התחרות הראשונה של ליגת האנדורו לעונת 2017, היוותה את יריית הפתיחה למערכת של שינויים עליהם הכריז לאחרונה עירא שמש, היזם והמארגן. על פירוט השינויים ומהותם, סיקור התחרות והתוצאות, ועל השאלה לאן הולכת הליגה שלנו קראו בהמשך.
כתב: חן גרומן
תמונות: אלון שם טוב, עמית אחיאסף (ביסיקלטס)
לראשונה: ליגת אנדורו עם סטייג’ כפול
התחרות בשבת הייתה הראשונה בחיי הליגה שבה מתקיים דאבל סטייג’ בפארק קנדה, במסלולים “הפרסה” ו”השחור”. הפרסה, 1.8 ק”מ, 6.1%-, הוא שביל המתחיל במקטע תלול ומהיר שבו המתמודד המהיר ביותר הלא הוא יונתן יתום תועד במהירות שיא של 51 קמ”ש, ממשיך במקטע קשה של פידול, ומסתיים במקטע מהיר ומרובה פניות. השחור: 2.2 ק”מ, בשיפוע ממוצע של 6.6%-, הוא שביל טכני ובעל נפילת גובה גדולה יותר מהפרסה. הוא מתחיל במקטע ארוך וקשוח על משטח סלע מרובה בליטות חדות וכואבות לצמיגים, לאחריו יוצא מהיער אל קטע פתוח ומהיר עם מספר משטחי סלע צפופים ונגמר במישור ובעלייה שבהן המתמודדים נלחמו ברוח פנים חזקה שפשוט לא נתנה להתקדם.
מי שהגיע להתחרות או לעודד, גילה במקום מתחם תחרות צבעוני ושמח תחת עצי האורן, ובו עמדת תפעול והרשמה, אוהלים של נותני החסויות וכמובן את גברת שקשוקה. התחרות היא גם הזדמנות לפגוש חברים ולהכיר אנשים החולקים אהבה משותפת לרכיבת האנדורו, בירות רבות נמזגו שם, באני הופים רבים נקפצו שם, בקיצור שמח.
מה הקטע של סטייג’ כפול? התשה ושני מסלולים שונים
תחרות אנדורו היא תחרות במורד, המתבצעת לעתים מספר פעמים (“ראנים”) על אותו מסלול, ולעתים במסלולים (“סטייג’ים”) שונים. הזמן הקובע הוא סכום זמני המדידה בירידות בלבד. בין מדידה למדידה על המתחרים לטפס במסלולי ההתשה שנקבעו ולהגיע לנקודת הזינוק שבמעלה ההר בזמן מוגדר (“זמן גג”). איחור בהגעה לנקודת הזינוק גורר קנסות, כלומר הוספת שניות לתוצאה הקובעת. למשל במקרה שלנו:
רוכבי קטגוריית אנדורו צ’אלנג’ זינקו להתשה ראשונה של כ10 ק”מ בסינגלים של פארק קנדה, הכוללים כמעט 200 מטר של טיפוס אנכי ובתוך שעה היה עליהם להגיע אל נקודת הזינוק שבמעלה ההר. שם יצאו לסטייג’ הראשון בפרסה שבו הם ימדדו במסלול בירידה. לאחר מדידת הזמנים הראשונה בפרסה הרוכב יצא להתשה השנייה ובה הוא יטפס כ-150 מטר על פני כ-8 ק”מ לקראת הסטייג’ השני בשחור. מדידת זמנים נוספת התבצעה על השחור. התוצאה הקובעת היא סכום זמני הירידה בשני הסטייג’ים, פרסה ושחור.
קטגוריית אנדורו פרו ביצעו את אותו הדבר רק בשלושה מקצים ולא בשניים, ולהם מוקצה זמן גג של 45 דקות בלבד לכל התשה.
קטגוריות הילדים עד גיל 12-13 ביצעו ספרינט על מסלול הפרסה, כלומר שתי מדידות על המסלול כאשר התוצאה נקבעת לפי הזמן הטוב מביניהם. בקטגוריה זו, בין המקצים ניתן לטפס ברכב.
