מקצה הנשים בסבב השביעי של ה- Enduro World Series יוצא לדרך. ברקע הנופים המדהימים של ולברג אשר בצרפת, המהווה אחת מהמדינות שמספקת את מיטב רוכבי האנדורו בעולם. התוצאות של סוף הסטייג’ הראשון מתחילות לזרום. לפתע, במקום ה12 של הסטייג’ מופיע שם עם תיוג מדינה שלא נראה עד עכשיו בטופ של ה-EWS. תיוג המדינה הוא ISR והשם שמופיע ליד הוא “נגה כורם”. אחרי ההתחלה הזו נגה פותחת מבערים ושומרת על מיקומים של בין חמישית לשביעית למשך כל הסבב, מה שמזכה אותה למקום שישי כללי בסבב!
בסבב האחרון בפינאלה ליגר שבאיטליה, נגה שומרת על המומנטום ומסיימת במקום שביעי כללי של הסבב. המארגנים של ה-EWS והעיתונות העולמית שסיקרה את האירועים תהו מי הבחורה הזו שצצה לה פתאום ממדינה קטנה כמו ישראל ומשאירה אבק למתחרות מנוסות ומספונסרות יותר בתחום האנדורו. חלקכם, קוראינו היקרים, כנראה מכירים את נגה כאלופת ישראל בXCO. אז תפסנו את נגה לשיחה אישית כדי לדבר על העבר, ההווה והעתיד שלה כרוכבת בכלל וכמתחרה באנדורו בפרט.
מאת: מאור רביב
תמונות: יוג’ין לויט
נגה כורם – גילתה את הייעוד שלה מחדש ב EWS?
אז מי את נגה כורם?
“אני בת 25, רוכבת אופניים מגיל 13. במקור ממצפה חרשים שבמשגב. בהתחלה בתור רוכבת יותר אהבתי את רכיבת הדאונהיל וקפיצות ועם השנים נכנסתי יותר לקרוס קאנטרי כשבגיל 17 כבר התחלתי באמת להתמקצע יותר בXCO. מבחינת הישגים בולטים, השיא היה כאשר זכיתי במקום 5 באליפות העולם בנוער. לאחר מכן היו לי עוד כמה תחרויות טובות ומאז אני בסוג של Ups and downs ובמקביל ניסיתי להגיע לאוליפיאדה האחרונה אך זה לא צלח.”
מאין הגיע המעבר לאנדורו?
“כבר כמה שנים שאני חולמת להתחרות ב-EWS או איזושהי תחרות אנדורו בכלל. הרעיון עלה כבר כמה פעמים ע”י החברים ממשגב, אך לצערי הרבה פעמים זה לא באמת התאים, בעיקר בגלל תוכנית האימונים והניסיון להגיע לאולימפיאדה. אחרי האולימפיאדה נכנסתי לפגרה ארוכה ואז התפנה הזמן לעשות עוד דברים שלא הספקתי לפני. מכאן הגיעה ההזדמנות ללכת על הדבר הזה אחרי ששוב החברים העלו את הרעיון להשתתף ב-EWS והחלטתי ללכת על זה”
זה לא שלא ידענו שהיא טכנית בטירוף
היה קשה לעבור לאנדורו אחרי הרבה זמן בקרוס קאנטרי?
“האמת שבהתחלה בכלל לא חשבתי על להתחרות שוב בחו”ל. בתחרות קרוס האחרונה שהייתי בארה”ב הייתי שבוע לבד, במקום מבאס והתחרות הייתה על הפנים. כל מה שרציתי זה רק לחזור הביתה ולשכוח מתחרויות בחו”ל לתקופה הקרובה ולנוח. אז מצד אחד נורא רציתי להתחרות ב-EWS ולעשות קצת כיף אך מצד שני, ואולי זה קצת מצחיק לומר את זה- אבל לא היה לי כח לטוס שוב לחו”ל אחרי כמעט ארבעה חודשים בחו”ל השנה. למזלי חבר בשם אלירן החליט להצטרף אליי מה שהפך את החוויה ליותר כיפית אך עדיין הכל קרה מאוד מהר. אחרי אישור ההשתתפות בתחרות היו לי שבועיים להתארגן על ציוד ואופניים מתאימים לאנדורו. בסוף הצלחתי להתארגן על ציוד וקיבלתי אופני Giant Reign באדיבות Giant ישראל.
הספקתי להתאמן בקושי ארבע פעמים על האופניים לפני היציאה לתחרות. מבחינתי היה חשש כי אני רגילה בעיקר לרכב על זנב קשיח או במקסימום שיכוך מלא קצר מהלך ופתאום מצאתי את עצמי על אופניים עם מהלך של שישה אינץ’ מאחור ו-160 מ”מ מלפנים. אז להגיע לתחרות פחות מאומנת זה דבר אחד אבל להתחרות על אופניים שאני פחות רגילה אליהם היווה כקושי מסויים בהתחלה”.
