ככה אנחנו אוהבים את הגראנד-טור שלנו! חם, הפכפך, מפתיע, קשוח ופתוח עד הרגע האחרון
וואלטה 2015 עמד בכל הציפיות ואף למעלה מזה. המרוץ שהתחיל עם סוללת כוכבים ואיבד שניים מהם בדרך (כריס פרום וניבאלי), נשאר צמוד ומרתק עד לשלב האחרון. המסלול המאתגר הוציא מהרוכבים את המיטב והוכיח שגם בסוף העונה אין אווירת סוף קורס. קבלו את הפודיום של BIKEPANEL לוואלטה 2015.
מאת: יניב שור
תמונות: ASO/MIGUELEZ
פאביו ארו מציג: הכריש 2.0
בזמן שהכריש המקורי – ניבאלי – אחז ברכב הקבוצה ועף מהמירוץ הראה לנו פאביו ארו כי יש יורש ואולי הוא אפילו חזק יותר. פאביו ארו חתם את הניצחון שלו בשלב 20, אבל עוד קודם לכן, ברכיבה יציבה ותוקפנית, הגדיל את הפער מהמתחרים האמיתיים ושמר על פער קטן מאוד מדמולן. ברגעי האמת של המירוץ פאביו ארו היה שם – בשלב 11 באנדורה היה החזק ביותר בין המטפסים, פעמיים נאלץ לרדוף אחרי רודריגז והצליח לצמצם את הפסד הזמן למינימום. בשלב 17 בנג”ש עשה תוצאה נהדרת מבחינתו, ובסיום שלב 19 היה המטפס היחיד שרדף אחרי טום דמולן והגיע בסה”כ 3 שניות אחריו. בין לבין היו לארו כמה טעויות של חוסר ניסיון: התקפה מוקדמת מדיי וחוסר סבלנות במיצוי העזרה הקבוצתית. פאביו ארו הוכיח סופית בוואלטה שהוא אחד מרוכבי הגראנד טורים של העשור הבא.
לפאביו ארו יש בהחלט סיבה לחייך אחרי נצחון ראשון ומאוד משכנע בגראנד-טור
אף אחד לא מספיק חזק לדאבל
נראה שהחלום של נצחון בשני טורים רצופים נראה רחוק מאיי פעם. פאביו ארו הגיע אחרי זמן התאוששות ארוך ממקום שני בג’ירו וכמעט ללא ימי מירוץ בין הג’ירו לוואלטה. כריס פרום אמנם פרש בגלל פציעה, אבל היה רחוק מלשכנע בשלבים בהם השתתף. עליה חדה וקצרה בסיום שלב 9 אפשרה לו להתבלט אבל ניכר בו כי גם העליה הקצרה הזו סחטה ממנו את הכל. עוד לפני הוואלטה, קיבלנו דוגמא נוספת לכך כאשר קונטאדור לא הצליח לתת הופעה משכנעת בטור-דה-פראנס לאחר נצחון בג’ירו.
רוכבים נוספים שהתמודדו בטור התקשו בוואלטה, כל אחד מסיבותיו הוא: וולוורדה, קואינטנה, ואן-גרדרן, רודריגז ומייקה. שני האחרונים לא התמודדו על הפודיום בטור והיו קצת יותר מאוששים אבל לפחות לגבי מייקה אפשר לשאול את השאלה הלגיטימית “מה היה קורה אם” לא היה משתתף בטור. המעמסה הפיזית והמנטלית הכרוכה בהתמודדות בשני טורים רצופים נראית כרגע מחוץ להישג ידו של דור הרוכבים הנוכחי. נקווה שזוהי עדות לנקיון יחסי של הענף.
נלחמים על מיקום בקבוצת הבריחה.
אין כניסה לספרינטרים…
בצד הביקורת, הוואלטה פשוט עשה צחוק מהספרינטרים וצפויות להיות לכך השלכות: הספרינטרים החזקים יחשבו פעמים בזמן שהם מתכננים את העונה שלהם. אם הוואלטה הופך לטור של מטפסים תהיינה חלופות אחרות לאימונים לקראת אליפות העולם.
