השבוע הזה יכול להחשב “שבוע לפנתאון”. זה היה שבוע מהגיהנום בוואלטה עם ארבעה שלבים קשים בצורה קיצונית שבסופם רק שנייה אחת יתרון של “פוריטו” רודריגז על פאביו ארו בראש הדרוג! המסלול המוטרף של הוואלטה יצר דרמה שמוכרעת במערכה האחרונה.
יתרון השנייה השברירי כנראה שלא יחזיק מעמד בנג”ש של יום רביעי, אבל גם בהמשך תהיה ל”פוריטו”- המטפס המדהים הזה, אפשרות לתקן ואולי אולי לנצח בפעם הראשונה שלו את הוואלטה. טום דמולן המשיך להפתיע והחזיק עם המטפסים הטובים ביותר תוך שהוא שומר על מקום רביעי, מצמצם למינימום את הפער לקראת הנג”ש ומאיים על המקום השלישי של רפא מייקה. לפחות על הנייר דמולן יותר חזק משלושת המתחרים האחרים בדיסיפלינת הנג”ש, אבל אחרי שבועיים של מרוץ הגוף מתפקד אחרת ואי אפשר לדעת מה יקרה. הנה כמה תובנות על השבוע הנפלא הזה ועל הצפוי בהמשך.
מאת: יניב שור
תמונות: ASO/MIGUELEZ/WATSON
הפרישה של כריס פרום החריפה את המאבק על ראש הדירוג
כריס פרום היה היחיד מבין המועמדים שהוא גם מטפס מעולה וגם מפלצת נג”ש. לכל האחרים יש מגבלות באחד התחומים מה שהופך את ההתמודדות לצמודה ומרתקת אל תוך השבוע השלישי של הוואלטה. מה יקרה בנג”ש ביום רביעי והאם מישהו יצליח לבנות יתרון שיחזיק את תוך שלב 21 במדריד?
בכל מקרה, זה בדיוק מה שהיינו רוצים לראות בכל גראנד טור – טובי הרוכבים בהתמודדות יומיומית על חודן של שניות ומתח שנשמר אל תוך השבוע השלישי של המרוץ.
חלק מהמסלולים לא על אספלט משובח במיוחד…
הוואלטה פשוט עושה צחוק מהמאיצים
השבוע האחרון היה אתגר ענק גם לטובי המטפסים בעוד שהאחרים בעיקר סבלו בנסיון לשרוד ולגנוב אחר כך נצחון בקטעי המעבר. ביטוי קצת מצחיק למסלול ההררי נמצא ברשימת המובילים על תחרות ה”מאיץ” בסיום שלב 14. במקום הראשון המטפס המוכשר צ’אבס, אחריו וולוורדה ובהמשך דמולן, רודריגז, ניקולאס רוש, חוזה רוחס ואפילו פאביו ארו! אחרי 7 מטפסים מחוננים ניצב לו במקום השמיני ספרינטר מתוסכל אחד – ג’ון דגנקולב. עשירי יושב רפא מייקה ואחריו קואינטנה… רשימת המטפסים הזאת היא עדות למסלול הלא מאוזן של הוואלטה וגם למיקום שגוי של נקודות ספרינט בקטעי ההרים.
צ’אבס “מגן” על חולצת הספרינטר… אפילו הוא לא ידע שהוא כזה
מאנדורה ועד “שלב המלכה” – כרוניקה של נחישות וסבל
שיני המסור של שלב 11 באנדורה אכן יצרו מפנה בתמונת ההתמודדות על הדרוג הכללי. כריס פרום סדק עצם בכף הרגל, לאחר נפילה בשלב מאוד מוקדם של השלב ונאלץ לפרוש. בסיום התקשה לעמוד על הרגל הפצועה והוברח אל תוך הרכב של סקאיי להמשך בדיקות. קשה לבוא בטענות לעשרות הצלמים שעטו על פרום כי הם רק עושים את עבודתם, אבל המצלמות שליטפו את פרום בטור-דה-פראנס דקרו אותו כשהוא פצוע וכואב בוואלטה. אפילו רוכב מנוסה כמו פרום יצא משלוותו והפטיר כמה “ברכות” לכיוון הצלמים.
הפרישה של פרום פינתה את הבמה לפאביו ארו שנתן הצגה בסיום שלב 11 והצליח לקחת את החולצה האדומה. מאחוריו התקשו קוואינטנה, וולוורדה, מייקה ופוריטו למצוא רגלים רעננות. מיקל לנדה שניצח את השלב וחצה את הקו לפני ארו הודה בהמשך בראיון לטלויזיה הספרדית כי רכב בשביל עצמו ולא על פי התוכנית של אסטנה. באותה נשימה הוסיף כי המחויבות שלו לאסטנה לא מוטלת בספק ואכן הוכיח זאת בהמשך כשהכתיב קצב רצחני בסיום שלב 16 ועזר מאוד לארו שקצת התקשה מאחור.
