רציתי מלא זמן לרכוב על פוקוס איזלקו מקס. אלה היו מדגמי האופניים האחרונים כמעט שלא בדקתי עדיין ב BIKEPANEL וחיכיתי להזדמנות שתגיע. כשלקחתי את האופניים לרכיבה הראשונה ידעתי מיד – שטוב שזה קרה. הנה מדוע:
מאת: גיא חלמיש
צילום: אבי אלחרר, הראל נחמני, גיאחה
אם לא ראיתם את הסרט- לחצו פליי פה:
כרטיס ביקור
פוקוס היא חברה גרמנית שהוקמה בשנות ה90 על ידי אלוף העולם הסדרתי בסייקלוקרוס שלוש פעמים: מייק קלוג. החברה הזו מציגה קו עשיר מאוד של מוצרים, לכביש ולשטח, וכחברה גרמנית היא גם מהמובילות בתחום אופני ההרים החשמליים.
על הפוקוס איזלקו מקס (Izalco Max Disk) רכבו קבוצות פרו טור (AG2R ועוד), והדגם הזה זכה גם במקום הראשון ב Disc Brake Bike of the Year של מגזין Cycling Plus. אפשר להבין למה: יש פה שורה של דברים חכמים באופניים האלה, והם מספקים חוויה בעלת אופי וטעם משל עצמם, שלהערכתי – מתאים מאוד להרבה רוכבים ישראלים. הם עומדים בקו המוצרים בין השאר לצד אופני האנדיוראנס שבחנו בעבר – הפרליין.
לישראל הם מיובאים על ידי מ.נ. מערכות – ונמכרים ישירות לצרכן (ליצירת קשר: 054-4580425 או באתר)
- דגם: Focus Izalco Max Disk
- ייעוד: אופני כביש תחרותיים
- אבזור עיקרי: אולטגרה אלקטרונית, גלגלי פאלקרם 4.5 אלומיניום 35מ”מ, אוכף פיזיק, כידון 3T אלומיניום.
- משקל: 8.1 ק”ג
- מחיר: 17,400 לעמוד המוצר באתר היבואן
- יבואן: מ.נ. מערכות
עיצוב וסקסאפיל
מדובר בקלאסיקה. אין הרבה יצרנים ששמרו על עיצוב הדגם המוביל שלהם בדיוק כפי שהוא שנים ארוכות. כשזה מדויק ונכון- לא חייבים לשנות, ופוקוס כנראה מרגישים שכך הוא לגבי האיזלקו. הם בהחלט מוסיפים צביעות מיוחדות והקצה של דגם 2018 נראה ככה (מה שגורם לי לרצות לזרוק הכל ולקנות לי אחד כזה מייד):
הדגם שאצלנו במבחן גם נראה מצוין לטעמי עם צביעת מט שחורה ונגיעה עדינה ביותר של צבע עם קווים שמוסיפים מהירות. את ההשלמה נותן האוכף האדום ש”מדבר” עם הצביעה. עוד דבר שתורם מאוד למראה המעודן אך קרבי הוא שחור המט של החישוקים. אי אפשר לטעות כשהולכים כל סגנון מעודן כזה. בעיני הדיסקים זה מקדם סקסאפיל חיובי וזה פשוט נראה טוב יותר כשאין את המעצור שם לפני צינור הראש.
הביקורת יכולה להאמר בעיקר מצד אלה שלא אוהבים את הלוק המסורתי הקלאסיקני של צינורות עגולים, ומחפשים את האווירודינמיות והקרבון המעוצב. עניין של טעם.
הלב של האופניים – גיאומטריה והשפעתה על הרכיבה
השלדה של האיזלקו היא מהקלות בגרסאות הדיסקים שיש: רק 745 גרם משקלה, שזה רק 10גר’ יותר משלדת מעצורי החישוק שלהם. זה אומר שעם גרופ-סט קליל היא יכולה להיות קלת משקל בהחלט. זה יפה כיוון שבכל זאת- דיסקים מצריכים עיבוי מסוים של המזלג.
מזיכרוני בעבר הפוקוס איזלקו היו עצבניים וקשיחים ולכן מאוד התפלאתי מהרכיבה הראשונה על האופניים האלה – עד כמה הרגיעו אותם. ברור היה מיד שמדובר בחיה אחרת לגמרי: יציבה, משרה בטחון, ונעימה מאוד לרכיבה. כניסה לפרטים גילתה מדוע: פוקוס האריכה את תומכות השרשרת בגרסת הדיסקים ב 10מ”מ, מעט ויצרה היגוי יציב יותר. לו לא ידעתי על מה אני רוכב הייתי חושב שאני על אופני אנדיוראנס! יש לכך השפעה דרמטית על היכולת של הרוכב לשמור על קו ישר עם פחות מאמץ, ובתרגום למציאות: זה מתחבר מעולה לרכיבות ארוכות. תוצר לוואי של הארכת התומכות הוא שיפור קטן בספיגה בחלק האחורי. לכך מתחבר גם היגוי נוח ולא תזזיתי – פשוט מכונת רכיבות ארוכות מושלמת.
