מדרסי רכיבה בהתאמה אישית הם אחד הפריטים החשובים ביותר בממשק רוכב-אופניים, ואחד החביבים עלי, מאחר והם מבטאים נקודת מפגש מעניינת בין שני עולמות של רוכבים שונים מאוד אלה מאלה: התחרותיים ומחפשי הנוחות.
התחרותיים מחפשים יעילות דיווש בעיקר, אולם נוחות מתורגמת מהר מאוד גם היא למהירות, במיוחד ככל שהרכיבה יותר אינטנסיבית, ארוכה, וחזקה, כלומר מכבידה יותר על כפות הרגליים. נוחות ככלי למהירות מקבלת תוקף כפול כאשר רוכסים את הנעל חזק כדי לשפר יעילות. את החשיבות של המוצר הזה והתרומה שלו לאיכות הרכיבה, זיהו ספקי מדרסים שונים בישראל והתחום הופך להיות עתיר ספקים ואפשרויות.
מריו סנטר הם ספקי מדרסים ותיקים מאוד שנכנסו לאחרונה לתחום האופניים, עם כמה היבטים שמאוד מייחדים אותם מהאחרים: השימוש בחיישני לחץ בתהליך האבחון, וכן שיתוף הפעולה שלהם עם חברת SOLESTAR הגרמנית הקנתה להם גישה לטכנולוגית מדרסי קרבון ולידע מוביל שמחובר למקצועני הפרו פלטון. הטענה המרכזית היא שהקרבון הקשיח מעביר את הוואטים שלכם ביעילות גבוהה יותר אל הקראנק, ושהאבחון באמצעות הסנסורים מסייע ליצירת מדרס טוב יותר עבורכם. מחירי המדרסים נעים בין 1900-2200 ש”ח – תלוי בסוג הקרבון ובסוג המדרס. ישנן קטגוריות שונות של מדרסי רכיבה אשר נקבעים בהתאם לעומסים לפעילות טריאתלון/ רכיבה וכמובן למנח כף הרגל ופרמטרים נוספים.
רוב הסיכויים שמדרס ברירת המחדל שבנעל שלכם אינו בעל קימורים מובחנים כאלה המקבלים את בדיוק את צורת כף הרגל שלכם
כדי ללמוד יותר ולתת לכם חוות דעת על המדרסים האלה, עברנו את התהליך המלא, ושוחחנו עם רחלי קינן-אודם, מנהלת השיווק של החברה, שנותנת קצת רקע: “את החברה ייסד מריו קינן – אורטוטיסט (טכנאי פרא-רפואי למוצרים אורטופדים), ובמשך השנים הפכה מריו סנטר מחנות משפתית לרשת מרכזי המומחים למדרסים המנוהלת על ידי דור ההמשך”. רחלי היא ביתו של מריו, אורטוטיסטית המתמחה בביומכניקה של הרגל אשר מקיימת הרצאות בנושאים השונים של כף הרגל: מניעת פציעות ספורט, כף הרגל ויציבה נכונה ועוד. הרעיון העומד מאחורי מרכזי המומחים של מריו סנטר הנו ריכוז כל השלבים בדרך למדרסים בהתאמה אישית תחת קורת גג אחת. פענוח התוצאות מתבצע במעבדה בעפולה, שם מיוצרים המדרסים”.
למה בעצם צריך מדרסים לרוכבים?
רחלי מספרת שבעקבות פניות חוזרות ונשנות של רוכבי אופניים במטרה לפתור בעיות של כאבים במהלך הרכיבה (מרביתם בכפות הרגליים), החליטו לבדוק ולחקור את הנושא לעומק: “בבדיקות ושיחות שניהלנו עם מאמנים בעלי קבוצות, יבואנים, רוכבי עלית, ובעלי חנויות, עלתה מסקנה חד משמעית: כאבי כפות רגליים במהלך הרכיבה היא תופעה שכיחה וידועה (ויש לה השפעה ישירה על השלד) אך לא ניתן לה מספיק דגש”.
