יוג'ין לויטיש מעט רגעים או חופשות שקורות, שמרגע סיומם אתה ממשיך לחיות ולנשום זכרונות מאותו מאורע לאורך זמן. המתכון לחופשה כזו לא נכתב בנוסחא פשוטה ומחייב להכיל כמה מרכיבים מרכזיים.
מאת: יוג’ין לויט
צילום: יוג’ין לויט ועופר עברי
- עופר עברי מטפס (אבל אל דאגה, כל השאר בירידה)
הכל התחיל לפני כמה חודשים, בדיוק הייתי שטוף חוויות מטיול אופניים בדלומיטים. כשהחיוך עדיין סירב לרדת וקבוצת הוואטסאפ של הטיול עדיין נתנה פולסים של חוויות וזכרונות. קיבלתי מייל מגיאחה בתפוצה קבוצתית לכל הפאנלסטים עם שאלה קצת מוזרה בעיניי: “התרצו לעשות סופ”ש בסמר?”
*גילוי נאות: צוות בייקפאנל הוזמן על ידי סמר בייק הוטל וסמרתון. אגב, הם מעדכנים: בסופי השבוע כבר די מלא שם, אבל אם תרצו לתפוס את אמצע השבוע עוד יש לכם צ’אנס…
- מאור רביב בתיאום צבעים מושלם
ישר קפצתי ועניתי – “איפה פה השאלה”, כולי מבסוט כמו כלב טוב שברגע זה נתנו לו חטיף טרי הישר מהשקית החדשה. אך מיד אחרי זה עלו המחשבות על: “רגע, מה בעצם אני הולך שם לעשות עם חבורת לובשי לייקרה, כבישונים ומרתוניסטים?”, ו”איך אני משכנע את אשתי שיש לי עוד חופשונת ושאני משאיר אותה לבד עם הבנות?”
שבוע לאחר מכן קיבלנו את הלו”ז, והאור מקצה המנהרה סינוור חזק מאי פעם – יש קבוצת אנדורו עם מדריך נפרד!
- אחח איזה מקום!
הנתק
קיבוץ סמר נמצא אי שם בשום מקום, ובהחלט עונה להגדרה של “הנה עוד חור” בזמן שנוסעים ברכב וחולפים על פניו בדרך לאילת. אבל תמיד בכל חור כזה מסתתר לו עולם קטן משל עצמו (ובמקרה של סמר – עולם די גדול), עם ייחודיות מדהימה.
הנסיעה מהמרכז לדרום לא קצרה, ושינוי נוף אט אט מתרוקן מציוויליזציית בניה ומתמלא במרחבים מדבריים ריקים מהתערבות אדם, מוסיף לתחושה של ניתוק הזמן ולשינוי מקום טוטאלי. זה מתחזק עם העובדה שהאישה והילדים נשארו מאחור, משמע אין פיזור גנים, אין “תחליף לה חיתול”, אין! אין אחריות! חוץ מטופס הויתור שירון החתים אותנו ביום הראשון…
המקום
מי שמצפה לראות מלון חמישה כוכבים עם ספא ופינוקים, צריך להדרים עוד 15 דקות. גם מי שציפה למלון משפחה אלפיני טיפוסי עם נופים של הרים מושלגים טעה קצת בכיוון. אבל כל מקרה לגופו – סמר בייק הוטל עונה מצויין לקהל הרוכבים ונותן רוויה הולמת לחוויה המדברית. הנוף של הרי אדום מהפנט לא פחות ומחדד את יחודיות המקום.
יש בו את כל מה שרוכב אופניים צריך. את הצימרים תבקרו רק כשגופכם יהיה במצב מאוזן, כי באופן טבעי תמצאו את עצמכם יושבים בשולחן האבירים הארוך תוך כדי ניהול שיחות על איזה צמיגים טובים למדבר, כמה PSI עדיף לבולמים, תוך כדי לגימה ממקאלן 18 שדאגנו לארגן מבעוד מועד.
