מדי פעם אנחנו חייבים לעצמנו איזה רכיבה אקזוטית, משהו מיוחד באמת, רכיבה שוברת שגרה ששווה לנסוע בשבילה קצת יותר מתמיד. מה יותר טוב מלעשות רכיבה כזו במרחק נסיעה של פחות משעה מהבית? השילוב של אקזוטיקה וקרבה קנה אותנו. אבל לא רק זה: כביש אלון גירה אותי כבר זמן רב שכן הוא עובר על שיפולי השומרון המזרחיים במסלול רולינג הילס-הררי, בנוף מדברי לחלוטין, ללא מכוניות כמעט, ובאיזור מיוחד במינו. הוא מבטא יתרון נוסף: מדובר באופציה יבשה בד”כ גם בימים גשומים שנמצאת ממש מתחת לאף – יחסית באיזור המרכז (שעה ורבע מנתניה). הוא במיוחד אטרקטיבי לתושבי הצפון: לא חייבים להדרים עד בארי או איזור מצפה רמון בימים גשומים. תושבי סביבת ירושלים והשפלה יכולים לנסוע דרך יריחו למעלה אפריים ולעשות את אותו המסלול רק מצידו הדרומי.

אז אחרי שהיינו שם הגענו למסקנה: יגאל אלון היה גאון! אמנם המטרה הרשמית הייתה ליצור כביש שיהווה בסיס להתיישבות יהודית וגבול חוצץ בין השומרון הערבי לבקעה היהודית, אבל אנחנו הרי יודעים מה הסיבה האמיתית לסלילת הכביש הזה: מדובר ביישום מהפכני של תוכנית אלון הסודית לסלילה של “כבישי אופניים”. התוכנית הייתה להקמה של נתיבי אופניים מושלמים בהם יוכלו רוכבי הכביש לבלות קילומטרז’ איכותי ארוך עם עליות מתונות ונופים מרשימים מבלי להתקל כמעט במכוניות… (יגאל אלון הרי ידע שאם הוא יעלה את התוכנית הזו לאישור בפורום אופניים מייד יעלו כל מני התנגדויות, ירדו עליו, יאשימו אותו בהגדרת מטרות שגויה, פוליטיקה וחוסר שקיפות, והתוכנית תגנז. הוא העריך ובצדק שבישראל הרבה יותר מעשי וקל להגדיר למדינה גבולות חדשים, לשנע אוכלוסיות באיזורים נרחבים, ולגייס תקציבים לסלילת כבישים בטחוניים באיזורים שאין בהם כמעט תנועת מכוניות… רגע, לא?)

חוצים את המחסום על כביש 90 בדרך דרומה
File-id=dfsmnvms_3388dp4vwf7_b

הפנטזיה המקורית שלנו הייתה לעשות את כביש אלון לכל אורכו: משדה תרומות ועד מעלה אדומים. בשיחת הכנה עם חני נשר ממחלקת התיירות של מועצה אזורית בקעת הירדןהומלץ לנו, עקב סיבות בטחוניות, להסתפק בחלקו הצפוני ולסמן את נקודת האמצע במעלה אפריים. ככה נחסכה מאיתנו הלוגיסטיקה של רכיבת “מנקודה לנקודה” והוחלט על רכיבת “הלוך-חזור” פשוטה ונוחה לביצוע. עדיין מדובר באיזור שמחייב עירנות בטחונית: פה ושם חולפים תושבי השטחים במכוניות עם לוחיות זרות, ובכלל תחושת החו”ל חזקה. מסיבה זו גם תיאמנו את הרכיבה עם רכז הבטחון של המועצה האיזורית שהפעיל אותנו לקבלת אישור משטרה, וסייע בעידכון הצבא. לדברי רכז הבטחון ליווי עם נשק מומלץ אך לא חובה והאיזור בטוח יחסית. התחלנו את הרכיבה עם חששות מסוימים. לצידי השביל שדות חרושים ובהם חקלאים מקומיים, מהכפרים באזור, עושים את מלאכתם. הם מסתכלים עלינו כעל עופות מוזרים ולא מוכרים במחוזות אלו. אנו מחייכים מיד ומקפידים לנפנף לשלום, כמו התיירים הנחמדים שאנחנו. בהתחלה הימרנו אם הם יחזירו לנו שלום או דווקא אבן או רגב אדמה טרי ולח, אך ככל שהמשכנו ברכיבה, חששתוינו הלכו והתפוגגו. האיזור נטוש למדי, ולאורכו הכביש מספר כפרים ערביים וכמה יישובים ישראליים, עם תנועת מכוניות דלילה ואקראית.

