מבחן ג’ל אנרגיה מחייב אותך לחשוב על יחסך לנוזל הסמיך הזה, הפעם של Isostar אולם גם ברמת העיקרון. אני מודה – יש לי יחס אמביוולנטי לג’לים, זה לא אוכל. אם יש מוצר שנותן לי תחושה של אכילת מזון סינתטי ומהונדס הרי זה ג’ל לספורטאים. אבל ג’לים חשובים ונדרשים כאמצעי זמין ומהיר לאנרגיה והם פתרון דרוש לתחרויות ומאמצים עצימים במיוחד.
מאת: חן שרייבר וגיאחה
אל תפסידו כתבות תזונה מקצועיות – עשו מנוי חינם פה:
עמידה בזמנים – אנרגיה ומהר!
אם להיות פילוסופי רגע, הרי שהג’ל במהותו הוא התגלמות התמצית המוחלטת: לעומת המזון המקורי שהוא מתיימר לייצג את טעמו (נגיד “בננה” או “קולה”) הג’ל הוא ביטוי מקסימלי לייצוג מדומה: הוא מפשיט מהמזון את כל תכונותיו – את המרקם המקורי שלו, את הצורה האותנטית, ובמיוחד הוא מחסל באכזריות את חווית ההתענגות והאכילה בעוד שהוא משאיר רק חיקוי של הטעם. תנו לי אנרגיה, ומהר! זו תמצית הקיום של ג’ל לספורטאים, אבל זה בדיוק סיבת הקיום שלו וההצדקה של קיומו בכיס החולצה/מכנסיים/ווסט שלכם – היכולת להעביר בדיוק את האנרגיה הדרושה לכם, במהירות תוך מינימום עיכובים והפרעות – אל הדם והשרירים. מנה קצובה, קטנה ומיידית, בנקודות הזמן הקריטיות שבהן היא דרושה. במירוצים קצרים של עד 3 שעות הם אפקטיביים כל 45 דקות בערך. במירוצים ארוכים של 5 שעות ומעלה, הם מסייעים לצאת מ”שקיעות אנרגיה”. צריך ג’לים, וכשחסרה האנרגיה – אנחנו מודים להם מאוד.
בדקנו פה 2 אריזות של ג’ל אנרגיה של Isostar: אחת בשקיק של 35מ”ל, והשנייה בבקבוקון של 20מ”ל. על העטיפה של קופסת הבקבוקונים מסבירה איזוסטר את התזמונים המומלצים לאריזה הקטנה: כל חצי שעה (עם כמה שלוקים של משקה איזוטוני). זה באמת מה שהתאים למנות הקטנות האלה של הבקבוקונים. בשקיות המכילות כ 50% יותר מאשר בבקבוק אנחנו משתמשים כל כ 45 דקות בד”כ.
התאמה אישית
אפילו התמצית הזו צריכה להתאים לכם התאמה אישית. בזכותו של ג’ל אחד מחברה מסוימת, לא אשכח את עלית השטח לרמת הגולן ביום השני של אפיק ישראל 2016. חן שרייבר ואני מתחרים כזוג. בתחילת העלייה, אני לוקח ג’ל ושולק אותו כדי לקבל חיזוק לעליה. כבר חשתי את הצריבה של המוצר ההוא בעבר, אבל הפעם? הפעם היא קפצה מדרגה: גירוי (אלרגי כנראה) התיישב לי עמוק בכניסה לושת כתוצאה מהג’ל הזה, ולצריבה בגרון הצטרף שיעול טורדני במיוחד, כזה שלא מרפה לשנייה. דמיינו את עצמכם בדופק של 80%-90%, במירוץ קשה, בשיא החום, חול דרדרת, שיפועים מוגזמים, קטעי הייקאבייק, מתחרים עוקפים אתכם – ובדיוק בנקודה הזו כששאתם צריכים את כל החמצן האפשרי, הגוף מנסה להקיא מקרבו איזה עקיצה כימית. אתם משתעלים ללא הפסקה, כמעט בלי יכולת לנשום. במקביל – נזלת ודמעות מציפות לכם את הפנים. האף סתום, הדמעות מסתירות את שדה הראייה, הזיעה מורידה צרבת ממשחת השיזוף מהמצח לעיניים ואני שם… מנסה לנשום, ולא מצליח… אימון ההיפוקסיה בזכות אותו ג’ל, לא רק שלא נתן לי אנרגיה, אלא שהוריד אותי חזק. שרייבר גם לא נהנה.