על השינויים המתרחשים בליגה – שיחה עם עירא שמש
עירא, ממה נובע המעבר מספרינט לאנדורו?
קודם כל ממה שעושים בעולם – זה הרבה יותר נכון, כולנו אנשים שחיים בשביל הירידות, אבל בפועל ביום יום מטפסים. התחרות במתכונתה החדשה משקפת הרבה יותר את רכיבות היום יום של כולנו, מקצה הספרינט הוא למעשה יצור כלאיים שמקורו עוד מימי הדאונהיל והוא כבר פחות רלוונטי. מי שיתחרו במקצה ספרינט יהיו רק הילדים עד גיל 12-13 והספרינט יהווה עבורם שער כניסה לעולם האנדורו, אליו יכנסו בגיל המתאים מבחינת המוכנות הפיזית.
מה המשמעות של ההתחברות לאיגוד?
היו בעבר ניסיונות של שני הצדדים להתחבר אבל הפערים בינינו היו גדולים מדי. אחד הפערים שעמדו בדרך למהלך היה סביב נושא החברות לאיגוד – היה לי מאוד חשוב לשמר את המצב הנוכחי שבו אין חובה של הרוכבים העצמאיים להצטרף לחברות איגוד. ילדי המועדונים יצטרכו להירשם לחברות חלקית עבור השתתפות בתחרויות הליגה בלבד. המטרה היא ליצור מעגל שמזין את עצמו, חיפשתי משהו שיתמרץ את המועדונים להשתתף בתחרויות ולהתמיד ומצאתי. הליגה מחזקת את איגוד האופניים ע”י הצטרפות של חלק מהרוכבים כחברי איגוד, ובתמורה האיגוד מקדם את הליגה בתקציבים שהוא מקבל. את הכספים אני מנתב למועדוני הרכיבה לפי קריטריון של השתתפות לאורך השנה, זאת הדרך שלי להשקיע חזרה בענף כדי לפתח את הדור הצעיר. ככה מקיימים ענף למעשה, לאורך זמן.
לאן אתה מכוון עם הדאבל סטייג? האם נראה אירועים מרובי סטייג’ים? שלושה? ארבעה?
זה בדיוק החלום שלי! בשנה שעברה עשיתי מאמץ גדול לקיים תחרות דאבל סטייג’ כנגד כל הגיון כלכלי, עד כדי כך שהפסדתי כסף מהאירוע. כשעושים דאבל סטייג’ העלויות של מערכת המדידה גבוהות בהרבה. אני בא לעשות כיף, לא באתי לעשות עסק, מבחינתי צריכה להיות התפתחות כל הזמן. תחרויות מרובות סטייג’ים זה מה שקורה בעולם ולשם אני רוצה שנגיע, כולל במסלולים יותר קשים אבל זה כבר נושא שלם של אישורים מול קק”ל. עשיתי את זה כי זה כיף לי לקיים את החזון של בניית הענף.
איזו משמעות יש לקבוצות בליגה? האם יהיה ניקוד קבוצתי כמו ב-EWS?
וואלה זה רעיון טוב, תן לי קצת לחשוב על זה ולתת לזה לשקוע.
מה היית רוצה להגיד לרוכבים?
השנה יהיה מעניין, יש חידושים, יהיו הפתעות, פרסים, הפעלות במתחם התחרות, למשל תחרות באני הופ בתחרות הנוכחית. מתוכננים ארבעה אירועי דאבל סטייג’ במהלך השנה. תהיה מערכת מדידה חדשה שאותה כבר בדקנו בסוף השבוע במסלול הפרסה עם רוכבים שהתנדבו לעזור. הכל הכל כדי להביא לכם אירוע מוצלח ומהנה. לפי כמות האנרגיה שהשקעתי בכל המהלך הזה, אני מרגיש בטוח בשינויים שאני מוביל ויודע שזה יהיה מורגש. בקיצור, תבואו!
