אופניים חשמליים הם אולי הסגמנט הצומח ביותר בתעשיית האופניים. מוכרים אותם כמו לחמניות טריות באירופה, וחלק ניכר מהאנרגיות בתעשייה מופנה אליהם. מי שעוקב אחרי בלוגים ועיתונות אופניים בעולם נחשף כל איזה יומיים לדגם קונספט חשמלי כזה או אחר, וחלק ניכר משטח התצוגה של תערוכות האופניים המובילות בעולם מוקדש לקטגוריה הזו.
התנסתי לראשונה באופניים כאלה על סטרואידים בשוויץ, ב Demo Day של חברה מקומית שהיה לה ליין מרשים של מוצרים ובחרתי מתוכו לסיבוב את החזק ביותר. זה היה דומה יותר לפיאג’יו סי המיתולוגי מאשר לאופניים – עוצמה מרשימה ומהירויות גבוהות. בארץ זה לא יקרה: ע”פ תקנות הרישוי המקומיות יגיעו אליכם האופניים החשמליים הבאים שלכם, כשבית החלציים שלהם עבר סירוס כהלכה, לבל יטרידו את שאר יפהפהיות הרמון האופניים שלכם: העוצמה המקסימלית והמהירות המקסימליים לא יהיו גבוהים – ולא באשמתם, אלא באשמת המחוקק.
הדגם הנבדק
מתוך היצע הדגמים שמשווקת רשת רוזן ומינץ, בחרתי בדגם המתקפל בעל גלגלי 16 אינץ: GEOBY URBANLITE 1606. בניגוד לכל מיני קורקינטים חשמליים לא חוקיים, הכלי הזה הוא באישור משרד התחבורה ומכון התקנים הישראלי בהתאם לתקן האירופאי EN15194.
למה בחרתי בו? אם כבר אני עומד לבלות על כלי שימושי ללא מטרות כושר, אז לפחות שיהיה בר יכולת לממש את ההבטחה של חניה בחניוני רידינג בואכה תל אביב וגלישה בלתי מתאמצת אל המקום הנחשק בעיר העוינת. בדיקה ראשונה – ציון חיובי: האופניים מתקפלים למידה מספקת כדי להצטופף בבגאז’ של הרכב שלי (שאינו גדול במיוחד).
מחירון: 4,539.00 ש”ח (מחיר לחברי מועדון רוזן ומינץ : 3,995.00 ש”ח)
שאלת המחקר בסקירה הזו היא: איך החוויה?
למי זה מתאים ולאיזה סוג של רכיבה? האם זה עובד בצורה ראויה שבאמת יכולה להוות אופציה טובה להתניידות? והאם זה יכול להיות הכלי להגעה למשרד חסר המקלחת שלכם? נושא המקלחת הוא קריטי שכן ההבטחה באופניים חשמליים היא פידול חסר מאמץ ומופחת זיעה בדרך ליעדכם.
ההפעלה בסיסית
יש כפתור on/off ואחרי שהדלקתם, פידול מפעיל את המנוע. הפסקת פידול מפסיקה אותו. אין פה מצערת כמו באופנוע (שוב – דרישות המחוקק או שלוחיו), וגם אין הילוכים – הילוך אחד בלבד (רגע, זה אומר שאני cool מודל 2003 כי יש לי סינגל ספיד?). מה שמחליף את המצערת ביחד עם הפידול הוא מתג המעביר את הרוכב בין שלושה מצבי סיוע: קל, בינוני וחזק. בסיוע החזק ביותר רוכבים הכי מהר. המנוע נמצא בציר הגלגל האחורי, והמתג הנ”ל נמצא משום מה בצידו השמאלי של הכידון.
