זהו, זה הסתיים וחודשים ארוכים של הכנות של כ 500 רוכבים הגיעו לסיומן בהתרוממות רוח גדולה בהוט אפיק ישראל 2015
הוט אפיק ישראל התחרות הכי גדולה ומרשימה שיש בישראל, עם ארגון למופת, מתנדבים וכח אדם בכמויות נדירות, תקציבים מרשימים והעלאת רף המקצוענות. התחרות שגורמת לענף שלם להתעורר, להתארגן, להתכונן לקראתה, וזו שחצבה את הדרך לכך שכעת יש כבר שתי תחרויות אפיק אופני הרים רב יומיות בישראל: הוט אפיק ישראל בסוף הקיץ, וסמרתון בחורף…
השנה התאפיינה התחרות בשיפור התמהיל של שלושת הימים ודיוק רב יותר במינון ופיזור הקילומטרז’ והגובה המצטבר. כל המשתתפים מדווחים על מגוון ושונות מצוינים בין היום הראשון, לשני ולשלישי. בניגוד מוחלט לאופי מזג האוויר והרכיבות בתקופת ההכנה של המשתתפים לתחרות – בקיץ הישראלי הסיוטי, השנה גם קיבלה התחרות את מזג האוויר הכי טוב שיכלה לקוות לו. בטרייד-אוף בין קיץ דרדרתי, ללא צל עננים וחום אדיר אנחנו בוחרים בלי למצמץ ברמת הגשם הזו!
- לסיקור היום הראשון: אפיק ישראל 2015 – הקדמה וסטייג׳ 1
- לסיקור היום השני: עליות וירידות- הוט אפיק ישראל 2015 – היום השני
השנה נמשכה הבחירה בנתיבים “קשים” עם הרבה אבנים ודרדרת. זו בחירה שכבר הפכה לאופיינית, אולם היא לא הכרחית. בעיני רבים לא זה מה שגורם לתחרות להיות אפית וקשה. רוכבים מחו”ל לא רגילים לתנאי רכיבה וקרקע כאלה, והשנה היתה עוד קלה יחסית בזכות הגשם. הם רוכבים הרבה יותר מאיתנו בסביבות זורמות, בסינגלים חלקים יחסית, ובדרכי 4*4 שהכורכר בהן מהודק וגרוס דק דק, וההוכחה לך היתה בכמות הפאנצ’רים הגדולה במיוחד שהחו”לניקים סבלו ממנה. אנחנו מקווים שבשנים הבאות, במיוחד עם הפנייה המתגברת לקהל בינלאומי, אבל לא רק בזכותה- גם בגלל הצורך של כל רוכב ביותר Fun בתוך המאמץ, יישקל שינוי בגישה בהיבט הזה.
למרות בואם של כמה, אחרי שלוש שנים עדיין אין הרבה רוכבים מהעולם באפיק ישראל (השנה היו מעט יותר מ 50, רבים מהם מוזמנים, עיתונאים וכ’ שהוזמנו לתחרות במימוני צד ג’) – תוצר של המכה התדמיתית שחטפה ישראל עוד מאז מבצע צוק איתן – והביטולים של ביקורי העיתונאים לאפיק 2014 לאחריו. זה לא הקל על התחרות לשווק את 2015 בעולם. גל צחור רמז במסיבת העיתונאים שהשנה הבאה היא בסימן יצירת המודעות לתחרות בעולם. לקראת 2016 יש להניח שתשומת הלב שלו ושל התחרות יטה משקל מסוים מהרוכבים בישראל אל אלה שבחו”ל. העתים והמצב הבטחוני כבר מרמזים שזה לא יהיה קל- נראה מה מזה יחדור לדיווחי העיתונאים שהגיעו…
מאת: ירנין פלד וגיא חלמיש
צילום: רונן טופלברג ותומר פדר (לאפיק ישראל), גיא חלמיש
היום השלישי
קטע שלישי ואחרון. קטע קצר יחסית רק 68 ק״מ, שיצאו בסוף 69, וכן, העוד קילומטר הזה כואב. הקטע היום היה לופ אחד גדול וכלל הרבה סינגלים. הסינגל של משמר העמק וסינגל עין-השופט שברובו נעשה כנגד כיוון הרכיבה המקובל, וכמובן סיום בשעה מוקדמת יותר שלא כמו ביומיים הקודמים.
הקטע החל בדרך 4×4 ארוכה ומתפתלת לכיון מזרח, לעבר יער משמר העמק. זה היה מחזה מרהיב לראות את השובל הארוך כל-כך של רוכבים, שהיום כלל גם את רוכבי החד יומי הארוך. הדרך הגיע לעליה שהיא בהחלט רכיבה, לא קלה אך רכיבה, שכללה שני קטעים מרוצפים, מה שגרם לקטע הייק-א-בייק. היום כבר ניתן היה לראות שהרוכבים ההולכים מפנים מקום לאלו שבחרו כן לטפס ברכיבה…
הדרך המשיכה והפכה לעליה, עדיין 4×4 מלא אבנים שהרעידו את הרוכבים מהקילומטר השביעי בערך ועד הקילומטר ה-15ומשם לירידה המיוחלת שכללה כמה מהסינגלים הנהדרים באזור. בסוף הירידה היה הפיד זון הראשון. משם יצאנו מייד להמשך הדרך לתוך עליה קשה אך קצרה. לאחר מיכן המשך תענוג ביער משמר העמק בין השבילים והסינגלים אל העמק וכניסה למישור. רובינו מכירים את הסינגלים האלה, שהם תענוג לצמיגים.