כדי לענות על הנושא הזה בצורה מקצועית חברה מריו סנטר לסולסטאר, חברה גרמנית שמובילה את תחום מדרסי הקרבון, ובין רוכביה ניתן למנות את קנצ’לרה ואנדרי גרייפל.
רחלי: “שיתוף הפעולה עם חברת SOLESTAR, אפשר לנו לייצר עבור הרוכבים בארץ מדרסי רכיבה מותאמים אישית. לאחר תקופת השתלמות בגרמניה, במהלכה למדנו לייצר ולהתאים את המדרסים הייחודיים, חזרנו כשבידינו הידע וכלים לבנות את מדרסי הקרבון על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים ולאפשר התאמה מושלמת בין כף רגלו של הרוכב לנעל וכך לבטל כמעט לחלוטין את השפעת עומסי היתר על השלד והפרקים אצל רוכבי אופניים.”
במרכז המדרס, ניתן לראות את תוספת החומר – להגבהה ומילוי באיזור הקשת הפנימית
“מדרסים נועדו לטפל ולמנוע בעיות כאב בכפות הרגליים, ולייעל ולמקסם את תנועת הדיווש והעברת העומסים בצורה נכונה ונוחה יותר. בזמן הדיווש ובמהלך שלב הדחיפה נוצר מצב שבו יש כוחות מנוגדים שבין העקב לקידמת כף הרגל דבר שגורם לתנועת פיתול בלתי רצויה שמביאה לאיבוד אנרגיה ועומס על הרצועות, הגידים השרירים והעצמות בכף הרגל. כמו כן רוב רובו של הלחץ והעומס מתרכז על שטח קטן ביותר שנמצא מעל הקליט של הנעל. למדרס רכיבה יש מספר פונקציות:
- הגבלת תנועת פיתול בכף הרגל.
- יצירת מגע מלא של כף הרגל לנעל במטרה להוריד עומס ולחץ מאזור הקליט ולהעבירו לקשת האורכית של כף הרגל.
- טיפול בבעיות כגון: נימול, הרדמות, תחושת שריפה וכאב בכפות הרגליים.
- התמודדות עם הבדלי אורך פונקציונלי של הרגליים.”
“חווית הרכיבה עם המדרסים הינה הסתגלותית, ולאחר מספר רכיבות לרוב הכאבים נעלמים ויעילות הדיווש גוברת. ההרגשה היא כי המדרס משפר את יכולת הדחיפה, ההנעה וההנאה בזמן הרכיבה. רק אחרי שמנסים לרכב בלי מדרסים (או שוכחים לשים את המדרס) מבינים פתאום עד כמה זה נחוץ. הרוכבים שלנו מעידים על הגברה משמעותית בתחושת היעילות בזמן הרכיבה, הרגל מוחזקת נכון יותר בנעל, הישיבה והאחיזה על האופניים משתנה וקיימת הפחתה בהרגשת העייפות לאחר הרכיבה.” טוענים במריו סנטר.
סנסורים והיטק… אבל בסוף דבק וחומרים, ובעיקר האדם שמפענח את המידע, ומיצר את המדרס בפועל – אלה הכי חשובים אצל ספק המדרסים שלכם! חמי במעבדה בעפולה
מה מייחד את המדרסים שלכם?
רחלי קינן-אודם: “הייחוד בא ליידי ביטוי בחומרים ובשיטת הייצור. בסיס ושלד המדרס עשוי סיבי פחם- קרבון אשר מיוצר בגרמניה ע”י מפעל מוביל בתחום הקרבון לתעשיית האורטופדיה. יתרון הקרבון הנו הקלות יכולת הייצוב והתמיכה בכף הרגל תוך מינימום תפיסת מקום/ נפח בתוך הנעל. כל האלמנטים המופיעים בקרבון ייחודיים לרכיבת האופניים וקיים עליהם פטנט בינלאומי. הייצור וההתאמה נעשה במעבדת מריו סנטר בארץ, ואז שאלון האבחון והמידות נסרקים ונשלחים לגרמניה שם אנו נעזרים בצוות מקצועי שמנחה אותנו ומייעץ במקרים בהם יש לתת את הדעת בנוגע לבעיות מורכבות ועוד.”
