Shimano היא אחת החברות שאני הכי אוהב לרכוש את המוצרים שלה, למרות שהם לא מייצרים אצלי שום רגש אמוציונאלי: המותג הזה עומד מבחינתי בעבור תועלת מכנית, מוצרית ורציונלית. אין להם את ה”לחלוחית” של חברות אמריקאיות עם מומחיות בפלאברה, ולא את ההיסטוריה והרגשנות של המתחרים האיטלקיים, אבל יש להם את היפניות, והיפניות של שימנו משכנעת אותי בקנייה לטוב ולרע!
ומה זה יפניות? זו הידיעה שהמוצר יצא אל השוק רק אחרי שסיימו את הפיתוח שלו. שלא עיגלו פינות ולא חתכו מועדים, ולא יצאו איתו חצי אפוי. לא – את התכונה הזו ישאירו היפנים לחברות ישראליות… התרבות היפנית היא אנאלית – ירידה לפרטים ברמות שהתרבות המערבית פשוט לא מתקרבת אליהן. זה חיבור לאיכות במובן העמוק והייסודי של המילה – זה הרצון להוציא כל חלק וכל רכיב כך שיהיו אמינים, מתפקדים לאורך זמן, ויכבדו את החברה ששמה מוטבע על המוצר. קיבלנו נעלי רכיבה של שימנו מהיבואן DAA. הדגם: R171 והמבחן: לפניכם…
- שם המוצר: נעלי כביש Shimano SH-R171
- מחיר: 899 ש”ח
- משווק: DAA
מאת: גיא חלמיש
מבריקות: הסטת נקודות העיגון הצידה, ויצירת משטח מגע ללא נקודות חמות באיזורי הלחץ בחלק העליון של הרגל
הנעליים הקדמות של שימנו שבחנתי היו נעלי השטח XC-90 שאיתן אני עדיין רוכב ונהנה מהן מאוד. מדובר במוצר שהפך ללהיט בקרב רוכבים תחרותיים והדיח כמה נעלי – להיט אחרות מהבכורה, ובצדק. בשל כך הייתי מאוד סקרן לבדוק את נעלי הכביש החדשים שהועברו אלי מהיבואן DAA: ה R17. הדגם הזה הוא לא הדגם העליון ביותר של ליין הכביש של שימנו אלא השני דווקא. ההבדל העיקרי מהדגם היקר יותר הוא בכך שאלה אינם מתאימים לחימום והתאמה לכף הרגל באמצעות ה Custom fit – אותה שיטת קסטומיזציה של שימנו עם תנורים בחנויות וחומר שמתקרר עם צורת הרגל שלכם. האמת – ממש לא קריטי בעיני. המחיר מצד שני נוחת אל רמה הגיונית לנעליים כאלה: 899 ש”ח לצרכן.
מהסברי היצרן, יש פה שימוש בטכנולוגית “Dynalast” שלטענת Shimano מייצרת את הנעל היעילה ביותר בעולם המיועדת ספציפית לכביש, באמצעות אופטימיזציה של זווית כף הרגל בנעל וקיבוע הרגל בנקודה אידאלית. לטענתם אז מי שקונה את סיפורי ה 5 שניות מהיר יותר בכל 25 ק”מ ו 5.23% שיפור יעילות… אני אעדכן בכך את קאבנדיש בפעם הבאה שאפגוש אותו…
מה שיותר מעניין לטעמי בטענות שלהם הוא העובדה שהם הגדילו את טווח המיקום האפשרי של הקליט בנעל על ידי הגדלת פתחי ההברגה שלו אל הסוליה. בנוסף לדבריהם הוגדל שטח הקרבון לפיזור טוב יותר של הלחץ על הסוליה ושיפור הנוחות גם לאלה שהפודיום לא מסתובב להם בשכונה. יש גם טענות מרחיקות לכת לגבי ההשפעה של העיצוב הזה על כל צורת הפידול של הרוכב. נו טוף… אבל סרטי אופניים זה תמיד כיף לראות, לא משנה מה הטענות המושמעות בהן:
עיצוב, חומרים, ואוורור
העיצוב שמרני בצבעים אבל ייחודי למראה בכל זאת. בניגוד לכחול הבולט של נעלי השטח פה הלכו על קווים רגועים וקלאסיים והנעל מגיעה בשני צבעים בלבד: שחור ולבן. הנעל מבריקה כנעלי לקה של ילדה בת 10… אני לא בטוח שאני מתחבר לז’אנר המבריק אבל זה כנראה עניין של טעם. למרות זאת הנעל נראית טוב. השחור אף פעם לא טועה, ואין שם התפרעויות עם צבעים נוספים רבים למעט כמה פסים אדמדמים ועדינים שגם אם אין לכם דומים להם בסט – זה לא יפריע.
