“צלמי האופניים” היא סדרת תוכן מתמשכת שבה נציג את צלמי האופניים שפועלים בענף בישראל. הספורט שלנו נראה מגניב יותר בזכותם, תחרויות שהם צילמו נראות טוב יותר, האופניים שאנחנו בוחנים מגרים יותר, ובכלל – התמונות שלהם עושות לנו חשק לצאת מהמחשב החוצה ולרכוב! נבקש מהם לספר לנו קצת על הגישה שלהם לצילום אופניים, ולחלוק איתנו את הבחירות שלהם מתוך התמונות שצילמו.
צילם וסיפר: אלון רון
ראיין: גיאחה
אלון רון – www.alonron.com
יליד 1971, מתגורר בהוד השרון, נשוי למיקי, אב למיה (6) ולגיא (1.5). עבדתי כצלם חדשות 20 שנה (מתוכן 15 שנים בעיתון “הארץ”). במקביל תמיד צילמתי למגזיני אופניים: אופניים, MBA, we:ride, ולאירועים כגון “אפיק ישראל”. מאז 2013 עובד כצלם עצמאי.
אלון על האופניים – “תמונה שצילמה אישתי מיקי בטיול רכיבה משותף לקולורדו, 2008”
צילום אופניים – איך זה התחיל אצלך?
גדלתי בחולון בשנות ה 80 וביליתי חלק ניכר מהנעורים שלי ברחוב על אופני BMX, בחיפוש מתמיד אחרי כל דבר שאפשר להשתגר ממנו לאוויר. פעם בחודש הייתי רוכב לדואר, ואוסף מעטפה צהובה ובה מגזין אופניים אמריקני בשם Freestylin, התמונות במגזין הזה הן מה שהדליק אותי על צילום. אז שאלתי ממישהו מצלמה והתחלתי לעשות ניסויים על החברים מהשכונה. ראיתי שיוצאים לי דברים מעניינים וכך התחיל העיסוק שלי בצילום.
ענבר רונן באליפות אירופה באופני הרים בחיפה 2010
אתה רוכב? עושה ספורט אחר? למה דווקא אופניים?
רכבתי מגיל מאד צעיר. אחד מזכרונות הילדות הכי חזקים שלי הוא מגיל 5, כשאבא שלי קורא לי לחצר הבית ואני מגלה שם להפתעתי אופניים חדשים שהוא קנה לי. החיבור היה מיידי, רכבתי המון, עד גיל 17 בערך. אחרי הצבא לא נגעתי באופניים והיתה הפסקה של עשור לטובת אופנועים, ואז בשנת 1998 חזרתי לרכוב, הפעם על אופני הרים. בתחילת שנות ה 2000 היתה לי תקופה של מספר שנים באימונים ותחרויות XC במסגרת ליגת נביעות עם TACC תל אביב. היו גם ניסיונות קצרים באופני כביש אבל השטח תמיד משך אותי יותר.
בשנים האחרונות גיליתי את עולם השחייה ואני משתדל לשחות כמה שניתן.
פיט וראיין רוכבים בפארק תמנע, במסגרת סיור עיתונאי אופניים לישראל 2014
למדת צילום או התמחת אצל צלם אחר?
מגיל 17 הייתי כבר נעול על קריירה כצלם. למדתי את הבסיס כסטודנט צעיר ב”קמרה אובסקורה” בתל אביב, אבל את הרוב למדתי לבד בעבודה בשטח. בחופשות הקצרות מהצבא הייתי הולך לצלם הפגנות…
ראיין על שפת המצוק במצפה רמון, סיור עיתונאי אופניים לישראל, 2014
באיזה סוגי עבודות אתה מתמחה בצילום?
כצלם חדשות בעיתון יומי התנסיתי בכמעט כל סוגי המשימות שצלם יכול לקבל (מוזמנים לבקר באתר שלי). בגדול, צילמתי את כל הארועים המשמעותיים שקרו במדינה מאז תחילת שנות ה 90: מלחמות, בחירות, פיגועים, הפגנות. הכל. אני גם מאד אוהב לצלם רכב אבל לצערי כבר לא יוצא לי הרבה כי עתונות הרכב בישראל בדעיכה. בשנים האחרונות אני עובד כעצמאי. מצלם עבודות תדמית ופורטרטים עסקיים עבור לקוחות פרטיים ועבור עיתון “גלובס”, אבל לצלם אופניים ולשלב בין שתי האהבות הגדולות שלי, זה הכי כיף.
הר חורשן, אפיק ישראל 2014
איך היית מאפיין את הסגנון שלך?
