כאילו צפיתם כל יום – הסקירה והפרשנות של השבוע בטור דה פראנס

עוד שבוע עבר, עוד שבוע עם הצהוב של וויגינס. עוד כמה ימים במופע השיווקי הגדול של מותגי רכיבה ומותגים אחרים, באמצעות פועלים קשי יום מעוטרים בכמה מסובבי דוושות מליונרים. עוד שבוע של סדיזם חבוי של הצופים בבית המשתלב הייטב עם המזוכיזם הגלוי של הרוכבים המיוסרים. עוד שבוע של תלונות על הטור שהוא משעמם (כבכל שנה) בזמן שאנחנו מוצאים בו אקשן יומיומי, ועוד שבוע של המון ג’וס ורכילות מאחורי הקלעים. והכל בא באריזה אפית ומצולמת הייטב. כיף אמיתי! דני אסקרוב מנסה להתרכז בעיקר:

שלב 11 – שלב החרבות הראשון

הסיכום נכתב קצת אחרי הצפיה בקטע, צריך להחזיר את הנשימה. זה היה ללא ספק מרוץ אופניים משובח. קצרה היריעה מלפרט את כל מהלכי היום והמורכבות שלהם אז נתמקד בשלושת המהלכים המעניינים ביותר. היום ראינו דוגמא לכך שמרוץ אופניים הוא ספורט עם המון טקטיקה, אבל בסוף אתה צריך רגליים חזקות. גם היום התנהלו שני מרוצים בתוך שלב אחד – הן על הדרוג כללי והן על נצחון בקטע.

המרוץ הפשוט היה על הנצחון בקטע: 22 רוכבים יצאו לבריחה כבר בהתחלה, טיפסו 4 עליות מדורגות ובסוף העליה השלישית נותרו 4 רוכבים. פייר רולנד הצעיר והמחונן שהתגלה שנה שעברה היה החזק מביניהם וניצח בקטע. נצחון שני ליורופקאר אחרי ווקלר אתמול. חגיגה ברכב ירוק שכור. פשוט, לא?

המרוץ השני היה המרוץ על ה GC. שלוש קבוצות עיקריות שיחקו את המשחק – ליקוויגז ששלחו 2 רוכבים לבריחה, באסו ביניהם, כנראה על מנת לתת לניבלי יותר עזרה מזו שקיבל מסאגאן בשלב 10, ו BMC ששלחו רוכב לבריחה לעזור לאוונס.

סקיי רכבו טמפו מקדימה כל היום. קניס ובואסון-האגן, בתפקיד פופוביץ׳ ווויגט, בילו 3 שעות מקדימה. המלחמה החלה בעליה השניה של היום: ון גרדרן תקף ואוונס אחריו. יחד הם פתחו 30 שניות על סקיי וגישרו למוינרד מקבוצתם שירד מהבריחה. תוכנית וביצוע מושלמים – אוונס עם 2 בני קבוצה נגד סקיי עם מספר דומה. הבעיה היתה שמוינרד החזיק מספר דקות מועט, ואוונס התפרק מההתקפה של עצמו. אתה חייב לנסות, שאפו לאוונס, אבל בסוף צריך רגליים … סקיי מנטרלים את הנסיון הראשון.

דיברנו עם החברים שלנו ב TeamSky.com והתוצאה: התמונות בכתבה זו הן של Scott Mitchell שמלווה אותם. זו של אוואנס בקטע 11:

גם ניבלי ניסה ותקף אבל בני קבוצתו לא היו במצב של לעזור. יש משהו בעייתי ברוכבים כמו באסו בתפקיד של דומסטיק. איכשהו יש לי הרגשה שעבור עצמו באסו היה רוכב אחרת. בהיותו לבד, הוחזר גם ניבאלי ע״י סקיי. כולם ביחד בסוף העליה השניה. הקרב עובר לעליה האחרונה.