נגה כורם על ה Giant Reign שקיבלה ברגע האחרון מ Giant ישראל
נו, עוזבת את ה XCO ועוברת לאנדורו?
“אני מאוד אוהבת את שני הענפים. האנדורו זה ענף מגניב מאוד ויש בזה כיף לא נורמלי. אני לא יודעת אם זה אפשרי בכלל להפוך את רכיבת האנדורו כמקצוע. כרגע אני משאירה את האופציה פתוחה ומעניין יהיה לדעת לאן אוכל להמשיך מפה.
אבל כרגע אני עדיין מרכזת את מירב המשאבים לקרוס אך כמו שאמרתי, אין לדעת מה צופה העתיד”
חוץ מזה שהיא גם מגניבה בכללי
מה באשר לקבוצה – תנסי להצטרף לאחת המובילות באנדורו?
“השנה רכבתי עם קבוצת Cycling Academy שנתנו לי את המעטפת ועזרה יוצאת דופן עם ציוד וזה נתן לי קפיצת מדרגה בפן המיקצועי שלי. בנוגע לאנדורו, נמרוד מג’יאנט ישראל היה פשוט מדהים. רגע לפני התחרות הוא אמר לי לבוא לחנות ולקחת מה שאני צריכה בכל מה שנוגע לאופניים למרות שביום יום אני רוכבת עם מותג אחר. כמובן שיש עוד ספונסרים כמו שורש ועכשיו גם אלפיינסארז נכנסו לתמונה, אז מבחינת ציוד אני מסודרת. הבעיה היום שעלויות שכרוכות בהשתתפות מלאה בעונת אנדורו הן גבוהות מאוד. זה מתחיל בכרטיסי טיסה, והשנה יהיו יעדים אקזוטיים כמו ניו זילנד וארגנטינה, ממשיך במלון, הסעות, הרשמה ועוד הרבה דברים שנכנסים גם לפני ובין הסבבים, לכן בלי קבוצה זה משהו כמעט בלתי אפשרי. נכון, אפשר לגרד כמה אלפים ואז להשתתף באיזה סבב או שניים באירופה, אבל אם באמת ארצה להמשיך לכיוון האנדורו ולהתחרות עונה שלמה אצטרך להשיג מימון של באיזור ה-100 אלף ש”ח או לחילופין למצוא קבוצה גדולה שתממן את זה.
כרגע אני עדיין חושבת עם עצמי לאן אני ממשיכה מפה, אם אחליט שאני כן ממשיכה לכיוון הזה אני מעריכה שאהיה חייבת למצוא קבוצה.”
מאיפה נחתה הרוכבת הזו על ה EWS והגיע לטופ בלי שאף אחד ראה אותה שם קודם?
לכל ספורטאי מקצועי התחרויות מהוות ה”לחם והחמאה” שלו. האם באופי שלך את תחרותית ומרגישה שבכל תחרות את חייבת לנצח או שאת נהנית מהחוויה ואם יש הישגים על הדרך אז מה טוב?
“כרוכבת קרוס קאנטרי אין לי שום עניין ב “רק להשתתף”. לי באופן אישי אין משיכה להתחרות רק לצורך החוויה שבתחרות – אני מתחרה בשביל התוצאה, בין אם לנצח או הישג גבוה אחר שאני מציבה לעצמי. לי כרוכבת תחרותית קשה לי מאוד עם הגדרת מטרות של “להשתתף” או “להצליח לסיים”.
שאלו אותי לא מעט למה לא השתתפתי באפיק ישראל. למרות שהאירוע הזה מדהים, אני פחות נהנית מסוג כזה של תחרות ויש לי מספיק תחרויות בעונה, לכן וויתרתי על להשתתף. כשאני מגיעה לתחרות אני מגיעה בשביל לתת את המקסימום שלי כי ככה חונכתי. לא משנה אם זו תחרות מקומית או גביע העולם, אני אכין את עצמי מראש הכי טוב שאפשר כמה חודשים לפני ואעשה את המקסימום שאני יכולה ביום התחרות.”
נגה כורם ריפינג
באנדורו קפצת ישר למים העמוקים של הטופ העולמי. לא חשבת קודם להתנסות בליגה המקומית?