התחושה הכללית של החומר והמבנה של הנעל הוא “יציב”. הנעל מחזיקה צורה קבועה גם אם לא תמלאו אותה בניירות מקווצ’צ’ים בתיק הרכיבה… היא מאסיבית לתחושה, אין אלסטיות כמעט לחומר דמוי העור, והיא אטומה משהו. זה מעורר שאלה לגבי האוורור בימים חמים במיוחד, אולם המבחן הזה נכתב בחורף ולכן אין לי דרך לדעת איך היא ב 34 מעלות ולחות גבוהה. מה שבטוח – בחורף ובעונות מעבר היא מעולה, חוסמת את הרוח מהאצבעות, הן לא קפאו, ולא הרגשתי צורך בערדליים גם מתחת ל 10 מעלות.
המשקל המוצהר (למידה 40) הוא 486 גרם, כלומר 243 גרם לנעל, שזה קל אבל לא הכי קל שיש.
החיזוק הפוך: האבזם זז כלפי הלשונית ולא הלשונית כלפי האבזם
מדרס
המדרס סביר יחסית למדרסים מהמדף מיצרנים אחרים. לשמחת הקונים מדרסי המדף הולכים ומשתפרים וכבר רבות מהחברות מציעות את המדרס עם כמה אופציות לגובה קשתות כף רגל שונות, חורי אוורור ועוד. במדרס הזה אין אופציות כאלה – ולמרות שהוא מרשים למראה הוא דקיק למדי.
יש גבול לאן שמדרס שמגיע עם הנעליים יכול לקחת אתכם מבלי השקעה נוספת בקסטום. רואים שהשקיעו גם בחלק הזה בנעליים, אבל זה כמובן לא מנע ממני להשלים את חובתי למבחן ולעבור אחרי כמה רכיבות למדרסי התמיר כפיר המשמשים אותי בכביש.
יפים, קלילים ומאווררים, אבל די מינימליסטיים בתחושה
פיזור הלחץ – סחתיין למוצר
איפה נקודות ההצטיינות הבולטות – בחלק העליון בהיבט נקודות המגע. שימנו קוראים לתכנון הזה “Surround”, ואנחנו נקרא לזה “אפקט המעטפת” – מדובר בהתקדמות יפה בהיבט של פיזור הלחץ על כל החלק העליון של הרגל בצורה שווה ללא Hot Spots – נקודות לחץ מרוכזות בשטח מסוים. זה האתגר והגביע הקדוש של כל נעל ושימנו בהחלט פגעו פה בול – גם בלי שום התאמת קסטום! הקטע הזה מאפיין גם את נעלי השטח שלהם. הם פשוט טובים מאוד בחלק העליון כתוצאה ממאמץ מכוון למדוד את האיזור הזה ולוודא שהוא מפזר עומסים. הם הצליחו לבודד כמעט לחלוטין את הנקודות הבעייתיות שבנעליים אחרות לפעמים מרגישים – בעיקר איזורי עיגון הרצועות.
איך הם עשו את זה? על ידי עיצוב מחדש של כל איזור הכנסת הרגל אל הנעל. פה בניגוד לנעל מסורתית אין שסע אמצעי עליון אליו מכניסים את הרגל, כאשר מנגנון הסגירה מקרב את שולי צד ימין לשולי צד שמאל מעל ללשונית מבודדת. פה – כל המבנה העליון של הנעל לוקח את הסקוצ’ים הצידה ומייצר בצדה הפנימי העליון של כף הרגל משטח מגע חלק לחלוטין, ואף כפול ומבודד: במקום לשונית שזזה לה בתוך הנעל לכל הכיוונים הם יצרו לשונית תפורה עם סוג של חווית גרב – ומעליה משטח בד חיצוני חלק המתחבר לעיגונים שהוסטו הצידה לחלק החיצוני של כף הרגל. בצורה כזו יצרו איזור פיזור עומסים אחיד ונוח במקום שבכל נעל אחרת יש בו שסע.
