את הדס וייס הכרתי לראשונה לפני מספר שנים במסגרת קבוצת הרכיבה העממית של תושבי רמות מנשה. היא התבלטה כרוכבת יחידה בין רוכבים גברים, מוטיב שחזר על עצמו מאז שהחלה לרכוב. אבל קריירת הרכיבה הארוכה והמגוונת של הדס עוצבה למרבה הצער על-ידי טרגדיות קשות שחוותה באופן אישי.

הדס התחילה לרכוב בתקופת שירותה הצבאי כשנרשמה לאליפות צה”ל בטריאתלון שנערכה באשדוד. המוטיבציה היתה לדבריה “עודף משקל” והיא אמנם סיימה את התחרות במקום האחרון, אבל עם חיוך ורצון להמשיך. לאחר השחרור, המשיכה להתאמן ברכיבת כביש במקביל ללימודיה בטכניון. בוקר אחד, במהלך רכיבה פגשה את קובי פורת שהציע לה להצטרף אליו ואל חבריו לרכיבות בסופי שבוע. “קובי לימד אותי טכניקות של רכיבת כביש כמו דראפטינג, רכיבה בדבוקה, אליפסה ועוד”, היא מספרת. בהמשך הם יסדו ביחד את עמותת מאסטרס חיפה. אחת החוויות הזכורות לה במיוחד מאותה תקופה היתה נסיעה לאיטליה, “רכבנו מרומא למילאנו בתשעה ימים וכרגיל, הייתי בת יחידה עם תשעה בנים”. הדס המשיכה להעלות את הרף והחלה להתחרות. ב-2002 היא סיימה את אליפות ישראל ברכיבת כביש במקום הרביעי. לאחר מכן הצטרפה לקבוצת הרכיבה של מועצה אזורית מגידו, בהדרכתו של יאיר בן-עמי. במסגרת זו הדס נכנסה לתוכנית אימונים מסודרת ומקצועית והחלה להתאמן ארבע פעמים בשבוע.

ב-13 לאוגוסט 2002 יצאה הדס לאימון בוקר ביחד עם שתי רוכבות נוספות, הילית לוי ולירון כהן. בשעה 7:30 בערך הן רכבו על כביש 70 בקטע שבין צומת העמקים לצומת התשבי, כביש דו מסלולי עם שוליים רחבים. לפתע, מסיבה שאינה ברורה נהג משאית סטה לשוליים ופגע בהילית ולירון שרכבו מלפנים. הדס, שלא נפגעה פיזית, לקתה בהלם בדקות הראשונות. “לא הבנתי איך זה קרה. שתי החברות שלי שכבו בשולי הכביש במרחק רב אחת מן השניה ולא ידעתי למי לגשת קודם. הגעתי קודם ללירון והבנתי שהיא נפצעה קל יחסית. כשניגשתי להילית ראיתי שהיא נפגעה קשה ומחוסרת הכרה, אבל האמנתי שהיא תצא מזה”. שתי הבנות פונו לבית חולים אבל הילית לא שרדה את הפציעה הקשה ונפטרה כעבור מספר שעות. הילית לוי ז”ל בת 25 במותה, היתה בת יחידה והותירה אחריה בעל, לו היתה נשואה תשעה חודשים בלבד. התאונה הנוראית הותירה על הדס רושם קשה ביותר: “הרגשתי תחושות אשמה, שקעתי בדיכאון והפסקתי לרכוב”.

 

1-1

הדס וייס – מארגנת מירוץ איילה לזכר אחותה שנספתה בשריפה בכרמל. צילם: יוסף נצר

לאחר תקופה ארוכה בה נמנעה לרכוב, הדס חזרה להתאמן בעידודו של בעלה ערן, כשהיא מקפידה לרכוב רק עם רכב לווי. באותה תקופה אימן אותה דן גוריצקי והיא זכתה באליפות הארץ בנג”ש ב-2003, אבל הטראומה מהתאונה לא חלפה והיא החליטה לסיים את פרק רכיבת הכביש, שם כבר לא הרגישה בנוח. הדס עברה לרכיבת שטח ונהנתה מספר שנים מרכיבה נינוחה ולא תחרותית בחיק הטבע.

