לפני כמה זמן לקחתי את האופניים, התקנתי אותם על מנשא החלון האחורי שלי, עיגנתי אליהם מספר נוסף, קצת עקום, קצת מתפנף – כדרכם של מספרים שקושרים על האופניים במנשאים האחוריים, ויצאתי לרכיבה. כביש 6 מקצר את הדרך ליעד, ומאריך לי את זמן הסינגל, אבל לאחר אותה רכיבה, קיבלתי אימייל מזהיר מרשויות כביש האגרה שעלי לשים לב למספר ואם לא אזהר – ינקטו נגדי צעדים. בזוכרי את הקנסות המאמירים והדרקוניים של הארגון הזה בעבר (לצד העובדה שאני כבר לא עובד במקום שמממן לי את האגרה הזו) הבנתי, שהגיע הזמן להפעיל את פונקציית “המנע מכבישי אגרה” ב Waze, ולהצטרף לעם היושב בפקקים בציון. אה, וגם להתארגן סוף סוף על איזה מנשא אופניים חזק, איכותי ועם מספר נורמלי ויציב מאחור.
מבחן לאלטרנטיבה לממותגים – א.ג נגררים מכפר סבא
א.ג נגררים מכפ”ס עוסקים בווי גרירה, נגררים וקראוונים (מיובאים מגרמניה) ובאבזור לתחומים האלה. את מנשאי האופניים, מתוצרת “נאק” מסין הם מייבאים כבר שלוש שנים ומכרו כמות יפה. אסף גרובר, הבעלים ומנהל המקום מספר: “בכל שנה אנחנו רואים את מתקני האופניים משתדרגים – ככה יודעים שזו חברה איכותית, כיוון שרואים שיש שם עבודה על המוצר ובכל שנה יש התקדמות ניכרת. אנחנו מתמקדים במנשאים לווים כיוון שזה משלים לתחום העיקרי שלנו”.
משמאל: התקע והשקע למערכת החשמל בפנסי המתקן. מימין – מנגנון העיגון לוו הגרירה
המנשא שבמבחן, לשלושה זוגות עולה 1500 ש”ח כולל מע”מ (המחירים נכונים לעת המבחן- ב 2016), ויש מנשא דומה לארבעה זוגות שעולה 1700 ש”ח. האחריות המלאה ניתנת בישראל במקום. זה בד”כ הרבה פחות ממה שתשלמו על מנשא דומה ממותג (ההפרשים יכולים להגיע ל 1500 ש”ח ומעלה). למי שאין וו גרירה לרכב – התקנתו עולה בין 1300 עד כ 2000 ש”ח. זה אותו הוו לגרירות של קרוואים ונגררים אחרים (תלוי באוטו בעיקר). המכירה היא רק ישירות דרך המרכז בכפ”ס.
- מבחן למנשא מתוצרת נאק
- 3 זוגות אופניים – וו גרירה אחורי
- משווק: א.ג נגררים, רח’ יוחנן הסנדלר 8 כפ”ס, טלפון: 050-550-0180
רשימת הפיצ’רים של המתקן
אסף מספר לי על כל ההיבטים של המתקן, ורשימת הפיצ’רים שלו: “המנשא מגיע עם פנסי לד בניגוד לרוב המתחרים, נעילות לכל האופניים בהחזקה לרמה וקשירה לגלגלים, נעילה לאוטו, והתאמה לכל סוגי התפוחים (נעילה מתכווננת). הוא עמיד למשקל גבוה. פורמלית עד 45 קילו (העומס האנכי של ווי הגרירה לרכבים פרטיים הוא עד 75 קילו), אבל בפועל אני בודק אותו עד 300 קילו. הוא מעט כבד יותר משל המתחרים (כ 15 ק”ג) אבל אני מעדיף חוזק על משקל קל.
המתקן בעל ידית ויכולת הטיה כלפי מטה כדי לפנות מקום לפתיחת הבגאז’. הקשת העליונה של האופניים היא מתקפלת ואפשר להכניס אותו לאוטו. גם פאנל האורות האחורי בר פירוק עם פרפרים לאכסון קל. המסילות מאלומיניום, ויש מקום ייעודי עם תפסים למספר של הרכב ללא ברגים.”
