כאשר רכבתי בין 160 רוכבות שטח באירוע “מלכת ההר” בירושלים ביום שישי האחרון, נזכרתי איך בשנת 1995 הייתי כמעט הרוכבת היחידה על מסלול אליפות הארץ באופני הרים בגליל העליון. שמונה עשרה שנה רכבתי, זכיתי ב9 אליפויות, ורק ביום שישי הגשמתי את החלום האמיתי.
[vimeo]https://vimeo.com/79480842[/vimeo]
הקמתי את נשים על גלגלים בשנת 1998 בכוונה להביא מתחרות למסלולים. אבל זה לא היה פשוט. רוב הרוכבות רוצות להתחזק אבל לא להתחרות.
ב”מלכת ההר” לא היתה תחרות. על שלושת המסלולים היה שיתוף פעולה מדהים בין מדריכות ומדריכים מכל הארץ. באירוע השתמשנו במתכון המוצלח של נועה לוריה מעז ואחות ב”יום הרוכבת” במאי. הבאנו מדריכים ומדריכות ביחד עם קבוצותיהם ומדריכים נוספים עם רוכבות עצמאיות, וכך רוכבת שהגיעה תל-אביב בפעם הראשונה לעליות של ירושלים ידעה שיש לה כתובת על המסלול. בין המדריכות היו לנו שם מודלים לחיקוי כמו אלונה לאוב-גילבוע עם קבוצת 500 וואט מכוכב יאיר (והמדריך דרור שוורץ), גילי לורבר-כץ מרוכבות בטבע, ואורלי דואני, בעלת חנות בייק קלוב בתל-אביב יותר מעשור. מלכת ההר קיבל תמיכה של עיריית ירושלים, פארק ירושלים, מצמן ירושלים, פנקייר, ועזרה של דורון אמיץ מבייק ישראל.
“זאת דרך מצוינת להוציא את היכולות האישיות של כל אחת ולא בהשוואה לאחרת”, אומרת אורלי דואני על “מלכת ההר”. “…ההתמודדות עם האתגר שכאן אין תגמול כספי אלא הנאה של העשייה היא העיקר.”
באמת אין כמו לנצח. נהניתי לנצח גברים, וגם נשים. אבל לנצח עם 160 רוכבות ביחד, כאשר חצי מהן מצליחות במסלול ובו 480 מטר עליה במצטבר, כולל עליה של 2 ק”מ אל יד קנדי, זה נצחון אמיתי.
כי, מה לעשות גברים יקרים, רבות מאיתנו הנשים לא חייבות להתחרות ולנצח. עדיף לנו לעבוד ביחד. זאת הדרך הכי בטוחה על המסלול או בחיים בכלל.
תמר בינימינוביץ, רוכבות של נשים על גלגלים ממיצר, הרגישה את התמיכה הנשית באירוע: “מגיעות רוכבות מנוסות, שהאימונים והרכיבה בצוותא הם חלק משיגרתן, וגם כאלו שרוצות להיות חלק, אבל עדיין לא בטוחות ביכולתן,” תמר כתבה. “כבר בכינוס, בפינת הטבע הקסומה “עין יעל”, אפשר היה להרגיש את האווירה המיוחדת. פטפוטים, פרגונים, חיבוקים ונישוקים. ככה זה אצל נשים. צריך להרגיש את החום. את הקרבה.”
אורלי דואני – מחייכת כמו תמיד, גם ב”מלכת ההר”
חזקות על אופניים, חזקות מבפנים
כותרת המשנה של האירוע היתה “חזקות על אופניים, חזקות מבפנים” בציון המאבק באלימות כלפי נשים. בדברים שנשאו המומחיות בסוף הרכיבה, שמענו על איך ניתן להתמודד עם קשיים פיזיים במצבי לחץ. נועה דיברה על הנסיון שלה בתחרות אפיק ישראל. אני דיברתי על יחסים עם גבר אלים לפני שנהייתי אלופת הארץ. יהודית סידיקמן מעמותת “אל הלב” לימדה אותנו קצת על הגנה עצמית ועל העוצמה הפנימית המסתתרת בתוכנו.
לרוכבת אחת מנשים על גלגלים, בגיל 50 פלוס, האירוע היה עם משמעות מיוחדת. היא ידועה כחזקה על אופניים. היא לא אוהבת לעצור בעליות. לא ידענו לפני “מלכת ההר” כמה היא חזקה מבפנים גם כן. כאשר התחילו הדיבורים נגד אלימות במשפחה, היא התחילה לבכות. התברר שבעלה היכה אותה. היא הצליחה לצאת מהיחסים האלה. אבל היא נזכרה בו. “הוא היה אלוף הארץ בהאבקות ואני הייתי שק החבטות שלו”, היא אמרה בין דמעות בסוף האירוע. היא ביקשה להשאר בעילום שם. היינו שם לתמוך בה. וכמה דקות לאחר מכן, באה תמיכה אחרת: צעקות גדולות עלו מקהל הרוכבות. חלק מהרוכבות, עם ההכנה של יהודית, הצליחו לשבור בלוקי בטון במכות אגרוף וביד חשופה. בכל פעם שבלוק נשבר, הרוכבות הגיבו בשימחה רבה.
