באביב הם ישובו חזרה, ויתנו בראש – מבוא לקלאסיקות האביב 2016 – חלק ראשון
הן צלחו את מלחמות העולם, שינויי שלטון, משברים כלכליים ושינויי אקלים. אל מול הפופולריות וההתמסחרות של מירוצי השלבים הן מתמקדות רק ביום אחד, מזוקק, מסורתי, שבו אין דרך חזרה מטעויות, ומי שתפס יום רע אומר שלום.
קבלו את המדריך שיביא אתכם מוכנים לקראת מירוצי האביב הראשונים (ובכתבת המשך נכין אתכם גם למירוצים המאוחרים יותר).
אפילו בקרב הרוכבים החזקים בעולם, המירוצים החד יומיים של קלאסיקות האביב הם עסק לקשוחים ביותר ונצחון באחד מהם מצריך שילוב נדיר של יכולת אישית, קבוצתית, טקטית ומנטלית. בחודשים מרץ ואפריל ילוו אותנו מילאן-סאן רמו, הטור של פלנדריה, פריז-רובה ועוד שיחסלו לכם את שביזות יום א’! קבלו את קלאסיקות האביב של ה-World Tour.
מאת: יניב שור
צילום: RCSSPORT@ANSA, ASO/B.Bade
כבר 100 שנה הן כאן ואין להן תוכניות להעלם
קלאסיקות האביב הן סידרה של מירוצים חד יומיים באיטליה, הולנד, בלגיה וצרפת. אלה דרמות ספורט משובחות, שמהוות את פתיחת העונה האמיתית ותמיד מספקות את הסחורה. בלי חולצות צבעוניות, בלי ניקוד מסובך, כ-200 רוכבים על קוו הזינוק ידחפו מרפקים, ישכיבו בסיבובים, ירחפו על אבנים, יראו שחור בעליות, יתרסקו לא מעט, ויתנו את כל מה שיש להם וקצת יותר כדי לנצח. המסלולים מגוונים, חלקם גבעיים וחלקם שטוחים, עם שילוב של פאבה וללא שילוב של פאבה, קירות קצרים בדרך לסיום או דווקא מורדות טכניים בדרך לספרינט המוני.
גם אם לא העברתם את החודש האחרון בציפיה דרוכה, המסורת והדרמה יתפסו גם אתכם. תאונות, מהלכים מפתיעים, מזג אויר הפכפך והסיפורים שמאחורי הקלעים מושכים מליונים אל המסלולים ומדביקים עשרות מליונים למסך. לנו בישראל יש בונוס נוסף – במקום שביזות יום א’ אנחנו מגיעים לעבודה עם חיוך. הטלפון? יכול לצלצל עד מחר! הבוס? יחכה! והלקוחות? שילכו לצפות גם הם! אנחנו בארבע אחרי הצהרים מול יורוספורט ושכולם יקפצו.
מרוץ הכביש-גראבל סטראדה-ביאנקה באיטליה שנערך בתחלת מרץ עדיין לא בסבב ה-World Tour אבל סיפק לנו הצצה לצפוי בהמשך העונה שכולה בסימן עונת הפרישה של “ספארטקוס” פביאן קאנצ’לרה. מי שחשב שקאנצ’לרה בא לעשות סיבוב פרידה התבדה. ספארטקוס לא רק ניצח את המרוץ אלא עשה זאת בסטייל של אלופים אחרי שניער את סאגאן, התגבר על צמד של קוויק-סטפ בבריחה ועבר את זדנק שטיבר בקילומטר האחרון בקלות מדהימה.
היכולת שלו הזכירה לכולם שמדובר לא רק ברוכב הקלאסיקות הגדול בדורנו אלא גם בטקטיקן מושלם שיודע לעשות מה שצריך בכל שלב. אם יגיע לטור של פלנדריה ולפריז רובה ללא פציעות (סבל מנאחס מוחלט ב-2015 בה נפצע שלוש פעמים) נקבל הצגה של הגדול מכולם נגד כל השאר.
happy end for me getting the 3th time @StradeBianche What a fight to the end against @zdenekstybar pic.twitter.com/b5IpZbQEtv
— Fabian cancellara (@f_cancellara) March 6, 2016
לא סתם בחר קאנצ’לרה לצייץ את התמונה הזאת שלו ושל שטיבר כתף אל כתף בקילומטר האחרון. הוא יודע ששיטבר היה מהיחידים שהצליחו להישאר איתו בפעם האחרונה שניצח את פריז רובה ב-2013 וזו מבחינתו הצהרה.
הנה סקירה קצרה על המירוצים של מרץ ותחלת אפריל ועל מה שקרה בהם בשנים קודמות, בתוספת נסיון חסר סיכוי להעריך מה יקרה השנה. בהמשך נתייחס לקלאסיקות האביב בחצי השני של אפריל וכבר נדע מי הרוכבים החמים של העונה הזאת. שימו לב שכמה ממירוצי האביב שייכים גם לרשימה המכובדת של “חמשת המונומנטים” הפרושים על פני כל העונה.