שיחה עם איש הרשימות של הליגה – גל בן יעקב
גל אתה מעורב בתהליכים, האם לדעתך התחרות הזאת עמדה בציפיות לאור השינויים?
אני בטוח שכן. לשמחתי עירא עשה מאמצים גדולים כשאני חשבתי שהוא כבר יניח לליגה הזאת אחרי שבסוף העונה שעברה ראיתי אותו מנסה להכניס חידושים ומתאכזב, כמו למשל בדאבל סטייג’ שהתקיים במשמר העמק. אנשים לא היו מרוצים ובצדק כי לא הצלחנו לתת להם תחרויות טובות כמו שהיינו רוצים. לעומת זאת, האירוע היום מהווה הוכחה שלליגה הזאת יש יכולת לקיים תחרות דאבל סטייג’ בצורה טובה. אמנם חווינו הפעם עיכובים כתוצאה ממערכת המדידה, אבל בוא לא נשכח שמדובר במערכת חדשה שעדיין מבוססת על רישום ידני של מספרי הרוכבים. הכוונה היא בסופו של דבר לעבור למערכת מבוססת צ’יפים בדומה לתחרויות הxc, ולא ברור עדיין אם מערכת כזאת תגיע מהאיגוד או באופן עצמאי. אני מרגיש שהעונה נפתחה בכוחות מחודשים וזה לא סתם, הושקעו הרבה אנרגיות בחשיבה ובארגון. אנשים מביעים בעירא אמון: הגיעו מעל 100 מתחרים, מרשלים, צלמים, סוויפרים לפני כל ראן. אני מרגיש שהמהלך הזה יצליח ועוד איך.
כל זה נכון, אבל האם 100 מתחרים זה מספיק?
לא זה לא מספיק. ידענו שבהתחלה יבואו פחות כתוצאה מכל השינויים. המחיר עלה, כולם נדרשים לבדיקות ארגומטריות, הילדים רוכבי המועדונים מחויבים להיות בסוג של חברות איגוד, כנ”ל לגבי הפרו וזה לא פשוט. אני חושב שבארץ אפשר לצפות בקלות ל250 משתתפים. הליגה עובדת מול גופים רשמיים כמו איגוד האופניים וקק”ל וכדי שנוכל לשנות דברים לטובתנו, כמו למשל להגדיל את התמיכה בענף או לאשר מסלולים נוספים לקיום התחרויות, חשוב שנהיה גדולים מספיק.
אז איפה בעצם הפער? איפה כל אותם 250?
תראה, אני מתעסק הרבה עם המספרים ויודע שבמהלך השנה שעברה למשל השתתפו בתחרויות כ-700 רוכבים סה”כ לאורך כל השנה. זה עניין של מחויבות, ישנם האנשים שמבינים את ההנאה והרווח האישי מהשתתפות בתחרויות, ואלה גם מביאים חברים כדי לצפות ולהשתתף בעצמם. הליגה צריכה להישען על הליבה שהיא בעצם ילדי המועדונים, הם העתיד. היבואנים שבאים לפה לא באים בשביל רוכבים בוגרים כמונו אלא כדי לתמוך במועדונים.
אני בטוח שיש בארץ מאגר מאוד גדול של רוכבי אנדורו שאני מאמין שיכולים להשתתף בתחרויות אם הם רק יכירו אותם, אם הם רק יעזו לעשות את הקפיצה למים של תחרויות האנדורו. מדובר פה בענף מאוד עממי וחברי וזו בסה”כ עבודה שלנו הרוכבים – אם כל אחד יביא חבר ויכיר לו את עולם התחרויות כולנו נהנה מזה. יותר מזה, לפני חלק מהתחרויות אני ועוד הרבה אנשים באים לישון בשטח לילה לפני התחרות. משמר העמק הוא דוגמא מושלמת לזה, המיקום יפהפה, אתה קם בבוקר וההרגשה היא כאילו שהתחרות הגיעה אליך הביתה. אני מתכוון גם השנה לישון בשטח בתחרות הבאה במשמר העמק.
האם יש איזשהו מסר שתרצה להעביר לרוכבים?
המסר שלי הוא תבואו. יש פה רוח חדשה וארגון חדש ומגניב. המון אנרגיות טובות והשתדלות. כדאי לבוא ולגלות שזה פשוט כיף להתחרות.
יוליה על המסלול
ראיון עם דימה ויוליה רפקין
דומה שלא צריך להציג את הזוג המלכותי של האנדורו. דימה רפקין הוא מתחרה וותיק בקטגוריית הפרו ויוליה רפקין, ניצחה את קטגוריית אנדורו צ’אלנג’ נשים.
דימה, איך הלך לך היום?
הלך טוב יחסית, אני בעליה כרגע ולא בתקופת שיא, מתאמן לתחרויות בחו”ל כשהראשונה בעוד חודשיים אבל הצלחתי לסחוט מעצמי את הכל ומזה אני מבסוט.
איך זה בשבילך להתחרות בקטגוריית פרו עם כל הצעירים?
אני אגיד לך את האמת זו דילמה: חציתי כבר את גיל 40 ואני רואה איך הפער הולך וגדל כל שנה בכמה שניות. כיף לי לראות את החברה הצעירים שנמצאים בשיא וזה הזמן שלהם, אני שמח ולראות את היכולות המדהימות שלהם ואת השיפור מפעם לפעם.
מה דעתכם על השינויים שנעשים בליגה?
דימה: שאלת את האיש הנכון, אני בשנה שעברה הייתי די מאוכזב מהארגון בליגה אבל הפעם נראה שהארגון תפס אזימוט אחר, גם בפן התחרותי וגם הלוגיסטי ונראה שגם הביצועים טובים. אמנם הסמיכות למסיבות פורים כנראה מנעה מאנשים להגיע וגם עצם דחיית מועד התחרות בשבוע מקשה על משתתפים לתכנן מראש ולהגיע. אבל, חוץ מזה קיבלנו תוצאות בלייב לטלפון הנייד וזה עבד מעולה. זמני הזינוק של הפרו היו מדויקים. אני מאוד מרוצה ואם עירא יתמיד בדרך הזו והאירועים יהיו מתוקתקים, עם וייב טוב ומסלולים טובים, אנשים יבואו ואנחנו גם נראה תוצאות מעולות והרבה משתתפים.
אני מאמין גם שזה שהאיגוד מחובר לענף זה בטווח הרחוק יתרום לנו. במדינות אחרות בהן אני מתחרה, כמו למשל באיטליה, תחרויות האנדורו הן חלק בלתי נפרד מתחרויות האיגוד, זה מאוד עוזר לענף וזו דוגמה לאחת המדינות היותר מתקדמות בענף האנדורו.
יוליה: אני חושבת שהניסיון לעשות שינוי במעבר מספרינט לאנדורו הוא בעל ערך רב לבניית הענף. נראה שיש פה מסגרת יותר מקצועית. לגבי התחרות היום, הראנים תיקתקו בצורה מאוד טובה ולבסוף תקלה טכנית עם עיבוד התוצאות היא שגרמה לעיכוב בפודיומים. אני מאמינה שזה ילך וישתפר ברגע שילמדו לעבוד עם המערכת החדשה, במיוחד עכשיו עם התוצאות בזמן אמת.
מה התכניות שלכם לעונה הקרובה?
דימה: השנה דווקא שנה מאוד מאתגרת, אני אישית עברתי לקטגוריית מאסטרס התואמת לגילי. אנחנו טסים למחנה אימונים בפינאלה ליגורה שבאיטליה באפריל. בנוסף אנחנו חלק מקבוצת אנדורו ישראלית חדשה שקמה ויחד עם הקבוצה אנחנו נשתתף בתחרות במדרה פורטוגל כחלק מסבב ה-EWS. לאחר מכן אנחנו נוסעים להשתתף בתחרות אנדורו לזוגות מעורבים, זה מאלץ אותנו לחשוב על טכניקות של איך לשלב את היכולות שלנו למקסימום.
יוליה: אני מתכוונת השנה להתמקד בלבנות את עצמי מבחינת טכניקה ולשמר את הכושר, לעומת שנה שעברה שבה התמקדתי מאוד בכושר.
מסר לרוכבים?
כולנו בסה”כ עושים את כל זה בגלל שאנחנו נהנים, הרי אנחנו לא מקצוענים ואם לא בשביל ליהנות אז בשביל מה? בואו להתנסות, לא לפחד לבוא בפעם הראשונה, זה דוחף את הרוכב לחוויות חדשות והופך את הרכיבה לדבר יותר כיף.
ראיון עם שלומי אברג’יל, מנצח קטגוריית האנדורו צ’אלנג’ 30-39
בתור אחד שגם התחרה בחו”ל, מה דעתך על השינויים בליגה?
מבחינתי הדאבל סטייג’ הופך את הדברים למעניינים, מקשה עליך וגורם לך להתאמן יותר, להתאמץ כדי להכיר את המסלולים. זה עושה לתחרות רק טוב. לגבי השינויים בכלל, קודם כל מרגישים את השינוי, בזמנים, בארגון. נקווה שהאיגוד ידחוף יותר בדומה לקרוס קאנטרי שמקבל גב גדול מהאיגוד. לגבי תחרויות בחו”ל, זה שונה מבחינת אופי המסלולים, סטייג’ים של רבע שעה, אני בכלל לא הייתי מוכן לזה. אמנם מסלולים של רבע שעה כמעט ואין לנו בארץ, אבל מבחינת הארגון יש דברים שאפשר וכדאי ללמוד, כמו למשל פיד זון לרוכבים, מדידת זמנים עם צ’יפים שהיא הרבה יותר מדויקת ומונעת טעויות. אני חושב שכדאי גם לנסות ולגוון יותר במסלולים, לבחור מסלולים בעלי אופי שונה, כאלה שגורמים לרוכב להיות ורסטילי.
מסר שתרצה להעביר לרוכבים?
אני חושב שכולנו צריכים לתת לליגה הזאת גב, לתמוך ולהשתתף בכמה שיותר תחרויות, רואים שכשאנחנו נותנים גב עירא מרשה לעצמו ליזום ולשפר את הדברים.
חן גרומן מבטיח על המסלול – בתחרות הבאה: פוקוס וחוסן מנטלי!
החוויה שלי
מבחינתי האתגר הפיזי של התחרות התחיל כבר בערב לפני, במסיבת הרווקים שהייתי בה… אז ככה מצאתי את עצמי באוטו, מוקדם מאוד בבוקר בדרך לתחרות, מנסה לקלף מעליי את תחושת העייפות שיצרו הבשר, האלכוהול ושעות השינה המועטות. מנסה לנקות את הראש מרעשי היום, להיכנס למוד תחרות.
ראן חימום מהיר על מסלול הפרסה מראה לי שהכל במקום ואני מרוכז. יאללה אני מוכן, בואו נתחיל כבר.
אבל ליום התחרות חוקים משלו: אתה יכול להתאמן מאות שעות, להתרגל למהירויות, להכיר את הקווים מצוין ובכל זאת ביום התחרות, משהו אחר קורה. הפעם חוויתי את זה על בשרי, ניסיון לא מוצלח שלי לעקוף רוכב אחר על מסלול הפרסה הוציא אותי מריכוז. בהמשך יצאתי למדידה על המסלול השחור שובר השיניים כשהבולם האחורי במצב חצי סגור, מה שגרם לנפילת שרשרת ולעיכוב רציני. למה אני מספר לכם את זה? לא כדי להתבכיין. אני לא מרוצה מהתוצאה שלי אבל השלמתי איתה, למרות התקלות סיימתי במקום הרביעי והמכובד. אני משתף אתכם כי אני למדתי משהו מהיום הזה:
הדבר הראשון זה להרגיע – להרגיע כי התחרות לא תלך חלק, תקלות יהיו, זה פשוט חלק מהעניין. לכן החלטתי להבא להתרכז בעצמי ולפתח חוסן כנגד כל הפרעה או תקלה שתקרה לי ובכל זאת לעשות את התחרות הכי טוב שאני יכול.