“כמעט והתייאשתי,” מספרת המדריכה הדס וייס מקבוצת “בשביל האיילה” על הנסיונות שלה לשבור בלוק. “ניסיתי להתרכז ולדמיין שאני מסוגלת ובעיקר לרצות לשבור אותה עד שהצלחתי בניסיון השישי. הרגשה טובה כאילו את בלתי מנוצחת.”. ומה המשפחה שלה חשבה? “ועוד יותר היה כיף לראות את המבט המופתע של הבנים שלי שלא האמינו שאני שברתי את זה עד שהראיתי להם סרטון. כל הזמן הם שאלו…’אבל אמא, איך שברת את זה?'”
הצעקות האלה של שמחה הן העידוד שאנחנו מרגישות על המסלול.
נעה לוריה (עז ואחות), הוגת הקונספט וביתה מתכוננות לרכיבה
לפעמים זה קצת אחרת עם גברים
יש לי הרבה חברים גברים שרוכבים. וכבר לא אכפת לי במיוחד איך אני נראית (יש לי בעל שסובל אותי בכל מצב), כמה האופניים שלי עלו (מצמן נתנו לי אותם לפני כעשור אבל מי סופר?) או האם אצליח לעשות מה שהם עושים (עם הרוב אין לי בעיה חוץ מנגד ליאור ליפשיץ בטכניקה). אבל אישה חדשה שבאה לספורט האתגרי הזה מרגישה אולי מוזרה בקסדה והמכנס הצמוד. היא לא מבינה באופניים ומה לעשות איתם ושהיא חלשה מכל הסביבה שלה על האופניים. ואאאזזזזז בא איזה גבר ואומר לה אחד מהדברים הבאים:
“למה הקסדה שלך הפוכה?”
“הכיסא שלך נמוך.”
“את ממש לא יודעת לרכוב, הא?”
יכול להיות מאוד שכל הדברים האלה נכונים. אבל למה לציין את החולשה שלי כרוכבת חדשה? למה לא לתמוך בי? היה גבר אחד ש”עזר” לנו במלכת ההר (בדיעבד אולי לא ממש) ששלח לי מייל אחרי האירוע לגבי הרמה של הרוכבות. כך הוא כותב:
“הדבר היחיד שקצת איכזב אותי היה רמת הרכיבה הכללית הנמוכה. חבל, אני לא חושב שנשים צריכות לרכוב ברמה כזו ירודה. כנראה שבאימון והדרכת נשים לא שמים את ההדגשים הנכונים.” מה אני אמורה להבין מהמילים של הגבר הזה? לא נספר את שמו בנסיון למנוע אלימות כלפי גברים… הבנתי טוב מאוד. לדעתו, לא רק שהרוכבות גרועות והמדריכות/מדריכים שלהם גרועים, אבל הוא יכול היה להציל אותנו מהמצב הזה לו הוא היה המדריך שלהן. אז יש כאלה גברים, חלק מהם רוכבים, שמסתובבים ומחפשים דרכים להשפיל בנסיון להעלות את האגו שלהם, ואז הרוכבת החדשה עוברת בדרך. מי מבין הרוכבות רוצה להכנס למצב כזה? לא, תודה!
ביננו, מתי הפעם האחרונה ששמעתם רוכבת או כל אישה משפילה גבר? זה קורה הרבה פחות.
מנסיון של כמעט 20 שנה בהדרכת נשים, אישה שנמצאת בסביבה חדשה וקצת מסוכנת כמו ברכיבה על אופני הרים, תתמוך לרוב ברוכבות שאיתה באותו המצב. בגלל זה בדרך כלל קל יותר להביא אישה לקבוצת נשים מאשר לקבוצה מעורבת.
יותר מאשר עם גברים, אישה שעולה על אופניים בורחת מחלקים של החיים שלה או מלחצי הסביבה והחברה. היא בורחת מהתחייבויות בבית עם הילדים והבעל. היא בורחת מהכללים שאמרו שאסור לה להיות חזקה, אסור לה לגדל שרירים, אסור לה להתלכלך. פעם היה אסור לה ללבוש מכנס. פעם היה אסור לה לצאת בלי גבר מהבית. היא בורחת לחופש, לעצמאות, ללא ידוע, לחוויות בלתי צפויות, לטבע. היא בורחת אל עצמה.
לורי קופנס (מימין) וגילי לורבר כץ משמאל- פרגון נשי במלכת ההר
ג’ון מויר, סופר ואיש טבע האמריקאי, כתב פעם: “ביציאה החוצה, נכנסתי פנימה.” וכאשר את מסתכלת פנימה, באמצע העליה ליד קנדי עם עשרות נשים סביבך, את רואה יכולות שאולי לא ידעת עליהן. ואחר כך את יכולה לחזור לעולם, לבעל או חבר, לילדים, ללחצים של החברה. ועדיין תשארי עצמך.
וידאו: אלון ברנשטיין
צילום: רן גנור, גנור טיולי אופניים
מאת: לורי קופנס
לורי קופנס היתה אלופת הארץ באופני הרים 7 שנים ופעמיים באופני כביש. בשנת 2002 היא הגיעה למקום 32 בדירוג העולמי בנסיון להגיע לאולימפיאדת אתונה. אחרי שנים של הדרכה ב”נשים על גלגלים” ועיתונאות, עברה לורי לפני כמה חודשים למשרה מלאה בעבודה הכי אהובה עליה: “תומכת, מעודדת, מדריכה ומאמנת” של רוכבות בכל הרמות. איך מצטרפים לנשים על גלגלים? אפשר לשלוח מייל לnashimalgalgalim@gmail.com . אפשר לראות עוד על הפעילות של הקבוצה באתר נשים על גלגלים.