“האמת שכשעלה הרעיו להשתתף ב-EWS ישר התקשרתי לדימה ויוליה רפקין וניפגשנו כדי שאוכל לשאול אותם שאלות בעקבות הניסיון שיש להם מה-EWS. השאלה הראשונה הייתה האם זה משוגע שדווקא ב-EWS אני אתנסה בתחרות אנדורו הראשונה שלי בחו”ל. יוליה אמרה שכדאי לי להשתתף ומקסימום אני אקבל בראש מהמתחרות האחרות אבל לא יקרה כלום. דימה דווקא נטה לצד השני ואמר שהמסלולים מאוד קשים פיסית ושאולי כדאי שאנסה תחרות קטנה יותר באירופה ואז לנסות להשתתף ב-EWS. בעיקרון דימה צודק. במצב רגיל עדיף להתחרות בארץ ולאט לאט לטפס ולעלות לרמות הגדולות ביותר. גם כשאתה נרשם ל-EWS צריך לתת רזומה של התחרויות שהשתתפת בהם כדי לעבור את הסינון הראשוני כדי להשתתף. במקרה שלי היה לי מזל שנתנו לי להשתתף. הסיבה היא כנראה שיש להן קצת מחסור בנשים מתחרות, בנוסף הדירוג העולמי שלי בקרוס קאנטרי עזר לי להיכנס בשנייה האחרונה. יצא לי בעבר להתחרות בליגת אול מאונטיין המקומית וזה היה מאוד נחמד. הבעיה שיום תחרות בליגה המקומית הרבה פעמים גורם לי לפספס אימון של כמה שעות. לכן אם לא תיהיה לי איזו התנגשות אני אשתתף בשביל הכיף והמפגש עם החבר’ה אך לרוב זה לא קורה.”
אה, היו פה סלעים?… נגה כורם טסה למטה.
ההישגים שלך ב-EWS הם מדהימים, בכל זאת נתת בראש להרבה רוכבות פרו! חוץ מההחלטה ברגע האחרון, היית עושה משהו אחרת כדי לשפר את ההישגים?
“כרוכבת XCO אני רגילה לעשות בתחרויות את אותה הקפה, כך שאני מכירה כל אבן וגרגר חול במסלול. באנדורו יש מסלולים ארוכים שחלקם מגיעים גם לרבע שעה של רכיבה רצופה. לכן כדי ללמוד את המסלולים כל הרוכבים מצלמים את המסלולים באימונים ואחר כך בערב צופים ומשננים אותם. גם אני צילמתי את המסלולים אבל לא הייתי מסוגלת לשבת שעתיים ברצף ולזכור את זה. אז נוצר מצב שהרבה מסלולים התבלגנו לי בראש וקטעים שזכרתי וחשבתי שנמצאים במסלול מסוים בכלל היו במסלול אחר.
עוד דבר הוא כשהגעתי לתחרות בולברג התחברתי לשני חברים שהכרתי מהקרוס קאנטרי: נטלי שניידר השוויצרת שמתחרה בגביעי עולם, ועוד בחור בשם סיימון, שהגיע השנה למקום שני באלימינייטור. פתחנו לנו כנופייה של קרוס קאנטרי. אחד מהדברים שאפשר לקבל מהנהלת התחרות הוא שירות שאטלים בשביל הקפצות לתחילת המסלולים בזמן האימונים. הבעיה שיש מלחמות על המקום בשאטלים מה שמקשה לעשות את האימונים על המסלולים באופן סדיר. בתחרות באיטליה אחד החברים של כנופייה שלנו עשה לנו הקפצות ברכב פרטי שלו וזה פשוט שדרג לנו את האימונים. אז בהחלט הייתי רוצה להבא שיהיה לי שאטל שיוכל לעשות את ההקפצות לפי הזמן והנוחות שלי. בכלל, אם יש תמיכה מאחוריך ואחרי יום אימונים יש מי שמנקה את האופניים ועובר על האופניים ברמת התחזוקה זה שיפור משמעותי. למזלי היו לי אופניים חדשים מ Giant אז לא הזדקקתי לתחזוקה מיוחדת ובנוסף יש לי תמיכה משימנו העולמית והם באמת עשו לי כמה דברים כדי לשפר לי את חוית הרכיבה על האופניים.
לבסוף (זה יותר קשור לביש מזל ולא לשיפור אישי) בתחרות באיטליה לא היו לי עדיין אופניים ביום אימונים הראשון בגלל חברת התעופה. אז ביום הראשון רכבתי הכי טוב שיכלתי על “עיוור”. ביום האימון השני כבר היו לי את האופניים שלי ולכן גם בתחרות היה הבדל בתוצאות בין היום הראשון לשני.
הטיפ של נגה כיצד לרכוב מהר יותר בתחרויות:
לסיום, ספרי לנו איזה משהו עסיסי מאחורי הקלעים של התחרויות
“מי שראה ראיונות עם ססיל ראבנל, אלופת הסבב הנוכחי בשנים, ישמע כי לססיל יש מבטא צרפתי כבד מאוד והאנגלית שלה לא ממש ברמה גבוהה בלשון המעטה. אחרי התחרות בולברג ססיל הזמינה אותי ועוד כמה חברים למסיבה שלה. תוך כדי המסיבה הבנו שככל שמדברים עם ססיל באנגלית במבטא צרפתי כבד יותר ככה היא תבין יותר טוב. אז זה הפך לבדיחה בין כולם (בטעם טוב כמובן) וכולם התחילו לדבר ככה.”
מאת: מאור רביב
תמונות: יוג’ין לויט
ולסיום באמת – יש לך חבר? התשובה – בוידאו: