“אתה יותר מקפצץ וזורם מהרגיל” אמר לי איתי ברכיבה האחרונה על אופני פוקוס שהייתי איתם: ה- Focus O1E Pro. ברכיבה הזו, אליה הגעתי אחרי שלושה שבועות עם אופני ה 100מ”מ האלה, רציתי לדייק את התחושות של הגיאומטריה ולבדוק אותם בסג נמוך מהמומלץ. רציתי להסביר לעצמי את המהירות ותחושת הבטחון איתם, את הטבעיות שברכיבה עליהם. רציתי להבין למה אני רוכב הרבה יותר מהר ורגוע איתם בתוך סינגלים וסלעים, פניות וסיבובים.
מאת: גיא חלמיש
צילום: יואב לביא, גיאחה
אופני פוקוס O1E Pro
כרטיס ביקור
אופני הקרוס קאנטרי או מרתון של פוקוס – הענק הגרמני משטוטגרט, שייסד אלוף עולם שלוש פעמים מארק קלוג ב 1993. זו חברה גדולה מאוד מובילה בגרמניה ובעולם עם רוכבים בסבב העולמי, קבוצה בטור דה פראנס ובמירוצים הגדולים בכביש, וקנה מידה בינ”ל משמעותי.
- דגם – Focus 01E Pro
- מהלך: 100 מ”מ
- משקל – 12.45 גרם רטוב (עם פדלים ומחזיק בקבוק)
- מחיר – 19,000
- משווק: מ.נ. מערכות – בשיווק ישיר
מתלה ייחודי
עיצוב וסקסאפיל
במבט מהיר ולא מעמיק הצללית הבסיסית של האופניים מזכירה הרבה זוגות אחרים מז’אנר הבולם האנכי המקביל למוט הכיסא: את ה Scott Spark החדשים, ה Trek Top Fuel, ועוד רבים אחרים. הם בד”כ מאופיינים במשולש קדמי גדול מהאחורי בצורה בולטת, כיוון שתומכות האוכף פוגשות בנדנדת הבולם בנקודה נמוכה. הפער הזה בין המשולש הקדמי הגדול לאחורי הקומפקטי מסמן את האופי של הז’אנר הזה מבחינה עיצובית.
חוץ מהדברים הדי רגילים שיש כמעט בכל אופניים היום (צינור קדמי Tappered, צירי Boost, הולכת כבלים פנימית, BB30…) תמצאו פה גם כמה דברים ייחודיים: לפוקוס יש פטנט על הצירים שהופך אותם לצירי שחרור מהיר – פותחים ידית כמו ידית שחרור מהיר של אוכף או אופני כביש, מסובבים 90 מעלות ואפשר למשוך את הציר להוצאת הגלגל בלי הברגה נוספת. הם מציעים 6 שנות אחריות על השלדה, וגם מדגישים שכל החוליות עשויות קרבון מלא.
אגב קרבון – השלדה כולה מקרבון, משקלה מרשים: 1830 גרם (כולל כל התוספות, דרופאאוטס וכו’) ומלפנים יש את המבנה הכונס כבלים המעניין והמאפיין העיצובי של פוקוס אותו ראינו גם ב Raven. ויש פה עוד משהו אחר… מבט מעמיק יותר אל השלדה רואה את המבנה המורכב הזה של חוליות וקישורים במתלה – מערכת מסובכת ומסקרנת: ה F.O.L.D.
שתי חוליות אחת בתוך השנייה המפרידות את תחילת הדחיסה מהמשכה
FOLD – לפי ההסברים של פוקוס
מדובר במערכת שפועלת בצורה שמפרידה בין תחילת מהלך המתלה לזה שמגיע לאחריו. בתחילת המהלך ככל ששוקעים יותר המתלה נהייה “רך יותר” (או מתנגד פחות), כלומר דגרסיביות. כשמגיעים לנקודת הסג (25% מומלץ) המתלה מתהפך – וכדי לנצל את מלוא המהלך, תצטרכו יותר ויותר כח מהנחיתה – כלומר פרוגרסיביות קלאסית. לדברי פוקוס – ההתחלה הזו מרגישה רכה ומגיבה לניעות קטנות, ומצד שני מייצרת את התמיכה הנדרשת מול אימפקטים גדולים המאפיינים נחיתות מקפיצות או התקלות בסלע משמעותי: רך בהתחלה ומתחזק ככל שהשקיעה עמוקה יותר.
