אירודינמי הוא העניין היום. לא רק בשלדות, ואפילו לא גם בקסדות, אלא פחות או יותר בכל דבר על האופניים: אבזור, ביגוד, מערכות שתייה – כולם עוברים מהפכה קטנה בכיוון הרוח. ברור שבקסדות הקטע הזה מחריף: המתקן הגדול שאמור להגן לנו על הראש מהווה בלט משמעותי אל הרוח, ולכן הבלט הפך לבלוט, ולהלן מגמת “קסדות הבלוטים” (בלוט – לא בגלל הבליטה אלא בגלל הדמיון לפרי עץ האלון), שהיא עוד דוגמא לאובדן פרופורציות משעשע בענף האופניים. קסדות הבלוטים פשוט מכוערות במיוחד ומקנות לכל רוכב מקצוען את המראה המטופש ביותר שהוא יכול לרכוש לעצמו בפוסטר של הקבוצה. על פניו הן עושות רושם של התאמה לאקלים הישראלי בערך כמו התאמתם של כובעי פרווה רוסיים בהיותן אטומות מלמעלה או מופחתות חורי אוורור. כתוצאה מכך, ומאחר וכל הפלצה שיווקית שמתאימה למצבי קצה על 1% מהמקצוענים תגיע בסופו של דבר אל רוכב הוויקאנד הישראלי, על מנת לספק לנו בידור בדמות עיסוק נוסף בנבכי ציוד שאנחנו לא צריכים – הרי שאנחנו מברכים על הופעתן בחום.
לאלה שבכל זאת מעוניינים להפעיל מעט שיקול דעת אופנתי, ומבלי להתעלם או לכפור כלל ועיקר במגמת האירודינמיות באשר היא, הביאה רודי פרוג’קט לעולם את קסדת ה WindMax היפהפיה הזו. זו קסדת הקצה החדשה והמושקעת של Rudy Project, והיא מעטרת את ראשיהם של רוכבי טים קנונדייל, בירוק זרחני, ובמיוחד את הילד המגודל המטיל להם נצחונות זהב: פיטר סאגן. את הקסדה ניתן לרכוש במחיר מבצע של 840 שח. אגב מתחתיה נמצא דגם הסטרלינג ואותו תוכלו לרכוש ב 640 שקלים (גם הוא technically cool), בשלושת חנויות רודי פרוג’קט ישראל: בכפר נטר, הדר יוסף (בנין הטבעות ליד האצטדיון), וביוקנעם.
>> גילוי נאות: רודי פרוג’קט מפרסמים באתר, יחד עם זאת המבחן הזה נעשה מתוך נסיון כנה להעביר את תכונות המוצר, יתרונותיו, וגם החסרונות שלו.
העיצוב
העיצוב של הקסדה הזו מזמין ויפה מאוד בעיני כמעט כל מי שרואה אותה והיא ממשיכה את הסטייל האיטלקי המודע לעצמו של Rudy Project. לגמרי Technically Cool. העיצוב משדר קרביות ומהירות. עטורה בזוויות שפיציות ומראה מחודד שמזמין אתכם לרכוב ומהר! הצבעים מעודכנים ויפים: זו שלנו הגיע בשחור עם פסים ירוקים זרחניים ומדויקים – שיתאימו ל“קיט הזוהר” שלנו, אז ברור שאהבנו… הוא משולב עם קרבון אפור ארוג. בקיצור – נראה טוב. הגישה הכללית היא לייצר מעטפת הדוקה יחסית וקטנה סביב הראש, ואכן הנפח שדומה שיש לה קטן יותר מזה שבקסדת הזומה למשל. הרבה רוכבים לא אוהבים את הקסדות המנופחות והגדולות יותר, ואלה ימצאו ב WindMax את המינימליזם שהם מחפשים.