מילה על ניהול כח אדם: כמו בכל תחום קבוצתי, גם באופניים, צריך קבוצה בתמהיל נכון בכדי להצליח. רוכבים כמו באסו ושמידט שבלטו בג׳ירו מתגלים כצל של עצמם בטור. אוסף של רוכבי קלאסיקה ב BMC ישאירו את אוונס לבד ברגע שהשיפוע גבוה מ 5%. כך גם ברדיושק, אוסף של רוכבי על והרבה אגו, ללא מנהיג ברור. התוצאה – שלם הקטן מסכום חלקיו. בסקיי המצב אחר. יש מנהיג ברור (גם אם דומסטיק-עליות-על עם שאיפות ואגו לא קטן מתחתיו), רוכבים חזקים, תמהיל מטפסים ורולרים מדויק וגם מצב חברתי שמעודד הקרבה של תוצאות אישיות בעבור הקבוצה. תוסיפו לכל זה תהליך בניה של מספר שנים והנה הסבר פשוט מדוע הם שולטים בטור. עדיין, יום רע אחד וזהו זה. חוזרים למירוץ …

אחרי שרוג׳רס הוביל את סקיי במשך עשרות קילומטרים, פורט עלה למשוך 16 ק”מ לסיום ומיד יצר נזק ודבוקה מצומצמת. ון דן ברוק הנפלא תקף ראשון ופיצץ את המרוץ. ניבלי הלך איתו וסוף סוף שניים מהמובילים ביחד ומשתפים פעולה. ברייקוביץ גם הוא בחבורה. ניבאלי הענק נלחם ופשוט עושה את המרוץ מעניין. המהלך, שקרה 10 ק”מ לסיום פירק את ריצי פורט, ללא ספק הרוכב עם הגורמט הכי גדול בדבוקה, והשאיר את וויגינס ופרום 2 נגד 3.

לרגע היה נדמה שפרום סיים את תפקידו וירד לאחור, אך לא כך. סקיי כקבוצה ווויגינס כקפטן שלה עובדם יחד. וויגינס ראה שפרום על הקצה ועלה בעצמו למשוך ולתת לפרום להתאושש קצת. הבעיה הייתה שפרום חזר אחרי דקה, כמו אחרי שנ״צ וארוחת צהריים! ותוך כדי שהוא חוזר לעבוד מקדימה וסוגר על הקואליציה מלפנים, הוא הכתיב קצב כה גבוה שוויגינס נשאר מאחור… כנראה שפרום נבהל מהצעקות בקשר כי הוא הוריד קצב וחיכה לוויגינס שיחזור. השאר, כולם על הקצה, חיכו איתו.

ביום נדיר מספרי 2 בסקיי ו BMC היו חזקים יותר מהקפטנים שלהם אבל בהוראת הקבוצות הקריבו את המרוץ של עצמם לטובת הקבוצה. מרשים. אוונס הודח מהפודיום ע״י ניבאלי. סקיי מובילים עם וויגינס ופרום 1 ו 2 ואם שלטו בקטע היום הם כנראה יכולים לשלוט בכל מה שיקרה (הלוואי שאני טועה).

עוד מקטע 11:

אנקדוטות ומלאי בסימן קריאה היו: מנצ׳וב שכח למלא דיזל לפני תחילת הקטע … דור צעיר ומדהים של רוכבים בתחילת שנות ה 20 מראים עתיד גדול לדבוקה … הגרופטו (דבוקת הרוכבים המפורקים שמדדה לקו הסיום) התקשה לעמוד במגבלת הזמן, תוצאה של הקצב הרצחני לאורך כל השלב, עליה אחרונה כל אחד לבד (שזה נוגד את החוק הבסיסי של גרופטו …). למי שתהה, כריס הורנר עצר בגלל התכווצויות, 30 ק”מ לסוף אחרי 3 שעות עם 282 וואט ממוצע … בראבובנק רנשאו לא יכל יותר ופרש נבוך, כך גם חסינק. יש משבר בבנקאות האירופית או משהו כזה? יש שמועות שפרום זייף את  המשבר. אוהדים אוסטרלים שרקו בוז לרוג׳רס ופורט על מלחמתם באוונס, רוג׳רס הבטיח שבנבחרת (לונדון 2012) זה יהיה אחרת…

שלב 12 – מעברים

כמו בכל שנה יש מספר קטעים בהם הקרקס נודד מהאלפים לפירנאים או בכיוון ההפוך. הקטעים האלו לא מייצרים שינויים גדולים בדרוג הכללי ולא תמיד יוצרים עניין לכל אורכם.

שלב 12 השנה הוא הראשון מבין מספר קטעי מעבר שכנראה יסתיימו ביום רביעי ה 18 ביולי. קטעי מעבר מאפשרים הזדמנות נהדרת לנצחון של בריחות. כולם עייפים וכשיוצאת הבריחה הנכונה עם אוסף של רוכבים שמפגרים ב 30 דקות או יותר בדרוג הכללי נוח לרודפים לרכב יותר רגוע.