לענייננו – כשהתחלתי לנסות את הג’לים של Isostar גיליתי מרקם, טעם ואיכות טובים, נעימים ואין לי אלרגיה מהם… אבל כמובן זה רק אני.
צמיגיות מול נוזליות
ג’לים כידוע למי שטועם כל מני, באים ברמות צמיגיות שונות ומגוונות, ואחת הסיבות שדווקא רציתי להשתמש בג’ל העוקץ (רק אותי) היא שהוא נוזלי יחסית. הטעם אגב במוצרים שבחנו פה הוא לימון בשקיות וקולה בבקבוקונים. נרשמה העדפה ללימון בקרב הבוחנים. היתרון בנוזליות היא שהיא קלה למעבר פנימה אל הפה ומשם אל הושט. אחרי התקרית ההיא, נאלצתי להשתמש במוצר אחר, שהוא רחוק מהמרקם הנחשק והמהיר. כבר דיברנו על כך שמטרתו של הג’ל לספק אנרגיה במהירות ולכן אתם לא רוצים להיתקע עם משהו שאינו נוזלי מספיק בפה. יש ג’לים שהם עיסה במרקם חצי נוזלי חצי קשה, שלפני שהספקתם להבין מה הכנסתם, מתיישבת עם חצאית בחלל הפה, ומכריזה על ההתנחלות הלא חוקית שלה: “לא מתפנה!” ועוד מקבלת על זה פיצויים אח”כ…
רוצה לאמר: אחד היתרונות הבולטים שמצאתי בשימוש בג’לים של Isostar – הוא העובדה שהם על הצד הנוזלי יחסית של הסקאלה. לא ממש מים – יש להם את ה”עובי” המינימלי בשביל שתרגישו שאתם אוכלים משהו, אבל בהחלט על הצד הנוזלי והמקל על הקליטה בפעילות אינטנסיבית בין נשימה קצרה לאחרת.
האריזה והכמות
“אריזות של שקיות ג’ל” – אוקיי, אריזות. לא עושה לי טוב הצירוף הזה: הקונוטציה הראשונה שעולה בחיבורי המילים האלה הן של מה שחלק מהרוכבים/רצים משאירים על הרצפה תוך כדי פעילות. אותה תופעה מכוערת ומגעילה של אנשים שזורקים ומלכלכים. העטיפות של האיזוסטר לא תוכננו כדי לסמן את דרך האבנים הצהובות באירוע. עטיפות – לפח או חזרה לכיס. ואם אתם רואים מישהו בסביבה עושה את זה, מותר להרים ולהחזיר לו חזרה לכיס, תוך קווץ קטן שיוציא שארית דביקה לטיפולו. המוצר שבחנו פה מגיע בשני סוגים של אריזות – האחת היא שקית בפורמט סטנדרטי יחסית עם חיתוכים קטנים בצוואר ממנה קורעים את החלק העליון לפתיחה. השקיות הן די גדולות ביחס למוצרים אחרים שראיתי (בצד הביקורת נאמר שהיינו מעדיפים הקטנה של השטח שלהן גם אם הן היו יוצאות מעט יותר נפוחות) והתכולה שלהן היא של 35 גרם, וזו כמות סטנדרטית יחסית ודי דומה גם למוצרים אחרים מקבילים.
האריזה השנייה מקורית ושונה לגמרי מכל מה שראיתי עד היום בתחום- בקבוקוני פלסטיק קטנים בטעם קולה, שמגיעים במארזים של חמישה בקבוקונים. לפתיחה מסובבים את הפקקון שלהם וחתיכת הפלסטיק הפצפונת שיורדת פותחת פתח זעיר. כמות הג’ל בתוכן היא של 20 גרם. זו כמות קטנה יותר מהשקית וממוצרים אחרים שנתקלתי בהם. החיסרון – עבורי הרגישה קטנה מדי באופניים, שם אין לי בעיה לסחוב וגם להחזיק מעט ביד ולשלוק ג’ל בשתי לגימות. חסרון נוסף הוא שבניגוד לשקיק – תמיד נשארים עם איזה תחושה שנשאר קצת בבקבוק כי הגמישות שלו לא מקסימלית כמו של השקיק…
מצד שני – בריצה שמקשה יותר על שימוש תוך כדי תנועה זה התאים טיפה יותר. בריצה אני לוקח שני בקבוקונים ובמקום לאכול כל 45 דקות, צמצמתי לאחד לחצי שעה. עד שעה וחצי שני בקבוקונים כאלה הספיקו, והם גם קלילים וקטנטנים ולכן נכנסים מאוד בקלות לכיסים הזעירים במכנסי ריצה (ועדיין נשארתי עם איזה תחושה שזה מעט מדי בד”כ). עוד יתרון בהם שהם שומרים על היתרה בפנים ואין תופעות של דליפה והדבקות בכיס – יתרון גדול.
