קיבלנו למבחן את הGiant Defy Advanced Pro 2, אופני האנדיוראנס\נוחות של Giant – שלדת קרבון עם מערכת הילוכים אולטגרה מכנית ומצוינת מבית שימאנו, גלגלי אלומיניום בעלי פרופיל רחב ועדכני ומעצורי דיסק הידראוליים.
Giant הטאוויינית היא אחד מיצרני האופניים הגדולים בעולם, החברה מייצרת את כל סוגי האופניים – מאופני דחיפה לילדים ועד אופני כביש תחרותיים ואירודינאמיים שמנצחים בספרינט פיניש בשאנז אליזה. גילוי נאות: היבואן לישראל מפרסם בבייקפאנל. ב2016 החברה מציגה חידושים רבים בכל ליין אופני הכביש שלהם ובמיוחד בקטגוריה שהם מגדירים כאופני אינדיורנס-רייס. אופניים אלה פונים לקהל רוכבי הכביש הרחב ביותר: רוכבים רציניים שמבלים שעות על האוכף, יוצאים לטיולי כביש ארוכים, אירועי גראן פונדו, או אפילו חוטאים באיזה תחרות מזדמנת.
אבל אל תחשבו שמדובר בחיה לא תחרותית: ב”פאלמארס” של האופניים: נצחון בפריז-רובא 2015 תחת רגליו החזקות של ג’ון דגנקולב שרכב על Defy SL ללא דיסקים כי אז עוד לא היה אישור להתחרות עמם מה- UCI (איגוד האופניים הבינלאומי). כעת, בשנת 2016 אנחנו בתקופת מפנה רצינית בנושא, ואפשר להמר שהשנה ידובר הרבה על נוכחות הדיסקים בפלוטון.
- דגם: Giant Defy Advanced Pro 2
- משקל: 8.550 ק”ג משקל רטוב (המידה היא Large – 56, כולל פדלים ומתקני בקבוק)
- מחיר: 16,900 ש”ח
- משווק: Giant ישראל
מאת: אור דיין
צילום: עומר הורוביץ, גיא חלמיש, אור דיין
סקסאפיל, שלדה, ופיצ’רים בולטים באופניים
האופניים האלה הם בטופ מקרב אופני ה Endurance היפים ביותר שנתקלתי בהם. גם אם אתה לא מתחבר לסכמת הצבעים הספציפית הזו ותבחר את אחת האחרות בקנייה שלך, אין עוררין על כך שגם בצבעים האחרים במודל (ובכלל ב Giant), ניכרת עבודה מוקפדת, מתואמת ואיכותית.
הדבר הראשון שקופץ למתבונן לעין הוא הסלופינג טופ טיוב הקיצוני (הזווית האלכסונית החזקה מהסטם לחיבור של צינור האוכף). זוהי שלדת קומפקט אמיתית – גיאומטריה שGiant היא החלוצה העולמית שלה, והמשולש האחורי שלה קטן מאוד על מנת לייצר קשיחות בהעברת האנרגיה. זה נותן לאופניים מראה מאוד קרבי ומהיר למרות שהם מקטגורית ה Endurance \ פאבה \ נוחות.
** אוהבים את BIKEPANEL? בפייסבוק נחשפים לחלק קטן בלבד מהכתבות – הכניסו את המייל שלכם! **
תומכות האוכף הדקיקות מתחברות נמוך יחסית לצינור האוכף, במטרה לייצר שיכוך ולסנן ויברציות מהכביש. זה גם פונקציונאלי וזה גם יפה, עד כדי כך שכיום אם אלה לא אופניים אירודינמיות, כבר מוזר לנו לראות אופניים שתומכות השרשרת שלהן מאסיביות כיוון שזה משדר לנו עיצוב לא עדכני. פה זה נראה מעולה.
אלמנט השיכוך שממשיך את הקו העיצובי הזה הוא מוט כסא מקרבון שנקרא D-FUSE והוא אכן בצורת האות D – חלקו האחורי שטוח והוא ייחודי לג’איינט ולשלדת הDefy. אהבתי את העובדה שאין צורך לכוון את כיוון מוט הכיסא והאוכף בעזרת העין בגלל שצורתו לא עגולה – האוכף תמיד יהיה ישר ומקביל לאופניים!
הבורג שמהדק את מוט הכסא מוסתר בעזרת כיסוי גומי שחור מה שמוסיף ללוק הנקי של האופניים ושומר על הבורג מחלודה וכניסת לכלוך לאזור.
הDefy מכילים הרבה אינטגרציה של חלקים וטכנולוגיות מובילות בענף. למשל, כל החיווט הוא פנימי מלבד כבל הברקס הקדמי (גם זה יגיע, אני מקווה). כל הכבלים שהולכים לחלק האחורי עוברים ישירות דרך ההד טיוב ואז מתפצלים כל אחד למקומו, אהבתי במיוחד את נקודת היציאה של כבל המעביר האחורי – נראית יציבה, נקייה ומסודרת. לשלדה יש הכנה למערכת הילוכים אלקטרונית.
פיצ’ר מדליק ושימושי נמצא בתומכות שרשרת בנון-דרייב סייד (צד שמאל): ה RideSense, הוא חיישן דו-צדדי מובנה בשלדה (ניתן לשליפה בעזרת בורג אלן יחיד לצורך החלפת בטריה) אשר נותן קריאה של מהירות וקאדנס ע”י מיקום מגנטים על השפיצים של הגלגל וזרוע קראנק שמאל בהתאמה. הסנכרון למחשב הרכיבה שלכם הוא קל, החיישן משדר בטכנולוגיות בלוטות’ ו-ANT+.
גם את החלק הקדמי לא הזניחו, על הקשיחות באזור הזה אחראית טכנולוגיית ה- OverDrive 2, זה בעצם אומר שקוטר הסטירר גדול יותר ולכן גם ההד טיוב רחב יותר וקשיח יותר וכך גם מערכת הספייסרים והסטם הייעודי של ג’איינט. כל אלה מייצרים רוחב וצורה שמספקים קשיחות מצוינת באזור הזה וסטנדרט ייחודי לחברה (יש לציין שהסטם של ג’איינט מגיע עם רידיוסר בתוכו על מנת שיהיה ניתן להרכיב אותו על כל סטירר סטנדרטי – צר יותר). החסרון בכך שסטמים אחרים בשוק לא יתאימו לאופניים שלכם ושינוי מידה יצריך התארגנות מול היבואן.
Advanced Composite – סוג הקרבון שממנו בנויה השלדה. Giant מתגאים בתהליך ייצור ייחודי של שלדות הקרבון שלהם והם אכן מובילים בתחום – זו הרי חברה שמייצרת קרבון בעצמה ולחברות אחרות. הקרבון באיכות גבוהה מאוד (יחס גבוה של חוזק למשקל) ואליו מוסיפים את הדבק האיכותי שמונע רווחים ובועות בתהליך הייצור, וחלקיקים ספציפיים שבולעים ויברציות מהכביש.
המשולש הקדמי הוא יציקת מונוקוק, יחידה אחת שלמה ומחובר בתהליך ייחודי למשולש האחורי ששומר על משקל נמוך בלי לפגוע בקשיחות ועמידות. הציר המרכזי המאסיבי נקרא PowerCore הוא ברוחב 86 מ”מ והBB הוא של שימאנו בשיטת הPress Fit (המיסבים בקאפות בתוך השלדה) שמאפשרת שימוש בקראנק 24 מ”מ סטנדרטי (שימאנו, רוטור וכו’) וקשיחות מצוינת בדיווש.
גאומטריה ותנוחה:
אבזור
ה-DEFY מאובזרים במערכת מכאנית Shimano Ultegra 11 עם בלמי דיסק הידראוליים. Giant מציעים מעצורי דיסק בכל הרמות בדגם הDefy, גם בשלדות האלומיניום וכמובן שבשלדות הקרבון. זאת מגמה בשוק אצל כל היצרנים, שדוחפים חזק את מעצורי הדיסק ההידראוליים, ויגרמו לכולנו להראות קצת פחות מעודכנים ב2016 (ולשקול לרוץ ולשדרג), כשנראה יותר ויותר קבוצות בטורים הגדולים מתחרות עם אופני מרוץ ומעצורי דיסק באישור ועידוד ה- UCI.
בלמי הדיסק מחוברים ישירות למזלג הקדמי ובתוך המשלוש האחורי, לא בולטים והעיצוב נקי למדי. הם מצוידים ברפידות עם צלעות קירור מקוריות מבית שימאנו והדגם הזה של הקליפרים נקרא RS785, מבוסס על דגם הXT הכה מוכר ומוצלח שרבים מכירים מאופני ההרים. RS685 הם השיפטרים והה- Hoods הייעודיים של שימאנו לבלמי הדיסק ההידראוליים והם קצת גדולים וארוכים יותר, זה משפיע כך שהתנוחה בפועל קצת ארוכה יותר ויש צורך לעשות התאמה קטנה. זה לא מינורי ברכיבה של 4-5 שעות עם הכידון המקורי של ג’איינט שאיננו קומפקטי במיוחד והריץ’ שלו קצת ארוך. יש לציין שאלה אותם שיפטרים גם באבזור דורה אייס מכאני הגבוה יותר.
הגלגלים SL-1 Disc גם הם מבית היוצר של GIANT עם נאבות ייעודיות לדיסק כמובן. החישוקים הם מאלומיניום רחבים יחסית וללא פס עצירה מה שמוריד משקל משמעותית באזור הקריטי הזה ונותן להם מראה יוקרתי כמו של קרבון.
הגלגלים גם תואמים טיובלס, והם בעלי רוחב פנימי של 23 מ”מ ובעלי פרופיל אווירודינאמי של 30 מ”מ ואליהם משודכים צמיגים חלקים ברוחב 25 מ”מ עדכני מסדרת ה- P-SL 1 של GIANT עם צמיג קדמי ואחורי ספציפיים. שפיצים של SAPIM עם 20 בגלגל הקדמי ו24 באחורי ונאבות עם מיסבים סגורים.
הצירים הם צירי שחרור מהיר בקוטר 9 מ”מ וזה מספק אותי כמי שמאמין בפשטות אבל אולי חלק יראו בזה חסרון. ניתן למצוא בחברות אחרות צירים בסטנדרט רחב יותר- בעיקר בשלדות סייקלוקרוס אבל גם בכביש. זה עניין שיכול לסבך בעתיד במרוצי UCI בהם רוכב שהתפנצ’ר צריך לקחת גלגל מרכב/אופנוע נייטרלי. עקרונית ציר בקוטר 12 מ”מ הוא קשיח יותר ומאפשר הורדת משקל קטנה גם מהשלדה עצמה.
כל חלקי השליטה הם מסדרת Contact SL מבית GIANT, מוט כסא, סטם וכידון. סה”כ עיצוב סטנדרטי מאלומיניום מלבד מוט האוכף מקרבון עליו נרחיב המשך.
אהיה כנה איתכם ואומר לפני שרכבתי מטר אחד על האופניים: אותי האופנה (הלא חולפת הזאת) של הדיסקים פחות מדליקה. בעיני זה לא מתחבר ללוק הנקי והקלאסי של אופני כביש וזה בהחלט שוקל יותר ופחות אווירודינאמי. מעניין אם יצליחו להמיר את דתי…
ברכיבה – אלמנט השיכוך עובד!
ברגע שעליתי על ה- Defy הרגשתי את אלמנט השיכוך שלהם. אפילו בסיבוב קצר בעיר עלייה על מכסי ניקוז וחריצים מזדמנים התלוותה בתחושה מפתיעה של רכות וספיגה חלקית של המהמורה, כמובן ביחס לאופני כביש הקשיחים הסטנדרטיים שלי.
רכבתי עם האופניים הרבה רכיבות ארוכות, הקשה שבהם 155 ק”מ של מסלול הגראן פונדו ים המלח שכולל כמה קטעי כביש משובשים ובראשם מעלה עקרבים הידוע לשמצה. החלק האחורי של האופניים באדיבות מוט האוכף הייחודי (D-FUSE, זוכרים?) ותומכות האוכף הדקיקות מייצרים תחושה של בליעת מהמורות ונטרול וויברציות מהכביש. זה לא רק סלוגן- כמעט כל רכיבה מצאתי את עצמי בודק אם יש פאנצ’ר בצמיג האחורי מרוב שזה מתעתע ושונה מכל אופניים אחרים שבדקתי עד היום. אני חייב לציין שזה לא הורגש באבדן אנרגיה או מהירות. יש תחושה של איזשהי גמישות מבורכת באזור האוכף בציר קדימה-אחורה במהמורות קטנות או כביש משובש אך לא לצדדים והגלגל האחורי גם הוא מרגיש קשיח ומגיב.
