יניב שור
קטע ראשון שטוח וקטע שני גיבעי נתנו לנו מושג ראשון גם אם מוגבל על מצב העניינים בטור 2016. כצפוי בשני המקרים לא ראינו ניצוצות של ראש בראש מצד המתמודדים על הדרוג הכללי ועיקר הפוקוס היה על הנצחון היומי וכמובן החולצה הצהובה שהחליפה ידיים פעמיים.
כתב: יניב שור
Pictures: ASO/A.Broadway, ASO/G.Demouveaux, ASO/B.McBeard
הטריקולור המסורתי
טור דה פראנס שלב ראשון – קונטדור מייצר את הדרמה, קאוונדיש את ההסטוריה
הספור של השלב הראשון הוא למעשה שני סיפורים. בראשון, קונטאדור בחוסר מזל או חוסר ריכוז מתרסק במהירות גבוהה 80 קילומטרים לסיום ורק 120 קילומטרים אל תוך המסע הארוך של הטור. המכות, מסתבר לאחר סיום הקטע, לא יגרמו לו לפרוש, אבל גם לא יגלידו בשלושת השבועות הקרובים. קונטאדור שניצח את הג’ירו ב-2015 עם כתף פרוקה יודע להתמודד עם פציעות כאלו אבל עדיין יש כאן פקטור מנטלי לא פשוט ואפילו השפעה של חצי אחוז על היכולת היא כמה דקות על פני כל כך הרבה אתגרים וקילומטרים בהמשך. אי אפשר להתחיל את הטור יותר גרוע, ומכאן קונטדור יכול רק לצמוח.
אני לא משוכנע ביכולת של קונטאדור שלא חזר בשנים האחרונות לתצוגה הפנומינלית שראינו בעשור הקודם. אם יצליח להיות מועמד בטור של 2016 זה יהיה נצחון של הניסיון והיכולת המנטלית על פני רוכבים שנמצאים בשיאם וצעירים ממנו בכמה שנים טובות.
אצל ASO לא מעניין הדרוג בתוך אסטנה. הם כבר הציבו את ניבאלי בראש. עם כל הכבוד לארו, ניבאלי כוכב יותר גדול
באופן פרדוקסלי, הדרמה הענקית עם נפילה של רוכב כמו קונטדור נטרלה את שלב 1 והפכה אותו לשיעמום (יחסי) של 195 קילומטרים. ציפינו לקרב אדיר בשלושים אולי אפילו ארבעים הקילומטרים האחרונים ולמאבק על השליטה בקצב בין קבוצות המאיצים לקבוצות ה-GC. מזג האויר שכלל רוחות חזקות וקטעים על חוף הים יכול היה להפוך מאבק כזה לפיצול בדבוקה והפסד זמן – כל זה לא קרה כי הקבוצות חיכו זמן רב לחזרתו של קונטדור וגם אחר כך נמנעו ממהלך מכריע בזמן שהוא מקבל טיפול או סתם מנסה להתאושש. את 50 הקילומטרים האחרונים בילו בנטרול הבריחה ובשמירה על מרחק קבוע של 30 שניות. זו טקטיקה מעניינת שמייצגת הסכמה רחבה בן כ-10 קבוצות מובילות בפלטון אבל עבור הצופים זה שעמום.
הסיפור השני של קטע 1 מתחיל כ-5 קילומטרים לסיום כשסוף סוף מחליטים בפלטון להילחם על הנצחון בשלב ועל החולצה הצהובה הראשונה. קוויקסטפ היתה קבוצת המאיצים היחידה שהראתה את עצמה בראש המרוץ לאורך כל היום הראשון, והמאמץ המיותר שיחק לרעתה. קטושה (עבור קריסטוף) ולוטו (עבור גרייפל) הפכו דומיננטיים יותר בקילומטרים האחרונים ורק דימנשן-דטא של מרק קוואנדיש נותרה רעננה לחלוטין ונכנסה לפעילות רק ברגע האמת.