“שילוב העבודה עם מערכת הסנסורים הנו ייחודי ובלעדי למריו סנטר. השילוב נבע מהצורך בהבנה רחבה יותר של אופן ההתנהלות של הרוכב בזמן אמת בתנאי שטח. העברת העומסים, ההבדלים בין רגל לרגל, פיזור וחלוקת העומסים השונה בין רגל לרגל בזמן והמניפולציות שקורות בזמן הרכיבה מוקלטים במערכת. המערכת מורכבת משמונה סנסורים שמחולקים לאורך כף הרגל. הסנסורים מעבירים מידע דרך USB ללוגר מטען אשר אוגר את הנתונים בזמן הרכיבה. המערכת מתחברת למחשב ולתוכנה יורדו הנתונים לאחר הרכיבה, ואלה באים לידי ביטוי בצורת דיאגרמה, כאשר כל סנסור מהווה כלי מדידה בפני עצמו. את הנתונים מנתחים ומשלבים יחד עם יתר הבדיקות והמידע שנאסף אודות הרוכב, אופן התנהלותו והאבחון הביומכאני שלו.”
הסנסורים על מדרס האבחון. המחברים הלבנים יחוברו לקופסה קטנה שתוצמד לקרסול שלכם ותאגור את המידע תוך כדי הרכיבה
שלבי יצירת מדרס:
- בדיקה דינמית וסטטית בהתאם למידת הצורך, אבחון הרוכב ולקיחת מידות כף הרגל
- ניתוח כל הנתונים+ העברתם במייל ל SOLESTAR
- קבלת דיאנוזה
- יצור המדרס בהסתמך על הממצאים והמידה
- קבלת המדרס + התאמות
- ביקורת לאחר שבועיים
- מעקב כל חצי שנה ולפי מידת הצורך
מבחן מדרסים – התנסות אישית
את המדרסים בדקתי לאורך תקופה מאוד ארוכה, בלא מעט קילומטרים של רכיבת כביש ורכיבת שטח. הבדיקה הזו היא אינה בדיקה משווה, אולם אי אפשר לנתק את החוויה וההתרשמות שלי מהעובדה שאני לא עובר אל המדרסים האלה כמו רוב הרוכבים – ממדרס ברירת המחדל של נעלי הרכיבה שלי אלא ממדרס קסטום של תמיר כפיר שבחנתי בעבר. במקביל אני גם בוחן כעת מדרס סמי קסטום נוסף של פיזיק. אין ספק שמעבר מהמדרסים הפשוטים ביותר הקיימים ברוב הנעליים (גם היקרות שבהן) ייצר בד”כ תחושת וואו משמעותית אצל רוב הרוכבים שיעברו לקסטום. הרף שאני מציב היום למדרסי הרכיבה שלי הוא גבוה יותר.
קרבון – זה קשה או רך?