כמו כל דבר בצה״ל גם מרוצי אופניים מחולקים בדרך כלל ל 3 חלקים – עד שהבריחה יוצאת, מרדף מבוקר, סיום. ההתחלה, שבדרך כלל כצופי טלוויזיה אנחנו לא נחשפים אליה היא הקשה ביותר. גם אתמול, עד שהבריחה התדללה ל 5 רוכבים לקראת סיום העליה השניה של היום התנהל מרוץ בקצב רצחני על פני שתי עליות מקטגוריה 1.

בסוף הירידה מהעליה השניה הפער מהבריחה היה 2 דקות. אז סקיי החליטו שזה בסדר להוריד קצב ומשם הפער גדל עד כ 12 דקות. לדעתי אם היו משדרים פחות מרדפים מבוקרים ויותר את התחלות המרוצים,  שידורי המרוצים היו טובים יותר. אלו קטעים קשים באופן יוצא דופן ולמרות שזה נראה קל, רק בכדי להגיע לבריחה, ולהתנתק מפלוטון הדוהר ב 50 קמ״ש, צריכים הבורחים לרכוב במהירויות על אנושיות. נסו פעם… (בכלל, שידורי הטלוויזיה של מרוצי אופניים עושים עוול לקושי של הספורט וליכולת המדהימה של הרוכבים אבל על זה אולי בכתבה נפרדת).

5 הבורחים שבעליה השניה של היום נותרו מהבריחה הראשונה של היום, קיבלו מהפלוטון אור ירוק ללכת עד הסוף וכך עשו. 3 ק״מ לסיום התחיל המאבק על הניצחון. Peraud מ AG2R היה זה שיצר את הסלקציה ורק מילר מגרמין החבוטה כל כך בטור השנה יכול היה להישאר איתו. השניים הגיעו לספרינט שם מילר היה חזק יותר בטרם קרס על קו הסיום ונשכב על הכביש בתמונה הזו שיש רק באופניים ובה אנו רואים עד כמה הענף הזה קשה. הפלוטון הגיע כ 7 דקות אח״כ כאשר רק סאגאן וגוס נאבקים על הנקודות הירוקות. גוס זיגזג בספרינט ונענש בחומרה ע״י השופטים שלקחו לו 30 נקודות ואולי בכך שללו מאיתנו הצופים את המשך המאבק על הירוקה. לא חכם.

אחרי שב 2011 ניצחו בנג״ש הקבוצתי וב 3 קטעים על ידי הושובד ופאראר וזכו בדרוג הקבוצתי הכללי, גארמין מצליחים ביום השנה ה 45 למותו של טום סימפסון לקחת משהו מלבד צלקות, עצמות ושלדות שבורות מהטור. שאפו למילר.

כמה קטנות לסיום – יום שישי ה 13 עבר רגוע, אבל מספר 66 ניצח, ספוקי … באסו התחיל לדווח על הדופק שלו בבוקר (40 נמוך למתענינים). חבל שלא רואים אותו מעלה דופק במהלך השלבים … 4 מ 5 הרוכבים הבריטים לאולימפיאדה ניצחו שלבים בטור, קאוו לזהב…

שלב 13 – אלופים

להיות אלוף זה קשה. זה אף פעם לא קורה סתם. ספורט הוא אולי המקום האחרון בעולם החדש שבו קיצורי דרך לא יעבדו. אין כוכב נולד ואין אח גדול. יש זיעה, משמעת, התמדה ומסורת.

כבר שנים זוכות קבוצות באליפות ה NBA רק אחרי שהן מפסידות את סדרת הגמר לפחות פעם אחת. אתה צריך להכשל ולהיכשל ואז להיכשל עוד קצת בכדי שתדע איך לנצח. בשלב היום היו שלושה רגעים של אלופים –

הראשון, קבוצתו של אוונס, אסופה של רולרים שבנויים לנצח קלאסיקות, מנסה לחכות מהלך מדהים של HTC מלפני מספר שנים ולפרק את הדבוקה, במישור, ברוחות הצד. המהלך מדלל את הפלוטון בצורה משמעותית אבל לא מפרק את סקיי. אלופים נלחמים עד הסוף.