אחרי כן כאמור הכניסה למישור… נכון שבמבט על המדבקה על הצינור העליון רואים מישור. מה שלא רואים זה את המרקם של השבילים… גם הפעם העביר אותנו גל לצד שדה בדרך לא דרך, שזיעזעה את עצמותינו למשך כ-3 ק״מ הארוכים ביותר באפיק הזה אם לא בכלל, כל זאת על מנת לחזור פחות או יותר לאיזור נקודת ההתחלה שלה על דרך חקלאית מסודרת ונוחה.
באיזשהו מקום זה מהווה דוגמה לבחירות של גל צחור (לא רק במקטע הזה) לבחור מקטעים לא נעימים לרכיבה, כאילו במכוון. הנימוק בעד, הוא שזה מייצר יתרון לרוכבים בעלי קישורים טכניים טובים יותר שמתמודדים טוב יותר, ופחות סופגים. עוד טענה בעד היא שזה חלק מהקושי, אבל לדעת רבים לא בטוח שזה מה שמגדיר אפיק קשה ומיתולוגי בצורה הנכונה: מירוץ יכול להיות קשה, ארוך, עם גובה מצטבר מדהים, ולנסות לייצר בתוכו חוויה זורמת וכייפית יותר ברמת המיקרו של איכות השבילים שנבחרים.
משם חזרנו שוב אל היער לפיד זון השני ומשם ישר לפינוק בדמות ה”סובארו אפ-היל צ׳אלנג׳”… משם עוד סינגלים ועוד דרכים סביב עין השופט והסביבה כולל סינגל עין השופט כנגד הכיוון המקובל. למעשה עשינו כך את הסינגל הכחול, והצהוב. בשיחה עם סלין ייגר ורבקה ראש, הן ציינו שהן חשבו לעצמן שזה היה יכול להיות ממש כיף לרדת את הסינגל הזה… (עוד דוגמה לבחירה שהיתה יכולה לתת קצת יותר fun למשתתפים).
ביציאה מהסינגל נשארו כ-5 ק״מ לסיום, אותם עשינו במגמת ירידה מהירה עם אושר על שהנה אנחנו מסיימים עוד אפיק ישראל אחד. הסיום של הקטע האחרון הוא הרבה יותר מרגש ומלהיב מהקטעים הקודמים לו. זה סיום של כל המירוץ, של כל החוויה, של היכולת להתגבר על חולשות הגוף ועל בעיות טכניות, שלא משנה כמה תתכונן, הן תמיד מצליחות למצוא את דרכן, קטנות כגדולות. זה סיום גם של משהו שהוא מעבר לתחרות עצמה: עבור רבים זו תקופה של כמה חודשים ארוכים של התכוננות וציפייה. מסע ארוך שכולל בתוכו לא מעט מורכבויות- הציוד, החששות, הקשר עם בן הזוג, ההתכוננות האימונית…
בסיום נכנסנו לתור לקבלת חולצה, מדליה והחזרת הצ׳יפ. אז נכון שגם פה הארגון היה תומך וכלל מתנדבים שעברו עם מים, קרטיבים קרים, ביגלה, בארים ושאר טופינים וחילקו לרוכבים העייפים אך המאושרים (אבל נציין בכל זאת שמדובר היה שוב בהמתנה בתור ארוך מדי, בשמש מדי, אחרי קטע לא קל ושלושה ימים מתישים).
קבלו את המנצחות – ותביאו לנו אותן שוב בשנה הבאה!
והנה מה שהיה למנצחים לאמר:
ליאור זך מאור (מקום ראשון מאסטרס)
איך היה? “היה טוב. הקטע היום היה לי קשה, לא היה יום טוב שלי אבל גלי היה חזק ועזר”. התחרות נעשית קשה יותר עם השנים? “אם לשפוט לפי פער הזמנים אז להפך – ניצחנו בפער של שעה בערך.” איזה קטע היה הכי טוב לדעתך? “כל הקטעים היו טובים אבל היום השני היה הכי יפה.”
הדרום אפריקאים בפערי רמה משמעותיים מכל השאר
מורן תל-פז (מקום שלישי נשים)
לפני שלושה חודשים נפגשתי עם מורן אחרי תאונה רצינית, לא יכולה לרכוב וסובלת מכאבי גב חזקים עקב התאונה. מורן גם לא רכבה באליפות ישראל XC בגלל התאונה, אבל בכל זאת הייתה כבר על הפודיום באליפות ישראל במרתון במקום שני. היום מורן ובת הזוג שלה לאפיק – לואיסה מולר מגרמניה, זכו במקום שלישי כללי.
