אחרי שראיתם את הטרק מדון כשנכנסו למבחן, והעברנו לכם את המידע והעובדות העיקריות, הגיע הזמן לחוות הדעת וההתרשמות שלנו. החלטנו לא לחפור במבנה הרגיל של המבחנים אלא לגוון, ולהביא לכם את המידע בתנועה מהקוקפיט אל הגלגלים, עם התובנות העיקריות מסוכמות ומוגשות להלן…
מאת: גיא חלמיש
צילום: גיא חלמיש, עמוס וולף
Jaw dropping
לקח לי שלושה ימים עד שהוצאתי אותם לסיבוב מהחדר- פשוט נהנתי להסתכל. הם כל כך מושלמים ויפהפיים- כואב הלב ללכלך אותם. אדום לוהט שגורם לי לשאול האם באמת הצהוב-למבורגיני של בייקפאנל עדיף על האדום-פרארי של הטרק סגאפרדו. זו צביעת Project One בסגנון Trek Segafredo, אבל אני חייב לאמר- גם צבעי המדף של טרק יפהפיים, כולל סדרת צבעים ייחודית מחליפת צבעים בשמש (לא בדגם המבחן). מדובר במסטרפיס עיצובי, שלמות, ללא ספק.
מידה וגיאומטריה
האופניים היו אמורים להגיע לבוחן אחר, הגיעו במידה 52 עם סטם 12. לפי המלצת טרק אני אמור להיות על 56 או 54, בארה”ב התנסתי עם ה54 והפעם עם 52 (עם סטם ארוך יותר). ללא ספק הרגשתי מעולה על הגרסה הקטנה יותר- במיוחד במדון שהם אופניים יציבים מטבעם, עם גלגלים עמוקים וכיווניות חזקה עקב האווירודינמיות. (כן, זה מעלה תמיהות לגבי אותה טבלה באתר טרק שנראית מוזר כעת, במיוחד לרוכבים מתקדמים בעלי שליטה טכנית טובה). לטעמי- במדון, לכו על הגרסה הקטנה ואל תפחדו מסטם 12 במיוחד אם הטורזו שלכם ארוך.
בסיבובים ובמישורים
הסטם הארוך יחסית (120מ”מ) דייק את ההיגוי בסיבובים והרגיע אותו, למרות שבמידה הקטנה יותר האופניים קצרים יותר. הקשיחות הצידית הכללית, הכידון המעולה והדיסקים משרים ביטחון במהירויות הגבוהות וגורמים לכם להגיע לסיבובים חזק ונחוש. היציאה מהסיבוב מעט יציבה מדי לטעמי ואני רוצה יותר תגובתיות להחזרת המהירות וזריקת האופניים ימינה ושמאלה בעמידה. בעיני הגיאומטריה של טרק היא מושלמת- עד כדי כך שאם הייתי עושה אופני קסטום הייתי מעתיק אותה!
הכידון הטוב בשוק
הכידון- נקודת המגע הראשונה: עטוף בסרט הכידון המפנק ביותר שהנחתי ידי עליו כבר זמן רב.
ליאן ויתקין בחנות טרק קדימה אמרה לי שהוא נראה לה כמו אף של כריש פטיש- וואלה צודקת! ביחד עם כל הפרונט של האופניים (צינור ראש, סטירר) הם מייצרים את אחת מנקודות העוגן היציבות והקשיחות ביותר שנתקלתי בהן. מורגש מאוד- פלטפורמה סופר קשיחה צדית ומאוד מוצלחת. הכידון הזה הוא גם אחד האלמנטים היקרים והמייקרים את האופניים האלה ביחס לכידונים רגילים.
הכידון הטוב ביותר שרכבתי עמו עד היום
אווירודינמי ונוח בכידון גם על הבר
מאוד נעים להניח את היד, גם ברכיבה מנהלתית זקופה יותר, לא רק על סרט הכידון העבה והרך, אלא גם על המשטח הרחב החשוף שמייצר הכידון האווירודינמי. הוא שימש אותי מעולה גם לנג”ש מרפקים- ללא איירובאר, וזו נק’ הביקורת הראשונה- מתבקש שלאופניים אווירודינמיים תהייה אופצית הוספת אירובאר חכמה שמתלבשת על הכידון הקיים, או מאפשרת להחליפו ולא נתקלתי בכזו.
חלק רחב עליון מאפשר תנוחת אירובאר
הדרופים קרובים ונוחים
באמת כידון מושלם- כל כך כיף ונכון בארגונומיה שלו. הדרופים לא נמוכים מדי ביחס לחלק העליון, והפער הזה הוא הפער הנכון לטעמי. היות והדרופים לא נמוכים חשתי לאחר כמה רכיבות שאני יכול וצריך להוריד את הכידון נמוך יותר ממה שהגיע בתחילה ולוותר על ספייסרים.
הדבר השני שהיה כדאי לשפר בכידון? יש לו התקן של טרק למחשבון, אבל ההתקן הזה מתאים לגרמין בלבד ולא ל Lezyne למשל.
איכות הייצור והגימור הטובה בתעשיה
כשהתחלתי לרכב כביש בתחילת שנות ה90, היתה זו קולנגו שסימנה את קצה היוקרה והצביעה המדהימה ביותר. כיום זו טרק שמספקת את איכות הבנייה והרמה הגבוהה ביותר שנתקלתי בה בשנים האחרונות באופני כביש- באמת רמה של רכב יוקרה. מרגישים מוצר קצה ברמת הצביעה, בהעדר קירקושים ובשקט, בקשיחות. טופ. איכות הגימור הזו היא מרכיב משמעותי בפער שנוצר בין המדון לכל שאר המתחרים שלה ושוב- עוד סיבה למחיר הגבוה מאוד שלהם.
מהירות חסרת מאמץ
גלגלי הבונטרגר אאולוס פרו 5 מהירים ובעיקר- הרגישו איכותיים. יפהפיים במט שחור ועיצוב מדבקות מאוד מעודן. בעומק 50מ”מ הם הגיבו מעט לרוח הצד החזקה שהיתה בחלק מהרכיבות שלי. במקביל יש לאמר שיש לטרק גלגלים מדור חדש יותר- Bontrager Aeolus XXX 6 מהירים יותר ועמוקים יותר בני 60מ”מ, ולו הייתי קונה את האופניים האלה, בטוח הייתי מתאמץ לאבזר אותם בחדשים.
אגב, החלפת תקר היתה מפתיעה: צמיגי ה R3 של בונטרגר תפסו את מקומם בקלות ממש בלי כפות.
נוחות של אנדיוראנס עם האיזוספיד
קטגורית אופני הכביש האווירודינמית היא הכלאה בין אופני כביש לאופני נג”ש- ולכן גם מספקת רמת נוחות פחותה בד”כ מאופני כביש-טיפוס וטובה יותר מנג”ש. אבל בטרק שברו את הנוסחה, ויצרו אופניים אווירודינמיים שהם מצטיינים בנוחות- גם ביחס לאופני נוחות אנדיוראנס של חברות אחרות! האיזוספיד הזה הוא מדהים. את המבחן התחלתי במצב אמצע על החוגה שמתחת הצינור העליון, והמשכתי אל המצב הכי רך ומשכך- אין צורך להרים תחת גם בפסי ההרעדה הכי אגרסיביים שיש, ומצד שני אין שום תזוזה באספלט חלק- מושלם! כל שאר נקודות המגע- אוכף, כידון, סרט כידון- שלמות, אין מילה אחרת.
אומר פה – שאם אתם לוקחים שלדה גדולה יותר משתיים שיתאימו לכם- אתם מסתכנים בהפחתת הרגישות של האיזוספיד. בארה”ב רכבתי על שלדה גדולה יותר כאמור, מה שכנראה הציב אותי מעט קדימה יותר על האוכף, וההבדל הזה גרם לחוויה פחות משככת. במידה הקטנה יותר קיבלתי שליטה מלאה – מרך ממש ועד קשיח באמצעות המסילה.
