באופניים שמתנהגים טוב מאוד, משככים מאוד, ונראים מצוין. קנונדייל יודעים מה הם עושים, והם הצליחו להמשיך ולהשיק מוצר מוצלח שני ברצף אחרי ה Evo. אלה אופניים שמגדירים מחדש את המשמעות של הקטגוריה משום שהם מביאים איזון חדש וטוב יותר בין התאמה לאנדיוראנס ומרחקים ארוכים, לבין קרביות ואטרקטיביות ששואבת את ההשראה מהפרו טור והקלאסיקות של Cobble Stones.
לא פחות חשוב, לטעמי (ולטעם רבים מהעיתונאים שדיברתי איתם) הם גם נראים הכי טוב בקטגוריה, ובמיוחד גם במעבר למידות הגדולות יותר: עם שימור הפרופורציות של מידות האמצע בצורה נכונה. ההתנהגות לא מעקרת את הכיף עם עודף יציבות ותנוחה גבוהה מדי. מה שהם עשו פה הוא לקחת טכנולוגיות וידע מוצלח מדגם הקצה חסר הפשרות של המקצוענים (ה EVO), ולתרגם אותם בדיוק במידה הנכונה לדגם שמתאים לכל רוכבי הכביש.
עוד דיסקליימר חשוב הוא זה: רכבנו ביום הראשון כ 55 ק”מ וביום השני כ 75 ק”מ. לא היו לצידנו האופניים הקבועים שלנו לרפרנס, ובודאי לא אופניים אחרים מהקטגוריה. אלה רק רכיבות התרשמות ולא מבחן איכותי שנמשך במשך שלושה שבועות והתרגלות מספקת לאופניים.
באחת העליות התלולות במסלול מירוץ הפרו טור “סטראדה ביאנקה” שניצח סאגאן עם הסינאפס
זו דעת רוב הבוחנים שהיו שם ודיברתי עם רבים מהם: מדובר באופניים מצוינים שמהווים קפיצת מדרגה דרמטית מה Synapse הקודמים ויתכן שגם לראש הקטגוריה. מבחינת הנוחות אין מה לאמר שהם סיפקו את הסחורה. האופניים מרגישים מצוין גם בדרכי העפר בבאמפים הגדולים וגם בוויברציות הקטנות. הם עושים את הדבר העיקרי שלשמו הם תוכננו בצורה מצוינת: אין באזז קבוע שעובר מדרכי הכורכר אל הידיים וגם יש ספיגה מצוינת של באמפים “קשים” על האספלט.
אחד החששות העיקריים שלי בקטגוריה הזו היא שהאופניים יעקרו את הכאסח. שיעודדו רכיבה עצלה בלבד ללא תקיפת מישורים ועליות, ללא אגרסיות מדי פעם, ובמיוחד – בתנוחה זקופה מדי לאורך זמן, שתאט אותי ותגרום לי לאמר לעצמי לעזאזל הנוחות – אני רוצה אופני מירוץ.
אני נופל בדיוק בין שתי מידות בסינאפס, כך חשבתי לפחות. האופניים הנוכחיים שלי הם בעלי צינור עליון אפקטיבי של 53.5 ומידה 54 בסינאפס החדשים הכי קרובה אליהם. קנונדייל החליטו לספק לי מידה 54 בהתאם למידות שהעברתי אליהם, ויש בכך הגיון על הנייר. ביום הראשון לא הרגשתי טוב: מידת הצינור העליון האפקטיבית במידה 54 היא 54.2 ס”מ וגם בסיס הגלגלים 99 ס”מ ארוכים יותר מבאופניים שלי בבית. התוצאה: הרגשתי כבדות בהיגוי ופחות התאמה לעליות. ביום השני עברתי למידה 51, עם סטם של 11 ס”מ, בסיס גלגלים של 98.6 וטופ טיוב אפקטיבי קצר של 52.5. אנחת רווחה! קיבלתי אופניים אחרים לגמרי: עם היגוי מדויק, עם רמת הזריזות הנכונה ועל הדרך גם חשיפה גדולה יותר של מוט האוכף לתוספת שיכוך בבמפים קשים.
מבחינת גובה הקוקפיט – ה Synapse החדשים הצליחו לתת לכך מענה מעולה ופיזרו את החששות שלי לגמרי: לאחר שהורדתי את ספייסר-הנצנץ (כמוני עשו כמעט כל העיתונאים בהשקה), ועם Stem של 11 ס”מ ב -6 מעלות הרגשתי מושלם ואף נמוך יותר על הדרופים מאשר באופנים הפרטיים שלי. הכידון מצוין ונוח והוא מספק פער נכון בין זווית הגוף על ה Hoods לבין זו שעל הדרופים.
תרצו בכל זאת תנוחה זקופה יותר? השאירו את הספייסר האינטגרלי שנראה בודאי יותר טוב מספייסרים רגילים ומשווה לאופניים מראה הרמוני יותר, וכל מרחב אפשרויות הכיוונון ישארו ברשותכם.