איטליה: מילאן סן-רמו, 19 במרץ (גם ברשימת חמשת המונומנטים)
עבור הרוכבים האיטלקים הנצחון במרוץ הזה הוא חלום ילדות וכרטיס כניסה לחבורה מכובדת של רוכבים שייזכרו לדורות. עבור הצופים המסלול מתחיל להיות דרמטי יותר בשעתיים האחרונות כשהפלטון סוגר על הבריחה וקבוצות הספרינטרים מנסות להשליט סדר לקראת 2 העליות בסיום.
פרופיל: גיבעי עד שטוח, עם 2 עליות בסיום. המסלול ארוך במיוחד והמיקום בתחלת מרץ מפגיש את הרוכבים לא אחת עם מזג אויר גשום שמקשה עוד יותר.
איך מנצחים? מי ששורד את הסיפרסה מגיע לפוג’יו רענן מספיק כדי להתקיף בעליה. בסוף העליה ירידה טכנית מסוכנת שגם עליה ניתן להתקיף אבל קשה יותר. בשנים האחרונות ההתקפות בעליה ובירידה לא מנעו ספרינט המוני אך גם לספרינט חוקים משלו אחרי כמעט 300 קילומטרים והוא לא נראה כמו עוד שלב בטור.
מישהו לשים לב אליו? וינצ’נזו ניבאלי הוא מהרוכבים היחידים שיכול להתקיף גם בעליה לפוג’יו וגם בירידה. בשנים שעברו התמקד בטור ולא היה מחויב לניצחון במרוץ הזה. פעם אחת ביצע התקפה קצת חסרת סיכוי דווקא על הסיפרסה. הוא מגיע מאוד מתוסכל לאחר שביטול השלב ההררי בטירנו-אדריאטיקו מנע ממנו נצחון. אם ישים את הסכין בין השיניים אין רוכב שיכול להידבק אליו גם בעליה וגם בירידה.
ניחוש פרוע? אלכסנדר קריסטוף בספרינט המוני.
Un momento della gara ciclistica Milano Sanremo. Milano, 22 marzo 2015. ANSA/WATSON / POOL
בלגיה: אי-3 הרלבאק, 25 במרץ
המרוץ הצעיר יחסית (59 מהדורות) נחשב לפתיחת העונה בבלגיה, והוא הדבר הכי קרוב לטור של פלנדריה לפני הדבר האמיתי. בעבר סבל מסמיכות יתר לגאנט-וולגם אבל מאז שהוא על הרשימה של UCI נפתחו יומיים בין המירוצים – לא אידיאלי אבל מאפשר השתתפות בשניהם.
פרופיל: גבעות, גבעות ועוד גבעות, חלקן מרוצפות באבני הפאבה המפורסמות ובשיפוע של שתי ספרות.
עיון ברשימת המנצחים של השנים האחרונות מלמד כי המרוץ הזה מנבא לא רע את השמות הגדולים שנעקוב אחריהם בהמשך עונת הקלאסיקות:
2010 Fabian Cancellara (SUI) Team Saxo Bank
2011 Fabian Cancellara (SUI) Leopard Trek
2012 Tom Boonen (BEL) Omega Pharma–Quick-Step
2013 Fabian Cancellara (SUI) RadioShack–Leopard
2014 Peter Sagan (SVK) Cannondale
2015 Geraint Thomas (GBR) Team Sky
הפרופיל מתאפיין בסיום שטוח יחסית לקלאסיקות אחרות ונותן הזדמנות לרוכבי אול-אראונד דוגמת גראיינט תומאס שניצח בשנה בעברה. תומאס התקיף באומץ את סאגאן ושטיבר כ-5 קילומטרים לסיום ומשם שמר על פער קטן ויציב עד לסיום.
בלגיה: גאנט-וובלגם, 27 במרץ
רק בן 80, גאנט וובלגם הוא קלאסיקה אכזרית שהפרופיל שלה לא מסגיר את הקושי של המסלול. 100 ק”מ ראשונים שטוחים יחסית אבל פתוחים לרוחות צד ומזג אויר גשום לעיתים. הפלטון עסוק בלהגן על המובילים ולשמור על מרחק סביר מקבוצת הבריחה. אחרי כ-100 קילומטרים כניסה לאזור הגבעות, רובן ללא פאבה אבל ארוכות ועם שיפועים מכובדים.
הגבעה המפורסמת ביותר, הקמלברג, מכוסה פאבה ומגיעה בשיא ל-23% שיפוע.
מזג האויר הבעייתי השאיר במרוץ של 2015 39 רוכבים מתוך 200 (!) שזינקו. המנצח, לוקה פאוליני, נפסל בהמשך השנה על שימוש בסמים והודה כי היה מכור לסמי שינה ומשככי כאבים במשך רוב הקריירה שלו. מה שנראה אז כנצחון הרואי נראה עכשיו כמו תערובת של מיאוס וחמלה כלפי הרוכב האיטלקי הותיק.
אם יהיה מזג אויר טוב יותר השנה נקבל מרוץ מעניין יותר וקיצוני פחות. סיום שטוח יחסית מאפשר לספרינטרים החזקים להתחרות, ואפילו הספרינטר האיטלקי האגדי “סופר מאריו” צ’יפוליני ניצח כאן 3 פעמים, כך גם טום בונן. זוהי לדעתי גם ההזדמנות הכי ריאלית של בונן לעשות משהו בעונת הפרישה, אם יצליח להסתנן לקבוצה המובילה בסיום.
בתמונה צ’יפוליני האגדי מתארח בטירנו אדריאטיקו בשבוע שעבר.
הטור של פלנדריה, 3 באפריל (גם ברשימת חמשת המונומנטים)
פרופיל: הדבר האמיתי עם גבעות מרוצפות באבני פאבה, עליות ושיפועים אכזריים. לא נדיר לראות רוכבים יורדים מהאופנים ורצים. לרוכבים אין זמן התאוששות כלל כי בראש כל גבעה נפתח קרב על הכניסה למשפך של הגבעה הבאה.
איך מנצחים? לוחצים חזק ובשיא השיפוע של העליות האחרונות. אם יש מסלול שמפריד את הרוכבים החזקים בעולם מכל האחרים זה המסלול הזה. אבני הפאבה מחייבות הילוכים כבדים גם בעליות, הסיוע הקבוצתי לא ממש עוזר, בחירת קוו ההתקדמות מבזבזת אנרגיה ומי שמגיע ראשון הוא לא סתם עוד רוכב חזק. הוא ה כ י חזק.
בשנה שעברה היה זה הנצחון הגדול של אלכסאנדר קריסטוף, שרכב לקו הסיום בבטחון מדהים וניער את ניקי טרפסטרה (מנצח פריז רובה 2014) שישב מאחוריו כמה קילומטרים אבל לא הצליח לגבור עליו. השנה זה צריך להיות של פטר סאגאן שאם יגיע לשם בכושר של שנה שעברה לא ייתן לזה לברוח לו הפעם.
פריז-רובה, 10 באפריל (גם ברשימת חמשת המונומנטים)
אין סופרלטיב שעוד לא נשלף כדי לתאר את הגיהנום שעוברים הרוכבים בפריז רובה. זה מרוץ אכזרי, שהעדר העליות בו רק מחריף את הדרמה. רוכבים רבים מעדיפים לדלג עליו ולא להסתכן. כאן בבייקפאנל סקרנו את המרוץ של שנה שעברה שבזכות מזג האויר היה בטוח יותר.
פרופיל: שטוח, ובכלל הפרופיל לא משחק תפקיד במירוץ הזה. קטעי הפאבה הארוכים ובמיוחד הארוכים שבהם ביער ארנברג וסביב העיירה קרפור-דל-ארב הם הקטעים המכריעים במרוץ.
איך מנצחים? לא מספיק רק להיות חזק, צריך גם הרבה מזל. על האבנים הללו הפסיד כריס פרום את הטור של 2013 וגם “מומחי פאבה” מוצאים עצמם לפעמים על הרצפה. כ-80 קילומטרים לסיום מתבצע סינון ראשוני ביער ארנברג. מי שלא ממוקם טוב יכול להיתקע מאחורי תאונה או סתם לאבד את הגלגל של המובילים.
כ-15 קילמטרים לסיום 2 קטעי פאבה ארוכים הכוללים גם סיבוב צר של 90 מעלות ומייצרים בדרך כלל חבורת חוד איכותית. מכאן והלאה מדבר הניסיון של הרוכבים, מעט הכוח שעוד נותר בהם והיכולת שלהם לקבל החלטות נכונות אחרי יום בגיהנום של הצפון.
בשנה שעברה ניצח ג’ון דגנקולב בספרינט סיום מתוזמן היטב. דגנקולב נפצע בתאונה בה היו מעורבים רבים מרוכבי ג’יאנט-אלפסין ולא צפוי לחזור בזמן לכושר המופלא בן היה בשנה שעברה, כך שהשנה המרוץ באמת פתוח ורק לאחר המירוצים בבלגיה נדע אם יש פיבוריט מובהק. משאלת לב של כל אלו שנהנו כל כך לראות את “ספרטקוס” בשנים האחרונות היא שזה יקרה לו עוד פעם ונראה את קאנצ’לרה רק עוד פעם אחת בראש הפודיום.
לאמסטל גולד, פלאש וולון וליאז’-בסטון-ליאז’ נתייחס בכתבה הבאה!
יורוספורט משדר בדרך כלל שעתיים אחרנות מכל מרוץ, בערך משעה 16:30 עד 18:30 שעון ישראל. במירוצים הפופולאריים יותר מתחיל השידור מוקדם יותר. אנחנו בבייקפאנל נביא לכם את סיכומי המירוצים ונסקור את הפיבוריטים שמתגלים משבוע לשבוע.