במשקל של 250 גרם הקסדה בהחלט מרגישה טוב על הראש אם כי היא לא מגדירה את קלות המשקל בתחום (רודי לא ויתרו על עמידה בתקן אוסטרלי שמאלץ אותם לעשות קסדה קצת יותר כבדה כי התקן מחמיר יותר). מספר פתחי האוורור הוא 21, אולם מה שחשוב הוא שהם גדולים במיוחד ומכניסים שפע של אוויר לצינון הראש. יש טענות חזקות שמציינות את האוורור בתור אחד הדברים החשובים ביותר לשיפור ביצועים בתרומתו להורדת טמפ’ הגוף, ובישראל זה כנראה חשוב במיוחד.
הריפוד הפנימי
הקסדה מגיע מורכבת עם רשת הגנה קדמית. אם הכרתם בעבר את הרשתות האלה שמיועדות לחסום מזיקים ודבורים מלהכנס דרך החורים, הרי שודאי ראיתם רשתות שלמות. העניין הוא שאין באמת צורך ברשת שלמה: הרי הנסיעה והמבט קדימה מתפקדים כמגרפה האוספת את החרקים שעפים לפניכם ולא את אלה שמאחור. עוד לא פגשנו את הזבוב או הדבורה שרואים רוכב אופניים ואומרים לעצמם: “אני קורע אותו בנג”ש”, עושים אחורה פנה, ומשנים כיוון לתחרות נגד הרוכב בכיוון הרכיבה אל תוך אחד מחורי האוורור האחוריים (עקיצה = הנפת הידיים?)… ועל כן רודי עשו פה דבר חכם – הם שמו רשת רק בחצי הקסדה הקדמי, והשאירו את הפתחים מאחור פנויים לאוורור מקסימלי. הרשת גם מתפקדת לא רע בכלל כסכר לנגרי זיעה, והיא מוסיפה איזשהי רמת נוחות נוספת לקסדה כיוון שהיא עוטפת כריפוד את החלק הקדמי ומפחיתה מגע עם אלמנטים קשים יותר.
בנוסף לרשת הזו הקסדה מגיע עם סט של ריפודים פנימיים אלטרנטיביים לרשת – שמשאירים את כל הפתחים חשופים ועל כן מוטים לכיוון אוורור לעומת הרשת, למי שמעדיף את הגישה הסטנדרטית יותר לחלק הפנימי של הקסדה. ברור שרשת מאווררת פחות מהאופציה הרזה יותר שמסופקת עם הקסדה, ואשר משאירה רק את המצח שלכם להדבר עם הרוח באופן ישיר ובלי תיווך.
אגב – הקסדה מגיע גם עם ריפוד חיצוני: תיק בד רך לשמור עליה בתוך תיק האופניים שלכם מפני התקלויות עם אלמנטים חדים.
הוויזורים (מצחיות)
הדילמה האם לשים ווייזור או לא נפתרת ב WindMax אולם מתחלפת לה בדילמה: “איזה וויזור לשים?”. Rudy Project מציידים את רוכשי הקסדה הזו לא בוויזור אחד אלא בשניים! למה שניים? אחד הוא קטן ומינימליסטי – מעוצב כהמשך ישיר של החלק הקדמי של הקסדה, ומשתלב בה בצורה מעולה, וכנראה גם מאוד אווירודינמי. הוא שפיצי ומעודן. בהתאם רמת ההצללה שלו מהשמש לא דרמטית, אבל הוא בהחלט מוסיף עוד הצללה אל המצח, ומונע מעט אור עליון מלחדור אל מאחורי המשקפיים ולהפריע בהשתקפויות. זה הווייזור שתרצו לקחת אתכם לרכיבת קרוס קאנטרי או מרתון עם חליפת רכיבה מלייקרה (אפשר גם זוהרת).