נוף מדהים בטוסקנה, על אופניים שבהחלט מפזרים הייטב את הויברציות של הכורכר. כותב פוסט זה מצלם תוך כדי רכיבה בקדמת התמונה…
אופניים שלמים שנשקלו שם היו סביב ה 7 קילו (תלוי במידות). כיף לתת איתם בראש. כיף לשבת במישורים ולתת אימון טמפו איכותי וחזק, ואפשר לטפס בנוחות מבלי שצינור ראש ארוך מזקיף אותך מדי עד כדי כך שאתה מרגיש שהאופניים לא זזים לך מצד לצד ואין לך מנוף על הכידון בעמידה.
הם הרגישו נפלא במיוחד בירידות. ה Rake המעט ארוך יותר שמעדן אך מעט את ההיגוי, בסיס הגלגלים ופיזור המשקל של הגוף לאורך האופניים היו בדיוק באיזון הנכון עבורי בין עצבנות יתר שמאטה לעודף יציבות כיוונית. רכבתי מהר יותר ומדויק יותר בסיבובים מהירים והרגשתי מעולה ובטוח. הקשיחות באיזור ה Bottom Bracket וה Head Tube מדויקות ומקנות חוויה יציבה תחת העומסים האלה.
ביקורת
אפשר לא לאהוב את הגישה שמקשרת בין חלקים שונים באופניים ליצרן השלדה. זה קיים פה בקראנק, ב BB ובקוטר החדש של מוט הכסא. בהקשר הקראנק נזכיר שכל יצרני הקומפוננטות היום ממליצים לא לערבב חלקים ולהשתמש רק במערכת אחודה לשיפור איכות ההעברה והחלקות שלה. הנימוק של קנונדייל הוא כאמור קשיחות עדיפה במשקל נמוך בהרבה.
הפטנט שמחליף את החבק המסורתי לתפיסת מוט האוכף מאפשר שיפור בנוחות עקב חשיפת יותר מוט מחוץ לשלדה, אולם הגישה אליו פחות נוחה, וכיסוי הגומי של בורג האלן שאמור לשוות מראה חלק יותר לטופ טיוב – יאבד די מהר.
מעט מאוד מהעיתונאים השאירו את ספייסר הנצנץ האינטגרלי ביום הרכיבה השני, מה שאומר שבכל זאת 3.5 ס”מ של ספייסר זה לא מעט. אם אתם בכל זאת צריכים הגבהה כזו – אני עדיין חושב שזה עדיף לגמרי על ספייסרים רגילים המסופקים באופניים אחרים ונראה משולב ויפה יותר, גם בלי קשר לעניין הניצנוץ.
טד קינג ופטרוס גזוניס נהנים מהסינאפס – העיתונאי היווני שלקח מקום ראשון בתחרות הספרינטים
נכון – כנראה שלא מדובר באותה החדות והתגובתיות חסרת הפשרות שתקבלו ב Super Six Evo ביציאה לספרינטים של 700 וואט ובהתקפה בעלייה אבל בכל זאת – מדובר באופניים משלימים בליין שאמורים לספק משהו מעט שונה לכל אותם רוכבים שהם כבר לא ילדים, ואף פעם לא היו ספורטאים מקצוענים בני 23 כמו פיטר סאגאן…
סיכום
ה Cannondale Synapse החדשים הם אופניים שיכולים וצריכים לגרום לרובינו להרהר מעט בשאלה “מי אני, ומה אני” או במילים אחרות: מה אני באמת צריך? האם העובדה שאני עוטה על עצמי בגדי רכיבה, רוכב מצוין, עושה כל סופ”ש איזה 80-100 ק”מ, ועוד אימון שניים באמצע השבוע אומרים שמה שמתאים לי הוא הדגם הכי תחרותי, הכי קל, והכי עצבני? או שהעובדה שאני מאט לא מעט בירידות (בעיקר כשאני חושב על המשפחה), רוכב רוב הרכיבה עם הידיים על החלק העליון של הכידון (או עם ספייסרים), לא מתחרה אבל כן עושה את הגראן פונדו, טיולי חו”ל, או אפילו מתכונן לטראנס אלפ בשעות רכיבה רבות שרובן ללא יציאה לספרינטים מטורפים אחרי 40 פניות בתוך קריטריום עצבני… האם כל אלה לא אומרים עלי שמה שאני צריך זה דווקא את ה Synapse ולאו דווקא את הסופר סיקס Evo?
קנונדייל מביאים לשוק סוף סוף אופני אנדיוראנס שנראים כמו שאופני כביש קרביים, סקסיים, ומגרים צריכים להיראות, ומרגישים כמו אופניים שהם באמת נוחים מאוד מבלי לעקר את חווית הרכיבה. יהיה מאוד מעניין להציב את האופניים האלה ראש בראש במבחן דרכים אמיתי מול הרוביי. נראה שהרבה תוכניות רכישה ישתנו בקרוב בעולם ובארץ, ואם תכננתם לרכוש אופני כביש מהקטגוריה הזו השנה, נמליץ לכם לחכות רק עוד מעט – למידע הנוסף שיגיע בהמשך השנה עם המחירים, המשקלים והאבזורים המדויקים של הסינאפס החדשים לכשיגיעו לארץ, כי בקרוב מגוון האופציות שיהיו ברשותכם לפני קנייה כזו ישתפר באופן משמעותי.
צילום: קנונדייל, PSV, פטרוס גזוניס, גיא חלמיש
מאת: גיא חלמיש