איך שפרספקטיבה משנה את התפיסה: למרות שאתם רוכבים או רוכבות בעלי 4 ראשי מפותח ושרירי תאומים מסותתים כפסל רומי, כשאתם על אופניים חשמליים כל מה שאתם רוצים זה להמנע ממאמץ. האופניים ניתנים לרכיבה גם ללא מנוע העזר, אולם עם הילוך אחד, דוושות קטנות ללא קליטים, ומשקל גבוה יחסית (21.4 קילו) אתם לא רוצים להגיע לשם. זה באמת אמור לשמש למקרי חירום בלבד. מצד שני, טווח הנסיעה הוא מוצלח בהחלט, ואין גם שום סיבה שתצטרכו לפדל בעצמכם.
ביצועים
נתוני המפרט של הכלי מציינים מנוע חשמלי 250 W, מהירות מירבית 25 קמ”ש (הגבלת מנוע) וטווח נסיעה 30-50 ק”מ, אולם אני עשיתי בדיקה עצמאית. יש לסייג זאת ולאמר שמרחק הנסיעה האפשרי בטעינה אחת – מאוד תלוי במסלול שלכם. הסיבה לכך שבעליות ברור שהמנוע מתאמץ אולם בירידות הוא צובר אנרגיה (וגם מגדיל את ההתנגדות בנאבה האחורית מה שמאט אתכם בירידה מלשחזר את מהירות הגלגול של האופניים הרגילים שלכם). מבדיקה שלי במסלול שחלקו שטוח וחלקו לא שטוח לחלוטין – אלא עם גבעות עדינות למדי, על רמה 3 (המהירה ביותר) – הגעתי ל 26 ק”מ רצופים שלקחו לי שעה וחצי של רכיבה.
מהירות הנסיעה הטיפוסית שאני הגעתי אליה (אני שוקל כ 70 ק”ג עם התיק) נעה בין 16-18 קמ”ש. זה החל בטווח העליון יותר וירד מעט ככל שהסוללה דעכה. מהירות מקסימלית של 25 קמ”ש אפשרית בירידה בלבד – במישור – אין סיכוי, לפחות לא במשקל שלי.
האם זה מספיק? בהחלט – למטרה לה ייעדו את המוצר הזה! אחת המסקנות הראשונות שמגיעים אליהן עם האופניים האלה היא שטווח הנסיעה הסביר יקבע לפי סיבולת התחת והגו האנושי, ולא לפי השרדות האנרגיה בסוללה. פשוט קשה מאוד להשאר על האופניים יותר מרבע שעה – עקב התנוחה הזקופה, המייצרת יותר לחץ על העכוז. במהירות של כ 16-17 קמ”ש זה אומר שטווח סביר הוא כ- 4 ק”מ. התשובה לשאלה מעלה האם זה מספיק היא אם כן – בהחלט – מספיק לרכיבה עירונית, אולם לא לרכיבה בינעירונית, ואין לבוא על כך בטענות אל המוצר שכן זה בדיוק הייעוד לו הוא תוכנן ומכאן שמו: UrbanLite.
החוויה החיובית
משעשע: רכיבה ללא מאמץ בכלל. המשמעות העיקרית של זה, והסיבה שהמוצר הזה הוא להיט התניידות עירוני מעשי היא הזיעה. הרי מזיעים פה מספיק כשסתם נמצאים בחוץ, אז ברור שבתור כלי תחבורה לעבודה לאופניים יש איזה בעיה מסוימת. לכן, אם אין לכם מקלחת, או אם מרחק העבודה שלכם קרוב וכל עניין הרחצה לא ממש אטרקטיבי מבחינת עלות זמן-תועלת, המנוע החשמלי יעזור לכם להגיע יבשים יותר ליעדכם.
האופניים מתקפלים, והאמת היא שהם די קטנים גם במצב פתוח – לא היתה בעיה לשים אותם בקיוביקל משרדי טיפוסי. במצבם המקופל הם נכנסו בקלות לבגאז’ המאזדה (האצ’בק – הקטן יחסית) שלי. אני יכול לדמיין העדפה של נסיעה לתל אביב עם האופניים האלה וחניה חינם בחניוני רידינג להמשך תנועה דו גלגלית משם. התנאי היחיד לכך הוא שנשארים בטווח הנסיעה הנוח שלהם – נגיד עד דיזינגוף סנטר בערך. יותר רחוק מזה היחס בין מהירות הנסיעה של האופניים לזמן שיקח לכם למצוא חניה ביעדכם מתחיל להיות בעייתי.