מיקל לנדה לוקח את השלב – בשנה הבאה בסקיי. האם יקבל את השרביט בגראנד טור?
שלב 11 גם הזכיר לנו למה יש מעט שלבים בגראנד-טור עם פרופיל כל כך קשה. פרופיל כזה אומנם מבליט את ההפרשים בין הרוכבים (המטפסים), אבל זה גם הופך את המרוץ לסוג של מרוץ אופני הרים על כביש ומוציא את העוקץ והיופי של רכיבת כביש קלאסית. הפלטון התפצל מוקדם ובסיום השלב הרוכבים טפטפו אל הקו כאשר האפקט הקבוצתי כמעט לא קיים, והיכולת לעשות מהלכים טקטיים משמעותיים מאוד מצומצמת. מישור של 30-50 ק”מ בין שיני המסור היה משנה את התמונה ולכן פרופילים מסוג זה הרבה יותר נפוצים בגראנד-טור.
פני הסבל בשלב 11 לא פסח גם על המטפסים הקשוחים ביותר
מעניין בוואלטה גם בקטעי המעבר
שלב 12 היה קטע מעבר קלאסי לאחר יום אתמול המפרך. טרק (עבור דני ואן פופל הצעיר בן ה-22) וג’יאנט אלפסין (עבור ג’ון דגנקולב) היו הקבוצות היחידות שעבדו כדי להחזיר את קבוצת הבריחה ולהעניק הזדמנות עבור הרוכבים שלהם. הקבוצות האחרות ניסו פשוט לנוח.
כ-11 קילומטרים לסיום התפתח מצב מעניין, דני ואן פופל התפנצ’ר וטרק נאלצו להאט והפסיקו לעזור בראש הדבוקה משאירים את כל העבודה לג’יאנט. פופל הצעיר לא נכנס לפאניקה ובעזרת הקבוצה הצליח לחזור לדבוקה הדוהרת ואפילו מיצב את עצמו בספרינט כדי לנצח את השלב! לאחר הנצחון המפתיע הזה סיפק The Boy את ההסבר המלומד הבא לנצחון הלא צפוי: “נתתי את הכל ופתאום ראיתי שאני עובר את כולם”. נשמע כמו משפט ממבצע סבתא.
על קו הסיום התקשה ג’ון דגנקולב להסתיר את התסכול שלו מהחלק השני של העונה. אחרי שפתח באופן חלומי עם נצחונות במירוצי האביב שום דבר לא מתחבר לו בחודשים האחרונים. הוא סיים את הטור ללא היישג וגם בוואלטה זה פשוט לא הולך.
ואן-פופל מנצח אחרי פנצ’ר, דגנקולב (משמאל בחולצת Giant) מכה על הכידון בתסכול
טקטיקה ושינויים בעשירייה בשלב 13
לשלב 13 היה פרופיל רגוע אבל הוא הביא איתו הרבה פעילות טקטית של הקבוצות ושינויים בעשיריה הראשונה. בתחילת השלב יצאה קבוצת בריחה גדולה של 24 רוכבים ובתוכה 2 סוסים טרויאניים – ברמבילה וסיקאר שהיו רק 6 דקות מראש הדרוג. הפלטון העייף לא הגיב לאיום הזה ונתן לקבוצת הבריחה לתפוס מרחק כאשר רק אסטנה מכתיבה את הקצב בניסיון להגן על חולצת המוביל. כ-35 ק”מ לסיום ועם יתרון של מעל 5 דקות על הפלטון הצליחה למפרה-מרידה לבצע מהלך טקטי מושלם בתוך הבריחה – נלסון אוליבירה (רוכב נג”ש מצטיין ואלוף פורטוגל מספר פעמים) נשלח להתקפת בדד כאשר מאחור רובן פלאזה “יושב” על כל מי שמנסה לצמצם את הפער ולמעשה מונע כל ניסיון רדיפה ומבטיח את הנצחון של בן קבוצתו.