בתזמון לא מיקרי יצאה הודעה של הנהלת הג’ירו ד’אטליה שבמרוץ הקרוב יהיו 3 קטעי נג”ש אישי דבר שבהכרח הופך את המרוץ למגוון יותר. בהודעה רישמית של הג’ירו נאמר כי לא יגררו למגמה של מירוצי אקסטרים על חשבון מסלולים איכותיים וקלאסיים ויש בכך יותר מרמז לכיוון ASO והמארגנים של הוואלטה (יש קרב ענקים תחרותי בין מארגני הטורים הגדולים: מצד אחד הגי’רו שהוא בבעלות חברה אחת, ומצד שני הטור והוואלטה שהם בבעלות חברה שנייה- ASO).
שלבים 11, ואחר כך 14-15-16 היו מרתקים אבל הפכו את המירוץ לחד ממדי, כאשר המטפסים “שולטים” גם בקטגוריות הספרינט. מלך ההרים היה אספן נקודות מצטיין שאינכם מכירים את שמו ובשום שלב לא היה בחבורה המובילה.
קטעי הרים צרים וטיפוסים ללא סוף בוואלטה 2015
הוואלטה סיפק גם כמה רגעים שהיינו רוצים לשכוח
רגע כזה היה כאשר כריס בוקמאנס התרסק בצורה קשה בשלב 8, נחבל בפנים ובבית החזה ונאלץ לפרוש מהמירוץ בדרך לטיפול נמרץ. הפציעה נראתה רע מהרגע הראשון ואכן התבררה כרצינית- היא חייבה הרדמה והנשמה למשך כשבוע לפני שניתן היה להעיר את הרוכב! למרות שזה חלק מהספורט, צפייה בסרטון משאירה רושם של סיוע רפואי קצת איטי לרוכב שנפגע, ומסביב רוכבים אחרים שנעזרים בעיקר אחד בשני. את דעתנו על קטע 8 כולו כבר הבענו כאן, זה בהחלט מסוג הרגעים שבבניית המסלולים והמנהלה מסביב לטור צריך לעשות מה שצריך כדי להימנע מהם.
כבוד לרוכב שהיה מחוץ לזרקורים השנה: שאבאנל
רוכב נוסף שפגש את האספלט ולא באשמתו הוא סילביאן שבאנל הצרפתי מקבוצת IAM CYCLING. הנפילה הלא נעימה הזאת הייתה יכולה לספק לשאבנל סיבה לגיטימית לגמרי לפרוש מהמרוץ. רוכב בן 36 שזינק כבר ל-20 גראנד-טורס(!), ניצח שלבים, הגיע להישגים בקלאסיקות האביב והיה אלוף צרפת מספר פעמים. השנה כמעט ללא הישגים משמעותיים רכב את שלושת הגראנד-טורס ולמעט מקום שני באחד השלבים בג’ירו לא הצליח לעשות הרבה. שבאנל לא פרש, הוא דווקא קם גם מהנפילה הזאת כדי להכנס לזמן הגג והיה אפילו מראשוני המתקיפים בקילומטרים הראשונים של שלב 20, הרבה לפני שהמצלמות היו בסביבה. זה רק סיפור אחד שכדאי לזכור שכמסתכלים על הגוש הצבעוני ששועט בגבעות ומייצר עבורנו את ארוע הספורט הנהדר הזה. מעבר לזוהר של המנצחים יש בספורט הזה גם הרבה קבוצתיות, הקרבה, נחישות ומחוייבות לענף ללא תמורה משמעותית.
השופט בן ז…
חבר השופטים שהיה נחרץ מאוד במקרה של ניבאלי, בחן טענות לגבי דחיפה לא חוקית אך לא הוריד 10 שניות לפאביו ארו בסיום שלב 19. הסרטון מסיום הקטע מעלה שאלות חשובות עד כמה השיפוט צריך להיות בסגנון “ייקוב הדין את ההר” או שבדומה לכדורגל, לשופט יש שיקול דעת ואסור לו להפוך לגורם משמעותי מדיי בארוע. בוידיאו רואים בבירור את לואיס לאון סאנשז נותן דחיפה קלה לפאביו ארו, אבל הדחיפה נראית יותר כמו הזמנה לפעולה (“רוץ תרדוף אחרי דמולן!!”) מאשר כסיוע של רוכב לרוכב. השופטים במקרה זה עשו החלטה נכונה לדעתי אבל השאלה עומדת בעינה כי בסופו של דבר, אסור לרוכב לגעת ברוכב אחר בנסיבות כאלו. אם דמולן היה מפסיד את הוואלטה ב-10 שניות הארוע הזה היה נהפך משמעותי יותר.