המראה חביב, לא מתוחכם אבל משעשע. התגובות – חיוביות ומחויכות. לא כדאי לצרוך את המוצר הזה עם ארשת חשיבות עצמית מחמירה.
תגלו את יתרון האיטיות: לפתע אתם מסתכלים סביב. אחרי תקופה ארוכה שרק לכסנתי מבט לכיוונה, האופניים האלה הם אלה שגרמו לי לעצור בסככת המיצים הטבעיים שמול העבודה שלי. שתיתי כמה כוסות מיץ תפוזים טבעי ונהנתי מאוד. זה לא היה קורה ללא האופניים האלה. איכשהו ברכב, אתם מסגלים לעצמכם מוד של יעילות והספק, אולם נעדרת יעילות לנפש… ברמה הפרקטית האיטיות הזו היא הכרחית כאשר חלק ניכר מהרכיבה נעשה בשבילי אופניים על מדרכות, ובין הלכים ודיירי מדרכה אחרים. את לחצן הסיוע הנמוך והבינוני תפעילו בעיקר בסביבה כזו – ולא בכביש או שוליים פתוחים.
גלגלים קטנים = תמרון זריז, אולם שליטה מעט בעייתית למי שרועדות לו הידיים. בעיר זה כנראה יתרון – כל עוד לא צריך לעלות ולרדת מדרכות. גיליתי שאני מפתח שנאה לראשויות עירוניות שלא שמות אבן שפה משופעת לעגלות תינוקות, ואופניים מתקפלים עם גלגלי 16 אינץ. מי שמתכנן כבישים ומדרכות בלי התחשבות בדייריהן מותר ואף רצוי לסנן לעברו משפטי שטנה בעת חלומות בהקיץ על גלגלים!
סבל רחב ומגיני בוץ מגיעים כבר מהמפעל. מצד אחד על הסבל מתבקש ארגז יפה וגדול לזרוק בו הכל בלי צורך בקשירות וגומיות אולם מצד שני משמעותו של זה יהיה ויתור על תכונת ההתקפלות הקומפקטית של האופניים, ואז כבר אולי עדיף לרכוש כאלה עם גלגלים גדולים…
הקישור בין פידול להפעלת המנוע גורם לכך שמדובר בכלי אינטואיטיבי מאוד, ולכן בטוח יותר לכל מי שמורגל ברכיבה על אופניים.
הפינה הפולנית (תלונות וביקורת)
הסוללה היא סוללת ליתיום PANASONIC חזקה 36V עם נוריות חיווי לבדיקת רמת הטעינה. היא משום מה לא ממש נטענה כשהייתה בתוך האופניים, אז הוצאתי אותה בטעינות. יש מפתח שדואג שזה לא יהיה קל מדי – למישהו אחר מלבדכם. זמן הטעינה המוצהר התגלה כמדויק והוא אורך 5 שעות. בטעינה יש רק נורית אדומה במטען שהראתה שהוא מקבל חשמל, אבל האם הסוללה מלאה? החיווי הוא (כך מסתבר אחרי שמשתמשים) שהנורית האדומה במטען התחלפה לירוק. בסוללה עצמה יש גם נוריות שאמורות להגיב ללחיצה על כפתור כחול קטן ולהגיד לרוכב כמה נשאר – זה לא תמיד עבד ולא הצלחתי לגלות שיטתיות בכך.