אליך שרייבר – ניתוח מרכיבים ב Isostar
פה אנחנו עוברים לאיש המקצוע שלנו- חן התזונאי של בייקפאנל וראנפאנל.
נתחיל במרכיב החשוב ביותר- הסוכר:
כל הקלוריות בג’לים מקורם בפחמימות, הסוכרים. על מנת לנתח את הסוכר בג’ל עלינו לשים לב לשני מרכיבים- סוג הסוכר, והכמות שלו. על מנת להבין את ההבדלים בין סוגי הסוכרים מומלץ לקרוא את הכתבה הקודמת שלי העוסקת במשקאות איזוטונים.
אני תמיד מעדיף ג’לים המכילים שילוב של כמו סוגי סוכר במטרה לתת כמה טווחים של זמן לספיגה. באיזוסטאר החליטו שהסוכר יהיה אך ורק גלוקוז כלומר אנרגיה חדה ומיידית. ייתכן שספורטאי שהיה רגיל עד כה לג’לים שמגוונים ירגיש כי האנרגיה מג’ל כזה עולה מהר ויורדת מהר לעומת מה שהיה רגיל. לדוגמה- GU מכיל גם מלטודקסטרין (ספיגה איטית יותר) וגם פרוקטוז (ספיגה מהירה-בינונית) ולכן ייתן טווח אנרגטי גדול יותר לעומת ג’ל המכיל אך ורק פרוקטוז או מלטודקסטרין בלבד.
מה בנוגע לכמות?
28 גרם פחמימה לג’ל לימון שבחנו היא מספיקה בהחלט ומקבילה למתחרים בשוק (אפילו מעט יותר). לעומת זאת, הבקבוקון הקטן המכיל אך ורק 15 גרם פחמימה גורם לי לתחושת אי נוחות. מדוע? תארו לעצמכם שאתם עכשיו באמצע תחרות- אם כבר שלחתם יד לג’ל, לא כדאי שיספק יותר אנרגיה עבור “המאמץ”? אם כבר נעשה המעבר לבקבוקונים, הייתי מצפה ההיפך- לשים יותר. כך למשל, ג’ל של החברה השוויצרית ספונסר, מכיל בשפופרת דומה אך גדולה בהרבה, פי 2 (!!) מג’ל סטנדרטי עם 54 גרם פחמימה. אולי אם הייתי רץ, הייתי חושב אחרת.
מה יש מעבר לסוכרים?
בג’ל הקטן יש ויטינים מקבוצת B. הטענה היא שויטמינים אלו עוזרים למטבוליזם והפקת אנרגיה מפחמימות ולכן משפרים את רמות האנרגיה. בפועל, אין הוכחות מדעיות לתרומה של מתן ויטמינים אלו לאדם שאינו במחסור (מחסור של ויטמינים מקבוצת B אינו דבר נפוץ). יאמר לזכות המוצר הקטן שהוא הג’ל היחידי שראיתי עד כה ללא חומרים משמרים- לא מובן מאליו.
מה בנודע לאח הגדול והלימוני? התוספת שהוצעה לנו שם היא גם B1 (אותן מסקנות לגביו כפי שבג’ל הקודם) וגם ויטמין C. ויטמין C הוא אנטי אוקסידנט אפקטיבי אשר עלול לעזור לנו למנוע מצבי עקה חמצונית בשריר ולשפר התאוששות. כמה סייגים לגבי השימוש שלו במוצרי ספורט- קודם כל, הוא חומצי ועלול לגרום לאי נוחות במערכת העיכול אצל חלק מהספורטאים. דבר שני, היעילות שלו במינונים הנמצאים בג’ל שבחנו מוטלת בספק. נחמד שיהיה, אבל לא הייתי קונה את הג’ל הזה רק בגלל זה. כאן כבר מצוי חומר משמר כמו אצל שאר היצרנים.