אבל, אחרי שהללנו את הדבר החשוב הזה – ביטול ה Hot Spots שמייצרת נעל עם הגוף, נאמר שיש מחיר מסוים לסטייה ממבנה הנעל המסורתי השסוע באמצע החלק העליון: ההכנסה של הרגל מעט קשה. אתם למעשה גורבים את הנעל אל רגליכם, כלומר פתח הכניסה של הרגל קטן יחסית וסגור משהו. קצת יותר מאמץ לנעילה, עם הרבה תועלת ברכיבה אחרי כן.
“המעטפת” של שימנו: למעשה גורבים את הנעליים האלה. פחות נוח בכניסה ויציאה אבל מרגיש טוב ברכיבה
רכיסה וחיזוק
מנגנון הרכיסה והחיזוק אף הוא ייחודי ושונה מרוב מה שראיתם בנעליים: הוא מבוסס על שילוב של מנגנון ראצ’ט בחלק העליון ושני סקוצ’ים בתחתון.
Shimano אוהבים להתפרע בקטעים האלה – הם עושים דברים מקוריים ויחודיים, וחושבים מחוץ לקופסא. במקרה של נעלי השטח שלהם שבחנתי רוכסים כל סקוץ’ לכיוון אחר. במקרה הנוכחי אבזם הראצ’ט מחובר “הפוך”. אם בד”כ האבזם ממקום על החלק הקרוב לסוליה בצד הנעל, ואת לשונית הפלסטיק מביאים אליו, הרי שפה זה הפוך. נקודה מעולה היא שתי אופציות החיבור של לשונית הפלסטיק להתאמה אישית.
התמונה מסבירה את זה טוב יותר:
שתי זוויות עיגון ללשונית הפלסטיק. האבזם מחובר לחלק העליון ונע על גבי הלשונית מטה עם ההידוק
בסה”כ טווח המתיחה האפשרי של כל מנגנון הסגירה אינו דרמטי – כלומר לנעל יש צורה מסוימת, ואי אפשר להדק מדי. זה אומר שאתם צריכים למצוא מידה שתתאים לכם, ולשחק עם המדרס במידה ויש חלל גדול מדי בין הרגל שלכם לנעל, אבל אל תבנו על רכיסה חזקה. היתרון הוא במניעת Hot Spots, נימולים והרדמויות שיכולים להגרם ברכיסות חזקות מדי, למשל בנקודות העיגון של האבזמים, ועקב קיפולים של העור בחלק העליון של הנעל.
אם מנתקים מההקשר גישת המעטפת הרי שאפשר לאמר בכנות (ואנחנו משתדלים לכתוב מה שאנחנו חושבים במבחנים ובכלל…) שהרעיון של האבזם ההפוך לא יצא נוח. זה לא אינטואיטיבי גם אחרי הרבה שימושים, וזה פשוט עובד פחות טוב מאבזמים רגילים. לרוע מזלם של שימנו נמצאים אצלי במקביל נעליים אחרים עם שיטה מסורתית, והרפרנס חידד את העניין הזה. גם הידוק הסקוצים, כמו גם בנעל השטח אינו קל במיוחד. הנעל שומרת על צורתה ומתנגדת לפרשנות הרוכב לעניין. זה כאילו ששימנו אומרים לכם – אנחנו יודעים יותר טוב מכם כמה לחץ לאפשר בנעל שלנו ואתם תעשו מה שאנחנו מאפשרים לכם…
המקוריות הזו לא תמיד יוצאת נוחה, אבל כנראה שזה נובע מהגדרת מטרות מסוימות לעיצוב, תוך מוכנות לוותר על הנוחות. אני מעריך שהמהנדסים החכמים שלהם קיבלו מטרה עיקרית לבטל Hot Spots ומטרה משנית לייצר כניסה ויציאה נוחה מהנעל, ורכיסה נוחה. יש בכך המון הגיון ואני תומך בגישה – אנחנו נועלים נעל בחמש דקות לפני הרכיבה, אבל מבלים איתה תחת עומסים ושאיפה לנוחות מלאה במשך שעות ארוכות אח”כ, אז איפה עדיף לוותר? ברור שבנוחות הרכיסה, אם מגיעים למסקנה שזה תורם לנוחות ברכיבה.