לאוהבי סרטים ניתן לשבת בחאן הענק מלא הכריות ולצפות במקרן בסרטי אופניים האחרונים (בלפטופ של ירון יש את Unreal), אופציה נוספת ומפנקת לא פחות אפילו אם אתם גמורים מעייפות של יום רכיבה מתיש זה להרביץ ראנים בפמפ-טרק הצמוד.
ואם שאלתם “אז איך האוכל?” התשובה היא: פשוט תענוג. האוכל עשוי באהבה ביתית ומהמרכיבים הנכונים והבריאים כדי להזין רוכב אחרי יום רכיבה ארוך. הבאתי את אסף גרניט איתי לטעימות – חזר עם חיוך.
לא נפסח על שייק סלק ג׳ינג׳יר אליפות בסוף יום רכיבה, הוא פשוט עושה ריסט למערכות ומרענן את הגוף. ואם כבר חולפים על פני הפונדק בנאות סמדר – אז גלידת יוגורט עזים אורגנית עם תוספת סילן וגרנולה, תיתן ריפרש קריר לרכיבה המדברית.
- (שולחן האבירים). מערכת BIKEPANEL חוגגת בסמר. מימין: אור דיין, חן שרייבר, מאור רביב, גיאחה, שרון שחר, ירנין, נימי
האנשים
המקום הזה לא יכול להתקיים ללא האנשים שעומדים מאחוריו, וישנו קשר ישיר בין אופי האנשים לאופי המקום. ההתנהלות האיכפתית שתפורה מכל הכיוונים מאפשרת לך להסיר את שארית הדאגות האחרונות שנשארו לך בראש (כי את הדאגות הממשיות כבר השארת בבית, ופשוט לזרום עם הזרם הסוחף של החוויה.
כל אחד מהנפשות הפועלות מעצים את החוויה בדרך שלו. לא תמצאו שם אנשים נורמטיביים, אחרת זה לא היה מייחד את המקום. לכל אחד מהצוות יש את הייחודיות שלו. התפירה של כל החבילה בניצוחו של ירון, יורדת לרוזולוציה מדהימה – החל מפריסות אמצע הדרך בנקודות נידחות עם מוצרים טבעיים מהאיזור (תמרים, טחינה, סילן וכד..) ובירה קרה. עד לשייק אליפות מסלק וג’ינג’יר בסוף היום שכבר הזכרנו.
- מימין למעלה: ירון דרעי, החזוניסט ומפריח השממה.
ירון גם אחראי על כל הבניה של רשת הסינגלים המקומית, כולל את שביל ישראל לאופניים שמוביל עד אילת. ללא ספק רק בן אדם לא שפוי מסוגל לבנות סינגלים באיכות כה מדהימה, אין פשרות בבחירת קו בו עובר הסינגל – אפילו אם זה מצריך בניה יותר מסובכת וקשה מסתם לעקוף ליד ולהשקיע פחות.
רומן – המוביל בקבוצת האנדורו בהחלט משאיר פה פעור בסגנון רכיבה. בזמן שרואים רוכבים בבן שמן על מסלול הכחול עם מכונה של שישה אינטצ’, רומן מרחף על סינגל פראי מלא בבולדרים על ז”ק עם 100מ”מ שיכוך כמו כבישון בירידות ערד ים המלח.
הנהגים של ההקפצות – חיים בעולם משל עצמם, אחד עם אוריינטציה הודית טיפוסית והשני כקאוובוי קלינט איסטוודי. מעלים אותך עם חיוך לראן הבא ובנקודות פריסה מפנקים בקפה חם.
השבילים
אם הסוכר רכיב אז גם סמר רכיב – במקרה שלנו נפלנו על סוף שבוע גשום במרכז ותנאים אירופיים יבשים בסמר. קבוצות הוואטסאפ לא הפסיקו לעלות קולות של בכי מר מחברינו שבמרכז, במנוסה למצוא חלון קטן של הפסקת מבול. דאגנו לפנק אותם בתמונות שוטפות של שמיים נקיים עם עננות יפה.