מעצורים עם ABS!
אני לא אכנס פה לעומק, כי נעשה עוד כתבה על הפטנט המגניב הזה בנפרד, אבל מדובר בקטע מגניב לגמרי שבו הוסיפו לי לבדיקה עם המעצור הקדמי מערכת ABS לאופניים! האינסטלציה הזו שמוצמדת לצינורות היא הפטנט המדובר, ונייחד לו כתבה נפרדת. בסיכום אומר – זה עובד, אי אפשר לנעול גלגל קדמי, אבל לא בטוח שחייבים את זה, במיוחד בכביש. אני מאוד סקרן לבחון את זה בשטח שם ההבדל בין נעילת גלגל לשימור גילגולו היא לעתים כל ההבדל בין ניצחון להפסד בתחרות, ובין שימור הקו והתגברות על הסיבוב לבין החלקה ונפילה.
הפטנט לשחרור מהיר
אחד מסימני ההיכר היחודיים של פוקוס הוא ציר השחרור המהיר שלהם, שנהנה מהטוב בכל העולמות: ציר חלול בקוטר רחב (12מ”מ) וקשיח, לצד אפשרות פתיחת Quick Release, סיבובו רבע סיבוב ושליפה של הציר והגלגל בקלות. זה נוח גם בבית ומיועד בעיקר להחלפות גלגל מהירות בתחרויות ובלי מאבקים על יישור הקו של הדיסק מול הפדים של המעצור. לשם כך הם גם הוסיפו “קשתות” קטנות במזלג שאליהן נכנס הגלגל ומתקבע במהירות למקום, ואז כשמכניסים את הציר דרכו – הכל כבר מיושר למקום. זו חדשנות מוקדמת מאוד של פוקוס וכל שאר החברות קצת מאחוריה בעניין הזה – ומפתחות כל אחת את הפתרון שלה בימים אלה.
החסרון של הפטנט הוא שהוא מעט רגיש יותר לתקלות- יש שם הברגה עדינה שמכתיבה כמה “חזק” צריך לסגור את הקוויק רליס בשביל לנעול את הגלגל וזו נתקעה מעט בתחילת המבחן. החלפנו מנגנון ויצאנו לדרך.
צמיגים
הגלגלים במבחן היו סבירים אבל מה שהבריק היה הצמיג – השלדה יכולה לקבל צמיגים עד 28מ”מ ועם ה 25מ”מ היה מצוין כרגיל. הפעם היו עליהם ה Continental Gran Prix 4000S2 שכל מי שישאל אותי בפרטי, כנראה יקבל המלצה לבחור בהם כצמיגי ברירת המחדל שלו. זה צמיג אול ראונדר מושלם – מתאים לרכיבת אימון וגם למתחרים. חוץ מהם יש בעיני היום רק שתי אופציות נוספות שרוכב ספורטיבי ישראלי צריך לשקול: הצמיגים החדשים של Pireli שהגיעו לאחרונה לישראל ונפרסם כתבה עליהם בקרוב, והבונטרגר R3- שבחנתי ונשארתי איתם תקופה ארוכה.
הקונטיננטל האלה הם בחירה מעולה- שילוב מושלם של אחיזה, גם ברטוב, משקל מעולה (225גר’) ונוחות ורכות שפשוט משפרים את הרכיבה. רמת העמידות שלהם על הג’יפה של השול הישראלי גם היא מרשימה. באמת צמיג מעולה.
כידון ומוט האוכף הייחודי – עוד דרגה של נוחות
מוט האוכף המקורבן הוא שוב משהו מיוחד ומעניין שפוקוס שחררה, והעבירה אותו לכל ליין האופניים שלה- גם באופני השטח. הוא מיועד לייצר מעין שיכוך באוכף באמצעות אותו משולש קרבון חלול ובולט. גם הקוטר הכללי הוא צר יחסית (27.2 עם סט בק של 20 מ”מ) ומאפשר תנועה מעודנת של ספיגה באמצעות הקרבון.
הכידון מאלומיניום פשוט יחסית של 3T אבל פשוט מעולה – יש לו משטח עליון שטוח מעט, ומי שעוקב אחרי יודע שאני מת על זה. כמות הירדמות הידיים שלי פוחתת דרמטית עם הכידונים השטוחים האלה (וגם סרט הכידון היה פה בשרני). ללא שום פיתול תחת לחץ (בכל זאת אלומיניום), וברוחב מושלם.
אוכף פיזיק Antares – מצוין!
האוכף התגלה כאחד הטובים שרכבתי עמם לאחרונה. בגדול אני בר מזל- התחת שלי מסתגל כמעט לכל אוכף שאניח אותו עליו (ובכלל- לו הייתי רגיש מדי לא הייתי יכול לבחון אופניים…), אבל מדי פעם יש אוכף שמתבלט – וזה אחד מהם. Antares המיועד לרוכבי הזיקית של פיזיק- פיזיק מתארים את שלושת טיפוסי הרוכבים ומתאימים להם אוכפים ביחס לגמישות שלהם והזיקית היא קבוצת גמישות האמצע. הוא שטוח יותר מה Alienta ומעט יותר קמור מה Ariona.
