תמיד ידעתי שלכותב בעיתון חשוב ליצור קשר מיוחד עם הקוראים ועדיף שיהיה קשר רציני עם פוטנציאל לטווח ארוך. לכן כשגיא ביקש שאכתוב לקוראי בייקפאנל, ידעתי מיד שמקרה כאב התחת של עומר הוא התחלה ראויה.
עומר מכיר אותי דרך אחיו מספר שנים וטעמו ברכיבות שונה מעט משלי: הוא אוהב רכיבות אפיות וקשות והיה על אופני 29 כשהם היו עדיין מכשירי קרוס קאנטרי חסרי יכולת תמרון. רכבתי איתו מספר פעמים והוא רוכב מוכשר ודי טכני. כשהגיע אלי לבדיקה הוא התאמן לצ’ימיצ’ורי ורכב יותר משישים קילומטר בשבוע. עומר סיפר שכבר יותר משנה העכוז הימני עושה לו את המוות. בזמן הרכיבה הכל בסדר אך בערב ולמחרת מתחיל כאב מציק שלא נותן מנוח. הכאב עמוק, חזק ומקרין גם לתוך הירך. הכאב יופיע תמיד בישיבה, בעיקר ברכב. כדי להמשיך בנסיעה הוא חייב לעצור בצד, לקום ולמתוח קצת את הגב והרגליים.
עומר טופל אצל טובי המטפלים באזור המרכז שאיבחנו אצלו מעיכה של העצב הסיאטי (עצב גדול שנוצר ממספר עצבים שיוצאים מבין החוליות התחתונות), הפרעות בפאציות השונות, נקודות הדק פעילות בשרירים, בעיה במפרק הירך ועוד. הוא טופל ארוכות אצל כל אחד מהם וגם בלע כמות גדולה של ארקוקסיה ואטופן (אנטי דלקתיים שאינם סטרואידים) ללא הועיל. בראיון הצהיר עומר שהוא יודע כבר למתוח כל שריר בעכוז וברגל, הוא אומן בעיסוי עצמי בעזרת גליל ספוג, היכולת שלו להגיע לכל סיב בעזרת כדור טניס על הרצפה פשוט מדהימה ובכלל בהקשר של העכוז שלו אפשר לתת לו תעודת פיזיותרפיסט מוסמך.
* נקודות הדק – נקודה רגישה בתוך שריר או במעטפות שלו. בדרך כלל במרכזו יהיה נבט עצבי קטן שיוצר פולסים חשמליים בלי קשר למה שקורה מסביבו. התכונה המעניינת של נקודת ההדק היא שכאשר המוח מקבל ממנה שידורי מצוקה, הוא ממקם את הכאב באזור אחר, כלומר יוצר כאב מוקרן.
* פאציה – השרירים בגופינו עטופים במעטפת חיצונית ששומרת על הצורה ויוצרת לשריר שלד, אשר בהמשך יוצר את הגיד שנאחז לעצם. מספר שרירים עטופים גם הם ברקמת חיבור דקה, כמו דף חזק מאוד, אשר מאפשר להם לתקשר אחד עם השני, לעבוד ביחד וליצור תנועה חלקה וזורמת.
עכוזי אילוסטרציה – אין קשר בין העכוזים בתמונה למקרה הספציפי המובא בכתבה זו
אז מדוע בכל זאת כואב לו התחת?
שאלתי אותו מה היה אם היינו מסירים מהחיים שלו את הישיבה במשרד וברכב, האם גם אז הוא היה מתלונן? הוא ענה שנראה לו שהיה חווה חוסר נוחות אבל הוא לא היה הולך בגלל זה לבירור רפואי או לטיפול. כששאלתי לגבי כיוון אופניים אצל אחד המומחים הוא אמר “לא צריך, כיוונו לי בחנות”.
הבדיקה הייתה פשוטה. רגישות רבה למישוש של כל שרירי העכוז, מפרק הירך מעט מוגבל בתנוחת רגל על רגל בשכיבה, מה שיכול לרמז על הפרעה במפרק (אם מגיע עם עוד סימנים), כוח שרירים נורמלי, גב מעט רגיש ומעט נוקשה. בעמידה כשהתבקש לבצע סקווט על רגל אחת, הודגמה שליטה מוגבלת על שרירי העכוז התיכון והגדול שגרמה לקריסה של האגן על הירך בזמן ביצוע התרגיל. רגל ימין של עומר נמצאה קצרה בלפחות סנטימטר. בקיצור שום דבר דרמטי שיכול להסביר סבל די גדול אצל אדם ספורטיבי ונחוש.