הם מסתכלים עלינו כעל עופות מוזרים ולא מוכרים

File-id=dfsmnvms_361d6n373fg_b

טוב, מדי פעם עוברת איזו מכונית עם לוחית זיהוי שאינה צהובה

File-id=dfsmnvms_345cg7wvk2g_b

המסלול פנייה אחר פנייה:
1. נקודת ההתחלה והסיום: פונדק מעין בשדה תרומות.
2. רוכבים על כביש 90 דרומה. חוצים את מחסום צה”ל עד לצומת מחולה (כ- 7.5 ק”מ)
3. פונים ימינה בצומת מחולה לכביש 578 ורוכבים עד צומת בקעות. זה החלק הצפוני של כביש אלון (כ- 22 ק”מ).
4. פונים בצומת בקעות שמאלה לכביש 57 לכ- 1.5 ק”מ רכיבה בלבד עד צומת חמרה.
5. פונים בצומת חמרה ימינה חזרה לכביש אלון 508 עד צומת מעלה אפריים (כ- 19 ק”מ)
6. פונים שמאלה לכיוון מעלה אפריים (כ- 2.5 ק”מ) או לאוהבי הטיפוס ועוד קצת קילומטרז’ – מטה עד הבקעה (12 ק”מ)

File-id=dfsmnvms_336fs5c52hb_b

מפה: באדיבות אתר התיירות של בקעת הירדן

אופי המסלול הוא הררי אולם הגובה מצטבר על פני מרחקים גדולים יחסית ועל כן התחושה היא של רולינג הילס. בלי לשים לב (כמעט) צוברים בסופו של דבר כ- 1700 מטרים ברגליים, אולם אין קירות או עליות קשות בצורה קיצונית. תוואי המסלול פשוט מושלם: כאשר עושים אותו מצפון לדרום הוא במגמת עלייה בהלוך ובמגמת ירידה בחזור.

מתחילים בכביש 90 בירידה מתונה מאוד ומתאים לגלגול רגליים, התעוררות וחימום. לאחר הפנייה ימינה בצומת מחולה מתחילה העלייה בצורה סופר הדרגתית, מתונה מאוד של כ- 100 מטר על פני כ- 15 ק”מ. יורדים מטה לנחל תרצה ואז שוב עלייה מעט יותר רצינית של כ-380 מטר על פני 7 ק”מ, ולאחריה עלייה דומה, מעט קלה יותר עד לשיא הגובה לפני שמתחילים לגלוש לנקודת האמצע. החזור דומה – רק שכל עלייה קצרה יותר מהירידה שאחריה…
בחלק הצפוני עוד רואים עקבות גשם נדיר וחקלאות:

File-id=dfsmnvms_359fpzqzvcn_b
אחד המסלולים היפים שיש בסביבה, והיבשים שבהם  גם בחורף
File-id=dfsmnvms_341g6m97gk8_b

 

File-id=dfsmnvms_352czhfnpcc_bFile-id=dfsmnvms_342gqgm45cp_b

 

File-id=dfsmnvms_343m3zq5fgf_b

רולינג הילס שמצטברים בסוף לגובה מצטבר מכובד

 

