הנה אנחנו שוב ביולי… עבור חובבי האופניים זהו הדבר האמיתי. בדיוק כמו פורמולה 1 ושאר הקטגוריות המוטוריות או נתניה ו 15 הקבוצות האחרות, הטור דה פראנס הוא ברמה משל עצמו. יחד עם השמחה הגדולה, מנה מרוכזת של 3-4 שעות מרוצי אופניים ביום בהחלט מהוות אתגר לכל מי שיש לו עוד משהו לעשות בחיים מלבד לצפות בטור…. (מישהו אמר לעבוד? ילדים? חיים באופן כללי?). אז במקום להביא לכם רשימה מלאה (וביננו – קצת משמימה וגם לא מעשית) של קטעי הטור כולם, ואם צריך לבחור, אז הנה הבחירה שלי לחמשת השלבים שהכי כדאי לפנות עבורם זמן.
שלבי הנג״ש לא נבחרו בכוונה. למרות היותם מרתקים ומכריעים ביותר עבור רוכבי הדרוג הכללי (GC), לפחות בעיני, הם פחות שווים לצפיה. המכורים הכבדים מוזמנים, אבל בהעדר הנופים, הטקטיקה, העבודה הקבוצתית ושינויי הקצב של הפלוטון, שלבי הנג״ש הם אלו שבהם אפשר לחכות ולראות תוצאות. לא חייבים בלייב.
שלב 1 – יום ראשון, 1 ביולי 2012
השלב הראשון בטור מסתיים בעליה מדרגה 4. זהו מבחן כח וכוונות מעניין. גם אם יש עוד הרבה זמן לתקן או לקלקל, אפשר ללמוד הרבה ממש בהתחלה. אחרי הפרולוג, מבחן הרגליים הראשון נראה מתאים ביותר לאוונס וז׳ילבר. שאר הפאנצ׳רים – אותם רוכבים חזקים בעלי כח מתפרץ ילחמו כולם על הנצחון. בשנה שעברה היה זה פיליפ ז׳ילבר שלקח את הקטע ואת החולצה הצהובה. אוונס סיים שני.
למה לשים לב: האם ז׳ילבר יעבוד עבור אוונס או שמא זה היום שלו (השלב בבלגיה…)?
האם BMC רוצים את החולצה כל כך מוקדם?
איך סקיי, BMC ושאר הקבוצות המתיימרות ל GC מנהלות את הצורך להיות קדימה ולשמור על המובילים שלהם?
תאונות? תמיד הסוגיה הכי כאובה של השבוע הראשון, תשאלו את וויגינס….
למי יש רגליים להשאר עד הסוף – ניבלי, וויגינס, וולורדה, סמואל סנשז?
בסוף היום נדע קצת יותר, וכרגיל פיטר סאגאן ינצח…
שלב 7 – יום שבת, 7 ביולי 2012
אחת השאלות המעניינות ביותר בטור השנה, בעיקר אחרי תצוגת התכלית בדופינה ליברה, היא האם יש מישהו שיכול לשבש את רכבת ההרים המדהימה של סקיי? רוג׳רס, פורטה ופרום הם שלישיה מדהימה שיכולה להכתיב קצב רצחני לאורך זמן. לנטרל כל מה שוויגינס לא אוהב (שינויי קצב והתקפות). וויגינס מנהל אותה ביד רמה ובשנה האחרונה תמיד השיג מה שהיה צריך על מנת לנצח. סיום השלב, כ 6 ק”מ בשיפוע ממוצע של 8.5%, יהוו מבחן ראשון שאסור לפספס.
האם בהעדרו של קונטדור, מלך ההאצות ושינויי הקצב בעליות יש מי שיוכל לרכבת של סקיי? איך, והאם בכלל ינסו, רוכבי הקבוצות האחרות לבודד את וויגינס ולהביא אותו לאזור בו אינו חש בנוח? האם בכלל קיים אזור כזה?
במרוצי ההכנה וויגינס היה כה חזק ותמיד ידע להעלות את הקצב ולסגור כל התקפה בחוסן נפשי ופיזי יוצא דופן, כולל לעלות קדימה ולרכוב כמו דומסטיק כשהיה צריך. שלב 7 יהיה המבחן הראשון להתנהלות בהרים. יהיה דיסקו!
