יש את התקופות האלה בשנה שבהן אתה רוצה להתחיל להעמיס… לאתגר את הגוף ולשבור את מעטפת הרכיבות הרגילות. יותר קילומטרז’, יותר גובה מצטבר. רכיבת כביש כזו מתוארת להלן. אולם זו לא הייתה המוטיבציה היחידה: המרחבים והנוף המדהימים שהמסלול מזמן לרוכבים הם מהיפים ביותר בארץ. בעיני זהו מסלול חובה לכל רוכב כביש שיכול לעמוד ברמת הקושי הזו. כ 117 ק”מ על 2500 מטרים אנכיים. תיהנו!
הצטרף אלי הפעם דניאל ריץ – חבר משבדיה שיש לו משפחה בארץ, והוא גם עיתונאי אופניים בשבדיה.
ניחוחות איזור תעשייתי ומזבלה שמתחלפים בעלייה יפהפיה
מתחילים בראש פינה – זה די נוח כי אפשר לחנות במרכז המסחרי הזה שצמוד לכניסה ליישוב ממש על עמבורגר, או אחת המסעדות האחרות באיזור, מה שיתגלה כשימושי במיוחד להחזרת החלבונים בסוף הרכיבה.
רוכבים על כביש 90, הראשי והלא נעים צפונה, אך לא לזמן רב. די מהר מגיעים לפנייה שמאלה אל העלייה היפה לעמוקה, יער ביריה. זו גם הכניסה לאיזור התעשייה של חצור הגלילית והמזבלה המקומית, ואם תעשו את המסלול שלא בשבת תהנו מחברתן של משאיות מטרידות ומסריחות בשני הקילומטרים הראשונים והמשובשים של העלייה, אבל אחרי פתיחה בעייתית זה מסתדר – גם הריח, גם איכות האספלט, וגם הנוף הופכים למשובחים במיוחד.
דרך הנוף היפה
פונים ימינה לדרך הנוף של קק”ל – שימו לב, זה קטע מתעתע מעט – יש באיזור עוד כמה פניות קטנות ימינה לכל מני קברי פולקלור עממי שהם לא הפניה אותה אתם מחפשים. זו שאנחנו רוצים לפנות אליה ימינה נמצאת מאוד קרוב לסוף העלייה ממש קרוב לעמוקה עצמה. אחרי שתכנסו לפה תודו לנו על ההמלצה הזו. מדובר באחד המקטעים המגניבים, הנידחים, המפותלים והכי יפים שיש בארץ (תחשבו על המקטע הקטן והיפה באמצע העלייה של צובה – אבל לאורך כמה קילומטרים…).
כביש 886 – מהמוצדקים שבכבישי הצפון
רוכבים בדרך הנוף עד כביש 886 ופונים בו ימינה. אנחנו לא ממשיכים בדרך הנוף הזו עד סופה כעת, אבל אל דאגה, עוד נחזור לחלקה השני בהמשך הרכיבה. כעת אנחנו במגמת צפונה באחד הכבישים היפים בארץ המתמשך לו בפיתולים, עליות וירידות על הרי נפתלי. בתוך כך גם נרד אל ערוץ הדישון בירידה ארוכה ומהירה ונצא ממנו בעלייה. נרכב בכביש הזה עד צומת ה T שבמפגשו עם כביש 899 (ליד מצודת כח).
זיגזוגים בין כביש הצפון החדש והישן
פונים שמאלה לכביש 899, ומייד לאחר כקילומטר פונים שוב שמאלה אל האלה האטלנטית הענקית והעתיקה (כ 450 שנה), שם יש ברז למילוי מים ומנוחה קצרה.
ממשיכים מערבה על כביש 899 (כביש הצפון החדש) ומטפסים על הרכס בכביש הצפון החדש.