הדגמה של עיקרון ההפרדה: דגרסיביות עד 30% ופרוגרסיביות אחריו
המשולש האחורי בנוי בצורה סגורה, אחודה (one piece), מה שמאפשר קשיחות צדית גבוהה. המחברים או נדנדות גם קצרות מאוד – שוב, לטובת קשיחות. מצד שני הלינק המקשר בינו לבין האלמנטים במתלה בנוי כדי לאפשר רמה מסוימת של תנועה צדית. זו גישה מאוד מעניינת שגורסת שהכי קשיח צדית הוא לאו דווקא הכי נכון לרכיבה.
רוב המשקל של כל האלמנטים האלה נמצא ממש במרכז השלדה, ולמטה – מה שמייצר מרכז כובד בנקודה הכי נכונה לשליטה טובה באופניים.
האם המתלה באמת עובד?
בד”כ מקובל קודם לתאר את האופניים ורק אחרי כן להסביר תחושות ברכיבה ומשמעויות, אבל אני רוצה לתת לכם ישר את חוות הדעת והתחושות שלי לגבי המתלה המעניין הזה: התחושה הבסיסית היא של מתלה כמעט נעול מעצמו בתחילת המהלך. אין אפילו טיפה בובינג – גם כאשר הבולמים פתוחים. למעשה, אלה היו האופניים הראשונים שרכבתי איתם מזה זמן רב ביותר שהצליחו להדגים פלטפורמה אמיתית שאינה תלויה בבולם. בעוד שכל זוגות האופניים האחרונים שרכבתי איתם שילמו קנס גבוה במצב פתוח לגמרי אם לא היו להם שלושה מצבי בולם מאת Fox ונעילה מהכידון, הרי שפה, לראשונה – אני סוף סוף נתקל בשלדה שמקבלת בשמחה גם את הבולמים של SRAM בעלי מגבלת שני המצבים, מבלי להכריח את הרוכב לפמפם אותם לכדי חוסר תגובתיות כדי שלא יהיה בובינג באופניים במצב פתוח.
זאת ועוד: ההמלצה המקורית של סג 25% היא מחמירה בעיני לרכיבה טכנית סלעית ישראלית, ומתאימה לסינגלים סטייל בארי. האופניים הרגישו לי טוב יותר גם ב 30% המומלצים על ידי פוקוס לאופני השבילים שלהם. שוב – אפס בובינג. מצד שני: בנחיתות חזקות היתה עבודה, והיה שיכוך והיתה תחושה שאין לך סיכוי להביא את הבולם לסוף המהלך, גם עם סג של 30%.
שורה תחתונה על המתלה הזה: מצוין למרתון. קשיח לפידול ורכיבה מצד אחד, ומצד שני סופג ועובד כשצריך במכות משמעותיות, עם מחיר מסוים רק עבור אלה שאוהבים אקטיביות רבה במתלה שלהם ורגישות גבוהה מאוד בתחילת המהלך.
הסרט (אם לא לחצתם Play למעלה על התמונה הראשית)
גיאומטריה
זווית ראש מתונה ומודרנית של 69.2, ריץ’ ארוך 435 מייצר מנח ארוך והצבת הרוכב היא קדמית יחסית על זווית צינור אוכף תלולה של 74.5. לעומת זאת, תומכות השרשרת אורכן 44.8 – ארוך יחסית למרות צירי הבוסט (שנועדו בין השאר כדי לפנות מקום עבור קיצור תומכות השרשרת). פוקוס מסבירים זאת כהחלטה, שנועדה לסייע באחיזת קרקע בטיפוס. לא כל המתכננים חושבים שהכי קצר זה גם מרגיש הכי טוב ברכיבה. בסיס גלגלים של 1146 (הכל למידה מדיום). גובה הציר המרכזי (BB) היה 32.5 שזה נמוך למדי, אבל לא ברמה שנתקעת כל הזמן בסלעים.