המדבר של איזור סמר מלא במסלולים מכל הסוגים ומתאים לכל קשת רוכבי אופניים. לאוהבי הז׳אנר של דאון קליפ כמו הירידות מכתף טור במסלול של קרן אל חג׳ר (במדבר יהודה), יש את מעלה יתרו שמלא בסוויצ׳בקים ובולדרים מגרזנים שמכריחים אותך לבחון כל ס”מ בסינגל.
בנוסף יש את המסלול של מעלה קטורה, שבניגוד לחברינו המרתוניסטים, ירדנו אותו ברכיבה זורמת ומהירה אך עדיין עם מקטעים טכניים הדורשים מהרוכב לשלוט ביכולת הטכנית שלו.
זוגן – אאחח…. סינגל זוגן, השליש הראשון מתחיל בירידה תלולה עם סוויצ’בקים לאוהבי הפיווט בסיבוב, וממשיך בירידה מהסרטים שדומה לסוכר על סטרואידים.
שביל ישראל – בחלקו הדרומי שחופף לסמר נותן לך את התחושה של רכיבת ירח. הנופים הערומים בחלקו הפתוח עם סינגל דק שחורץ את התוואי ומזכיר עקבות חילזון על משטח חול. בחלקים אחרים אותו סינגל עובר על שפת מצוקים שחושפים את כל בקעת הערבה ואת הרי אדום ממול.
- אחח איזה מקום2!
שביל ישראל מהווה גם כבסיס עיקרי לסמרתון שהולך ומתקרב, ואוהבי הז’אנר האפיקסטי יגלו בו עניין רב. למרות זאת גם אני כאוהד ירידות אין סופיות נהנתי בו לא פחות משאר המסלולים. השלווה המונוטונית בפידול תוך כדי התבוננות בנופים המהפנטים מעצימה את הרצון לרכוב לבד, רק אתה והטבע סביבך, כסוג של ניקוי ראש תרפי. כנראה ששילוב מנצח ליום רכיבה, זה להוסיף קצת שלווה מונוטונית כדיסונסס הולם לירידות הצפויות.
יש עוד הרבה מסלולים כגון רחם המפורסם, פארק תמנע וכד’. שבגלל קוצר הזמן פשוט לא הספקנו לדחוס בלוז הצפוף. בסופו של דבר צריך לשמור על איזון נכון בין כמות רכיבה כפקטור הנאה לבין טחן קילומטרז’, אחרת היינו עוברים לקבוצה של מגולחי רגלים וסובלים את ה100 ק”מ ליום. אין ברירה, נצטרך לחזור להשלמות.
חזרה למציאות
הציוד כבר ברכב הכל מוכן לנסיעה צפונה, אבל הגוף מסרב להכנס ולנסוע. רוצה להשאר עוד, לעוד ראן במעלה קטורה. לעוד שלוק משייק אליפות. ללא ספק הביקור השאיר טעם של עוד, אותה הרגשה כאילו כרגע חזרתי מגיחה קצרה של חופשת אופניים בחו״ל, אותם הזכרונות קופצים גם כמה ימים אחרי. בהחלט הרגשה שדפקנו את המערכת.
כתיבה: יוג’ין לויט
צילום: יוג’ין לויט ועופר עברי
הערה למערכת: לא מבין איזה משוגע נותן לצלם לשרבט מילים. בשביל מה המציאו את המצלמה -=> הרי תמונה אחת שווה אלף מילים, משמע תמונה אחת שווה רבע כתבה של נימי.
הערה לקוראים רוכבי ה AM: סופי השבוע החורף בסמר כבר די תפוסים, אבל יש עוד מקום באמצע השבוע. זה לא ימשך זמן רב… סגרו מינימום 6 רוכבים ויש לכם את סמר בייק הוטל עם רומן לשלושה ימי AM שלא תרצו להפסיק.