מנגנון השיכוך מוחבא בתוך השלדה
אוכף מעולה
אני חובב אוכפים קמורים מעט, והאוכף הזה (בונטרגר Montrose Elite) בעל קימור מאוד עדין. היתרון שלו בהתרחבות איטית מהחלק הקדמי הצר עד האחורי, שמאפשרת מציאת הנקודה המדויקת שלכם לאורכו. (בניגוד לעגול שלי- הפיזיק אליינטה, גם הוא בייבוא CTC, שמניע את האגן שלי מעט קדימה ועוזר לי לשמור על גב ישר יותר). הוא גורם לכל האגן להתקבע הייטב על האופניים ולהניע רק את הרגליים- מה שנחשב יעיל יותר בוואטים. פחות תזוזות גוף. גם החריץ האמצעי ממש מבטל את הלחץ על האיזור הרגיש.
Bontrager Montrose Elite – אוכף מעולה
שימנו אולטגרה אלקטרונית
המערכת המוכחת והקרובה למושלמת מבחינת יחס מחיר תמורה- כבדה יותר מהדורה אייס, אולם מרגישה בדיוק כמוה. רוב הסיכויים שכבר יש לכם אותה באופניים הנוכחיים שלכם, כך שאין הרבה מה לחדש. אבל למשקל יש מחיר- עוד נגיע לכך. אישית- אני בוחר בדורה אייס מכני על פני אולטגרה אלקטרונית וחוסך מאות גרמים מהאופניים שלי… ובואו- איכות העברת ההילוכים די טובה גם במערכות המכניות…
דיסקים
בתחום יכולת העצירה אין ספק שזה אדיר, במיוחד עם הדיסקים הכמעט גדולים מדי שיש פה. גם עיצובית השלדות עם הדיסקים נראות מדהים עם הנקיון ממעצורי החישוק והכבלים שלהם. אבל פאקינג כמעט חצי קילו מתווסף בהן. עוד היבט שלא נפתר במדון (בניגוד לכמה מהמתחרים) הוא החלפת גלגל מהירה – יש פה ציר 12 סטנדרטי המחייב שליפה מלאה.
טרק מדון
למה 172.5?
במידה 52, שפונה לרוכבים שגובהם מקסימום 175 ס”מ בד”כ, לטעמי צריך לצייד את האופניים עם זרועות קראנק של 170מ”מ. אני לא צריך להסתכל- בפידול הראשון הרגשתי פחות יעילות, מעט התקשתי לשמר את סיבובי הרגליים המהירים שאני אוהב, נאלצתי להעלות הילוכים והמיקום שלי על האופניים הרגיש מעט פחות נכון, האוכף נאלץ לנוע מעט אחורה יותר ממה שאני רוצה, וקצת פחות וואטים יצאו ממני בשל כך.
ספרינטים לשלטים
עבור מהירות קצה בלי מגבלות הרוח היא האויב, והמדון משאירים לכם את האופציה להגיע אליה, אם רק הרגליים יאפשרו. נטועים, קשוחים צידית, אין אף וואט שמתבזבז. ההטיה מצד לצד אינה קלילה ומהירה כמו באופניים דקיקים יותר וזרועות הקראנק הארוכות הורידו לי קצב סיבובי רגליים. לאחר הורדת כמה ספייסרים בכידון הספרינטים השתפרו מאוד.
טרק מדון או אמונדה- מהיר או מרגש?
הבחירה הקשה מכולם- טרק מדון או טרק אמונדה? מהיר או מרגש? שתי מכונות על מושלמות כל אחת בתחומה. עיצובית- אין שאלה בכלל- המדון זה הטופ. מהירות במישור ובירידות- אין שאלה בכלל מדון לוקחת. מהירות בעליות עד ~20 קמ”ש, עדיין היתרון למדון. כנראה שברוב המדידות מנקודה לנקודה המדון ינצחו. אבל ה Feel התגובתי והמיידי, החיות, והמשקל של האמונדה עדיפים בעיני. זו התלבטות- בין מהירות אוביקטיבית ועדיפה לחווית רכיבה מושלמת. תנו לי עידכון דור באמונדה שיהיו אותו דבר אבל בטאקט אחד אווירודינמי יותר- ולקחתי!