השני, בקיר מקטגוריה 3, 25 ק”מ לסיום. אוונס תוקף. הוא האלוף (כנראה היוצא), וגם אם אין לו את הרגליים של שנה שעברה, לאלופים, ובמיוחד לאוונס, יש לב גדול. מי שרוצה לנצח אותו צריך לקלף את המספר אחד מגופו. אין הנחות. וויגינס (האלוף הנכנס?) רואה שרוג׳רס גמור, ולבדו, בקור רוח, נחישות ועצמה מפחידה, סוגר את הבריחה של אוונס. שני ספורטאים גדולים נאבקים עד כלות. המהות של ספורט בשידור ישיר אצלכם בסלון ב HD.

השלישי, מספר דקות אחר כך. לקראת ספרינט הסיום, סוגר וויגינס בעוצמה אדירה את נסיון הבריחה של לואיס ליאון מראבובנק. תוך כדי הוא מבצע ׳ליד אאוט׳ נפלא לבואסון האגן שעבד בשבילו שעות אינסופיות מקדימה בימים האחרונים. גרייפל היה חזק יותר וניצח אבל וויגינס רכב כמו אלוף, כמו חבר וכמו מנהיג אמיתי.

שלושה רגעים קצרים בתוך שלב ארוך שמספרים את סיפורו של הטור. סיפורו של הספורט.

קטנות לסיום … הנסיונות של סקסו-טינקוף הופכים נאיביים מיום ליום … שאפו לגרייפל ולוטו על החזרה לפרונט אחרי הקיר … הבריחה של וינוקורוב ואלבסיני בסוף היתה נוסטלגית וחזקה באותה מידה … עם יכולת הטיפוס של בואסון האגן, גרייפל וסאגאן, צפוי קרב אדיר בין אנגליה לשאר העולם באולימפיאדה … 

הוידאו המצורף מספר את סיפור הרדיפה של אנשי הספרינטים

שלב 14 – הכל בגלל מסמר

יום נוסף שהסתמן כיום מעבר, הופך ליום מעניין, בעיקר בסוגיות של אתיקה ונורמות בדבוקה, פחות בכל הקשור בספורט. אלמוני שפיזר נעצים מהפסגה האחרונה ומטה, גרר מספר עצום של תקרים.

אוונס שסבל מ 3 פנצ׳רים, התעכב יותר מדקה לגלגל חלופי בפנצ׳ר הראשון. וויגינס וסקיי חיכו. פייר רולנד מיורופקר תקף בירידה. ליקוויגז רדפו אחרי רולנד עד שזה קיבל את ההודעה והאט. אוונס אמר תודה לרכבי הליווי של סקיי וליקוויגז וחזר לדבוקה. נשמרה המסורת. וויגינס הראה, שכשלא מדובר במסיבות עיתונאים מיד אחרי שלב של 200 ק״מ, הוא עשוי מכל החומרים הנכונים. נשאלת שוב השאלה, האם אין מקום לשקול התערבות שופטים במקרים חריגים שכאלו? (אפשר גם אחרי השלב).

עד לסאגת המסמרים התנהל מרוץ מעבר סטנדרטי. בריחה לא מאיימת שהתדללה בעליה השניה (האחרונה) של היום. פלוטון עייף כ 13 – 15 דקות אחריהם. 3 הק״מ האחרונים בעליה השניה של היום היו תלולים במיוחד. לואיס ליאון וסנדי קאסאר ניסו נואשות לברוח לסאגאן אך זה הוכיח נחישות ויכולת וסיים את העליה לפניהם. שאפו. 8 ק״מ לסיום ברח לואיס ליאון לחמישיה שנותרה מהבריחה והגיע עד לסיום. נצחון יפה שמחזיר קצת צבע לבנקאות ההולנדית אחרי טור מאד קשה לקבוצה.

קטנות – הרוכבים מבקשים שאם יתפס מפזר הנעצים עונשו יהיה לרדת את הירידה על החישוקים ב 60 קמ״ש לפחות… פרום לא מצליח להתאפק עד סוף הטור ואומר שהוא רוצה קבוצה, לויאלית כמותו, שתעבוד עבורו בשנה הבאה (עדיף סקיי) – הי פרומי – לא היה עדיף לקיים את הראיון אחרי הטור? …לכל מי שדאג, סילבסטר שמידט הנעדר, נראה רוכב על אופניים על המסכים לשתי שניות בזכות הפנצ׳ר של אוונס… רוברט קיסרלובסקי הנפלא מאסטנה שבר את עצם הבריח עקב הנעצים בירידה… דיויד מילר עדיין לא התאושש מהבריחה לפני יומיים…

הנה כמה תמונות מבוקר קטע 14 של האיש על האופניים של וויגינס:

שלב 15 – אווירת סוף קורס

נכון, השעתיים הראשונות היו מהירות מאד. הרבה רוכבים צוטטו שזה מאד כאב. נכון גם שסקסו-טינקוף חייבים להיות בכל בריחה ולכן לא נתנו לבריחה ללכת עד שרוכב שלהם הפך להיות חלק ממנה. אבל נכון גם שהמהירות לא היתה גבוהה יותר ממרוצים רבים אחרים בדרג נמוך יותר, כולל זה שניב ליבנר (הישראלי) סיים השבוע בסין.