הדבר השני זה ריכוז – ריכוז עד השנייה האחרונה של התחרות, לצאת לראן על השחור כשהבולם לא במצב פתוח זו טעות של ילד וכזאת שאני לא יכול להרשות לעצמי. הריכוז נוגע להרבה דברים כמו היצמדות לקווים שבחרת, מצב האופניים, אוכל ושתייה בזמן וחלוקת כוח לאורך המסלול. אפשר לומר שבתחרות הבאה תפגשו אותי יותר רגוע, יותר מרוכז וכמובן עם צ’יין גאייד.
סיכום
ההרגשה שלי, שנובעת מהתחושה האישית וגם מהקולות של חבריי המתחרים שאותם הבאתי בכתבה, היא שיש פה סיבה לאופטימיות. אולי אנחנו נמצאים בפתחו של שינוי גדול בענף שיטיב איתנו להרבה זמן. ככל שאני שואל ומברר אני מוצא שיש פה גרעין קשה של אנשים שמונעים מנתינה ומאהבה אמיתית לספורט הזה. כל אחד בדרכו שלו: אחד מחליט להביא מהידע שלו ולהתלבש על הרשימות הסבוכות, אחד סוויפר, אחד בא להיות מרשל, אחד מצלם ומעלה גלריה משובחת, אחד מצלם סרטון לייב לפייסבוק, אחד נותן חסות לאורך שנים ואחד עירא שמש שהליגה זורמת אצלו בדם, דוחף קדימה בכל הכוח ומבקש שנבטח בו ונמשיך להגיע להתחרות ולהנות. אז ניפגש בתחרות הבאה, #2 במשמר העמק, 8.04.
תוצאות
- בקטגורית פרו גברים:יונתן יתום וגיא בר סיפקו לנו מאבק דרמטי ומותח, כאשר בראן הראשון על הפרסה הפרידו ביניהם רק 2 עשיריות השנייה לטובתו של גיא, בראן השני הפרש של שניה אחת בלבד לטובת יונתן ולבסוף, במקצה השלישי על ה”שחור” פתח יונתן פער של 3 שניות בזמן הכולל .
- יונתן יתום מנצח עם זמן כולל של 09:56 וזמני שיא של 02:57 בפרסה ו03:57 בשחור.
- מיד אחריו בפער קטן גיא בר עם זמן כולל של 09:59.
- את הפודיום סוגר במקום השלישי בן קדמי בזמן כולל של 10:18.
- נציין גם את לאי זכור הצעיר מטימישגב שמתחרה בפעם הראשונה בקטגוריית הפרו ומסיים בתוצאה מרשימה של 10:25 שאפילו מאיימת על שלישיית הפודיום.
- בקטגוריית פרו נשים:
- זוהי נגה כורם שמנצחת עם זמן כולל של 11:28.
- במקום השני יסמין אדל עם תוצאה של 15:39.
הזוכים בקטגוריות השונות:
- צ’אלנג’ נשים – יוליה רפקין, 08:50
- ספרינט 8-9 – שגיא חרדון 08:04
- ספרינט 10-11 – בעז כהן 05:00
- ספרינט 12-13 – עירד דלויה 04:01
- צ’אלנג’ 12-13 – חגי צבי לגמן 09:49
- צ’אלנג’ 14-15 – רז סימסון 08:32
- צ’אלנג’ 16-19 – יובל סויבלמן 07:47
- צ’אלנג’ 20-29 – אופיר פרץ 07:54
- צ’אלנג’ 30-39 – שלומי אברג’יל 07:45
- צ’אלנג’ 40-49 – משה מזרחי 08:40
- צ’אלנג’ 50+ – ערן דייגו 09:12
כתב: חן גרומן
תמונות: אלון שם טוב, עמית אחיאסף (ביסיקלטס)
רוצה שיבואו עוד רוכבים? רוצה שיתחזק הענף? אל תשאר אדיש: הגב בתגובות ושתף את הכתבה – כדי שעוד רוכבים ייחשפו לה וישקלו להגיע!