הטיה אחורה בחניה לטובת פתיחת דלתות בגאז’ (בעיקר של ג’יפים – הנפתחים הצידה…)
הגעתי להתקנה של וו הגרירה
המקום נמצא ברחוב יוחנן הסנדלר 8 באיזור התעשייה של כפ”ס. הכניסה למקום מעט מוסתרת מאחורי שורת הבניינים שבחזית הרחוב (חפשו חנות בשם “יוני אופנועים” – וכנסו לדרך הצרה לצדה בצד הדרומי של הרחוב). כשתגיעו תראו מגרש עמוס בנגררים וקראוונים. אני מוכרח להודות שהרעיון של קראוון מגרה אותי – אולי כעת לאחר שיש לי וו גרירה (גילוי נאות: באדיבות הספק – לטובת המבחן) אכנס גם לעניין הזה מדי פעם? אז הגעתי להתקנה, והתהליך מאוד פשוט וקל: משאירים צילום של הרשיון של הרכב ואת הרכב עצמו וחוזרים למקום לאחר חצי יום – כדי לאסוף את הרכב המותקן כבר. כדאי לבקש ולרכוש (כך המליצו לי) קופסת הגנה על חשמל הרכב עם ההתקנה. בדרך א.י נגררים כבר ידאגו לכם לספח מעודכן של הרשיון של הרכב ויוותר לכם רק לקפוץ לדואר לשלם איזה שלושים וקצת שקלים לרישוי.
עוד מטלה לוגיסטית שתצטרכו לעבור היא באיזה מכון בדיקה ורישוי כדי לייצר מספר רכב נוסף אותו תתקינו על המתקן. כשעשיתי את זה גיליתי שהוא לא תופס את המספר בצורה מרגיעה מספיק, והוספתי זמנית צמד אזיקונים כדי להיות בטוח שהמספר לא ייעלם בנסיעה. אני ממליץ לכם להגיע לרכישת המתקן עם מספר רזרבי מראש ולעגן אותו עם ברגים כפי שעשינו לאחר מכן. עד כה השירות של היבואן היה מצוין, כולל התקנת הוו. את המתקן עצמו הכינו למסירה על המקום והרכיבו אותו. לפני שיצאתי איתו עברתי הדרכה מהירה כיצד להתקין על הרכב, לחבר לחשמל, ואני מוכן לרכיבה.
יש מתקן – אז איך הוא?
ניסיתי במקור לייצר מבחן משווה עבורכם, כדי שיהיה רפרנס למתקנים האחרים שבשוק. לא הצלחתי בינתיים: חלקם לא ענו לטלפונים ולאחרים לא היה מתקן דומה במלאי למבחן. דומה שא.י. נגררים הכי רוצים את העסקים שלכם, וזו אינדיקציה טובה. אסף מאוד רצה שנשווה את המוצר הזה לאחרים, וגם משתמש נוסף שדיברתי איתו אמר לי שכדאי להשוות – כי מה שמגלים הוא שהממותגים מאוד יקרים, ובסה”כ – לא מספקים תועלת עדיפה על המתקן הזה שהוא זול בהרבה, אולם לא פחות איכותי. את הטענה הזו בדקתי בעצמי בשנתיים שלאחר כתיבת הכתבה הזו- ואני לא מסכים איתה. על כך בסוף הכתבה.
זוגיות שדורשת אימון של שתיים – שלוש נסיעות
אין ספק שבפעמים הראשונות הייתי פחות יעיל בכל התהליך של הוצאת המתקן מהמחסן, וסדר הפעולות להתקנתו. עם השימוש החוזר, זה הופך להיות קל וזריז, והיום לאחר תקופה מסוימת – זה כבר נוח יותר. כל התהליך מהאחסון ועד מוכנות לנסיעה התקצר מאוד. אני חושב שלמעט מקרה בו יש לכם כבר מתקן גג שמותקן תמיד, זו אחת האופציות היותר נוחות מבחינת זמן ההתארגנות.
יש שני חסרונות בולטים בהקשר הזה למתקן: הוא כבד מאוד, והוא תופס לא מעט מקום במחסן.