איזור אחיזת העקב
האיזור הזה נוח, אבל דומה שהוא משלים עדין לחלק הקדמי העליון והמאסיבי, והוא אינו אגרסיבי באחיזה שלו. למה הכוונה? יש נעליים שהחלק האחורי של העקב בנעל עצמה אוחז את העקב, ויש כאלה החלק העליון באיזור האבזם הראשון הוא המוביל את האחיזה הזו. לשם השוואה, בנעל אחרת שבחנתי מחברה נוספת של DAA המשווקת (מבחן לנעלי כביש כתומות במיוחד: Pearl Izumi – Octane SL III) , העקב כל כך אוחז, שכמעט ולא צריך לרכוס את הסקוץ הראשון העליון כדי למנוע תזוזה שלו. בשימנו התחושה באיזור גיד אכילס היא נעימה ועדינה יותר והנעל סוגרת את העקב בצורה טובה באמצעות הנעילה העליונה ופחות כתוצאה מהידוק סביב העקב עצמו.
סולית הקרבון
חלק הקרבון התחתון נראה מרשים מאוד. כאמור שימנו מסבירים שהם הגדילו את שטחו, ובכך שיפרו את פיזורי העומסים. יש לו פתח אוורור קדמי לשיפור שחרור אוויר מאיזור האצבעות, וחלקי הגומי המסייעים בהליכה בעקב ובחלק הקדמי הם בעלי דביקות מצוינת, ולא מחליקים איתם כשיורדים מהאופניים לקפה בבר בהר. ברכיבה הסוליה הרגישה קשיחה בדיוק במידה – לא ברמה שפוגעת בנוחות ולא ברמה שפוגעת ביעילות. בול פגיעה.
סולית קרבון בעלת איכות מרשימה ורגלית גומי נוחות להליכה
רכיבה אגרסיבית
המטרה בנעליים הם לא רק להיות נוחות אלא גם לתרום לביצועים שלכם. יש קשר בין הדברים: אם הנעל מתוכננת טוב, נוחה, ויושבת עליכם כמו שצריך תוכלו לרכוס אותה מספיק חזק מבלי שיכאב לכם. אם שימנו הצליחו לייצר אפס “נקודות חמות” בחלק העליון, כשתצאו לספרינט או למקטע בריחה אגרסיבי, תוכלו להפעיל יותר כח ולהיות מהירים יותר.
מאחר והנעל “מחזיקה צורה”, כבר אמרנו, ומאחר והאחיזה שלה את הרגל מצוינת וללא הוטספוטס, ומאחר והסוליה רחבה ומפזרת עומסים בצורה טובה מאוד, הנעל מבצעת מעולה.
סיכום: Shimano כמו שימנו – Function Before Form
איכות, תמורה גבוהה, מקוריות. אחרי שנים של מעקב ושימוש במוצרים של החברה המצוינת הזו, עולם האופניים למד להעריך את הבטחון שיש ברכישת מוצרים ממנה. הם לא תמיד הכי קלים, לא הכי נוצצים, ולא הכי סטייליסטיים, אבל הם תמיד אפקטיביים לאללה.
שימנו מציבים את הפונקציונאליות של המוצר בראש העדיפויות שלהם, ואם הם הגיעו למסקנה שנקודות התורפה של נעליים הן בפיזור הלחצים בסוליה ומתחת לאיזורי הרכיסה, הם יפתרו את זה. הנעל הזו מהונדסת הייטב, איכות התפירה והחומרים נראים ככאלה שיהיו אמינים לאורך שימוש ארוך, וניכר שהושקעו בה המון מחשבה ותכנון שיורד לפרטים הכי קטנים במוצר. אותי זה קונה. אני אוהב ומעריך את המוצרים של החברה הזו, ויותר מכך – אני סומך עליה!
נכון, טיפה קשה להכניס את הרגל ולרכוס. נכון שבמחיר הנעליים האלה המדרס הוא לא מדרס קסטום, אבל הנעליים האלה עומדות ברף הצפיות, הגבוה מאוד שלי יש לאמר, מהחברה הזו והמוצרים שלה. רכבתי מאות קילומטרים בנוחות, ללא כאבים, וללא התעסקות כמעט בנעל.