מה כל זה אומר? ישיבה קלאסית למרתון לעבודה חזקה של פידול, מירכוז עד הבאת רוכב אל מעל מרכז הכובד של האופניים – מה שנותן שליטה מעולה בסיבובים ואחיזת גלגל קדמי, ומרכז כובד נמוך שגם הוא מעולה לסיבובים מהירים והשכבות. ההיגוי: מאפיין אופניים אגרסיביים יותר – יציב יחסית, מה שנובע מתומכות השרשרת הארוכות יחסית, וזווית הראש המתונה. התחושה הכללית היא של אופניים “גבוהים” יותר מאופני מרתון רבים שרכבתי עליהם, או מה שמקובל לתאר במבחנים כ”יושבים מעל” וקצת פחות “בתוך” האופניים.
הכל בשליטה
לכל אופניים יש רגע שיא במבחן- רגע כזה שבו אתה מתחבר אליהם. אחרי גישושים, ורכיבות היכרות ראשונות, שינויי מיקום עדינים באוכף, סידורי סג וגובה פה ושם, מגיעה הרכיבה שבה הכל מתחבר. זה קרה לי בפעם הראשונה ברכיבת הפינישרים של אפיק ישראל, בחורשן: התחברתי. אני וה One היינו לאחד. בעלייה הארוכה לחורשן הם היו יעילי טיפוס לחלוטין, למרות המשקל הדי משמעותי שלהם (12.45). זווית ה 74.5 של מוט האוכף ישבה לי בול בשביל לתת לחץ אמיתי על הקראנק וגם בשביל להרגיש שאני ממוקם מעולה בסינגלים הטכניים.
אחרי העלייה – נכנסו לאותה סדרת טירופים שרק אירוע עם הרבה רוכבים מייצר: רכיבה על סף היכולת הטכנית, בתוך הסלעים, הסיבובים, והשריטות מהשיחים שבצד בכל פעם שהגזמת… איזה כיף של אדרנלין רץ שם!
ברכיבות מרתון של איזור השרון, שבילי 4*4 וכאלה – הם היו בסדר, אבל לא שם הם זורחים אל מיטבם. כששוב הגעתי לסינגלים שוב פרחתי: הם כל כך בול ברכיבה טכנית מבחינתי שזה פשוט לא יאומן. יש פה מעט יותר יציבות כיוונית, והוכחה שלא חייבים לשאוף לתומכות שרשרת כמה שיותר קצרות – יש נקודת עצבנות שבאזורים סלעיים כבר מורידה לך מהירות. פה יש איזון שהוא בול.
יש בהם משהו מטעה – מאחר והתחושה הכללית של הישיבה עליהם היא של “אופניים גבוהים”, אבל כשנכנסים לסינגלים מרכז הכובד הנמוך, והיציבה הקדמית הלוחצת הייטב על הגלגל הקדמי, ביחד עם זווית הראש המתונה, הפכו את החוויה של האופניים האלה לחגיגה ענקית בפניות מהירות, השכבות, וגם בהקפצות ובחציית גינות סלעים. כל הזמן בשליטה, כל הזמן ביבטחון – אפשר לטוס מהר מבלי שתרגיש שהסוס פראי מדי מתחת לרגליים. מצד שני – שום תחושת הגבלה או כבדות היגוי.
אבזור, משקל, וחסרונות
לכל דבר יש מחיר ובמחיר של 19,000 ש”ח אתם מקבלים אופניים במשקל רטוב של 12.45 ק”ג, שזה לא מעט לאופני מרתון, אבל לא חריג למחיר הזה. האבזור הכללי מבוסס XT הטוב והמוכח.