סדר הפעולות שמבצעים הוא – הוצאת המתקן מהמחסן במצב מקופל והנחתו ליד הרכב, פתיחת קשת המיתקון של האופניים למצב אנכי, הצבה שלו על וו הגרירה, וסגירת ידית ההידוק הגדולה כך שהוו ממותקן ויציב על הוו. חיבור של כבל החשמל אל שקע החשמל שנמצא צמוד לוו הגרירה עצמו, ונעילה של הוו במפתח הקטן כך שלא ניתן יהיה לגנוב אותו בקלות מדי מהרכב.
אז מביאים את האופניים, מניחים אותם על המתקן, משתמשים באחת משלושת הזרועות שעל קשת המיתקון וסוגרים איתן את הקלמפה על הרמה לעיגון האופניים על המתקן. מהדקים את שני הגלגלים למסילות שלהם, ואתם מוכנים ליציאה.
תופסני הגלגל צרים ויתאימו לצמיגים של מקסימום 2.2. זו בעיה: רוכבי פרירייד – ישימו את זה כך שהקוביות יתפסו את שולי הפלסטיק אבל זה לא ישב אופטימלי. אם אתם רוכבים עם ציוד אנדורו וצמיגים עבים אמליץ לכם לברר האם יש מסילות רחבות יותר מאלה שהגיעו על המתקן לבחינה.
המסילה והרצועה תופסות את הגלגל שלא יתנדנד מהרוח. צמיג 2.1 מילא את תושבת הגלגל.
בחניה – האוטו התארך
השתמשתי במתקן לא מעט, בהרבה נסיעות, להרבה רכיבות, ועם חניות במקומות מגוונים – בחניונים בתשלום, בחניון תת קרקעי (עם קיר מאחור…), בחנית הבית הצפופה שלי, ועוד. המתקן בולט בצורה די משמעותית אחורה מהרכב. זה משהו שצריך לקחת בחשבון בעיקר בהקשר של חניה – זה מגביל בנסיעות לעיר ולמקומות בהם אתם לא יודעים מראש שאין בעית חניה, ומצריך אתכם לבוא מוכנים לרעיון שתצטרכו לפרק אותו ולהכניס אל הספסל האחורי בהנחה שאין אופניים מאחור.
בחניון התת קרקעי של העבודה, יש קיר מאחור. פה גיליתי שמעט קשה לדייק את המרחק המינימלי ברברס, אבל התאורה אל הקיר מסייעת לכם לראות שאתם מתכוונים (קוטר האור המוקרן על הקיר הולך וקטן עד שאתם כמעט וצמודים אליו ברברס…). כאן כבר גיליתי את הפיצ’ר הראשון שהייתי מוסיף למתקן הזה: הפלסטיקים\כיסויי הפנסים האחוריים הם הדבר הכי בולט מאחור – והיה עדיף לו היה פלסטיק עמיד בולט קצת יותר מהפנסים כלפי חוץ כדי שרברס לא מדויק הפוגש קיר או את הפגוש שמאחור בחניה, לא ישבור את פנסי המתקן. תהיו זהירים ברברס!
התקנת האופניים
נשאתי על המתקן ברוב המקרים זוג אופניים אחד אבל גם שניים ושלושה. ההתקנה כאמור מאוד מהירה, והיא גם נוחה בהרבה ממתקן גג – במיוחד ברכבים גבוהים כמו ג’יפים או וואנים. זה בגובה הרוכב, לא צריך להרים אופניים אל על. פשוט מניחים.
אז זה נוח יותר ממנשאי התלייה, אבל יש פה יש כמה תובנות: קודם כל, המתקנים האלה לא יכולים לפתור ב 100% את הקושי שמייצרים זוגות אופניים שונים בעלי עיצובים שמקשים על עיגונם למתקנים. הצינורות העליונים של האופניים לא תמיד מקלים עליכם ולא תמיד קל לתפוס אותם למתקן – במיוחד באופני הרים. בכביש זה לא בעיה. בסקלפל ובג’יאנט שהיו אצלי בזמן המבחן זה דווקא עבד טוב, אולם ל KTM Scarp הפרטיים שלי אין לי איפה לעגן את זה – בעיה קשה למבחן ארוך הטווח שאני רוצה לעשות.