ב-2 לדצמבר 2010 פקדה את הדס טרגדיה נוספת. הפעם הגורל הכה במשפחתה הקרובה כשאחותה הצעירה, איילה יפרח ז”ל נספתה באוטובוס הצוערים באסון השריפה בכרמל. “כבר במהלך השבעה חשבתי איך להנציח את איילה שתמיד היתה מוקפת חברים, אהבה לטייל ועסקה בספורט. חיפשתי דרך שתאפשר לי לשלב את ההנצחה של איילה עם תחביב רכיבת האופניים שלי ולקרב נשים לספורט הזה”. מיד בתום השבעה הצטרפה לקורס מדריכי אופניים בבי”ס למקצועות הספורט. שוב היתה אישה יחידה בין גברים, כפי שכבר התרגלה, ובנוסף היתה גם בהריון, אבל היא כמובן לא ויתרה. במסגרת הקורס פגשה את יוני רייש, אלוף ישראל ברכיבת שטח לשעבר, שהחל לאמן אותה לתחרויות. לאחר סיום הקורס הדס הקימה את קבוצת הנשים “בשביל האיילה” לזכרה של אחותה ובמטרה להכיר לנשים את ספורט הרכיבה בשילוב עם טיולים בטבע. אל הקבוצה הצטרפו רוכבות מיוקנעם והסביבה ולאחרונה נפתחה קבוצה נוספת למתחילות בהדרכתו של יוני רייש.

במקביל, החלה הדס להתחרות ברכיבת שטח. ב-2012 היא סיימה את אליפות ישראל במרתון במקום השלישי. באותה שנה זכתה במקום הראשון לנשים בסובב עמק. ב-2013 השתתפה באפיק ישראל הראשון ביחד עם עמית טרופר בקטגורית זוגות מעורבים. “זו הייתה תחרות מדהימה וקשה בטירוף, סיימתי אותה בהתרגשות גדולה ודמעות בעיניים”. שנה לאחר מכן, עשתה שוב את האפיק הפעם עם בת-זוג, אודליה וודיסלבסקי. באותה שנה היא החלה להתאמן בקבוצת CCC עם המאמן עודד אלגרבלי וגל צחור. את כל זה היא עושה במקביל להיותה אמא לשלושה ילדים ועובדת במשרה מלאה בהי-טק. הדס לא עוצרת וכבר הציבה לעצמה מטרה להשתתף ב-Cape Epic שיערך בדרום אפריקה ב-2016, במשך שמונה ימים, “מתנה לגיל 40”.

 

3-3

צילמה: הדס ניצן

מירוץ לזכרה של איילה – ב 28/3/15

בשנה שעברה נודע להדס על מכרז של איגוד האופניים לאירגון תחרויות. בלי לחשוב פעמיים היא החליטה לארגן אירוע לזיכרה של איילה וגייסה למשימה את יוני רייש, גיורא רץ, מנהל הקהילה בקיבוץ רמות מנשה ויובל גולן, מנהל הספורט של מועצה אזורית מגידו. יותם נוביק, רכז התחרויות באיגוד, הופתע מהתגובה המהירה, אבל נתן את האור הירוק וכך יצא לדרך מירוץ איילה. מתנדבים רבים מרמות מנשה ומקבוצת הרכיבה בשביל האיילה נרתמו לסייע ועזרו לארגן אירוע מוקפד ומושקע. 400 הרוכבים שהשתתפו במירוץ איילה הראשון שנערך במרץ 2014, נהנו מתחרות איכותית ומקצועית עם ארגון ברמה גבוהה שזכה לשבחים רבים.

2-2

צילם: זיו ברק

 

במרוץ איילה השני שיתקיים השנה ב-28 למרץ יהיו מספר חידושים:

  • המסלול התחרותי שאורכו 28 ק”מ יהיה שונה משנה שעברה. הרוכבים יוכלו להתחרות בהקפה אחת, שתיים או שלוש.
  • זינוק לנשים יתקיים בנפרד במטרה לעודד נשים לעמוד על קו הזינוק. השנה יהיה גם שיתוף פעולה עם יום הרוכבת שיתקיים יום קודם בכרמל והרוכבות מוזמנות לשלב בין שני הארועים ולהנות מחבילה של פינוקים. “בדרך כלל מגיעות נשים בודדות לתחרויות. אני מקווה שהפעם יגיעו יותר וגם דאגתי לשיוויון מלא בשווי הפרסים בין נשים לגברים. אני מבטיחה לנשים חווית תחרות הכי מפרגנת, נעימה ומפנקת שיש”.
  • בנוסף למסלול העממי למשפחות יפתח גם המסלול המלא לרכיבה עממית-אתגרית לטובת אלה שרוצים להתנסות במסלול התחרות בלי להתחרות.

אתם מוזמנים!

מאת: יועד גידרון

 

 

BIKESELL 920

לחצו על התמונה למעבר ל BIKESELL- לוח המשומשים החדש של BIKEPANEL!