בכל זאת – יש מקום לשידרוג: גלגלי ה DTSwiss מדגם DT Swiss M1900 שוקלים משקל מוצהר של 1940 גרם, והם מיועדים לאול מאונטיין לפי DT עצמה – כבד וחזק מדי בשביל אופני XCO \ מרתון. די חובה לשדרג, אם אתם קונים את הדגם הזה. אה, ורצוי טיובלס, לא כמו אופני המבחן שהגיעו עם פנימיות, ועוד בלי חומר… אני מניח שלא רק הקונטיננטל קריס קינג היה מתפנצ’ר בתנאים האלה.
כונס הכבלז’ הייחודי של פוקוס
במבחנים קודמים העברתי ביקורת ודיעה די נחרצת – שבולמי ה 100מ”מ של רוקשוקס אינם מתאימים לזוגות שבחנתי בגלל שני המצבים, ופה – משהו אחר: עם יכולת הפלטפורמה של המתלה אין להם חסרון מובנה בהעדר מצב אמצעי של שיכוך. החיבור בין האבזור הזה, שיש אותו בהמון זוגות, לזוג האחד שבאמת נותן פלטפורמה יציבה באמצעות השלדה, נותן ל Focus 01E האלה בידול מאוד משמעותי. אציין שהנעילה מאחור לא עבדה (שוב כפתור הנעילה ההידראולי שעשה לי תקלות ב- 3 מתוך 4 המבחנים האחרונים שהוא הגיע אתם עד היום), ושהבולם הזיע בצורה חשודה. אני מעדיף את הפוקס או את הדגמים היקרים יותר של רוקשוקס גם עבור התחושה בשיכוך, אבל לפחות אין בובינג גם במצב הפתוח.
לבסוף חסרון אחרון, אבל בהחלט לא מקורי לאופניים האלה, הוא העדר המקום לכלוב בקבוק שני בצדו התחתון של הצינור התחתון. אני כמרתוניסט שרוכב גם טכני, לא רוצה להרוס את כל ההשקעה המצוינת והמוצדקת מאוד של Focus במרכז כובד נמוך (עם בקבוק במוט האוכף), ולא רוצה אותו גם בכיס.
תנוחה ממורכזת ומרכז כובד נמוך מסייעים לשליטה בסיבובים
סיכום
כיף שיש מגוון וטוב מאוד שיש גישות שונות לגיאומטריה, תחושת רכיבה, שיכוך… כל אחד יכול למצוא את הסייח המתאים לו, והתפקיד שלי פה הוא לתת לכם אפיון כנה ואמיתי, כדי שהרוכב המתאים ימצא את הכלי המתאים עבורו. ה Focus 01E Pro הם אופני מרתון מעולים – עם כמה תכונות שמייחדות אותם בצורה משמעותית מהעדר: ובראשם הפלטפורמה היעילה: מנטרלת בובינג אמיתית, שאינה תלויה בבולם. זה משהו שהבטחות סביבו יש לרבים, אבל מימושים – נדירים בהרבה… סחתיין למהנדסי המתלה של פוקוס.
החסרונות מסתכמים בעיקר בעניין קיומי – כסף… מי שיש לו יותר יהיה קליל יותר ועם גלגלים מתאימים. החוויה היא פחות “מרבד קסמים” מאשר ב DW, בסקוט, או ב KTM במצבים הפתוחים, ונוטה ליותר יעילות, אבל זה מה שבדרך כלל תרצו מאופני XCO ומרתון. השיכוך בהחלט עושה עבודה טובה בהפרדה בין הניעות הדרושות לאלה שרוצים לסנן החוצה ועובד מצוין בנחיתות משמעותיות יותר.
חוץ מזה – גיאומטריה מעולה ומעודדת בטחון, מהירות ויציבות בסינגלים. בקטעים מאוד סלעיים רציתי מעט יותר אקטיביות מתלה אבל השילוב המרתק בין יציבות היגוי לבין מרכז כובד נמוך ומירכוז רוכב, מייצר איזון מופלא בין רכיבת מרתון לבין רכיבה טכנית.