לפני מלכיה לקחנו ימינה בעליה תלולה וקצרה הצמודה לגדר היישוב כדי להתחבר לכביש הצפון הישן (8967), שהוא יפה יותר ושקט יותר מהחדש, אבל כביש הצפון הישן אינו זמין לרכיבה רצופה לכל אורכו וכך די מהר חוזרים שוב לחדש, ושוב פונים ימינה לישן היכן שאפשר. בפעם הבאה זה יהיה לפני הישוב אביבים, ומפה נוכל לבלות על הישן מקטע ארוך יותר ויפה שמקיף את יראון וברעם מהצד של בנת-גב’ל (דרום לבנון). הכביש חוזר אחרי הרעם אל 899 שם נפנה ימינה עד שנתקע בצומת T ממש ליד סאסא.
לאיזור המירון
פה מי שרוצה רכיבה קצרה יותר יכול לפנות שמאלה ולוותר על ההארכה שנציע פה ובתוכה עלייה למירון ועוד. מי שבא לרכיבה קשה וארוכה יפנה ימינה ומיד שוב ימינה אל 899 לכיוון מתת.
לפני מתת נפנה שמאלה שם הכביש מתפצל לשניים: יש לכם כח ברגליים? תטפסו להר אדיר, גיבורים. מקטע קצר ותלול במיוחד מטפס שמאלה לתצפית יפה במיוחד שתשאיר לכם זיכרון בשרירים. פנייה קטנה ונחבית תקח אתכם לכביש חקלאי קטנטן וחבוי שיורד בואדי מקסים ממתת אל הכפר חורפיש על כביש 89.
לא להלחץ מהכניסה אל הכפר- סימטאות יפות במגמה דרומה, פניות וסיבובים ובסוף תמצאו את עצמכם בכביש הראשי. שם נמליץ לכם לא לפספס את ההזדמנות להתאושש כמו שצריך. אני בשלב הזה ביום רכיבה חם הייתי כבר די מותש, והמנוחה, הסמבוסק הטעים ושתי פחיות הקולה באו ממש במקום. דרוזים צעירים מקומיים שמלאו את המקום (לעומת מקומות ריקים אחרים ליד) העידו שזו נקודת העצירה המומלצת בחורפיש.
ממשיכים. האתגר הבא היא העליה להר מירון. האמת שהטיפוס עצמו אינו מרשים או יפה במיוחד, למעט הצמחיה העשירה והצבעונית במיוחד שראינו שם באביב כשטיפסנו. הכביש עצמו ישר למדי, לא נופי במיוחד ודי משעמם, אבל אחרי שרוכבים כמה שעות וההר המרשים נישא מעליכם, אי אפשר להתעלם ממנו, מהגובה הנוסף שתצברו עליו, וגם מנקודת התצפית מזרחה שאפשר לגלות אם ממשיכים ישר לכיוון הבסיס אחרי תמרור האין כניסה… הירידה היא חזרה מאותו כביש העליה ומשם ממשיכים לכיוון גוש חלב וצומת מירון על כביש 89.
חזרה אל דרך הנוף – פשוט חגיגה ניסתרת ביער ייחודי
הבטחנו לכם שעוד נחזור אל דרך הנוף ההיא. בצומת מירון תקחו שמאלה לכיוון צפת, אולם אל תמשיכו בכביש הראשי הזה. כמאתיים מטרים אחרי הפנייה פנו שוב שמאלה אל דרך עפר קצרה שתהפוך מהר לאספלט של דרך הנוף.
מדובר באחד מקטעי הרכיבה היפים בארץ. המגמה – עלייה מתונה, בתוך יער מגוון במיוחד עם המון סוגי עצים. שפע של פניות, שינויי כיוון, פיתולי S מקסימים באספלט צר, ולא תרצו לצאת מהמקום הקסום הזה.
נמשיך עם הדרך הזו עד שנפגש שוב בכביש 886 בנקודה הקודמת בא יצאנו מדרך הנוף הזו אליו, רק שהפעם נפנה ימינה לכיוון צפת והירידה המהירה ממנה הצופה אל הכנרת ודרום רמת הגולן.
גלישה מהירה של כ 10 דקות ואתם בראש פינה, במצב צבירה ראוי לבירה צוננת וארוחת צהריים רבת קלוריות. הרווחתם את זה.