מורן – “כן זה באמת טוב ומשמח. עבדתי קשה כל הדרך כי לואיסה לא בכושר ממש טוב. עבדתי ממש קשה ביום הראשון במישור. לא נתתי לה להוציא את האף לרוח. אתמול משכתי ודחפתי. אבל היה טוב ואני ממש שמחה… כמעט וויתרתי על התחרות הזאת. הייתי במקום לא טוב וממש חשבתי לוותר. אפילו נרשמתי לפסיכומטרי…”
מורן מובילה את שותפתה בדרך נוף כרמל ביום השני
רבקה ראש וסלין ייגר
“היה יום ממש טוב. הצלחנו לעלות על הפודיום בסופו של דבר”. רבקה: “השבוע הוא לא שבוע טוב שלי. הטיסות, ההרגשה, אבל היום היה יותר טוב ורכבנו טוב.” סלין: ככה זה בספורט. זה חלק מהעניין. לא כל יום יהיה יום טוב אבל כל יום אתה קם ונותן הטוב ביותר שלך. במירוץ קטעים כמו זה צריך כל הזמן לנסות. אתה לא יודע מה יהיה. היה ממש יפה, מאוד אהבתי אותו. כל הסינגלים האלו ממש יפים. סלין – חוץ מהקטע המישורי. בתחלה חשבתי לעצמי שזה נחמד אבל אז הבנתי שזה די ארוך ולא כל-כך נחמד.
רבקה: “היה נהדר. זה היה מרוץ ממש טוב עם תחרות ממש טובה. כייף לראות את הבנות הצעירות האלו כה חזקות. זה עושה את המרוץ מעניין.” סלין – “ממש נהנתי ובאמת טוב לראות את הבנות האחרות שלא מוותרות ונלחמות.”. רבקה: “אם אני רואה את הבנות לפני מסתכלות אחורה ואומרות ״הנה סלין ורבקה אנו חייבות להגביר״ זה עושה לי טוב. אם הצלחנו להשפיע אפילו על צמד נשים אחד זה נהדר”. סלין: “זה נהדר לראות איך אנו מצליחות להשפיע על עוד נשים לעסוק בספורט, להאמין בעצמן. לראות איך יש יותר ויותר נשים בענף האופניים”.
ונסיים בציטוט מהספר של רבקה ראש: “For everyone who’s ever thought, That looks amazing, but I could never… these stories are for you. I believe you can. I’m living proof of that.”
מימין: סלין ייגר, רבקה ראש, וערן גיל-בר מ Recycles – יבואנית Niner
מנצחים כללים Hot Epic Israel 2015:
קטגוריית הגברים:
- Erik Kleinhans ו- Nico Bell,Team Recm ,דרום אפריקה
- Sönke Wegner ו- Benjamin Joerges , world of mtb, מגרמניה
- רועי גלודשטיין וגיא שגיב, Team HOT, ישראל
קטגוריית נשים:
- Mariske Strauss ו- Cherie Vale , Novus OMX Pro Team, דרום אפריקה
- Selene Yeager ו- Rebecca Rusch, Niner, ארה”ב
- מורן תל-פז ו- Muller Majlen Luisa, M&M, ישראל גרמניה
קטגוריית הזוגות המעורבים:
- עומר שפירא ואיתמר דשא, OMI, ישראל
- Andrea Boettger ו- Marc Boettger, r2-bike.com, אוסטריה
- טל אלון ואהוד אמיתי, Cycle Turtles, ישראל
קטגוריית מאסטרס:
- גלי רונן וליאור זך מאור, TREK-ZONE3, ישראל
- נעם שילר ואנג’לו דה-וארולי, Team Bike Way, ישראל
- גיא באומל ודן זיגמונד, GR13, ישראל
קטגוריית גרנד מאסטרס:
- עמוס גרי ואורן אוזרד, uzradgery, ישראל
- ניר פינקלשטיין ויוסי פוקר, ישראל
- ארז וויסברוד ואברהם זמיר, Team ארז רמי, ישראל
תם הוט אפיק ישראל במהדורה השלישית
המירוץ הכי גרנדיוזי שיש לנו בארץ- מפעל חיים של גל צחור לזכר אביו גיורא צחור. גל מוביל את הוט אפיק ישראל במקצוענות שהיא בדרגה אחת מעל לכל מה שנעשה פה בתחום בישראל, מצליח לגייס מפרסמים, תקציבים, ותמיכה של גורמים רבים, לכדי הקמת תחרות מפוארת באמת. בשנה הבאה ב-29.9.2016 נפגש שוב לעוד אפיק ישראל, אשר לפי השמועות הולך להיות בו שינוי דרמטי- מעבר למרכז הארץ – לאזור ירושלים, מה שיכניס רוח חדשה ומרעננת לאירוע.
מאת: ירנין פלד וגיא חלמיש
צילום: רונן טופלברג ותומר פדר (לאפיק ישראל), גיא חלמיש