האוכף המקורי מסייע לתחושת הנוחות הכללית. זהו פיזיק Alianta, עם מסילות KIUM סטנדרטיות, בצבע לבן ותואם את האופניים (מבחן לגרסת הקרבון שלו תמצאו פה). הוא מרופד מאוד לטעמי בהשוואה לאוכפים תחרותיים מקרבון למשל והיה נוח ו”כורסתי”. האוכף הזה מתאים מאוד לרוב הרוכבים ובעיקר לאלה שפחות גמישים (לפי פיזיק). זהו האוכף המועדף על ידי פיטר סאגאן ורוכבי פרו טור רבים כך שאתם בחברה טובה. באופן אישי לא נהניתי ממנו, אני מעדיף את האנטראס של פיזיק- ברכיבה ארוכה האקסטרה ריפוד דווקא מפריע לי ואני מעדיף להסתמך על פד איכותי במכנס. המנימאליזם בריפוד והאף השטוח והארוך שיש באנטראס נוח לי יותר בתנוחה נמוכה על הדרופים, אבל זה מאוד אישי, והאליאנטה נחשב מוטה אנדיוראנס.
בחלק הקדמי הסיפור קצת שונה. אז בהחלט המזלג והסטירר שעשויים מקרבון מספקים קצת ספיגת וויברציות מהכביש אבל בפועל זהו סטירר רחב יותר בסטנדרט הייחודי של ג’איינט שנקרא OverDrive 2 והחיבור לסטם הוא מאסיבי. כלומר אנחנו מקבלים קצה קדמי קשיח מאוד ובעיניי זה דבר מצוין במיוחד בהאצות ועמידה בטיפוס למשל (בהם מעבירים משקל קדימה ו”זורקים” את האופניים מצד לצד) אך לא תואם את התחושה המפנקת שיש בחלק האחורי.
כשנהייתי צמא שליחת היד לבקבוקים נעשית באופן טבעי. אין לי בעיה לשלוף בקבוק מ2 הכלובים כי יש לי ידיים ארוכות אך יש לציין כי מיקום הבקבוק על צינור האוכף נמוך משמעותית ממה שרובנו רגילים אליו. יפה לראות גם פה מחשבה על הדברים הקטנים: ברוב השלדות הגורם המגביל למיקום מתקן הבקבוק הוא מיקום המעביר הקדמי. בשביל להתגבר על הבעיה GIANT מצרפים להברגות של מתקן הבקבוק האנכי ספייסר כך שהוא מייצר מרחק מהשלדה והמתקן לא נוגע במעביר. וכל זה למה? כי מיקום הבקבוק נמוך יותר מייצר מרכז כובד נמוך יותר ושליטה טובה יותר. זה גם מוסתר יותר מהרוח ולכן אווירודינאמי בהתאם לטרנד הנוכחי – אהבתי.
קרוז קונטרול במישורים
במישורים אתה יכול לשים קרוז קונטרול ולהנות מהנסיעה, אפשר להנות מלחץ אוויר מעט נמוך יותר בצמיגים ברוחב 25 מ”מ, השלדה סופגת את רוב ויברציות הכביש ולך נשאר רק לדווש. הציר המרכזי קשיח מאוד וכל פידול עובר לאופניים, החישוקים רחבים ועמוקים וברגע שאתה במהירות 30 קמ”ש ויותר האופניים משמרים מהירות וכיוון בצורה מעולה ומקלים מאוד על הרוכב להתרכז בפידול ולכן בסה”כ מרגישים שאין אובדן אנרגיה והם יעילים ומהירים.
דיסקים – התחלתי סקפטי וסיימתי מומר!