שלב 11 – יום חמישי, 12 ביולי 2012
היום השני בהרים הגבוהים. בשונה משלב 7, לפני העליה האחרונה מקטגוריה 1, יש שתי עליות נוספות המדורגות HC, ארוכות ארוכות. בדרך כלל ביום הראשון בהרים כולם בודקים את כולם.
זה כמובן לא מדע מדוייק אבל גם בגלל הירידה בסיום שלב 10, נראה לי ששלב 11 יהיה יום הקרב הראשון בהרים. אחד השלבים המעניינים שנה שעברה היה שלב קצר אבל עבה, וגם הפעם השלב אינו ארוך במיוחד, 148 ק”מ, אבל כבר אחרי חימום של 15 ק”מ מתחילים לטפס. אנחנו כבר אחרי הנג״ש הפחות ארוך. המטפסים יהיו חייבים לבוא לעבודה. מכיוון שוויגינס ואוונס יקחו זמן מרוב רוכבי ה GC האחרים שלב 11 יהיה הראשון מבין 3 שלבים בו ינסו מפסידי הנג״ש לתקן את הנזק.
צפו לניסיונות מעניינים מצד רוכבי GC שאינם שענים מצטיינים. בתום השלב נבין מי במשחק ומי צריך להחליף את דיסק התחרות שלו לנסיונות בריחה ונצחון בקטעים.
שלב 16 – יום רביעי, 18 ביולי 2012
יש רוכבים שמטפסים בכדי לנצח. יש רוכבים שמטפסים בכדי לעוף בירידות. שלב 16 ניחן בפרופיל ניבאלי טיפוסי. אם הכל ילך כשורה והרוכב האיטלקי המוכשר יהיה עדיין בתמונת המרוץ אז הירידה האחרונה, 16 ק”מ אורכה, מזמינה חווית מרוץ יוצאת דופן. אם הכביש רטוב מדובר בקטע למבוגרים בלבד…
מבין שלבי הטור, זה נראה השלב המתאים ביותר להתקפת מורדות של טובי הדיסנדרים.
האם נראה שיתוף פעולה בין סנשז וניבאלי? האם אוונס ינסה לקחת זמן לפני הנג״ש האחרון? השלב הזה מבטיח אקשן בכמויות.
סקיי ו BMC ינסו לדלל את הדבוקה על מנת לא להיכנס לסיכונים מיותרים בירידה האחרונה. האחרים ינסו להכריע את המרוץ בירידה. יאללה בלגן!
שלב 17 – יום חמישי, 19 ביולי 2012
עוד קטע הרים עבה וקצר יחסית. בניגוד לג׳ירו, שם לטעמי האורך והטיפוס מצטבר היו על אנושיים, הטור מאופיין רק בטיפוס מצטבר על אנושי. נכון עושים מארגני הטור: קטעי עליות באורך סביר משפרות את התחרות! הסיבה לכך היא שלמרות הגבורה ב 220 ק”מ + מורטירולו + סטלביו, התחרות נפגעת ברמת הקושי הזו. מעטים יכולים להתחרות באמת וראינו בג’ירו איך כולם שומרים על כולם.
142 ק”מ אורכו של הקטע. הזדמנות אחרונה של מישהו לעשות משהו. הקטע מתחיל בעליה אימתנית של 9.3 ק”מ עם שיפוע ממוצע של 9.1%. בזכות העובדה שהקטע אינו כה ארוך, יתכן בהחלט תסריט דומה לזה של שלק וקונטדור משנה שעברה: בריחה מוקדמת של רוכב GC ונסיון לשבור את כללי המשחק המקובלים.
מעניין יהיה לראות את סקיי מתמודדים עם מהלכים שכאלו בשבוע השלישי, מכיון שכולם ירצו לקחת קצת זמן מוויגינס לפני הנג״ש השני.
בניגוד להרבה ענפי ספורט אחרים, מרוצי אופניים הם באמת המקום בו הכל יכול לקרות.
מזג אוויר, רכבי ליווי שדורסים רוכבים, תאונות ואפילו הקהל וחיות המחמד שלו …. כל כך הרבה גורמים משפיעים על התוצאות שהתחזיות טובות רק לנקודת הזמן בו ניתנו.
יאללה שיתחיל כבר!
כתב: דני אסקרוב