מה איזוסטאר לא הכניסו למוצר הזה (אבל קיים במוצרים שכנראה יגיעו מהם בהמשך): יש שני רכיבים מאוד אפקטיביים. האחד הוא קפאין- בשימוש נכון יכול לעורר ולעכב כאב. השני הוא חומצות אמינו מסועפות הידועות כBCAA. אלו חומצות האמינו ואלין, לאוצין ואיזולאוצין אשר נחקרות רבות בתחום הפעילות הגופנית. יש כל מיני טענות לגבי אותן חומצות אמינו- מניעת עייפות, שיפור התאוששות, אפילו עליה ביכולת הביצוע (עליה בצח”מ). אך אף אחת מהטענות לא הוכחו. יש לא מעט ספורטאים שעובדים איתי הטוענים שהם לא יכולים בלי, וטוענים לשיפור משמעותי בביצוע בעבות לקיחה של אותן חומצות אמינו- אם בג’ל או אם בכדורים בנפרד. אעיד על עצמי שבביצוע פרוטוקול מחקרי ארוך שקראתי, הצלחתי להרגיש שיפור קל ביכולת הביצוע (לא ביצעתי את אותו פרוטוקול שוב משום שהוא ארוך ולא פרקטי). את שני הרכיבים האלה התעשייה כבר משלבת ממזמן בג’לים, וגם איזוסטאר! לצערי כרגע המוצרים עוד לא איתנו, אבל ראינו על שולחן היבואן שיהיו כאלו בהמשך לאחר קבלת האישורים לשיווק מהרשויות.
האם זה לא בריא כי זה לא “טבעי”?
אנחנו הרבה פעמים שומעים שיש ביקורת על שימוש בג’לים- זה זבל… זה גומר את הבטן… הכל כימיקלים… מה באמת עומד מאחורי הטענות האלה? קודם כל כן, ג’לים עשויים בעיקר מסוכר, וסוכר תמיד יכול לעשות בעיות. כל איש ברזל או רוכב אנדורנס מכיר את התחושה, שאחרי כמה ג’לים, אם הוא מכניס עוד משהו מתוק הוא יקיא. לא תמיד ריכוז כזה של מתוק מתקבל באהבה ע”י הגוף לאורך זמן. דבר שני, ע”מ לקבל את המרקם הרצוי, יש חברות המשתמשות במסמיך כגון קרבוצי מתיל צלולול שעלול לגרום לבעיות עיכול, שלשול ועצירות. אבל התחום הבעייתי ביותר בתחום זהו המשמרים- כמעט כל החברות משתמשות במשמרים כשהנפוץ ביותר מהם הוא פוטסיום סורבט. משמרים נוספים יהיו אפילו בעייתיים יותר. מה הבעיה במשמרים? גם כן, כשמערכת העיכול שלנו חלשה ואחרי שימוש ממושך- בחילות, כאבי בטן, שלושלים. לא נעים לקראת סוף איירומן או גראן פונדו. אז מה לעשות? קודם כל אפשר ללכת לאיש מקצוע שיתאים לך ג’לים שפחות בעייתיים עבורך. דבר שני, לא לצרוך ג’ל כאשר אפשר לצרוך אוכל מוצק ומגוון יותר. גם בתחרויות אפשר לשלב חטיפים איכותיים ע”מ להרגיע את מערכת העיכול.
לסיכום
הג’לים של איזוסטר טעימים, בעלי אריזות נוחות, מרקם מצוין ולא צמיגי מדי שמקל על השתיה/בליעה. השקיות הנן בכמות מצוינת וסטנדרטית יחסית בתחום ואילו הבקבוקונים מעט קטנים מדי לרוב השימושים, אבל לא רעים לריצה, ולקיצור הזמנים בין שלוק לשלוק. עם גלוקוז וללא קפאין או BCAA אלה לא ג’לים מתוחכמים מבחינת תכולה והשפעה, אבל הם אפקטיביים לגמרי במה שהם מיועדים לבצע: הכנסת אנרגיה מהירה וקלה לעיכול.