ניסינו לנתח ביחד את ממצאי הבדיקה. קריסה בזמן עמידה או סקווט על רגל אחת יכולה לרמז שבזמן רכיבה בישיבה ובעמידה הרגל תעבוד בצורה לא חלקה, שעשויה לגרום לגירוי קבוע ולרגישות. אבל זה לא מספיק. הרגישות והנוקשות של הגב התחתון לא יכולה להסביר הקרנה לעכוז ולירך כאשר אין סימנים של הפרעה בתנועתיות העצבים או פגיעה בתפקוד העצבי. אלו היו צריכים להתבטא בירידה בכוח ובתחושה, בהגבלה במתיחת הירך האחורי – וכל אלו תקינים אצלו. ומה עם נקודות הדק (טריגר פוינטס), הפרעות בפאציה, קיצור שרירים? נאלצנו לסמוך על כך שהמכובדים שטיפלו בו עשו עבודה טובה בניטרול הגורמים האלו ושחבל לבזבז על זה את הזמן.
*קיצור שרירים – כדי לאפשר ישיבה מאוזנת על האוכף כדאי שהאורך של שרירי הירך האחורי = האמסטרינגס יהיה מספיק ארוך. לא יזיק גם שמעטפות השרירים ורצועות מפרק הירך יהיו גם הן גמישות מספיק כדי לאפשר תנועה שבאה משם ולא מחוליות עמוד השדרה).
הפיתרון לבעיה היה הרבה יותר תרגיל מחשבתי מאשר משהו שמוצאים במישוש, בטסט או בהדמיה.
הרגישות למישוש שקיימת אצלו כל כך הרבה זמן יכולה להעיד על רגישות יתר עצבית – הגוף ייצר הרבה קולטנים שיוצרים פולסים עצביים בתגובה לעומס, לחץ או חסר בחמצן ושולחים אותות סכנה למוח. מערכת העצבים המודאגת מפרשת את האותות האלו כאיום משמעותי ויוצרת כאב. אצל עומר יש כנראה ריבוי של קולטנים לחסר בחמצן וכך כאשר מושב המכונית לוחץ על המקום ומונע ממנו זרימת דם חופשית, המוח מקבל דיווחים מוגזמים על מצוקה ומייצר כאב.
עכוז אילוסטרציה. אם כי, יש מצב שיש פה הדגמה קונקרטית לקיצור שרירים…
ומה לא בסדר ברכיבה?
ברור שהרכיבה היא גורם משמעותי בבעיה הזו. האוכף לוחץ כנראה על אלמנטים שונים בעכוז ויוצר היפוקסיה – ירידה באספקת חמצן. תנוחת רכיבה לקויה יכולה גם היא לגרום לכך שבזמן פידול בישיבה ובעמידה המקום יחווה עומס כאשר השריר פועל באורך קצר מדי או ארוך מדי. הדיווש עם השליטה הלקויה בשרירי העכוז יעמיס עליהם עומס לא אחיד ומרגיז. כל אלו ביחד יוצרים תמונה הגיונית שמבהירה מדוע עומר לא הגיב לטיפולים שניסו רק לתקן את הרקמות הפגועות שלו בטכניקות שונות. הסברתי לו על רגישות היתר של מערכת העצבים שלו שמפרשת חסר לא משמעותי בחמצן כסכנה שמצדיקה כאב. הבנה של גורם זה יכולה בעצמה להפחית חלק משמעותי מהכאב.
לימדתי אותו תרגילים לשיפור השליטה בירך בזמן עמידה על רגל אחת והשבעתי אותו שעוד השבוע הוא הולך להתאמת אופניים. היו לו המלצות על שני כוכבי הכיוון אז שלחתי את תקציר הבדיקה לדוד רזניק חברי הטוב ולעמוס וולף. האחרון מצא לו תור קרוב, בדק אותו ברצינות, החליף את האוכף וכיוון את האופניים מחדש. לא היה צורך בשום טיפול נוסף. הוא תרגל את השליטה בירך באופן מסיבי, מדוייק ומסור. המשיך לרכוב והכאבים חלפו במהרה.
אז לסיכום פרשת כאב התחת – זו הסתכמה כסיפור לא כלכלי. הבנאדם שילם רק על טיפול אחד ואחרי חודשיים סימס הודעת תודה מרגשת… אבל הסיפוק…