סיכום השבוע האחרון:
את השבוע השני סיימנו כאשר פאביו ארו ויואכים רודריגז מתחלפים ביניהם על ההובלה אך הפערים נשארים על שניה אחת בלבד. טום דמולן שמר על מרחק סביר מהמובילים והייתה ציפיה מסוימת שהעייפות לא תאפשר לו להביא לידי ביטוי את מלוא היתרון שלו בנג”ש. לעומתו הייתה ציפיה מהמטפסים לרכב “מחוץ לעורם” כדי לשפר מיקום לקראת החלק האחרון של המרוץ.
בסופו של דבר ההפתעה היחידה בקטע הנג”ש ביציאה מיום המנוחה השני הייתה שלא היתה בו שום הפתעה. טום דמולן ניצח את השלב כצפוי ועל פני 40 ק”מ פתח פער של 2 דקות על ארו ושלוש דקות על מייקה ורודריגז. מי שציפה מרודריגז לתת את “רכיבת חייו” ולהשאיר לעצמו סיכוי לזכות סוף סוף בגראנד-טור קיבל במקום זה תזכורת לסיבה שבגללה הוא לא זכה בגראנד-טור מעולם – האיש מטפס מחונן אבל המגבלה שלו בנג”ש פשוט גדולה מדיי. לעומתו מייקה, ארו, וולוורדה וקואינטנה רכבו את הנג”ש בצורה סבירה בהחלט, ובמקרה של ארו זה תורגם לפער קטן מאוד מדמולן – רק 3 שניות.
רודריגז פספס עוד הזדמנות לנצח גראנד-טור, אולי האחרונה בקריירה
המשימה של ארו הפכה לברורה מאוד: לנער את דמולן בהרים ולהשיג בחזרה 3 שניות. ארו ניסה לבצע את זה בשלבים 18-19 בכוחות עצמו אבל ללא הצלחה. באסטנה העריכו כי ברגע שייווצר פער קטן בין ארו לדמולן יצטרפו לארו המטפסים האחרים וימשכו אותו עד לקו הסיום כדי לעבור בעצמם את דמולן. לדמולן היו תוכניות אחרות והוא נדבק לגלגל של ארו בצורה מרשימה ומפתיעה כאחד. כפי שהערכנו, ברגע שפאביו ארו לא הצליח לנער את דמולן, הפכו שלבים 18-19 להזדמנות עבור דמולן מכיוון ששני השלבים הסתיימו במישור יחסי. בשלב 18 דמולן כנראה לא היה בשל לכך או שפשוט היה עייף מדיי להתקפת נגד אך בשלב 19 גם דמולן וגם ג’יאנט אלפסין היו ערוכים לכך. ההתקפה של דמולן מצאה את ארו מוכן (עם דחיפה קטנה מסאנשז…) אבל מתקשה מאוד. בסופו של השלב הפסיד ארו עוד 3 שניות והיה מתוח מאוד, פצוע (נפל בתחלת השלב) ומודאג לאחר שלא הצליח לנער את דמולן במשך יומיים. בעודו מחכה להחלטת השופטים בקשר לדחיפה שקיבל או לא קיבל – ארו דילג על כל חובותיו לעתונות ופשוט נעלם אל תוך הואן של אסטנה מנסה להתכונן לשלב 20.
דמולן בוחן את מיקומו של ארו בסיום שלב 19. עם כל היתרון של דמולן ארו נלחם כמו כריש והפסיד רק 3 שניות
לשלב 20 הגיע ארו מוכן יותר, וכך גם אסטנה. לאחר שהבינו שדמולן עשוי להצליח להישאר לארו על הגלגל עד מדריד. אסטנה החליטה להפעיל טקטיקה קבוצתית דיי מוכרת אבל קטלנית להפליא: היא (וגם מוביסטאר) שלחה רוכבים חזקים לבריחה בתחלת השלב והשאירה את ארו (לכאורה) עם פחות תמיכה. הרעיון פשוט – ארו מתקיף את דמולן ומיד לאחר מכן הרוכבים בבריחה מחכים ומושכים אותו לפער גדול יותר. הביצוע היה פשוט מושלם ולקראת סיום העליה השלישית (מתוך 4) ארו ברח לדמולן בעזרת מיקל לנדא ובשלהי הירידה פגש את לואיס לאון שאנשז. דמולן עוד נלחם בירידה והגיע עד פער של 9 שניות (!) מהבורחים, אבל בהמשך נשבר והתפרק.