מנגד, רוב התמונה כבר די ברורה: וויגינס בצהוב אלא אם יקרה משהו חריג, סאגאן בירוק אחרי ההחלטה הטפשית של השופטים שחיסלה את התחרות הירוקה, עם עונש הנקודות המוגזם של גוס. טיג׳יי ואן גרדרן יקח את הלבנה ובשלבים כמו היום אין ממש נקודות אדומות-לבנות לקחת. לכן קיבלנו שלב משעמם למדי בו קבוצות הספרינטרים (גריאדג׳ ולוטו) הפסיקו להלחם על הספרינטים, סקיי לא משכו בשביל קאוונדיש, אף אחד לא התמודד מול סאגאן בספרינט הביניים וזה כבר יום שני רצוף שהפלוטון מגיע אחרי שמנצח השלב סיים להתקלח, להתראיין ולאכול את מנת החלבון שלו …

בבריחה, שהגדילה את יתרונה מ 5 דקות ל 15 דקות ב 60 הקילומטרים האחרונים, המשחק החל כ 8 ק״מ לסוף. סורנסן ניסה פעמיים, ווקלר ניסה פעמיים ודוקא פדריגו היה זה שהצליח לברוח. ון דה ולדה מגרמין המתקמבקת הצליח לגשר והזוג החל לעבוד בזמן שמאחור החלו מגעים קואליציונים. בספרינט הסיום הרוכב של גרמין לא ממש קרא תיגר על הצרפתי והנה מנצח צרפתי שלב נוסף.

מחר נחים ואז הפירנאים. האם וויגינס יקרוס? האם ניבאלי יעוף למקום שני בירידת הסיום של שלב 16?

אחרי שני שלבים לפרוטוקול ויום מנוחה, הטור אמור לחזור ובגדול.

יאללה מלחמה.

החברה מתכוננים לפני קטע 15.

תומס ווקלר פשוט לא נגמר.

שוב הצליח הלוחם הצרפתי להיכנס לבריחה הנכונה. לאחר שלא הצליח לשמור על החולצה הצהובה בטור של שנה שעברה, ובהמשך לכושר ולביש המזל בשבוע הראשון של הטור הנוכחי, סימן ווקלר מטרה חדשה – מלך ההרים. והיום הוא רדף אחריה. תוך כדי שהוא מייצר, במודע או באופן שאינו מודע, את ארסנל הפרצופים הרחב ביותר שדרכו ניתן לתאר סבל ונחישות (לא לחינם הוא הרוויח את הכינוי “הוליווד” שנאמר בטון מזלזל משהו בתוך הפלטון של החברה המקצוענים סביבו, שהפאסון שלהם נוצר בהשראת “הספינקס”: מיגל אינדוריאן).

לא הרחק מאחורי ווקלר, גם על הכביש ובעיקר בעוויתות הפנים, כריס אנקר סורנסן מסקסו-טינקוף הנואשת לנקודות UCI. במשך שעתיים נלחמו השניים אחד בשני, בחבריהם לבריחה אבל בעיקר בעצמם, על מנת לסיים ראשונים את השלב.

כמקובל בשלבים של השבוע השני והשלישי, מאחורי המאבק על זמן שידור ונצחון בקטע, מתנהל המאבק על הדרוג הכללי. היה ברור שהיום ומחר הם ההזדמנות האחרונה של יריבי סקיי לשנות את המפה.בשתי העליות הראשונות ומרבית השלישית, סקיי רכבו עם כל הסגל, למעט קאוונדיש ושומר הראש שלו (ברני אייזל), בקצב די רגוע מקדימה. קניס ובואסון-האגן הובילו בקצב די נוח. האקשן התחיל 47 ק”מ לסיום. ליקוויגז עברו קדימה.