כל מי שפקפק ביכולת של הקבוצה הזו להוביל ספרינטר כמו קוואנדיש או מי שהתרשם יותר מדיי מההצלחה של קיטל בג’ירו קיבל תשובה חד משמעית מבואסן-האגן הנפלא, מסטיב קמינגס שתמיד היה לו את זה וכמובן ממרק רנשאו שעבר ביחד עם “קאוו” מקוויקסטפ. בסוף זה נשאר בידיים של החתול האנגלי שהימר בצורה מבריקה על הגלגל של פטר “יוצא מוקדם מדי” סאגן וויתר על הגלגל של קיטל. כאשר סאגן נחלש במאבק מול קיטל קאוו יצא קדימה ולקח חולצה צהובה הסטורית, ראשונה שלו לאחר 29 נצחונות בטור!
כל הכוכביות שהיו עד עכשיו ליד הנצחונות של מרק קוואנדיש הוסרו. אמרו שהוא ניצל העדרות של קיטל, שאף פעם לא ניצח ספרינט באמת גדול ראש בראש, שיש לו אופי בעייתי, ועוד, ועוד. הפעם הוא ניצח ספרינט שהיו בו כל הספרינטרים הגדולים של הדור הנוכחי והוכיח שהוא לא רק הכי חזק אלא גם יותר חכם.
עוד משהו שכדאי לשים לב אליו בשלב 1 – בריאן קוקרד במקום השביעי – ספרינטר ענק שהגיע שני בשאנז-אליזה בשנה שעברה ועוד לא פרץ לתודעה. אולי בהמשך הטור.
“קאוו” בצהוב לראשונה בקריירה! סתם את הפה של הפרשנים והמבקרים
קטע שני – סאגן ראשון, יאספר סטויבן ברכיבה ענקית ובקרת נזקים ב-GC
בקטע השני מזג האויר מתחיל לשחק תפקיד וכרגיל באזור הזה של צרפת יש גשם לפרקים בתוספת לרוח בקטעים החשופים לים. מגיע למארגנים כל הכבוד על בניית המסלול שהביא כבר בשלב השני עניין ומאבק אמיתי על הצהובה. ASO זורמים עם דרישות הקהל, היום כבר אי אפשר ליבש אותנו עם שבוע ראשון שכולו קטעי מעבר וצריך ליצור עניין רצוף וכמה שיותר מוקדם. מסלול כמו שתוכנן ביום השני עושה את העבודה.
הבריחה הצפויה של היום כללה ג’וקר בדמות יאספר סטויבן של טרק-פקטורי. לא ברור אם סטויבאן נכנס לבריחה כחלק מתרגיל לקאנצ’לרה שיעמיס את הרדיפה על קבוצות אחרות או סתם כי קיבל כרטיס חופשי לנסות את מזלו. בכל מקרה, קאנצ’לרה לא היה שם בכלל והבמה נשארה של סטויבן.
סטויבן הבלגי בן ה-24 הוא כוכב עולה, ומסומן כרוכב קלאסיקות עתידי שכבר ניצח את פריז-רובה ג’וניורס. בשנה שעברה עשה נצחון משכנע בוואלטה ואתמול בטור הראה שוב שיש לו את זה, התקיף את הבריחה ונשאר מקדימה עד שיפולי העליה האחרונה. בעוד שנתיים-שלוש ובקצב התקדמות כזה סאגן עוד יראה את הגב שלו.
אנקדוטה מעניינת בקילומטרים האחרונים – כתוצאה מטעות על המסך ביורוספורט הקריין חשב שלסטויבן יש דקה על הפלטון וסיכוי משמעותי לנצחון. האם הטעות הזאת חלחלה גם לאוזניה של סטויבן? לא יודע.
סאגן מנהל את אלאפיליפ ומשאיר מאחור גם את וולורדה הבלתי נגמר
קאנצ’לרה בסופו של דבר לא היה פקטור בשלב 2 – מגיע דקה וחצי אחרי המנצח ורק הוא יודע מה השלב שבו ייקח אותנו לסיבוב פרידה.