ההפתעה העיקרית שחשתי בה היא שהחומר עצמו (הקרבון ממנו עשוי שלד המדרס) אינו מרגיש “קשה” כמו שחשבתי, או כמו שנטען שהוא. כלומר העובדה שהוא דקיק, גמיש יחסית, וגם מצופה חומר רך, ויש חללים בינו לפנים הנעל מאפשרת ריכוך מסוים ולא כמו שאולי אפשר לחשוב על מדרס קרבון שהוא יהיה קשיח לחלוטין. זו אולי בעיה למי שמחפש את התשתית הכי קשיחה שאפשר מתחת לכפות רגליו, אולם כנראה שבשביל שזה יקרה צריך עובי ומשקל נוספים שימלאו את החללים שנוצרים מתחת לקימורי המדרס. בעיני זה מצוין – רמה מסוימת של רכות – לא גבוהה מדי, אבל קיימת היא נעימה יותר לרגל, ובמיוחד ברכיבות ארוכות – היא כמעט הכרחית. אם היינו רוכבי track לספרינטים קצרים זה אולי היה הגיוני לחפש מקסימום קשיחות, אבל כל עוד אנחנו רוכבים למרחקים ארוכים – אי אפשר לאבד את מימד הנוחות. בשיחה עם רחלי היא מספרת לי שהפידבק הזה די מקורי ושרוב הרוכבים מרגישים קשיחות גבוהה יותר. אולי זה נובע מהעובדה שמדרס קסטום ביחס למדרס רגיל ממלא את החללים טוב יותר – ומי שעבר למדרס הזה שלא ממדרס קסטום אחר מתרגם את זה לתחושת קשיחות גבוהה יותר.
המידע מהסנסורים מתורגם בסופו של דבר לסוג החומר שממנו מייצרים את ריפודי המדרס, בתאוריה. במעשה לא הבחנתי בהבדלים בין מדרס ימין לשמאל בהיבט הזה למרות פער גדול במידע הסנסורי.
מריו ואני – תחילתה של מחויבות ארוכת טווח
האמת היא שמבחינת התאמה לרגל הרכיבות הראשונות היו רחוקות מלהיות אופטימליות. התגלה הבדל די משמעותי בתחושות בין רגל ימין לשמאל כשהמצב בימין (הרגל החזקה שלי) גרוע יותר. ברגל ימין היה כאב בשליש הקדמי של הקשת שיורדת מהזרת לעקב. גם במרכז הכריות הקדמיות היתה תחושת בליטה לא נעימה. יתכן שזו השפעתה של אותה הבליטה “הפונקציונאלית” אולם אני לא בטוח. בצד שמאל הבליטה הזו לא הפריעה לי באותה מדה.
בנוסף חשתי שאין לי מספיק תמיכה בקשת הפנימית בשתי הרגליים. העדר התמיכה באותה קשת גורמת לכך שהברך קורסת פנימה לכיוון הצינור העליון של האופניים מה שמייצר תנועה פחות יעילה של פידול (הברך מציירת קו דמיוני ארוך מדי באוויר – כלומר לא מעבירה את האנרגיה שמייצרת תנועת הרגל בצורה היעילה ביותר), ובכלל – משאיר חללים רייקים בנעל, תזוזות מיותרות, וואטים על הרצפה.
בכל מקרה לאחר סבב רכיבה ראשון על המדרס החדש, הבעיות שהתגלו בהתאמה מונעות ממני מלסגור את הנעל חזק מספיק ויש תנועה פנימית וחוסר יעילות. אם אני מתעקש כשאני סוגר חזק יש כאבים ונימול. בקיצור אחרי רכיבה ראשונה של כשעה ועוד אחת של כשלוש שעות – באופן ברור נדרש מקצה שיפורים. המרחק מהרצוי כל כך גדול שאני לא מסוגל אפילו לנסות להתרגל למצב הזה. מסקנה: מי שרוצה התאמת מדרסים אופטימלית לכף רגלו, מוטב שיצרף לרצון הזה מחויבות לתהליך שלא נגמר בקנייה וגמרנו!
מקצה שיפורים ראשון – סנסורים בשירות השיווק ופידבק אנושי בשירות הרגליים
הבאתי את עצמי לעפולה למעבדה הראשית ועמי פידבק ומדרסים. הטיפול התמקד במדרס ימין שם בוטלה ה”בליטה הפונקציונאלית” (שזה כינוי שיווקי ומשוכלל של מומחי אורטופדיה לבליטה הזו שמכאיבה לי באמצע הרגל. לזכותם יאמר שהם ציינו מראש שהמדרסים מגיעים איתה אולם אחוזים ניכרים מהרוכבים לא מסתגלים אליה ושיש סיכוי שיורידו אותה), וכן הוסיפו חומר באיזור הקשת הפנימית ברגל – כלומר הגביהו את הקשת. כל התהליך לקח משהו כמו 20 דקות ויצאתי לדרכי לבדיקות חוזרות של המדרסים.