הקלמפות נסגרות באמצעות בורג עבה עם דסקית שסגירת הבורג מחזקת אל מגרעת המונעת מהקלמפה להפתח. זה נראה בטוח ואין לי ספק שלא יפתח בנסיעה, אבל הלחץ שלי על זוגות אופניים יקרים וטראומות עבר (כבר עף לי פעם גלשן עם הגגון כולו מהרכב אל הכביש מאחור), גורם לי לחפש איזה שסתום עיגון בטחון נוסף, רק ליתר בטחון… לבסוף העדפתי להוסיף קשירה נוספת של האופניים לקשת המיתקון האנכית של המתקן באמצעות גומי חיצוני, שכדאי להחזיק ברכב גם עבור אותם זוגות אופניים עם צינורות עליונים מוזרים.
המתקן מגיע עם אפשרות לנעול את הקלמפה עם האופניים – מעין “מנעול אופניים” להשארתם על המתקן עבור איזה סידור קצר או עזיבת הרכב. לא יודע מה איתכם, אבל אני מציע לוותר על הרעיון הזה. לא נראה שהמנעולים האלה יכולים לעצור מישהו שבאמת רוצה לגנוב לכם את האופניים מהמתקן והמנגנונים שלהם לא מרשימים. יש ארבעה מנעולים בערכה – מה שגרם לי להרגיש קצת כמו שרת ביה”ס בהתחלה, אבל בירור עם היבואן העלה שבכל הקלמפות זה אותו המפתח. מהר מאוד הגעתי למסקנה שאני צריך רק מפתח קטן אחד לאבטחת המתקון כולו לוו הגרירה, ושאני לא הולך להשאיר את האופניים על המתקן בשום מקום בלי קו ראייה אליהם או שמירה בכל מקרה.
ה”קלמפה” התופסת את הצינור העליון. אני הוספתי קשירה חיצונית, לא חייבים אבל החרדה…
היתרון הגדול: בעיקר כשלוקחים שניים או שלושה זוגות
למרות שרוב השימושים שלי היו עם זוג אחד בלבד, הרי שהיתרון הגדול של המתקן הוא כשלוקחים יותר מאחד. הוא נראה כמו משהו שיעמוד במשקל של כ 45 ק”ג של שלושה זוגות כאלה, ולעומת מתקני נשיאה, אין ספק שהוא יציב ומפחיד פחות – והתועלת בו עולה ככל שמשתמשים יותר בנשיאת שניים או שלוש זוגות.
סיכום – מנשא לא ממותג במחיר משתלם
התגלה פה מתקן טוב גם אם לא מושלם. במבחן ארוך טווח נבדוק את גם את האמינות והעמידות. בחודש של שימוש אינטנסיבי הוא עבד לא רע למעט נושא הקלאמפות – שצריך לוודא טרם קנייה שיתאימו למבנה הצינור העליון של האופניים שלכם (יש פתרונות גם לזה – בדמות תוספת לאופניים עצמם – מוט ישר המחבר בין מוט האוכף לאיזור הכידון). ממחקר זריז באינטרנט גיליתי שרוב המתחרים הדומים לו עולים לפחות 1000 ש”ח יותר, ולפעמים גם 2000 יותר.
בחלוף הזמן- השוואה מאוחרת לשני מתקנים נוספים שבדקתי
המתקן הזה נשאר אצלי תקופה ארוכה ולאחר מכן המשכתי ממנו לבדוק את ה Atera ואת ה Uebler. שניהם מוצרים מערביים, לעומת זה האסיאתי ושניהם הפגינו רמות הרבה יותר טובות של גימור. היתרונות המשמעותיים שלהם היו במשקל, נפח קיפול ונוחות החיבור של האופניים. האטרה בלט בזכות החלפת הקלמפות ברצועות שנצמדות היטב לשלדות, והאובלר בזכות זרועות פריקות ובהם ויתרתי לגמרי על אילתורי קשירה גם בשלדות מורכבות. בשורה תחתונה- אישית הייתי מוציא יותר כסף בשביל פתרון קטן, קל יותר ואיכותי יותר, אבל אם אין לכם בעיית אחסון, המתקן הזה בהחלט יכול להוות אופציה סבירה וזולה יותר.
מאת: גיא חלמיש
רוצים לקנות מנשא איכותי? מלאו פרטים ויחזרו אליכם: