אופני ה 29 האלה הטילו עלי אפקט מדהים: אחרי שחזרתי לאופני השיכוך כפול 26 שלי, אמנם ירדתי מ 29 לאופני 26 אבל הרגשתי שעליתי מ 26 לאופני 29! למה ואיך זה קרה? תקראו בכתבה:
מאז חזר ההארדטייל אל מרכז הבמה בחסות טרנד ה 29 חזר גם הטיטניום בחסותו. יותר ויותר רוכבים שמכוונים להארדטייל חוזרים אל המתכת האריסטוקרטית הזו בחיפוש אחר משהו מבריק, ייחודי וסטייליסטי. אח – הדיאלקטיקה הנפלאה של הקיום: התקדמנו לקרבון, גיוונו ל 29, וחזרנו לטיטניום… איך שגלגל מסתובב לו. אל מול המון סיני יצרני וזועם המשחרר גייסות שלדות קרבון בהיצף אל השוק העולמי, חוזרת אותה מתכת קצה של שנות ה 90 ומביאה אותה בקמבק מטורף את אותה מיתולוגיה של בניית שלדות אומן וליקוק חלקי CNC שרוח אלוהים שורה עליהם. אחד הגורמים העיקריים לפריחה הזו היא יבואנית אופני לינסקי: לאצ’ו בייקס www.lachobikes.co.il. יבואנית בייתית בלי חנויות או מקום פיזי מוגדר, אבל הצליחו להעביר כמות יפה של סגסוגת משובחת לשוק המקומי. רוכבים רציניים שמתאמנים או מתחרים פה ושם רואים בלינסקי את אחת האופציות הראשונות לאופני הארדטייל.
לינסקי (Lynskey) הם מאבות הטיטניום האמריקאי המודרני – אחרי שהקימו ומכרו את Litespeed הקימו סדנא משל עצמם תחת השם של המשפחה. מדובר בחבורה של פאנטים יצרניים שכל הזמן מחדשים ומוסיפים לליין המוצרים שלהם. הם מייצרים גם לעצמם וגם לחברות אחרות, גם שלדות מדף במחירים סבירים יחסית בהשוואה למתחרים בטיטניום, וגם אופני קסטום יקרים, והם בהחלט חברה שנמצאת בשפיץ של התחום ודואגת להשאר בו. אין אצלם הדגשה על דגמי שנת מודל אלא דגמי אופניים, והם מעדכנים אותם בכל פעם שהם חושבים שיש איזה פיתוח שישפר משהו.
ה Pro29 מגיעים כשלדות ולא כאופניים מורכבים, לכן תוכלו לבנות אותם כמיטב שיפוטכם והעדפתכם. בשביל לעשות את זה תצטרכו להפרד קודם מ 11,900 שקלים (מחירון) בעבור השלדה. אלה אופני הארדטייל 29 עם מזלג 100 מ”מ מקדימה. השלדה עושה שימוש בטכנולוגיית ההליקס הייחודית מאוד של לינסקי שמוסיפה קשיחות למערכת ולא פחות חשוב – מראה שמבחין אותם לחלוטין מכל אופני טיטניום אחרים, שנוטים להראות מאוד דומים זה לזה אם לא מכניסים להם איפיונים משמעותיים או צביעה.
את המבחן הפעם נציג בצורה שונה מהפורמט המשמים והמקובל למבחני אופניים – במקום להתיחס למתארי רכיבה אנחנו נוביל את השיחה על תכונות האופניים ברכיבה מתוך השלדה והחלקים ונספר כיצד אלה משפיעים על החוויה.
קרבון או טיטניום?
טיטניום בולט למרחוק. נקי, מוברש ומבריק, ובמיוחד הוא בולט באותה שיטת ההליקס המגניבה הזו של לינסקי: עיוות הצינור סביב ציר האורך שלו המייצר מראה של בורג ונותן לצינורות קשיחות נוספת. זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו בוחנים אופני טיטניום ולא הפעם הראשונה שאנחנו רוכבים עם צינורות ה”הליקס” (Helix) של לינסקי: דגם הכביש שלהם עבר תחת רגלינו, וכבר גילינו בעבר באופני הכביש של Sabath שטיטניום יכול להיות אחו-שלוקי קשיח ועם אופי בועט וסופר תחרותי!
היום כבר ברור שאולי בעבר – ביחס לאלומיניום, היה הטיטניום מקור של שיכוך רב חשיבות באופני זנב קשיח, אולם בעידן הקרבון, שיכוך או ספיגת זעזועים זה לא ה USP או היתרון העיקרי שלו. תכונות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר בקרבון דווקא. גם משקל הוא משהו שאפשר להביא לקצה בקרבון יותר מאשר בטיטניום, ולאחרונה מתחילים לראות שלדות הארדטייל מקרבון שיורדות את ה 900 גרם – ממש כתף לכתף עם משקל הזבוב של שלדות אופני כביש.
בעידן הקרבון הטיטניום מביא בעיקר את האמינות, המראה הייחודי, ואפשרויות הקסטום שבאות עמו לאלה שמוציאים עוד יותר כסף על שלדה בהתאמה אישית. עוד דבר שאולי מבדל אותו מהקרבון הן תכונות העמידות שלו. לא ששלדות טיטניום לא נשברות לעולם אבל דומה שיש לטיטניום איזה יתרון בתחום הזה, ושהוא יכול ל”החזיק מחיר” טוב יותר בשוק המשומשים. במקביל בזכות פיתוחי שלדה מתקדמים הטיטניום של לינסקי מביא תועלות מודרניות לחלוטין לרייסרים שמחפשים תגובתיות וקשיחות ללא פשרות. אנחנו בוחנים אופניים כמובן ולא רק שלדה, והחלקים ששודכו לאופניים האלה רק העצימו את השפיל הרייסרי שלהם.
השלדה: סובלנות out – רייסריות חסרת פשרות in!
בהמשך לשינויים המתמידים שלינסקי עושים כל הזמן – הדגם הזה כבר שונה מעט למי שיקנה היום (בעת פרסום הכתבה) – בדגם החדש ישי Bottom Bracket בשיטת Press Fit שמייצר שלדות קשיחות יותר ב BB, למרות שפה כבר נקדים את המאוחר – לא חסרה קשיחות גם בלי זה…
תומכות השרשרת מתחברות בלוחית CNC אל צינור הציר התחתון (בצד ההינע) מה שמאפשר יותר מרווח בוץ ואפשרויות יחסי העברה רבות יותר (אין מגבלת מקום כבשל חיבור סטנדרטי). החברה בלינסקי משנים כל הזמן ברגע שיש להם רעיון שלטעמם ראוי לשינוי, לכן בלי קשר לשנים מסוימות תראו הבדלים בין שלדות בסטדנדרט של ה Bottom Bracket – באופן החיבור של תומכות השרשרת האלה לצינור הציר המרכזי. למשל באופניים שנבחנו יש את הלוחית הזו ב CNC רק בצד השרשרת. בדגם קודם היתה לוחית בשני הצדדים (קשיח אך כבד יותר) ולפני שני דגמים קודם לא היתה כלל אלא היו שני צינורות רגילים שמגיעים עד ה Bottom Bracket.
צינור ראש מוגדל במיוחד שמוסיף קשיחות מקדימה ומאפשר הכנסה של הדסטים בסטנדרט של 44מ”מ וסטיררים מודרניים בעלי קוטר משתנה – זה כבר סטנדרט מקובל באופני פלדה וקסטום היום.
לינסקי מגדירים את אורך תומכות השרשרת ככאלה שמשפרות אחיזה וטיפוס, את זווית צינור הראש (70.5 במדיום) ככזו שמאפשרת היגוי זריז אבל לא בלתי יציב, ואת גובה הציר המרכזי כמוגבה לטובת עבירות משופרת. הגובה שלו (שלא מצוין בטבלת המידות באתר משום מה) הוא 31.5 ס”מ.
החוויה המתקבלת ברכיבה באופניים האלה היא של אופניים סופר קשיחים! עוד נפרט הרבה כיצד האבזור תורם לכך, אבל אין ספק בתרומתה של השלדה: ה BB וצינור הראש הרחבים, ביחד עם עיוותי ההליקס המקשיחים (לינסקי אומרים: בכ 30%!) מייצרים חווית רכיבה תגובתית, חזקה, מהירה במיוחד ובו זמנית כזו שאינה סופגת יותר מדי מהקרקע. מדובר במכונת מירוצי XC מטורפת שנותנת לרוכב את התחושה שאם הוא איטי – זה באשמתו בלבד. איפה זה זורח ואיפה שוקע? במירוצי XC ההכרעה נעשית בעליות – והשלדה הזו בנויה לעליות כמו ששלדה תחרותית צריכה להיות – היא תעביר את כל האנרגיה של המתחרה לתנועה קדימה בלי שום תחושה של בזבוז, ויותר מכך – עם פידבק חי ועירני במיוחד של עבודתו. זה כיף, זה מחודד, וזה מגיב. בהחלט תכונות חשובות במיוחד ב 29 ובדיוק התחושה שאנחנו רוצים לקבל בעליות! ביחד עם הגלגלים המדהימים ששודכו להם לא היה שום חסרון לעומת אופני 26 בהתקפיות ושינויי קצב.
בירידות ובשטחים מאתגרים טכנית הסיפור משתנה מעט, אבל בוא נתקדם עוד קצת לאבזור ונדבר על זה שם.
עוד מידות – צינור כיסא בפורמט המקובל להארדטיילים לטובת ספיגה מסוימת: 27.2 מ”מ (נפרט בהמשך בקשר להשפעה של זה ביחד עם מוט הכסא הייחודי שהוצב פה), ה BB בפורמט 73 מ”מ. הכבלים מועברים בעיניים שתופסות אותם לאורך השלדה באזיקונים – עם אחד מאלה שנמצא במיקום אסטרטגי מתחת לטופ טיוב הצלחתי לריב בכל פעם שהוצאתי בקבוק והוא החליט להוריד לי פיסת עור מהאצבע. גררר! הכבל של השיפטרים עובר על הצינור התחתון.
אין ספק שזווית צינור הראש מספק תגובתיות מהירה. מי שיגיע מזוויות צינור ראש של 69 ירגיש טיפה עצבנות, אולם בשילוב עם גלגלי ה 29, ויישום XC שמעדיף דיווש בעלייה (כלומר במהירויות איטיות שלא סובלות מחלק קדמי זריז במיוחד) זה הרגיש לנו, בסה”כ – נכון. בסינגלים טכניים וצפופים ההיגוי הזריז מקדימה לא הואיל מספיק (ואפילו נרמוז פה לבאות – גם לא הגלגלים הקלילים והסופר תגובתיים שבאו עם האופניים האלה) כדי לסתור את תחושת מרכז הכובד הגבוה: לא תרגישו פה קרוב וצמוד לסינגל בתוך סיבובים כאילו אתם תמיד דבוקים אל איזה ברם, אלא כמו ב 29 – אי שם מעליו, מנותקים משהו מהחוויה. במקומות כאלה עדיפה לחלוטין שלדה שמאפשרת לך היגוי באמצעות שפת כל הגוף וחלק קדמי מתון יותר. הבחירה ב-BB מוגבה לטובת עבירות ואי פגיעה בסלעים עשתה את שלה, והיות והטיה של האופניים מצד לצד אינה כייפית מספיק לטעמי דווקא פה מוטב היה להוריד כמה מילימטרים כדי לסתור את תחושת הגלגלים הגבוהים. הלינסקי מציינים בגיאומטריה שלהם 2 אינטש BB Drop (הפער בין צירי הגלגלים לציר המרכזי). במעבר ברכיבה בק-טו-בק לשלדת 29 אחרת שיש לה BB Drop של חצי אינץ’ יותר מזה של הלינסקי הורגש הבדל דרמטי בכניסה ויציאה מסיבובים (פתוחים בעיקר), בתחושת הבטחון ובתחושת השליטה באופניים לרעת הלינסקי.
הנה טבלת המידות:
בניגוד להרבה חברות הם לא תופסים עמדה מוסרנית ומאפשרים לרוכבים נמוכים לעשות את הבחירה (הגרועה עבורם, יאמרו אחדים) באופני 29, כלומר מייצרים מידה Small. ישנם לא מעט יצרנים שנמנעים מכך ומייצרים ממידה מדיום ומעלה. למרות שלטעמי רוכבים מתחת 170 ואפילו גבוהים מכך עושים טעות שהם בוחרים באופני 29 הרי שאני בעד ייצור של המידות הקטנות – ולו לאותם רוכבים שנמצאים בין 170-175 ומעדיפים שלדה צפופה וזריזה יותר בין הרגליים – למתן חווית רכיבה עצבנית יותר – בדיוק כמוני.
האיבזור והשפעתו על הרכיבה
מזלג פוקס CTD 2012, סט של ניינר RDO מקרבון על מוט הכיסא ועל הכידון (שרוחבו 710מ”מ), וסטם ניינר לא-RDO מ 10 ס”מ של קרבון. גריפים שווים מסיליקון, וגלגלים שהם גולת הכותרת של האופניים האלה מאת Easton EC-90 מקרבון במשקל שערורייתי של 1450 גרם בלי סרט חישוק- שלא צריך להוסיף כי אין שם חורים. על המערכות הנלוות שימנו XTR טרייל (הגרסא המעט יותר עמידה מגרסת ה XC – לכאורה בחירה שאינה עומדת בקו אחד עם המיקוד הרייסרי של האופניים אולם ההבדל הזניח במשקל וההתאמה לבעליהם היטו את הכף בבחירה).
המזלג פוקס CTD 2012
מזלג שעובד בשיטה החדשה של פוקס שמציבה שלושה מצבים – Decent, Trail , Climb – פתוח לחלוטין בינוני ונעול בהתאמה. את המצבים בוחרים בחוגת שליטה על הכתר מימין – כלומר יש להוריד יד מהכידון. אין נעילה מהכידון – וזו שמסופקת על ידי פוקס היא די גרועה ממילא ומספקת רק את שני מצבי הקיצון ולא את שלושת המצבים (בינתיים, עד שלכולנו תהייה נעילה אלקטרונית אין כמו המנגנון ההידראולי המדהים של רוק שוקס…) הנעול הוא לא נעול לגמרי אגב – ויש לו תנועה מסוימת במכות קשות, אבל הוא בהחלט נעול מספיק לעבודה חזקה בעמידה על משטחים חלקים.
אנחנו לא בטוחים מה המקור, אבל מה שבטוח מבחינת אמינות – הוא עשה לא מעט בעיות לבעליו ואיבד את יכולת השיכוך שלו ברמה מסכנת גידים דווקא בעת חציית ישראל מקצה לקצה. לשמחתי אלי למבחן הוא הגיע אחרי טיפול ייסודי ותפקד מעולה. מעולה עד כדי כך שהוא באמת עשה לי חשק לעבור אליו – אני רוכב היום עם מרזוקי, ועשיתי לא מעט מבחנים עם רוק שוקס, אבל התחושה המדויקת של שלושת המצבים האלה עשתה לי את זה! אם רציתי את הרכות שלפיה מכוון המרזוקי שלי כרגע – קיבלתי אותה במצב הדיסנד. ברוב הזמן רכבתי במצב הטרייל שהוא איזון בריא שמתאים למתאר ה XC של האופניים האלה, ובעמידה סגרתי למצב Climb. בכולם – תחושה אופטימלית ואין ספק שהידידותיות לרוכב שמציגה הגישה הזו שודרגה משמעותית. זו הדרך!
מוט הכיסא, והכידון והסטם
השניים הראשונים של ניינר RDO מקרבון כמובן. הסטם אינו מסדרת ה RDO היקרה יותר. מוט הכסא בנוי בצורה חכמה והוא מוצר After Market שגם אתם יכולים לרכוש, והוא חלק מהמגמה של מוטות שיש להם רמה מסוימת של שיכוך. המוט מאפשר רמת כיפוף\גמישות מסוימת שמפחיתה מהעוקץ של מכות נוקשות מהשטח. המגמה הזו קיימת גם בכביש (קניון הציגו מוט אוכף מפוצל עם בזלת במוטות האוכף בכביש שלהם) וגם בשטח. ניינר השיגו את זה באמצעות שינויי חתך פנימי וכיוון סיבי הקרבון. במעבר בין מוטות אוכף שונים – עם יכולת השיכוך ובלעדיה, דווח על שידרוג רציני והצלחה בהורדת העוקץ של מכות בישבן. בהשענות על האוכף ממש חזק – רואים את העיקום שהוא יכול לקבל!
לאור הקשיחות הכללית של השלדה הזו אפשר לאמר שמדובר לא בלוקסוס אלא בחובה. אם אתם יכולים – כדאי מאוד שתבחרו במוט מוטה לאחור ועדיף כזה שחלק מהקטע שלו הוא יכולת השיכוך. אם המוט שלכם יהיה לא סלחני, השילוב של שלדת זנב קשיח קשיחה במיוחד עם תוואי דרך סלעיים או קשים ישפיע ויקשה על רכיבות ארוכות.
הגריפים – ESI Grips Chunky Grip
גריפים מסיליקון מלא (ולא מהגומי הרגיל) שמיובאים על ידי מוטואפן. הם אמורים להוסיף שיכוך במשקל קליל והם אכן נוחים בטירוף ובהחלט מומלצים. הגריפים לא זזים בכלל, אוחזים נפלא, וטובים גם ברטוב. זה משמש להורדת הויברציות הקטנות ברכיבה. הם אסימטריים, כלומר עבים יותר בצד האחיזה העליון אולם אחרי כמה חודשים תתחילו לראות את השקעים של האצבעות כלומר נגמרה איכות השיכוך, ואז הרעיון הוא שממסובבים אותם לצד שני. האם הם באמת משככים? בואו נאמר שלא הייתי מסתמך על זה ובוחר במזלג ריג’יד בשל כך, אבל הם בהחלט הגריפים הנוחים ביותר שרכבתי עליהם לאחרונה.
מערכות הילוכים וברקסים שימנו XTR 2012
הקראנק הוא דבל 26/ 38 (מעליו בסדרה יש 28 / 40. סראם יותר מוצלחים במגוון הקראנקים ויש להם אחד שמתחיל ב 24 ואפילו 22 בייעוד לאול מאונטיין…) מה שאומר שאת העלייה לחרמון או איזורי טראנס אלפ קשים במיוחד תחסרו את ה 24 הדומה ל 1*1 בטריפל. הגישה של שימנו היא שכאילו XTR זה לרייסרים ולכן לא צריך את ה 24. גישה זו שגויה מבחינת היחסים והאפשרויות ללקוח שאינו רייסר אירופאי מקצועני מצד אחד, וגם לא היה לנו הילוך קשה מספיק מהצד השני – במישור או ירידה מתונה כשתתנו קטע טיים טריאל מהיר במיוחד גילינו שלעבור את ה 38 קמ”ש צריך סיבובי רגליים של מדריכת ספינינג שחושבת שהברכיים של הקהל הם סוג של שניצל שצריך לדקק.
בגרסת הטרייל יש פטנט שמקשיח את הקפיץ של המעביר האחורי כדי למנוע הצלפות שרשרת ונפילות שלה. לא רע גם לרייסרים בקרוס קאנטרי האמת כי שם זה במיוחד מעצבן להפיל שרשרת כשהמאניאק מאחור נושף לך פיזית ופסיכולוגית על הגלגל האחורי.
המיקום של ידיות ההילוכים לא בר כיוונון עצמאי ביחס לידיות הברקס והרגיש לנו גבוה מדי. זה בגלל שהבעלים של האופניים האלה הזמין את החבק המאחד את ידיות הברקס וההילוכים כדי לחסוך מקום על הכידון ולתת לו מראה אלגנטי יותר. עדיין, ידיות ההילוכים ניתנות להזזה שמאלה-ימינה ב-3 מצבים. ניתן להזמין ידית ברקס וידית הילוכים עצמאיות לגמרי. הברקסים מסוג XTR טרייל, כלומר לא XC (שימנו מספקים אופציות לפי תתי הז’אנר) והם קצת יותר חזקים מהרגיל עם תוספת משקל שולית. תפקדו מעולה כמובן. בסה”כ – שימנו כמו שימנו – המערכת שאנחנו אוהבים בשם התחושה, הדיוק וקלות התחזוקה.
קבלו אותם: הגלגלים מדגם Easton EC90 – חלום רטוב ויקר
זו גולת הכותרת של האופניים! הם הופכים את האופניים למפלצת טיפוס ואותך לא משנה מה רמתך, מקפיצים שתי דרגות ביכולת הטיפוס שלך. הגלגלים האלה פשוט פותרים לחלוטין את שתי הבעיות של אופני קרוס קאנטרי ב 29 אינץ’ – הסחבת בזינוקים ושינויי מהירות והתחושה שאתה סוחב יותר בעליות ארוכות… אם תרצו לפתור את הבעיות בצורה אפקטיבית שכזו תצטרכו להשיל פלוס מינוס 10,000 שקלים.
הגלגל הזה קשיח מאוד ולא מתעוות לא בברקס חזק ולא בהשכבות. ההשפעה שלו על הרכיבה דרמטית! כמו בכל פלטפורמה הגלגלים הם מרכיב קריטי בחוויה, ופה – בוודאי, מהכיוון הקוהרנטי, אבל לאו דווקא המשלים: הם כאילו התאום הזהה של השלדה מצד החוויה – מהירים במיוחד, מגיבים במיוחד וחסרי פשרות. כמו שהשלדה לאו דווקא תצטיין ברכיבת סינגלים טכנית או במרתון של 4 שעות וצפונה על האוכף, אלא תתאים לרייס עצבני ומהיר של שעתיים – כך גם הגלגלים האלה, מה שמוביל אותנו להמלצה לקשור בין היישום הצפוי שלכם לבחירת הגלגלים אם בחרתם בלינסקי פרו 29: אם אתם רוצים יותר מרתון ויותר סינגלים – אולי עדיף ללכת על אופציה טיפה יותר סופגת עם השלדה הזו, גם במחיר החוויה המדהימה של אותה תגובתיות על הסכין.
החישוקים האלה יותר קלים XTR 26 ומ Corsmax SLR 26 והם יותר קלים מהסטן ZTR (יש להם חישוק ששוקל 350 גרם מאלומיניום אבל הוא ללא איילטים – מה שיכול לאורך זמן לגרום לכך שהניפלים מתחילים להסדק. ללא איילטים גם ניתן לחסוך משקל ולהוריד עלויות ייצור – אבל פה יש גם איילטים וגם טיובלס ללא חורים בצד הפנימי).
החישוק הזה אינו מהרחבים כמו האמריקן קלאסיק למשל שהעובי הפנימי שלו הוא 21 מ”מ והחיצוני 24. פה זה 19 חיצוני סטנדרטי וטיפה מיושן בגישה. זה גלגל ששוקל 1440 גרם ולא צריך סרט חישוק וכולל קוויק רליס. בגלגלים קלים אחרים אתם מקבלים משקל ללא שני האלמנטים האלה כך שהמשקל ההשוואתי שלהם גבוה יותר.
הבעיה העיקרית בעיני בתור רוכב חובב שלא מחליף ציוד מהספונסר כל שנה, היא לאו דווקא אובדן השיכוך אלא העובדה שהם לא Bullet Proof – בכל זאת קרבון ואתם שואלים את עצמכם האם אתם רוצים להכנס איתם לרכיבות אגרסיביות עם סלעים משוננים? במיוחד לא תרצו להוריד לחץ אוויר כדי לפנק את עצמכם פה ושם כשנמאס לכם לספוג ולספוג… מכה קשה לא תגרום לדנט כמו באלומיניום אלא לפיצוץ בקרבון. לשם השוואה: המאביק קרוסמקס 29 הרגיל/ישן (לא גרסת ה-slr החדשה) חזק בטירוף אך גמיש ושוקל עוד כ-400 גרמים שזה המון, ומשמעות הגמישות והחוזק שהוא נעים יותר בגינות סלעים ודרופים.
בשורה תחתונה אופי הגלגלים האלה הוא מאוד חד משמעי ועל פלטפורמת הארדטייל שהיא מהקשיחות והפחות סובלניות שבינהן – מקבלים חבילה לא מתפשרת ולא מפנקת, אבל מאוד מוד מהירה. אין מה לעשות – אם אתם רוצים לחוש רייסריות אמיתית מהי – קבלו על עצמכם את כל החבילה לעצמות.
צמיגי מקסיס אייקון
צמיג מצוין, קל, רוכב מעולה, 560 גרם – קל מאוד ומייצר קומבינציה קלה עם הגלגל. בהשוואה למקסיס קרוסמרק, האייקון יותר נעים ויותר טכני בהשכבות והגומי שלו מתרכובת רכה יותר ולכן הוא נעים לתחושה (וגם יקר יחסית). עדיין – הוא לא היה מספיק טוב עבורי בסיבובים והרגשתי חוסר בטחון בפניות מהירות בסיבובים פתוחים וכורכריים. בתור אחורי הוא איטי יותר. הוא גם בודאי יקר יותר מהקרוסמרק ופחות עמיד לאורך זמן מהקרוסמרק (ה UST של הקרוסמרק לא נגמר כמעט). האייקון חוטף סנייקבייק יותר בקלות (ובטיובלס כידוע סנייק חזק הורס צמיג). דווקא בצדדים אין הרבה בעיות. בקיצור – אם תלכו עליו תחליפו אותו בסופו של דבר על איזה קרע אבל תהנו הרבה יותר בדרך לשם. מה ששמו פה זה צמיג שאינו UST בשביל לחסוך במשקל. רוצים משקל קליל לאופניים של רייסרים ב XC? תשלמו בעדינות ואמינות נמוכים עוד יותר.
אגב – לאחר מבחן שלם עם האייקון ברור לנו יותר מלפני כן שהמקבילה האמיתית אליו במישלן היא זו שקיבלנו בעבר לחשיפה פה בבייקפאנל: המישלן RaceR – וגילינו גם שם איכות גומי ויכולות דינאמיות עדיפות על הקרוסמארק, ובמשקל נמוך יותר וכנראה גם מחיר מסוים ודומה בעמידות (ולו משום שקשה להתמודד עם האמינות המעולה של הקרוסמרק). המישלן יותר טוב בסיבובים לטעמי וכשיגיע הצמיג הזה ממישלן ב 29 נעדכן.
בכל זאת יש מגבלות
כבר הבנתם עד לפה את התמונה: נכון שאלה אופני קצה אבל גם קצה לא יכול לברוח מהטרייד-אופים הפיזיקאליים שסביבם סובב היקום. בד”כ אופני 29 מתאימים לרכיבת מרתון, אבל אם אתם מתכננים לבלות הרבה שעות על האוכף כדאי שתלכו על גלגלים אחרים עם השלדה הזו. בסט אפ הספציפי שבדקתי האופניים מאוד מאוד מהירים אבל לא מפנקים. מוט כיסא ובחירת צמיגים ולחץ אוויר יהיו קריטיים כדי לאפשר רכיבות מגוונות יותר. גם סינגלים מפותלים יציבו אותם במגבלות די מהר עקב ה BB הגבוה, וכך גם במסלולי אדמה שהתקשתה אחרי הגשם עם קוליסים ורעידות או בירידות – הם מאוד מאתגרים, עד רמה שאם אתה רוכב מאוד מהר על שטח טרשי אתה לא מצליח לראות נורמלי. תהייה חייב להאט מהקפיצות וטלטול הגולגולת והעיניים, במיוחד אחרי הרבה שעות אוכף.