את התרגיל הזה ניתן היה לבצע גם מוקדם יותר במרוץ אבל כנראה שדמולן לא היה האיום היחיד ואף אחד לא האמין שיחזיק בהובלה עד שלב 19. דמולן שהתחיל את השלב בחולצה האדומה הדרדר עד למקום השישי המכובד אך מאוד מאכזב עבורו.
סיטואציה משעשעת נרשמה בסיום שלב 20 כאשר לאחר מרדף אחרי הגלגל של ניירו קואינטנה היה רפא מייקה כל כך עייף שלא היה בטוח במה שכולנו ראינו – הוא בפעם הראשונה בגראנד-טור על הפודיום! הנה הקטע המשעשע הזה כפי שהועלה על ידי טינקוף-סקסו. לא נגענו.
Watch the touching reaction from captain @majkaformal, as he discovers that he is on the podium!! #LV2015 @lavuelta https://t.co/wqrE2Fi9oX
— Tinkoff Saxo (@tinkoff_saxo) September 12, 2015
את שלב 21 אל תוך מדריד ניצח סוף סוף ג’ון דגנקולב בהישג שהציל לו את החלק השני של העונה וסיפק לג’יאנט-אלפסין רגע של נחת לאחר ההלם של שלב 20…
הפודיום של BIKEPANEL לסיכום וואלטה 2015:
הרוכב הטוב ביותר: פאביו ארו
לא קשה לבחור- הרוכב הטוב ביותר ניצח את המרוץ בצורה משכנעת והשאיר לנו טעם של עוד. בגיל 24 פאביו ארו הוא כבר שועל מירוצים דיי ותיק שכבר הספיק לסייע למספר רוכבים בגראנד-טור ואף להיות פודיומיסט בעצמו. העתיד של ארו נראה מבטיח ושיפור ביכולות הנג”ש עשוי להפוך אותו לאיום על כל רוכב אחר כולל כריס פרום.
המאכזב: ניירו קוואינטנה
יש דיבור מגומגם על מחלה ממנה סבל קואינטנה באמצע המרוץ וזה נקודה מקלה לזכותו. אבל עוד לפני המחלה ראינו התקפה חסרת פשר בשלב השני, שהייתה משהו בין עודף בטחון עצמי לטקטיקה לא מובנת. בכל מקרה ההתקפה הסתיימה בלא כלום. בהמשך קוואינטנה נעלם, חזר בנג”ש לא רע בכלל ואז שוב נעלם. בשלב 20 ביצע התקפה מאוחרת שהספיקה למקום רביעי והייתה מנותקת מההתנהלות הקבוצתית של וולוורדה (מאחור) וויסקונטי (מלפנים). מקום רביעי הוא אולי חלום של מישהו אחר אבל כשלון במקרה של קוואינטנה שהמסלול התאים לו יותר מלכל רוכב אחר. מעבר לרכיבה הפושרת, הוא לא היה נראה כמו מנהיג במוביסטאר. רוכב ברמה כזאת צריך קבוצה תומכת ללא הסתיגויות ולא מקבל (או לא לוקח) את זה השנה.
צ’אבס מנסה להסביר לקואינטנה איך לעשות את זה נכון
המפתיע: טום דמולן
שוב בחירה טרוויאלית אבל בלתי נמנעת. מי בכלל ספר את טום דמולן לטופ-5 לפני הוואלטה? רוכב מוכשר, שען מעולה, עם סיכוי טוב לקטעי המעבר – אבל פודיום? האסימון נפל לכולם כשדמולן עבר את פרום בשלב 9. מעבר ליכולת הטיפוס הנפלאה היה בזה שילוב של חוצפה ונחישות בלתי נתפסת שעוד לא ראינו אצל דמולן. בהמשך דמולן כבר הפתיע גם את עצמו והצליח להיצמד למטפסים הטובים בעולם בשלבי הרים קשים מאוד. לדמולן נתונים פיזיים דומים לאלו של כריס פרום אבל ברכיבה הוא מזכיר קצת את וויגינס ואין לו את ה”קיק” של פרומי. ההצלחה בוואלטה מרמה ודמולן יתקשה הרבה יותר בתור רוכב מסומן. בכל מקרה, מירוצי שלבים של שבוע אחד ניראים כמו יעד לגיטימי לגמרי עבור הרוכב המוכשר הזה. שאפו.