הפער הגדול יחסית של הבריחה הביא בסיום השלב את ברמבילה וסיקאר אל תוך העשיריה הראשונה והוציא משם באופן זמני את ניירו קואינטנה (!) ולואיס מנז’ס. בשולי הדברים, לברמבילה האיטלקי יש סיפור לא סגור עם הוואלטה. בשנה שעברה נזרק מהמרוץ בשידור חי לאחר שהחליף מהלומות עם רוכב רוסי והוא מאוד רוצה למחוק את הרושם הזה ולהביא איזשהו הישג לאטיקס-קוויקסטפ השנה. הנה תזכורת:
רוצים התקפות מוקדמות כמו פעם? יש לזה מחיר…
התקפה מוקדמת מדיי של פאביו ארו בשלב 14 הערפילי גרמה לו לאבד זמן מול רודריגז שהיה במקום השני. ארו יכול היה לצאת בתזמון מושלם כ-4 ק”מ לסיום בנקודה שבה השיפוע גדול יותר ויתרונו היחסי בהאצה על פני מספר קילומטרים בא לידי ביטוי מקסימאלי. במקום זה הרגיש כנראה טוב מדיי ויצא עם 7 ק”מ לסיום. מה שהתחיל כהתקפה יעילה (רק קואינטנה המחלים הצליח לעמוד בקצב), המשיך בהחלשות יחסית שנענתה בהתקפת נגד של “פוריטו”. בכוחותיו האחרונים הצליח ארו בסופו של דבר להפסיד רק שניה אחת אך למד את הלקח לקראת שלבי ההרים הקשים 15-16. בראש המרוץ הצליח דה-מרקי לנצח את חבריו לקבוצת הבריחה לאחר סידרה של התקפות בקילומטרים האחרונים את תוך הערפל.
קואינטנה נדבק לארו ומתאושש ממחלה תוך כדי המרוץ אבל הוא עדיין לא הרוכב הקטלני של יולי
מעמד הפועלים
שלבים 15 ו-16 התנהלו בדפוס דומה והמתמודדים רכבו ביחד עד הקילומטרים האחרונים לפני שמתחו רגלים כדי להשיג עוד כמה שניות בדרוג. בשלבים כאלו ל”פועלי העל” של המתמודדים יש חשיבות עצומה, ואכן ראינו את ג’ובאני ויסקונטי ממוביסטאר מכתיב את הקצב בשלב 15 ולמחרת עשה זאת מיקל לנדה. בשני המיקרים הצליח פוריטו להרויח כמה שניות בקילומטר האחרון והראה שוב ושוב את העומק והאיכות שלו כמטפס. בסיום שלב 15 בו ניצח, היה פוריטו שנייה מאחורי ארו ובסיום שלב 16 שנייה לפני ארו. איזה מרוץ צמוד! רפא מייקה שמר על מקומו השלישי ואת ההפתעה של דמולן כבר הזכרנו.
פוריטו רודריגז ופאביו ארו מספקים לנו דרמה בראש הדרוג של וואלטה 2015
את שלב 16 ניצח פרנק שלק בן ה-35 בהישג שעשוי להיות האחרון בקריירה שלו. פרנק שלק מלוקסנבורג פרץ לתודעה לפני כ-10 שנים ומעט אחריו הצטרף גם אחיו אנדי שלק. האחים הספגטיים התעתדו להיות האחיות וויליאמס של עולם האופנים אבל משהו השתבש בדרך. לאחר סדרה של הישגים כולל פודיומים בטור-דה-פרנס ונצחונות במירוצים חשובים נוספים הסתבך פרנק שלק בפרשיות חומרים אסורים (2008 ו-2012) ופציעות. אחיו המשיך לרכב ואפילו עשה הישג אדיר מול קונטאדור בטור, לא לפני שעלה לכותרות בגלל הרגלי שתיה מופרזים וחוסר יציבות. על הרקע הזה וללא הישג משמעותי בשנים האחרונות, הנצחון של פרנק שלק מתוק במיוחד ומהווה דובדבן בקריירה שלא כל הזמן הייתה קצפת.
ומה צפוי לנו בשבוע הקרוב והאחרון?
שלב 17 (נג”ש) ביום רביעי ישנה את התמונה בראש המרוץ באופן ודאי, אך ההפרשים לא צפויים להיות דרמטיים. בג’ירו הפסיד פאביו ארו 2 דקות לקונטאדור בנג”ש, אבל קונטאדור לא בוואלטה ולאחר הפרישה של פרום אין רוכב גראנד-טור עם יכולות נג”ש ברמה כזו. ארו, פוריטו ומייקה שלושתם אינם רוכבי נג”ש מצטיינים בלשון המעטה. היכולת שלהם ביום רביעי היא נעלם כי אי אפשר לדעת איך השבועיים הראשונים והעונה בכלל ישפיעו על פני כ-40 קילומטר.
המצב בסוף הנג”ש יקבע את הטקטיקה של הקבוצות בהמשך. הפרשים גדולים עשויים לשלוח את המתמודדים להרפתקאות טקטיות גם בשלבים 18-19 ה”קלים” יותר. הפרשים קטנים עשויים לדחות את ההכרעה לשלב 20, ממש ההזדמנות האחרונה לפני הטקס במדריד- שבו סיום בירידה!
בשני המיקרים זו צפויה להיות התמודדות מרתקת כיאה למירוץ שכבר עכשיו ייזכר כאחד המאתגרים והמרתקים ביותר.