שם אגב למדתי סוף סוף מה בתכלס עושים עם המידע של הסנסורים האלה? הרי לקחו ממני את צורת הרגל באמצעות גרב גבס שמרטיבים על הרגל ואז היא מתיבשת ותבנית הרגל נשארת בעפולה, אז למה צריך סנסורים (חוץ מזה שזה נשמע מאוד הייטקי)? ובכן זה מסייע לבונה המדרס לזהות איזה חומר עליו לבחור ממגוון החומרים שמוסיפים למדרס עבור הריפוד מעל לקרבון. הפרמטר העיקרי הוא רמת הקושי או הרכות של החומר. האמת – למרות שהיו בבדיקה שלי הבדלים דרמטיים בתוצאות שהתקבלו בין רגל ימין לרגל שמאל, בפועל לא ממש ראיתי הבדלים בין שני המדרסים – הימני והשמאלי. האם הסנסורים האלה הם יותר גימיק שיווקי מאשר כלי שמייצר תועלת אמיתית לכף הרגל שלכם?
למול פלאי הטכנולוגיה, הפידבק האנושי והבלתי ממוחשב לגבי מה כואב לי ואיפה היה בהחלט בעל השפעה: כתוצאה ממקצה השיפורים הראשון מול חמי ממריו סנטר – השיפור בכף הרגל הימנית היה מיידי ומשמעותי – הכאבים פסקו, ואני כעת יכול לסגור את הנעל הרבה יותר חזק מבלי לסבול מאוד. עדין התחושה אחרי כמה רכיבות שאפשר למלא את החללים בין כף הרגל שלי למדרס בצורה יותר אפקטיבית ולהפחית עוד דרגת תנועה ומאמץ מיותרים בנעל.
רחלי מעבירה את המידע מהסנסורים אל המחשב, ומשם לפענוח בגרמניה
מטוטלת קוגניטיבית
לאחר שהבעיה העיקרית נפתרה, תשומת הלב יכולה לנוע לבעיות אחרות, פחות חמורות מזו. התגלתה תופעה קוגניטיבית משעשעת שמדגימה כיצד מה שכואב יותר תופס את תשומת לבנו ומוחק את היכולת להבחין בניואנסים סביבו: בתנועת מטוטלת, ברגע שנפתרה בעית צד ימין לפתע פתאום התגלה לי צד שמאל… כעת מסתבר ששם סבלתי מאותן בעיות של צד ימין רק ברמה פחותה בהרבה. יש מעט כאבים בקשת החיצונית וחוסר תמיכה בפנימית. די מדהים אבל כמעט לא הבחנתי בכך עד שפתרנו את הבעיה בימין. בינתיים אני מעביר את המדרסים האלה לנעלי אופני ההרים שלי כיוון ששם, בניגוד לרכיבת כביש, אני מסתפק בסגירה פחות הדוקה של הנעל. המעבר לנעלי השטח מגלה לי שלמרות שהן מאותו היצרן של נעלי הכביש, הרי שתחתית הנעל שם (בצד הפנימי הפוגש את המדרס מלמטה) חורצת חריץ במדרסים. לא בגלל החריצים האסתטיים האלה אני רוצה תיקונים אלא בגלל השיפורים שעדיין נדרשים להתאמה. צריך לנסוע שוב לעפולה?