לכל הרוכבים שאינם רייסרים ומעוניינים באופניים יותר ורסטיליים – לינסקי היא חברה מדהימה, בשפיץ של הטיטניום, ואולי שפר עליכם גורלכם כי יתכן שדווקא השלדות ללא פיתולי ההליקס: ה Ridgeline-29 – שלדות עם צינורות עגולים “סטנדרטיים” – יהיו קנייה הגיונית יותר עבורכם גם בגלל המחיר הנמוך יותר (מחירון 9000) וגם בגלל שאלו שלדות פחות קשיחות. אם אתם חמים על ההליקס והפרו29 – השלימו אותם עם אבזור בהתאם.
בנוסף אי אפשר להתחמק מהמחיר של חלום כזה: לא רק בחיפוש אחרי השקט נבדלים רוכבי אופניים מאופנוענים. בשעה שהשניים פונים לזן בודהיזם כדי ללמוד את אומנות אחזקת האופנוע, כל רוכב אופניים יודע שאצלנו אתה לא צריך פחות כדי שיהיה לך יותר, אלא דווקא הרבה יותר (כסף) כדי שיהיה לך פחות (משקל).
לסיכום
אנחנו מעריכים בחירות חד משמעיות, ואי קבלה של פשרות באופניים. יש בזה משהו מגניב לטריאתלט לרכוב על אופני נג”ש ולא על אופני כביש עם אירובאר, לרוכב אגרסיבי לבחור באופני מהלך ארוך שיבטאו באמת את אופי הרכיבה שלו ולא איזה משהו שנותן קצת מהכל, ויש משהו מגניב ברכיבה על מכונת XC ייעודית, אכזרית, ממוקדת מטרה שבזה לרצון לכסות הכל – גם מרתון וגם XC, גם סינגלים טכניים וגם מסלולי אדמה מהירים…
הלינסקי פרו29 שקיבלנו הדגימו חיבור קיצוני של שלדה+גלגלים: גלגל עם שפיצים מתוחים חזק, חישוק קשיח, ושלדה קשיחה – כל אלה גורמים לכך שכדאי שתהייה רייסר שמתחרה שעתיים, לא רוצה אופניים במשקל של יותר מ 10.5 קילו, לא מוכן שישיגו אותו, לא אוהב את האיטיות והכבדות הטיפוסיים של אופני 29 ומוכן להשקיע בציוד ובעיקר בגלגלים שינטרלו לחלוטין את כל התופעות האלה. כתוצאה מכך החזרה לאופני ה 26 שלי שהם כבדים יותר בקילו וקצת מהלינסקי האלה, ויש עליהם גלגלים כבדים בהרבה מהלינסקי, הרגיש כמו מעבר ממכונית מירוץ למשפחתית, או כמו מעבר טיפוסי מ 26 ל 29…
במחיר של טיפול בשטח קשה ופשרה מסוימת בנוחות אתה מקבל מטוס חמקן בדרכי כורכר, סינגלי אדמה, ועליות בכל צורה, תלילות וקושי – בכל אלה אתה תעוף הרחק ומהר מהמתחרים שלך. אתה תעייף את כל מי שמנסה לדלוק אחריך בעליות על ידי שינויי קצב, משקל נוצה, ותגובתיות מיידית וחדה.
יבואן Linskey: לאצ’ו בייקס: www.lachobikes.co.il, טל 054-7871400
* תודה מיוחדת לנמרוד כהן בהשאלת אופניו הפרטיים ובהכנת הכתבה.
צילום רכיבות: יואב (septAA) לביא
בחן: גיא חלמיש