הווייזור השני הוא ווייזור משמעותי יותר: הוא גדול, מייצר סככה קטנה מעל הפנים, והוא משנה את העיצוב של הקסדה לכיוון של אול-מאונטן. זה הווייזור שתבחרו בו להשלים מראה של מכנסי רכיבה, חולצת Loose fit בלי כיסים, ותיק גב. הוא מתאים לגישת רוכבי ה AM שמבקשים להגדיל את רוב הציוד שלהם – יותר מאסיביות, יותר אינצ’ים, יותר עובי בצמיגים, וכעת יותר צל על הפנים…
יוצא מכך שהקסדה הזו מתאימה למעשה, לכל הרוכבים: טריאתלטים יבחרו בה כי היא אירודינמית יותר מקסדות כביש רגילות, רוכבי כביש יוותרו על הוויזורים (למרות שעיצוב הוויזור המינימליסטי המשתלב בקסדה בהרמוניות מרשימה יכול לגרום להתלבטות בעניין אפילו אצל המחמירים שברוכבים בתחום חוקי הסטייל), רוכבי XC ואפיק יבחרו במינימליסטי האירודינמי, ורוכבי AM יקחו את ספק הצל המשמעותי יותר מבין כולם.
שני ווייזורים לכביש\XC ולשטח. פטנט החיבור גאוני: שני פינים עבים באמצע וקונטרה בתפס מלמעלה מייצרים מתיחה והידוק של הוויזור אל הקסדה
פטנט העיגון של הוויזור: הכי טוב שראיתם עד היום!
הרבה קסדות עברו תחת ידינו והרבה וויזורים הלכו להם לאיבוד איפשהו בין שאריות הציוד שלנו. רוב הקסדות שראינו סובלות מבעית הוויזור הנתיק מדי. שיטות העיגון של המון קסדות פשוט עלובות. יש את השיטה הטיפוסית הזו של שני חורים קטנטנים ממש בצד הקסדה עם שני פינים קטנים עוד יותר שצריך ללחוץ אותם בכוח אל החור הפצפון. במקרה הטוב יש איזה קליק ברור ומורגש כשמגן השמש הזה מתיישב במקומו מקדימה (בהרבה מקרים אין כזה כלל). ב Rudy Project שיחקו אותה הפעם עם מנגנון חיבור מעולה לוויזור – הכי טוב שנתקלתי בו: שני הפינים הוגדלו דרמטית, וכל השיטה מתבססת על יצירת מתח משיכה או הידוק סביב החלק הקדמי של הקסדה, שמחזיק את הוויזור בצורה מרשימה ומהודקת מאוד למקום. מעולה. הנה עוד דוגמא איך בכל זאת אפשר להמשיך ולשפר דברים קטנים שלפעמים לא נותנים להם תשומת לב מרובה.
מערכת הרצועות
רצועות “הגל החדש” – קלות, דקיקות מאוד, ופחות סופגות. בעבר קסדות הגיעו בד”כ עם רצועות עבות יחסית שהוסיפו קצת משקל ומועקה על הפנים. רוב הקסדות היום מגיעות עם רצועות דקות בהרבה וגמישות יותר. יש לכך יתרון מסוים בקלילות שלהם, וברמת הספיגה הנמוכה יותר של זיעה או גשם, אולם גם חסרון בכך שאם לא כיוונתם אותן צמוד הן יכולות להתנפנף יותר ברוח.
בקסדת הזומה ששימשה אותי בשנתיים האחרונות בהצלחה מרובה מאז המבחן הקודם, היתה נקודת תורפה חוזרת שגיליתי אחרי מבחן ארוך טווח בלבד – פלסטיק הפיצול של הרצועה היה פטנט מורכב שמעבירים דרכו את הרצועות, והיה לו מן מכסה הידוק כזה, שאחרי כמה חודשים ושימוש אינטנסיבי היה נשבר ונעלם. רודי החליפו את הפטנט הלא אמין הזה שהיה בעבר למנגנון פשוט ומינימליסטי יותר שנראה כמו משהו עדיף לחלוטין בהיותו מופחת חלקים ונקודות כשל.
עוד בתחום מערכת הרצועות תגלו כיסוי רך ומרפד באיזור הסנטר – שמכסה על איזורי הייתרה ברצועה ליד האבזם.