לא – לא צריך לנסוע לעפולה! מקצה שיפורים שני קרוב לבית
מריו סנטר מאוד שירותיים ומאוד אדיבים ונעימים. רואים שחשוב להם שהרוכבים יהיו מרוצים, והם משקיעים המון בשירות: זמן, מפגשים בימי שישי עד מאוחר (אמנם יש להם עסק לתחזק, אבל גם להם יש חיים), וכו’. אני מאוד מעריך ומחשיב את זה וזה בהחלט דבר חשוב בהתקשרות כזו שמחייבת מפגשים חוזרים עד לייצוב המדרס. חלק מהשירותיות הזו באה לידי ביטוי בכך שהם לא מצפים שתגיעו לעפולה דווקא, והם מבצעים גיחות למקומות שונים בארץ, בעיקר לחנויות אופניים שמקצות להם מעט מקום כדי לתת אצלן את השירות לתושבי הסביבה. הרווח כפול – הלקוח מקבל מקום מפגש קרוב לביתו, וחנות האופניים נהנת מתנועת רוכבים מפולחת הייטב לפתחה. אחרי שמפגש האבחון הראשון נעשה בטרק פולג, השני במריו סנטר עפולה, ביצענו מפגש שלישי בחנות החדשה של קראפט ברמת החיל.
הפידבק: עוד מילוי של איזור הקשת, עוד הורדה של הבליטות המכאיבות… בקיצור יותר מאותו הדבר ובשני הצדדים. עברנו כמה מחזורי שינוי בו במקום, ובסופן לא רק שהורדה הבליטה המכאיבה באופן פונקציונאלי גם מצד שמאל, אלא שנפער מכתש קטן במקום בו היא העזה לבלוט בעבר. כבר בחנות זה הרגיש נוח בהרבה!
מימין – הצד התחתון. הקרבון מציץ וגם חריץ סימטרי בציפוי הגומי האדום נוצר עקב תחתית הנעליים שלי. משמאל: החלק העליון של המדרסים, עם התוספות והשיופים שנועדו להתאים אותו לאחר הפידבקים מהרכיבה
חודש של רכיבות, ואני מרוצה הרבה יותר!
אני כבר יכול להשתמש במדרסים האלה ברכיבות ארוכות, לרכוס חזק, ולתת בראש. התמיכה הפנימית השתפרה באיזור הקשת המוגבהת ודומה שהברכיים שלי מצליחות לשמור טוב יותר על פידול ישר. שוב יש פה פרדוקס: ככל שההתאמה טובה יותר, אני מרשה לעצמי לעלות מדרגה נוספת בעוצמת הרכיסה, ואז מגלה שוב נקודות כואבות… גם המטוטלת הקוגניטיבית חזרה לפעולה כאשר שוב אני זומם לחזור אל מריו סנטר. בתוכנית למפגש הבא: השקעה משותפת בפיסת נדל”ן נוסף במדרס – יצירת מכתש גם בצד ימין, כדי לבטל סופית את קצה קצהו של הכאב המתפתח (רק תחת רכיסת ספרינטרים חזקה), שוב באמצע הקשת הימנית, ואולי לבחון איך להפחית מעט נימול בשתי האצבעות השמאליות ברכיבה ארוכה תחת רכיסה חזקה מאוד.
עוד כמה דגשים
התחושות שלכם בנעל לא נובעות רק מהמדרס, אלא גם מהנעל עצמה, וגם מכיוון נכון של הקליטים, מיקום וגובה האוכף. יש פה הרבה משתנים ששינוי כל אחד מהם יכול לספק חוויה טובה או פחות טובה. לא בטוח שהנימול ברגליים שלך נגרם כתוצאה ממדרס לא תקין. מומלץ לשלב את הנושא הזה עם כיוון אופניים מקצועי אצל אחד מספקי השירותים בתחום, או להכנס אליו אם אתם יודעים בוודאות שהכיוונים שלכם אופטימליים ואין לכם בעיות קבועות שדורשות מחקר.