אני בניסיון מתמיד להעביר לאנשים דרך הצילומים שלי את מה שמרכיב את הספורט הנהדר שלנו. להיות צלם אופניים טוב זה שילוב של צילום ספורט, צילום טבע, וצילום נוף. חלק ניכר מהעבודה שלי במגזינים הוא צילום מבחני אופניים, אז אני מתמחה בעבודה עם פלאשים ניידים שאני מפעיל עם משדר רדיו (off camera flash) זו טכניקה שעוזרת מאד “להקפיץ“ את הרוכב והאופניים מהרקע. בשנים האחרונות מנסה לעבוד יותר עם אור טבעי.
הר חורשן, אפיק ישראל 2014
איזה אירועים מזמינים אותך באופן קבוע? איך נראה יום של צלם באירוע? מה קשה? מה מהנה?
צילמתי כבר פעמיים את אפיק ישראל. גל צחור המארגן מכיר את העבודה שלי והזמין אותי להיות המתעד הרשמי של הארוע המדהים הזה. מבחינת ההשקעה והירידה לפרטים זו הפקת אופני ההרים הכי מקצועית שיצא לי לעבוד בה בישראל.
ההכנות לארוע כזה מתחילות בסיור מקדים עם המארגנים. קובעים נ.צ. (נקודות צילום) בשטח, לפעמים זו נקודה עם הרבה רוכבים, לפעמים הנוף חשוב, קובעים שעה נכונה לכל מיקום, וכל מה שצריך להביא לשטח כדי להוציא פריימים טובים.
הארוע עצמו הוא עבודה אינטנסיבית של 3 ימים בשטח, במרוץ נגד הזמן להיות תמיד צעד אחד לפני הרוכבים ולהספיק להתמקם בעמדת הצילום לפניהם. עבודה קשה אבל הרוכבים עובדים הרבה יותר קשה…
תמיד מדהים אותי לראות איך המשתתפים בארוע הזה מתגברים על כ”כ הרבה קשיים וסבל ועוד מצליחים לחייך בסוף. אני מנסה להעביר בתמונות את האקשן אבל גם מאד חשוב להראות את הפנים של הרוכבים, וסיטואציות אנושיות מעניינות. באפיק האחרון צילמתי כמה שעות על קו הסיום והיה מאד מרגש לצלם את מפגש הרוכבים עם משפחותיהם, אלו רגעים מאד חזקים.
מעט לאחר הזינוק באפיק ישראל
בצילומי מבחן, בדרך כלל השכמה בשעה מוקדמת מאד, אני בוחר את הלוקיישן בהתאמה לאופניים שבמבחן. לפעמים הרוכבים מפתיעים אותי עם לוקיישנים חדשים. גם כשזה צילום מבחן, אני מנסה תמיד לשלב נוף עם אקשן. לא קל למצוא מקומות שלא צילמתי בהם כבר, בעיקר בקיץ כשהכל צהוב ומדורדר ויבש. אז לפעמים מרחיקים צפונה או דרומה. יש לוקיישנים שדורשים הליכה ממושכת על הסינגלים, ויש כאלה שנגישים ברכב או ברכיבה על אופניים. אז אני מתאים את עצמי מראש מבחינת ציודים, מים, לבוש.
גם לרוכב המצולם יש תרומה חשובה. אם הוא לבוש ברישול, או שאין לו שפת גוף טובה על האופניים, לא יעזור גם הלוקיישן הכי טוב.
מקס צ’פרק בצילומי מבחן we:ride בכרמל 2015
יש תמונת רכיבה שצילמת ואתה אוהב במיוחד?
תמונה די ישנה שלי, שצילמתי לפני העידן הדיגיטלי, בערך בשנת 2000. צלליות של שלושה חברים רוכבים בזריחה במדבר. (מופיעה באתר שלי).
יש צלם אופניים בעולם או בארץ שאתה מעריך במיוחד? מדוע?
סטרלינג לורנס הקנדי. צלם העל של עולם אופני ההרים. יש לו את הלוקיישנים הכי טובים ואת הרוכבים הכי טובים והוא מוציא מהם את המיטב. יש לו עין מדהימה והוא עובד מעולה גם עם אור טבעי וגם עם פלאשים. כשרון גדול. http://www.sterlinglorence.com
מיקי רון בסינגלים של Crested butte קולורדו 2008
עם איזה מצלמות (פעילות) אתה עובד? ניקון או קנון? ולמה?
CANON עוד מימי מצלמות הפילם. מכיר בעל פה את סט-אפ הכפתורים של המצלמות שלהם גם אם תעיר אותי ב 3 לפנות בוקר. עניין של הרגל.
בתור שכיר בעיתון יומי הייתי מקבל ציוד מהמערכת, אז תמיד היה לי לפחות בודי אחד “טופ אוף דה ליין” מסדרת ה D1, ומלא עדשות, שזה היה נחמד, אבל אחרי שנים של עבודה די גמר לי את הגב.