פירקתי גלגלים מהאופניים כמה פעמים וציפיתי משום מה לבעיות כגון קרקושים ורעשים ממערכת מעצורי הדיסק, אני חייב לשתף שטעיתי בגדול. מערכת הבלימה ככללותה תפקדה ללא דופי, לא הצלחתי להוציא שפשוף קטן מהרפידות ברכיבה, אפילו באימון ספרינטים רצחני. הרטט שמופיע לעיתים בבלימה חזקה במעצורים רגילים נעלם, זה קורה בשל עוצמת הבלימה או העובדה שהחישוק לא ישר לחלוטין (תמיד יש איזה שמינית קטנה או שהרפידות לא מיושרות בצורה מושלמת) והרבה פעמים הגומי של הרפידות מתנהג בצורה לא לינארית וממש “דביק” בסוף המהלך של הידית במיוחד בחישוקי קרבון, בניגוד לרפידות מטאליות על רוטרים.
עוד יתרונות לדיסקים: אין סכנת פיצוץ של פנימית בשל חום שנוצר בבלימה או סכנת פגיעה במשטח העצירה (יותר נפוץ בקלינצ’ר קרבון) שתגרום להשבתת הגלגל כולו.
ביצועי הבלימה שלהם עולים על מעצורי חישוק (V-Brakes) בכל תוואי. אומרים כשמשהו עובד טוב אתה לא שם לב אליו – זה המצב כאן, זה לא דורש מהרוכב לעשות אי אילו אדפטציות בסגנון הרכיבה והבלימה שלו, ההיפך הוא הנכון: הדיסקים נותנים הרבה יותר מודולציה בידית ולכן אין מצב כמעט שתגיעו לנעילת גלגלים. היה לי ויכוח רציני עם חבר פיזיקאי, עלו טיעונים רבים של בעד ונגד אך בסופו של דבר הדיעה הנחרצת שלי בנושא- זה פשוט עובד יותר טוב!
עליות וירידות – הסביבה האהובה עלי, ועל ה Defy?
אז הגענו לשאלה העיקרית מבחינתי, איך האופניים מתנהגים בתוואיי האהוב עליי והכי דורשני מהאופניים- עליות וירידות משופעות.
רכבתי עם הDEFY בכל עלייה קשה שאני מכיר ובלא מעט מהאייקוניות שבהן: צובה, נס הרים ומעלה עקרבים. כשהשיפוע והמאמץ עולים האופניים באופן צפוי קצת כבדים ולא מאיצים בקלות. בשינויי קצב במהירות נמוכה ובמעבר תכוף בין ישיבה לעמידה מרגישים את החסרון העיקרי בגאומטריה המתונה והתחושה שלי הייתה שרוב הזמן עדיף לי להיות בישיבה בקאדנס קבוע.
יש לציין לטובה את קשיחות השלדה והגלגלים שהם אמנם לא קלילים (1870 גרם הצהרת יצרן) אך אין גמישות צידית בכלל גם בעמידה והטיית האופניים מצד לצד. כלומר רוב הכוח שאתם משקיעים ינוצל לטובת התנועה קדימה. זה מה שמאזן את המשקל של האופניים והשאיר אותי עם התחושה שסה”כ האופניים מטפסים לא רע ביחס לאופני כביש סטנדרטיים. בטוח שהם מטפסים טוב ביחס לקטגוריית הנוחות שהם נמצאים בה.
במעלה עקרבים ונס הרים בקטע המשובש בשוליים נהניתי מאוד מהיכולת לשבת ולקבל שיכוך מסוים של המשטח המחוספס ומחורץ.
הגענו לקצה העלייה והגיע הזמן לרדת, בהשוואה לקאאד10 שלי עם צינור היגוי (הד טיוב) קצר ותנוחה קלאסית-קרבית אופניים שקוראים לך ללחוץ כמה שתעיז בירידה טכנית, ה-Defy זאת מכונית עם מתלים משככים, בקרת יציבות, ABS ותחושה כללית של בטחון ושליטה. אם צריך לחדד את התחושה, לא משנה כמה חזק ומהר ניסיתי ללחוץ בירידה ולבדוק את הגבול, האופניים שומרים על קוים בקלות ואתה מרגיש שזאת ספינה שתביא אותך לחוף מבטחים גם בים סוער.
סיכום
ה Giant Defy הם אופניים מצוינים שנותנים תמורה אמיתית למחיר, נוחות למרחקים ארוכים, טכנולוגיה מקורית וסטנדרטים מובילים בתעשייה. מעצורי דיסק הידראוליים שעוצרים בכל תנאי וכל זאת בלי להתפשר על ביצועים ולוק מוקפד ונקי.