מהיר או תגובתי וקליל?
גם פה אין מתנות חינם- יותר חלקים אווירודינמיים, קוקפיט וגלגלי קצה עם הרבה חומר, שלדה עם לא מעט קרבון- ואתם מהירים בהרבה, אבל המשקל כואב. הדיסקים גובים את מחירם והמשקל הכולל של האופניים היה 8.5 ק”ג! לפני עידן הדיסקים והאווירודינמי זה לא היה בר הגייה אפילו. שוב בחירה כואבת.
רוצים כאלה? (גם ברמות מחיר אחרות) מלאו פרטים ונציג טרק יחזור אליכם בשמחה:
מחיר ותמורה
המעבר למערכות אלקטרוניות, לשלדות אווירודינמיות, לגלגלים עמוקי פרופיל, לקוקפיט אווירודינמי מקרבון מלא ויקר בסדרת ה700 הגבוהה ביותר של טרק, לדיסקים, ולכל כך הרבה טכנולוגיה ואיכות- הסלים את מרוץ החימוש והמחירים. לכך תוסיפו צביעת קסטום ייחודית של Project One עם יכולת בחירת כל החלקים בהתאמה אישית- ועלינו למחיר מחירון מאוד גבוה של 38,000. קשה להתמודד עם המחירים האלה, וזה ללא ספק מוצר יוקרה על כל המשתמע מכך. רק שימו לב לדבר חשוב: כשאתם קונים מוצר מדף ולא מוצר בתפירה אישית כמו הפרוג’קט 1, אתם גם מפסידים על חלפים מהחבילה המקורית שאינם מתאימים לכם דווקא (למשל קראנק 170 ולא 172.5, או סטם אחר מהסטנדרט) ופה יש חסכון של ההתעסקות וגם של כסף. אבל בגדול- מחפשים מציאות? זה לא המוצר בשבילכם.
טרק מדון – קפיצת מדרגה
טרק מדון הם האופניים המרשימים ביותר, האיכותיים ביותר, הטכנולוגיים והייחודיים ביותר וללא ספק אחד היקרים ביותר שנחתו באורוותי לזמן מוגבל בשנים האחרונות. מוצר עמוס בחדשנות, ייחודי באופן נדיר בכך שהוא גם הכי אווירודינמי וגם הכי נוח שיש. עתיר שעות מהנדסים מוכשרים בגישה אמריקאית רצינית ומדעית. מוצר מוקפד ואינטגרטיבי ברמות נדירות בעולם האופניים, ומעוצב ברמה שמשנה את חוקי המשחק. האופניים שהכי מתאימים ל Co Branding עם פרארי או פורש. הגלגלים די מהירים (גם אם לא הכי מהירים בליין של בונטרגר) והשימנו עובד כמו יפני, עם דיסקים שעוצרים מעולה.
למי שאין תקציב שיעבור לגרסאות המדף בצביעה (יפהפיות!) ולמערכת מכנית ויחסוך המון בלי להפסיד הרבה! מי שרואה בעצמו מטפס והוא רגיש למשקל האופניים ולחווית זריזות ותגובתיות שלדה (כמוני) יעדיף את האמונדה או שיקנה את האבזור היקר ביותר ויכול לרדת עד איזור ה 7.5 ק”ג. מי שרוכב יותר במישורים ורולינג הילס, טריאתלטים שרוצים אופניים מהירים כמו אופני נג”ש וורסטיליים פי כמה מהם, ספרינטרים שמגיעים למהירויות קצה גבוהות, אנשי קבוצת הבריחה במרוצים ומחפשי הקומים בסטראווה… כל אלה ימצאו פה חלום אדום בטעם של אספרסו Segafredo משובח.
מאת: גיא חלמיש
צילום: גיא חלמיש, עמוס וולף