בנסיעה עצמה יש חיווי גס יחסית על מצב הסוללה: שלוש נורות שדולקות. אחרי כ 8 ק”מ נכבתה אחת, ואחרי 8 ק”מ נכבתה שנייה. אין התראה מקדימה על ריקון מלא של הסוללה מעבר לירידה לנורה אחת – אולם יש מרחק די משמעותי גם במצב הזה, כך שתוכלו לרכוב על ה”קצה” ולשחק עם עצמכם משחק הימורים לשעשוע ברכיבה – מתי תגמר לי הסוללה באמת?
אתם לא רוצים פאנצ’ר באופניים האלה! החלפת פנימית, בייחוד בגלגל האחורי, היא מעשה מסובך ומעיק הכולל כמות גדולה של אומים במיקומים מגוונים – של הסבל, מגן הגשם, ועוד כל מיני. אלה תוספות הכרחיות לאופני Utility כאלה, אבל משמעותן היא שבפעם בהרבה זמן שיש פאנצ’ר משתמשים בטלפון של תחנת המוניות ושמים אותם בחנות האופניים שיחליפו עבורכם. כדאי מאוד לצאת משערי החנות עם ג’יפה בפנימית! (במקרה שלנו – הונטילים היו קצרים מידי למילוי ללא פירוק הגלגלים!).
הפנל הדיגיטאלי השולט במהירות הנסיעה והמשולב בניתוק/הפעלה של המנוע לא התחבב עלי. ראשית הוא חושב שאני שמאלי, ומותקן בצד הלא נוח של הכידון. שנית, זה כפתור שבו שינוי המצב הוא חד כיווני – כלומר יש נקודה אחת עליה לוחצים שוב ושוב למעבר בין מצבי הרכיבה: מהאטי ביותר ועד למהיר. המשמעות היא שאי אפשר לרדת למשל לרדת מרמה 3, המהירה ביותר לרמה 2 הבינונית בהגיעכם לאיזור צפוף, ותהיו חייבים לעבור דרך רמה 1 לשם כך… מתג אמיתי (ולא כפתור לחיצה) ובו 4 מצבים (0,1,2,3) שאפשר לנוע ביניהם ימינה ושמאלה היה יכול להיות הרבה הרבה יותר נוח. יש לזה משמעות אמיתית אם אתם רוכבים רכיבה עירונית במהירויות משתנות.
לבסוף – במשקל של קצת מעל 20 ק”ג זה לא כלי קליל שתרימו ותורידו במדרגות בכיף.
סיכום
הכלי החמוד הזה תוכנן ככלי עירוני קטן וכייפי – ואם הייתי דייר תל אביבי או רמת גני עם טווח נסיעה קצר לעבודה ואפשרות להכניס את זה למשרד (כי אף אחד לא קושר כאלה אופניים בחוץ), הייתי שוקל את זה ברצינות. אם טווח הנסיעה הדרוש לכם ארוך יותר הייתי שוקל דגם אחר עם גלגלים גדולים, והאמת – מנסה לקמבן איזשהו פתרון להגבלת העוצמה…
האופניים האלה מתאימים במיוחד לרכיבות קצרות של עד כשלושה-ארבעה ק”מ שהן כ 10-15 דקות נסיעה. למשל מתחנת הרכבת למשרד שנמצא כשלושה-ארבעה ק”מ ממנה. יותר מכך זה מעט מעיק לשבת במהירות של 15 קמ”ש. במיוחד הדבר נכון אם למשוואה מכניסים את זמן ההליכה לרכב, אם אין חנייה מתחת לבית, וזמן חיפוש החניה ליד המשרד, אם אין כזו מתחת למשרד.
את היתרון העקרי תגלו בעליות שם גילגול רגליים איטי ימשיך לסחוב אתכם מעלה בלי מאמץ. למעשה עבור עירוני העובד בעירו, ללא חניה פרטית או רשיון לקטנועהרוכב מדי פעם על מסלולי אופניים החולקים מדרכות עם הלכים – הגיאובי יהיה פתרון טוב להתניידות קלה.
מאת: גיא חלמיש