בניגוד להצלחה של דמולן, ג’יאנט-אלפסין פשוט לא הבינו מה נפל עליהם. בשלב 20 היו יכולים תיאורטית להכניס גם הם רוכב לבריחה כדי שיסייע לדמולן בהמשך אך נכשלו בכך (או שכלל לא ניסו). עוד לפני כן נראה שדמולן הפתיע גם אותם – באחד מקטעי המעבר נראה דמולן עובד עבור ג’ון דגנקולב…
ג’יאנט-אלפסין קבוצה צעירה מדיי שקצת הופתעה מההובלה הבלתי צפויה
המבטיח: מיקל לנדה
מיקל לנדה סבל מיום אחד חלש שבלעדיו היה מתמודד פעם נוספת על הפודיום (כבר עמד על הפודיום בג’ירו). החולשה הנקודתית הזאת אולי דווקא סייעה לו להשיג הישג אישי (ניצחון בשלב 11) בתוך המגבלות במסגרת הקבוצתית עם מוביל אחר (ארו). לנדה גם הראה בהמשך מהי מחויבות קבוצתית כאשר היה גורם דומיננטי מאוד בנצחון של ארו בשלב 20 וסייע רבות גם לפני כן. בשנה הבאה מיקל לנדה בסקאיי על המשבצת של ריצ’י פורט – יש לו עוד כמה שנים טובות בשיא הכושר ואנחנו רוצים לראות ממנו עוד.
הקבוצה המצטיינת: אסטנה
מעבר לדומיננטיות לאורך כל המירוץ, ההתנהלות הקבוצתית של אסטנה בשלב 20 היא לפנתאון. אסטנה היא קבוצה שכולם אוהבים לשנוא, לא ממושמעת ומעוררת חשדות סידרתית. במהלך הוואלטה התפרסם כי הקבוצה נזרקה מגוף לא רישמי שאמון על ניקיון בספורט הרכיבה, לאחר שלארס בום רכב בטור-דה-פראנס עם רמות קורטיזול נמוכות מדיי. לצד ההאשמות קשה להתווכח עם ההצלחות השנה, ובטח אי אפשר להתווכח עם התנהלות טקטית קבוצתית נכונה, רמת מחויבות גבוהה וגיבוש. מי שראה את פאביו ארו נופל בבכי על צוואריו של לואיס לאון סאנשז בסיום שלב 20 בטח נזכר במפגש של מרקו עם אמא שלו. התמונה הזאת בהחלט אומרת משהו על הגיבוש וההתנהלות הפנימית של קבוצה שאיבדה שני רוכבים חזקים בשלב מוקדם (ניבאלי, טירלונגו) והשכילה לעשות את המקסימום עם השאר.
אסטנה במיקום אופייני בראש הפלטון
מה בשנה הבאה?
בשנה הבאה הוואלטה תתחיל באזור גליציה בצפון ספרד, ובדומה לשנה הזאת תוקדם לסוף אוגוסט. קונטאדור הודיע בצורה לא רישמית כי ינסה את מזלו עם דאבל טור-וואלטה, כנראה כדי להתרכז בתואר נוסף בצרפת. אפשר לסמוך על המארגנים כי מסלול הוואלטה יותאם לקונטאדור, מה שלא מבטיח כלום כמובן…
בהמשך להצלחה שלו בוואלטה, רפא מייקה ירכב בג’ירו וכנראה יסייע לקונטאדור בוואלטה.
באסטנה הרבה סימני שאלה לקראת שנה הבאה, אך אין ספק שהנצחון של ארו הוא סיבה טובה להגיע שוב בשנה הבאה ולנסות להגן על התואר.
מבחינת המסלול, הוואלטה צפויה להמשיך להפציץ עם טיפוסים מטורפים וסיום בעליה. זו מגמה של השנים האחרונות ולאור ההצלחה של מהדורות 2014-2015 המארגנים צפויים להפתיע אותנו שוב עם שלבים שעוד לא נראה כמוהם.
לחצו על התמונה למכירה וקנייה של אופניים וציוד מיד 2 בלוח BIKEPANEL
מאת: יניב שור
תמונות: ASO/MIGUELEZ