מאז שאני עצמאי אני מעדיף להיות כמה שיותר קל ונייד. אז אני עובד עם 5D mark 3 ועם 7D mark 2 שהן יותר קלות וקומפקטיות ונותנות יופי של תוצאות. לקנון יש מערכת פלאשים מופעלי רדיו שאני די לוקח לקצה היכולות שלהם…מתכנן רכישת מערכת פלאשים יותר עוצמתית בעתיד.
לפעמים מתקנא בטווח הדינמי של החיישנים של NIKON אבל זה לא ברמה שמצדיק שינוי מערכת.
סינגל חווה ליד מצפה רמון, סיור עיתונאי אופניים 2013
איזה עדשה הכי שימושית אצלך בצילום אופניים?
יש שתיים כאלה: 16-35 וה 70-200.
אם אני מצלם ומלווה ארוע או טיול תוך כדי רכיבה, אז לוקח מינמום ציוד. גוף אחד עם ה 24-105 סוגר לי את הפינה. אם זה צילום ארוע או צילום מבחן, בא עם כל מה שיש…
אתה חוטא בצילום סלולרי או מחזיק מירורלס קטנה תמיד בכיס?
ברור שחוטא בצילום סלולרי…כשאני רוכב עם החבר’ה לא לוקח מצלמה בכלל.. יש לי קנון G15 קטנה שאני שם על הכתפייה של הקמלבק לפעמים. טרם נכנסתי לעולם המירורלס אבל אני עוקב מהצד בשקט…
דני בלבן בוחן אופניים ל we:ride באזור חוף השרון, 2016
עריכת תמונות במחשב- איך? כמה? איזה פונקציות בתוכנה הן הכי שימושיות עבורך? מה אתה לא עושה?
לא הצלחתי להתחבר ל LIGHTROOM אז מעבד את קובצי ה RAW שלי על BRIDGE של PHOTOSHOP. אני עושה בעיקר שיפורים קטנים של חדות, צבע, שמיים. לא אוהב להגיע לרמות של HDR לא טבעי. תאורה: שילוב פלאש עם אור יום.
מה ההישג הכי גדול שלך כצלם?
אני שמח שנפל בחלקי לתעד את ענף אופני ההרים בארץ משנת 2000 ולראות את ההתפתחות שלו מתחביב שולי לענף ספורט המוני. כצלם חדשות היו לי סקופים רבים במהלך השנים, הכי משמעותי היה רצח רבין ב 1995. הייתי בין הצלמים האחרונים שצילמו אותו בחיים, והיה לי צילום גדול ב”ידיעות אחרונות” ביום שאחרי הרצח.
פיט וראיין בסינגל באזור ואדי קלט, סיור עיתונאי אופניים לישראל 2014
תן לקוראים טיפים לצילום אופניים טוב יותר – 5 דברים לעשות, ו 5 דברים לא לעשות.
- צלמו ב RAW ולא ב JPEG
- אל סתחבו מצלמה לטיול בשעות שהשמש גבוהה. הסיכוי שיצא לכם משהו יפה די נמוך. אם כבר סוחבים מצלמה אז לרכיבות מוקדם בבוקר או בערב, כשיש שמש נמוכה ואור טוב.
- בשעות הנ”ל צלמו גם מול השמש. אם מצלמים ב RAW במצלמות של היום אפשר לפתוח יפה את הצללים ולהוציא המון פרטים.
- תורידו את הפלאש מהמצלמה והשתמשו במשדר אלחוטי להפעילו. ואם משתמשים בפלאש, עדיף באזור מוצל.
- אל תלבשו טייטס ומגינים 🙂
- HDR זו קלישאה, חלאס עם זה כבר…
נעליו של מתחרה באליפות העולם במרתון אופני הרים, אוסטריה 2004
משהו אחר שכדאי לספר עליו?
לרכוב או לעצור לצלם? הגיוני לחשוב שהחברים שאיתם אני רוכב נהנים מאספקה שוטפת של צילומים, ההפך הוא הנכון…כשאני בא לרכיבה אני מעדיף לרכוב ולא לעצור ולצלם. האמת, גם כשאני סוחב ציוד ואמור “לעבוד”, אני מוצא את עצמי כל כך שקוע ברכיבה שאני ממש צריך להזכיר לעצמי לעצור, להוציא את המצלמה, ולהתחיל לחשוב על קומפוזיציות. סוג של קונפילקט פנימי לא פתור…זה קורה לי בעיקר בירידות, בעליות ממש לא אכפת לי לעצור.
רוצים עוד? כנסו לאתר האינטרנט של אלון רון: www.alonron.com
אל כתבות נוספות מסדרת “צלמי האופניים” כנסו לפה!
צילם וסיפר: אלון רון
ראיין: גיאחה