כצפוי בפרופיל כזה, סאגן, אלאפיליפ ווולורדה נתנו את הטון בקילומטר האחרון. אלאפיליפ יוצא שוב בתזמון לא טוב, אחרי שהפסיד כך לפחות פעמיים בארדנים. סאגן שיודע מה זה לצאת מוקדם מדי ממש מוביל אותו לטעות הזאת, מזהה שאלאפיליפ נופל בפח ואז מתקיף אותו ומנצח. אלוף אמיתי!
מעניין לציין שסאגן טוען לאחר הקטע כי חשב שהוא בספרינט על מקום שלישי… משום מה הניח שהשאריות של הבריחה כבר לקחו 1-2. קשה להבין איך נוצרת טעות כזו בעידן של תקשורת ואוזניות אבל זה לפחות הסיפור…
עוד חולצה לאוסף – סגאן מחזק את מעמדו כרוכב-על
בדרוג הכללי השלב השני בהחלט השפיע משמעותית:
- קונטדור מתרסק שוב יום שני רצוף במה שמתחיל להראות כמו תופעה ומפסיד 50 שניות.
- ריצ’י פורט בחוסר מזל נוראי שמזכיר את ג’ירו 2015 נופל 6 קילומטרים לסיום ומחכה יותר מדי זמן לגלגל. התוצאה 1:45 פיגור ומכה אנושה לסיכויים שלו בטור. חבל. פורט היה צריך לחכות גם לסיוע הקבוצתי שנקרע בינו לבין ואן-גרדרן שהגיע עם המובילים וואן אברמט שנאבק על נצחון בקטע. יותר מדי מובילים ומטרות בקבוצה אחת ופחות מדי מזל.
- ניבאלי מפסיד 11 שניות בעליה – זה לא משמעותי אבל מראה משהו על מידת החדות שלו. ב-2015 הוא הפסיד זמן דומה בשבוע הראשון והוציא את וינוקורוב מהכלים. פאביו ארו סיים עם המנצחים.
סטויבן רוכב נפלא שמצדיק את פרס ה”קומבטיב” שניתן לו בסוף שלב 2
אלאפיליפ המאוכזב – חייב לשפר את התזמון בקצה עליה כי את כל השאר יש לו
התנהלות קבוצות ה-GC
אחרי שני השלבים הראשונים ברור שסקיי הגיעו להיות סקיי. לא משאירים שום דבר לקבוצות האחרות, עובדים כל הזמן מקדימה, עוטפים את פרום – כרגיל – והוא מצדו לא מפסיד זמן.
מה שמעניין הוא שמוביסטאר גם הגיעו להיות סקיי, וזה למרות שאין להם כלים באותה רמה. מוביסטאר נוכחים בחלק הקידמי כל הזמן, עובדים עבור קינטנה ונראים יותר מתואמים ומגובשים מבשנה שעברה. השאלה הגדולה היא האם המאמץ הזה יתנקם בהם בהמשך והאם בכלל קינטנה צריך אותם… יש הגיון רב מבחינתם לסייע לקינטנה בשבועיים הראשונים בידיעה שאחר כך הוא מסתדר יפה מאוד.
את אסטנה לא רואים בכלל מקדימה או במרוץ בכלל. הקבוצה יושבת בתוך הפלטון תוך לקיחת סיכון מסוים שעד עתה לא התממש.
המעבר על חוף הים מייצר תמונות יפות וגם רוח שיכולה לפצל את הדבוקה בכל שלב
ב-BMC ספגו אתמול מכה קשה ובאופן לא צפוי ואן-גרדרן הופך דה-פקטו למוביל. עכשיו יש לו את הליד המושלם בהרים – ריצ’י פורט – וזה יכול ליצור מצבים קשים לניהול. מה אם קינטנה בורח, פורט יכול לעמוד בקצב אבל ואן-גרדרן נשאר מאחור? פורט נשאר לעזור או לוקח שוב את ההובלה ב-BMC? לא פשוט.
טינקוף צריכים לעטוף את קונטדור בימים הקרובים, ולתת לסאגן לעבוד לבד בקטעי המעבר. קונטדור לא יצליח להתאושש ללא סיוע והסיכויים שלו (הנמוכים גם ככה לאור היומיים הראשונים) ירדו עוד יותר.