רצוי להתאים מדרס לנעל ספציפית. אם יש לכם שתי זוגות נעליים – עדיף שיהיו לכם שני זוגות מדרסים שעברו אופטימיזציה כל אחד לנעל שלו, ולאופניים עמם אתם רוכבים (למשל – מדרסים לנעלי הכביש ולאופני הכביש, ומדרסים אחרים לאופני הרים ונעליהם). נמרוד כהן שגם הוא בודק כעת את המדרסים האלה במקביל אלי מספר שיש לו בעיה: יש לו 3 זוגות נעליים (מאביק שטח, מאביק כביש וספשלייזד שטח). העברת המדרס מנעל לנעל לא פשוטה וקצת גורמת לו לבלייה מהירה, מה גם שלנעלי ספשלייזד יש הטיה צדדית מובנית החוצה של כפות הרגליים, אז מה שמותאם לספשלייזד, לא מותאם למאביק… מי שמראש רוצה מדרס שידלג בין נעלי הכביש לנעלי השטח שלו, צריך לדאוג ששני הזוגות זהים או דומים מאוד.
חשוב מאוד לדעת שביחס להרבה מדרסי OEM פשוטים של חברות רבות, הכנסת המדרס דורשת עוד חצי מספר בנעל ולכן ייתכן שכדאי לשלב רכישת נעל חדשה במדרס חדש, או לבדוק לפני ההשקעה אם מדרס כזה לא צפוף לך מדי בנעל. אני דווקא סובל מכף רגל דקה, ולכן תוספת הנפח של המדרסים משפרת את החוויה גם בתוך הנעל וגם בממשק העליון – מול מנגנוני ההידוק, אולם אצל רוכבים אחרים יתכן והבעיה הפוכה.
גרב הגבס שתשאר במעבדה אחרי האבחון ועמה יעבדו לאספקת המדרס אחרי האבחון
סיכום
מדרסי רכיבה – כן או לא? בוודאי שכן! הם ישפרו לכם את איכות החיים בצורה משמעותית. אם נדמה לכם שאני מתלונן אזי לא קראתם את דעתי על מדרס ברירת המחדל הבזיוני שמגיע עם נעלי הסידי היקרות ביותר (אנשים מוציאים מאות דולרים ומקבלים משטח עלוב במידה מחפירה עד כדי לא ראויה). זה כמובן בתנאי שאתם מצליחים לייצר את ההתאמה עבורכם בצורה טובה.
מדרסי קרבון או מדרסים אחרים? פה אני לא בטוח שהתשובה כל כך חד משמעית כמו בשאלה הקודמת. לטעמי מה שחשוב יותר היא המקצועיות של ספק השירות שלכם, והיכולת שלו לעבד את כלל האינדיקציות שברשותו לכדי פגיעה בול למה שהרגל שלכם, והמנח שלכם על האופניים צריכים. הדרך לבול הזה יכולה להגיע מחומרים וגישות שונות, וגם מה שמתאים לרוכב אחד הוא לאו דווקא מה שמתאים לאחר.
למדרסים בהתאמה אישית של מריו סנטר, יש פוטנציאל להפוך לחלום אופטימלי בכף הרגל שלכם. הפידבקים מרוכבים מובילים כגון גלי רונן, גל צחור, ורוכבים אחרים שעברו למדרסים האלה טובים מאוד, רק חשוב שתדעו: דרושה מחויבות! זה לא זבנג וגמרנו. ברוב המקרים זה תהליך וזה דורש סבלנות, וכך גם היה עם המדרסים האלה. אני מאמין שאצליח לייצב אותם בקרוב – וזה יקרה כנראה במפגש הבא או בזה שאחריו. מריו סנטר בהחלט דואגים שהמפגשים האלה יהיו נעימים, עובדים עם תודעת שירות גבוהה מאוד וחיובית מאוד.
איפה מתארגנים על זה? פה:
- המומחים למדרסים – מריו סנטר, חנות הדגל שד’ מנחם בגין 80 עפולה.
- לבירור סניפים, ייעוץ ותיאום פגישת אבחון: 04-6528546
- אתר מריו סנטר: www.mario-center.com