RSR8 dial
היא מערכת ההידוק האחורית בכפתור מסתובב – זה כבר די רגיל וקיים בכל הקסדות, אולם היא מהווה עידכון ושיפור על הדור הקודם של קסדות רודי פרוג’קט: יש לה יכולת מיקום גמישה יחסית בעורף מבלי לסבך את העניינים עם כל מיני פטנטים מורכבים: פשוט ממקמים אותה והיא נשארת שם. היא מאפשרת כיונון מדויק שמהדק את הקסדה בצורה שווה ונוחה על הראש.
השורה התחתונה של מערכת הרצועות החדשה התאמה מעולה – שכן הקסדה כמעט ולא זזה בצורה לא רצונית.
חסרונות
החסרון העיקרי, למעשה כמעט היחיד שמצאתי הוא דווקא בסוג ועובי הרצועות. לרצועות דקיקות יש יתרונות גדולים והן פחות מעיקות על רוב הרוכבים, סופגות פחות, ושוקלות פחות. יתרונות הרצועות הדקות הן שהן גם יותר רכות על הפנים ומקבלות את צורתם. הרצועות האלה חדרו חזק לכל קסדות ההי-אנד כך שכנראה שמנהלי המוצרים אצל יצרני הקסדות חושבים שהיתרונות שלהן גדולים על החסרונות. הבעיה איתן לטעמי שהן פחות “מחזיקות” צורה קבועה והן מתקפלות ויכולות להתנפנף מעט אם לא הידקתם אותם הייטב. הדקיקות גם משפיעה לעתים על התרופפות ההידוק – כלומר יש מעט החלקה והן פחות נתפסות באבזם, מה שמחייב אותי להדק מחדש מדי פעם. המשקל אינו הקל ביותר בקטגוריה אבל קל מספיק, ועומד בתקן האוסטרלי המחמיר, מייט.
עוד עניין הוא הדיסוננס הפסיכולוגי שרודי הכניסו לנו כשתייגו את הוויזור המינימליסטי מהשניים כ”מיועד לכביש”. ובכן, מאחר ועוד לא ראיתי את Peter Sagan בטור דה פראנס משאיר את הוויזור שלו על הקסדה, אז גם אני מוותר. אבל אני מודה שזה מטריד אותי מעט, לפני כל רכיבה… 🙂
לסיכום
אירודינמיות היא תכונה חיובית. אל תבינו אותי לא נכון: תמיד כשאני משייט במהירות של 45 קמ”ש מעל לשעה-שעה וחצי אני מתחיל להרגיש בחסרונה בחלק מהאבזורים שלי. כשאני יוצא מהרמזרור לספרינט של 60-70 קמ”ש אני מבין למה קאבנדיש לא יוצא מהבית ללא קסדת האירו שלו. העניין הוא שזה די נדיר אצלי, המהירויות האלה – כי אני כבר לא רוכב על אופנוע… על האופניים, תרשו לי לוותר על קסדות האירו מהסוג החלק, ולשמור על מעט כבוד עצמי ואוורור הגון. במקומן אבחר לי את ה Rudy Project WindMax, שהיא יפהפיה, מעוצבת ונותנת מראה קרבי ומהיר. בעיקרון יכולנו לעצור כאן, אבל היא גם ורסטילית מאוד עם רשת או בלי רשת להגנה מחרקים, ומתאימה למגוון סגנונות רכיבה (סינגלים,מרתון, XC וכביש) בהחלפת וויזור מהירה.
הנוחות היא בטופ, והחורים הגדולים מבטיחים אוורור מצוין. היא מהווה שידרוג משמעותי עבורי מהזומה שהיתה לי קודם לכן, והיא גם מועדפת עלי ביחס ל LAS ויקטורי שיש אצלי ועוד כמה קסדות איכותיות מאוד שהנדתי ראשי לעברן.
תמונות: יוג’ין לויט (וגיאחה)
מאת: גיא חלמיש