הנופים בצדדי הדרך מדבריים, צחיחים ויפים עד מאוד. אנחנו רכבנו ביום גשם מקומי קל במרכז, וניתן היה לראות עננים מתפתחים מעל הרי שכם במזרח, אולם בכביש אלון היה יבש. ישנה יותר חקלאות, ועקבות של מעט גשמים בחלקו הצפוני, אך הנוף הלך והפך מדברי יותר ככל שהדרמנו. הראל נחמני, שמוביל משלחות רוכבים לטראנס אלפ ולמרוקו, מספר שהמסלול הזה מזכיר לו מאוד את הנופים שראה במרוקו (אגב, אם בא לכם על רכיבת כביש של כמה ימים בהרי האטלס או באלפים פנו אליו: 050-6599008).

 

File-id=dfsmnvms_347dk7nmwgh_b

אלטרנטיבה מדברית – ממש קרוב לבית!

 

File-id=dfsmnvms_344c7x6j8pb_b

OK, לשטח A בואכה שכם כנראה לא נרכב…

בסיום “ההלוך” חיפשנו איזה מקום לקפה ומאפה ולמילוי נוזלים בבקבוקים. שלחו אותנו למכינה הקדם צבאית “ארז הלבנון” שבמעלה אפריים, בחיפושים אחר קפיטריה. קפיטריה לא מצאנו שם, אבל החבר’ה שהיו בתורנות חדר אוכל צ’יפרו אותנו בקבלת פנים חמה, עוגות כשרות, קנקן נס קפה מהביל וחתמו את אירוח חמשת הכוכבים עם זמירון “יחד שבטי ישראל”!
אם אתם מכירים קפיטריהתחנת דלקמסעדה באיזור, שכדאי לאמץ בתור נקודת אמצע ברכיבה, אנא הכניסו המלצתכם בתגובות לכתבה זו.

מימין: הראל נחמני, עינב וגיא, גיאחה, ויאיר באמצע הביס

File-id=dfsmnvms_348ghp9qr9m_b

עינב וגיא מחדדים סוגיות מתוך “זמירון יחד שבטי ישראל”

File-id=dfsmnvms_349hd9wgbfn_b

File-id=dfsmnvms_351dmmz3vd6_b

 הראל “ראש המשלחת”, נמרוד “חם לי בצמר המרינו הקולי שלי”, ויאיר “הקולנאגו זה רק לחורף” מבסוטים מהטיול

File-id=dfsmnvms_360c48fwh5s_b

במגמת חזרה… 


סיכום:
זו בכל זאת רכיבה מעבר לקו הירוק ובסביבה שגרים ועוברים בה תושבי השטחים, כך שיש בה מימד מסוים של סיכון ואין לראות בכתבה זו כהמלצה לרכב שם. כל אחד שעושה זאת, צריך לתאם זאת עם מחלקת הביטחון האזורי ולוקח בכך אחריות אישית. יחד עם זאת, עבורנו זו הייתה אחת הרכיבות המיוחדות והחוויתיות שעשינו עד היום, אולי גם בגלל תחושת ההרפתקנות והגילוי שבה. חובה להגיע עם רכב ליווי. במקרי חירום, אפילו פשוטים כמו תקלה טכנית, לא תוכלו להשאיר רוכבים בשטח ולחזור לקחת את הרכב… עדיף שתיהיו מגובים ברכב, גם אם ללא נשק, ליתר בטחון. מי שבכל זאת יחליט לארגן לעצמו את הרכיבה הזו, יהנה ממסלול יפהפה
ומיתרונות גדולים מבחינת מרחק נסיעה והתאמה לחורף.

אתר תיירות בקעת הירדן: http://www.bikathayarden.co.il/
מס’ הטלפון של תיירות בקעת הירדן: 02-9946658

מס’ הטלפון של מוקד הבקעה  לחירום:  02-9943220
מס’ הטלפון של מח’ בטחון במועצה האזורית: 02-9946671

צילמו: נמרוד כהן וגיא חלמיש