סאגאן (ממש לדקה) ואז באסו העלו את הקצב והנזק היה מידי:

המטרה הייתה לבודד את וויגינס עוד לפני העליה האחרונה. תחת הקצב של באסו נותרה מסקיי רק נבחרת ההרים. בואסון-האגן וניס ירדו לאחור יחד עם רבים אחרים. הקורבן הבא היה אוונס שפשוט לא עמד בקצב. האלוף היוצא איבד זמן במהירות וכל BMC למעט ון גרדרן הלבן, ירדו לעזור. אוונס חזר לדבוקה הראשונה בעמק שלפני העליה האחרונה. כל מי שרכב פעם יודע, שאחרי שאתה מתפרק אתה יכול להתאושש בירידה אבל כשהכביש יעלה שוב אתה על זמן שאול. אוונס יאבד הרבה זמן בטיפוס האחרון של היום.

בראש זקוף ותוך כדי שהוא מודה להינקאפי הנאמן הוריד אוונס את הכתר מעל ראשו. איזה ספורטאי ואדם נפלא!!

ובאותה העת בקדמת הדבוקה – הפתעה!

שבועיים חיכינו לו והיום הוא בא. ועוד איך בא. איבן (באסו) האיום הראה סוף סוף משהו מיכולתו. טמפו רצחני שעשה המון נזק בשני הטיפוסים האחרונים רק יכול להעלות סימן שאלה מה היה קורה אם באסו ושמידט היו שם בשביל ניבאלי יותר פעמים וליותר זמן. רבים נשרו אך לא אנשי ההרים של הטלוויזיה הבריטית.

רוג׳רס (לבסוף …) ורולנד נשרו ראשונים. ואז ניבאלי תקף 5 ק”מ מהפסגה האחרונה. המטרה – לפתוח פער עד לפסגה ולרדת מהר למטה. כמו בכל ההתקפות האחרונות, סקיי לא מגיבים בהאצה משלהם. פרום עובר קדימה ומושך את וויגינס עד שניבאלי נסגר. אם צריך, ובהתקפה השניה של ניבאלי היה צריך, וויגינס סוגר בעצמו. לאורך כל הטור עובדים וויגינס ופרום בתאום מושלם וללא שגיאות. אבל מעבר לכל הטקטיקה והקבוצתיות שניהם פשוט חזקים ובכושר נפלא.

הירידה התלולה אך הלא טכנית לא שיחקה לידיו של ניבאלי והשלושה מגיעים יחדיו לסיום.

ון דן ברוק, שרצה מאד, לא הצליח להיות חלק מהמאמץ של ניבאלי ומשך את שארית המובילים אל קו הסיום.

ניבאלי, לוחם אדיר ורוכב שכיף לראות אותו מתחרה, קנה הרבה לבבות אבל לא הצליח לפרק לבדו את הצמד של סקיי. נראה שהפודיום הוכרע.

בקטנה –

קאוונדיש סבל מהמסלול והחום והקיא תוך כדי רכיבה, עדיף על זבריצקי שעשה את זה באוטובוס … אוונס עם בעיות בטן … למתענינים, ניבאלי וויגינס ופרום טיפסו את העליה האחרונה (9.5 ק”מ, 6.9%, 657 מטר טיפוס) ב 24 דקות ו 28 שניות, 23.3 קמ”ש, VAM (צבירת גובה אנכי בשעה) של 1612 מטר בשעה ו 5.99 וואט לקילוגרם, בלי מאמץ …

עוד אחד (מרדיושק) למטה: האם מרק האטריות תובל בחומר משתן וממסך סימום? שלק שנזרק מהטור מכחיש…

דרוג כללי עשיריה מובילה:

בימים הקרובים

מחר יום הררי נוסף. יהיו נסיונות נוספים אבל קשה לראות את יריבי סקיי מצליחים להוציא לפועל מה שלא הלך היום. אוונס ינסה להוציא משהו מהטור (אם נותר בו משהו לתת).

ביום שישי שלב מאד ארוך שיכול להתפתח באופן מאד מעניין. הרבה גבעות שוברות רגליים. אם למישהו ישאר עוד כח זה שלב שיכול להפתיע.

בשבת הנג”ש שאמור לבסס את היתרון של וויגינס ופרום. פרום ינסה להוכיח לעולם שהוא חזק מוויגינס על מנת לקבל קבוצה מאחוריו בשנה הבאה.

יום ראשון שמפניה בשדרה. נא להתלבש חגיגי.

צילום: Scott Mitchell  TeamSky.com