הטריידאופים באוכפים הם כאלה- הוא לוקח את הכנפיים המעט גמישות מהאריונה בכל זאת וכך מספק איזון מעולה בין ייצוב העכוז ללא תנועת אגן והפסד וואטים (ההפסד מגמישות הצד והתנועה) לצד נוחות ותגובה לצרכי הגוף – הרווח מהצד הגמיש.
בצד רמת הכערוריות שלו- זה באמת כבר קשור לגמישות. יותר כערורי מטה את האגן מעט כלפי הפדלים ומאפשר לרוכבים פחות גמישים להשען אל הכידון. שטוח- מקשה עליהם. העניין הוא שהשטוחים יותר טובים לרכיבה דינמית ומאפשרים יותר חופש במיקום. בעליות קל יותר לזוז מעט אחורה, ובנג”ש קל יותר לשבת על האף. שוב- גם פה- הכל במידה באוכף הזה.
על ההינע- שימנו אולטגרה חשמלי
מאחר וכבר כתבתי כל מה שיש לי על האולטגרה החדשה, כולל החסרונות של זו שהיתה במבחן הזה, אמליץ לכם לקרוא את הכתבה הזו. רק אוסיף פה שהם הגיעו עם התקנה לא תקינה שמנעה מהמעביר הקדמי לעבוד (פירוק סרט וחיבור מחבר פתרו את זה), ושמבחינה דינמית- לא חשתי חסרון בכך שזו הקבוצה הקודמת בשנת המודל- ההעברה שלה קרובה למושלמת כבר בדור הזה. כיף של מערכת.
ומה בכל זאת ראוי לשיפור?
לטעמי עם אבזור ברמה גבוהה ובעיקר גלגלים רוב הדברים יכולים להימחק מהפרק הזה:
ראשית – הגלגלים פה Fulcrum CEX 4.5DB – הם גלגלי כניסה-אמצע, בעומק 35מ”מ במשקל בינוני שמעט הגבילו את התגובתיות והחדות שאופניים כמו האיזלקו מקס יכולים לספק. חוץ מהעובדה שהם שחורים ונראים כמו קרבון, ויש להם שם עם קריצה (סקס…) הם סבירים ותו לא. לא הצלחתי למצוא בשום מקום מפרט של הדגם הזה (מדגמי ה OEM האלה שהקפידו על הסוואת הנתונים עליהם כך שיקשה לבודד מידע עליהם מהחבילה – טקטיקה עתיקה של OEM) אבל אני מעריך שמשקלו הוא סביב ה 1700 גרם. שווה לשדרג.
הגלגלים האלה, ביחד עם האולטגרה האלקטרונית, מעצורי הדיסק וכידון האלומיניום מביאים את האופניים (שהשלדה שלהם דווקא קלה) למשקל של 8.1 קילו, וזה אומר – כיף וסבבה במישורים אבל לא חד ותגובתי בעליות ובספרינטים. בספרינטים תוספת האורך לתומכות השרשרת מכניס מעט האטה לחדות הזו אבל מצד שני מקל מאוד על שימור הקו של הספרינט תחת היות הרוכב בקצה – אני חושב שזה עדיף בסה”כ.
כדי להדק את מוט האוכף שלא יזוז היה צריך לסגור את האלן בצורה חזקה ברמה מפחידה ממש. צריך סרט חספוס שם אחרת זה מחליק.
לאו דווקא לשיפור אבל ראוי לדעת- זה לא דגם אווירודינמי וגם הגלגלים לא הרגישו כך. מצד שני לא מעט רוכבים בישראל רוכבים “גבוה” מלפנים – עם הרבה ספייסרים. צינור הראש באיזלקו מקס הוא תחרותי ונמוך, וזה פחות יתאים לרוכבים כאלה.
פוקוס איזלקו מקס- אופניים מעולים ומאוזנים
מדובר במשהו שמרגיש ונותן חוויה של חיבור שלא נתקלים בו בכל יום בין סוס עבודה למרחקים ארוכים לבין פוטנציאל להיות סייח מרוץ תחרותי עם גלגלים ואבזור קל יותר. במשקל של 8.1, נוחות טובה מאוד, ובמיוחד יציבות כיוונית והיגוי משרי בטחון, הפוקוס איזלקו מקס התחברו אצלי לרצון לגמוע מרחקים ארוכים. הם גם נתנו לי שפע של בטחון בירידות. התחברתי מאוד לעיצוב המתון שלהם, לקלאסיות של השלדה הזו, ובכל פעם שעליתי עליהם רציתי לרכוב יותר – לבלות עליהם ימים ארוכים ולהתמסר לרכיבה, ומה אם לא זו המטרה האמיתית של האופניים שלכם?
מאת: גיא חלמיש
צילום: אבי אלחרר, הראל נחמני, גיאחה