רבים מהרוכבים מוציאים כמות נכבדה של כסף בכל רכיבה על הג’לים, הבארים, והאבקות. בניגוד לכל אותם אנשים שפשוט אוכלים סנדביצ’ים, או משקיעים את הזמן בהכנת חטיפי הספורט שלהם באמצעות מרשמים שמצאו באינטרנט, אני פשוט דוחף לכיס כמה פריטים בכ 6-8 שקלים לפריט. רכיבה של 3-4 שעות צורכת ממני בד”כ כ-3 ג’לים וחטיף אחד, וכן עוד כמנה או שתיים של אבקה. עלות ממוצעת – כנראה באיזור ה 30 שקלים לכל רכיבת סופ”ש ארוכה. וואו – זה לא מעט קיבינימאט. אולי בכל זאת כדאי להכין לבד?
אבל זה נוח זה לא דורש הכנות וזמן, אפשר לזרוק את זה בדקה לכיסים לפני הרכיבה (אתם יודעים – חמש בבוקר, כל דקת שינה יקרה מפז), יש לזה זמן מדף אינסופי כמעט, וזה הכי נוח שיש ברכיבה עצמה: השקיות תוכננו מראש להתאים לשליפה תוך כדי רכיבה, קריעה מהירה של העטיפה וריקון מהיר (במקרה של הג’ל). הנוחות הזו שווה משהו. בנסיונות עם מזון אחר כגון פירות יבשים או סנדביצ’ים, הפריע הצורך לשלוף את זה מהשקית, והקושי לתפעל הכל ביד אחת, תוך כדי רכיבה: נסו להוציא תוך כדי רכיבה את הפרי היבש מתחתית שקית מתנפנפת, ביד אחת. בתוך דבוקה זה לא הכי כדאי.
הפעם לקחנו להתנסות את המוצרים של Isopro – מזון ספורט תוצרת ישראל. מי שקרא על את כתבת “הישראלים” מכיר כבר את האתגרים הלא פשוטים שעומדים לפני אלה שבחרו לייצר לתחום האופניים דווקא בישראל. בזמן שבכל העולם היצרן המקומי מתגאה במקומיותו, הרי שפה המצב הוא פעמים רבות הפוך. יורם רוברטס – היזם והאיש שמאחורי המותג הזה מרגיש לפעמים שהישראליות היא נטל בעיני הלקוח הישראלי שמעדיף מותגי חו”ל. האם יש לכך הצדקה? ברור שלא תמיד. כל מוצר וכל הצעה לגופה. רצינו להרגיש במו קיבתנו.
קיבלנו לידינו שלושה מוצרים: (1) כמות גדולה למדי של ג’לים באריזה ייחודית בצורת שרוול צר וארוך, (2) בקבוק אחד עם משקה לרכיבה המגיע כתרכיז, (3) שקיות אבקה במנות המתאימות בדיוק למילוי בבקבוקים ברכיבה עצמה. אני מודה שגם אני לא נתתי לאיזופרו צ’אנס עד היום וצרכתי רק מזון תוצרת חוץ. לכן גם הייתי סקרן במיוחד לראות האם איזופרו והמוצרים האלה יכולים להתמודד עם ההתמכרות הכבדה שלי למוצרים המוכרים בעולם בתחום המזון והשתייה לספורטאים?
הג’ל – מוצר הטוב ביותר של איזופרו
מחיר מומלץ: ג’ל אנרגיה – 7 ₪ / יח’ 150 ₪ למארז של 24 (6.25 ₪).
הג’ל מגיע באריזות ייחודיות צרות וארוכות. על האריזה ויתרונותיה עוד נדבר. הערכים תזונתיים במנה (32 גרם): 100 קלוריות, 0.6 גרם חלבון,24.4 גרם פחממות, 0 שומן, נתרן 138 מ”D, אשלגן 70 מ”ג, מגנזיום 13 מ”ג.
על העטיפה מבטיחים לנו מספיק אנרגיה ל 45 דקות, תכולה של פחממות מורכבות, המבוססות על מלטודקסטרין ו”מאפשרות שחרור איטי ויציב של אנרגיה לאורך זמן”. כמו כן יש פה תוספת חומצות אמינו ה”משולבות במוצר והמאפשרות מטבוליזם יעיל ומסייעות במניעת פירוק שריר ובסיוע להתאוששות מהירה לאחר המאמץ”. מדובר ב BCAA (ליאוצין, איזוליאוצין ואלין) מסבירה האריזה. כתוב גם עיכול קל ונוח בעת מאמץ, טעמים טבעיים וללא צבעי מאכל. וכמובן יש פה את השוס היהודי התורם מעות למערכות מימון הבחירות, ה BMW ושורת מנופי הפוליטיקה של חצרות רבנים שונות – זה כשר!
חומרים נוספים לפי האריזה: מים,פרוקטוז, מלח ים, כלוריד האשלגן, מגנזיום ציטראט, חומצת לימון, סורבט האשלגן (חומר משמר), ותמציות טעם טבעיות. הג’לים מגיעים כעת ב-6 טעמים.
מבין כל המוצרים של Isoprp – הג’ל הכי מוצלח בעיני:
1. מאוד טעים לי: בטעם פירות טרופיים, קוקוס, בננה או קרמל, הוא ממש מצוין ועושה חשק לעוד.
2. המרקם שלו אינו צמיגי מדי. יש ג’לים שמגיעים במצב צבירה של לבה: משהו באמצע בין נוזל למוצק שנתקע בגרון ולא יודע אם הוא צריך לצאת ממנו ביריקה או להבלע מטה לכיוון הקיבה. הג’ל של איזופרו – שלא כמו מועקה, זורם בקלילות במורד הגרון.
3. האריזה שלו מעולה ומיוחדת מאוד – בניגוד לכל שקיות הג’ל המוכרות היא צרה ומוארכת, והיא קלה מאוד לשליפה מהכיס האחורי. יתרון נוסף ודרמטי שלה ביחס לכל האריזות האחרות שנתקלתי בהן הוא קלות הפתיחה ברכיבה. מאחר והיא צרה מאוד – קל מאוד לחתוך את החלק העליון שלה – תופסים בקצה בצד של החתך הקטן באריזה שמסמן את קו המשיכה, וחותכים את הקצה. אין סרחים עודפים כמעט – התוספת הפצפונית מוכנסת לכיס.
4. לאחר האכילה – פה באה לידי ביטוי אחת הבעיות המציקות ביותר של ג’לים אחרים: מה עושים עם העטיפה? לצערי, וכעסי, אני עדיין רואה חארות שזורקים את העטיפות ומלכלכים את הסביבה תוך כדי רכיבה. אם אתם נתקלים בקקות כאלה תעירו להם! אל תשארו אדישים! ואם הם בקבוצה שלכם וזה לא עוזר תעיפו אותם קיבינימאט מהקבוצה. הבעיה של ג’לים היא שאחרי ריקונם השארית יכולה להכתים את החולצה בתוך הכיס וזה מבעס. אם זה מאוד מפריע לכם (למרות שמנסיוני זה יורד בקלות בכביסה, אבל אולי אלה שמלכלכים הם גם המסריחים שלא מכבסים את הבגדים שלהם בכל רכיבה?) – תביאו אתכם שקית קטנה ותכניסו את השאריות אליה. לי זה גם מפריע, אבל לכלוך הסביבה זו לא אופציה.
חזרה לג’ל של איזופרו – מאחר והוא כאמור מעט יותר נוזלי ופחות צמיגי מרוב הג’לים שאני ניסיתי, קל יחסית לרוקן אותו לגמרי מהשקית. גם מבנה השקית הצר והארוך מקל על ריקונה המוחלט – והא לכם פתרון לא רע למי שמוטרד מהכנסת שקית ג’ל ריקה לכיס – תרוקנו הייטב.
חסרונות:
חסרון עקרוני של ג’לים באשר הם הוא שזה לא אוכל! ברכיבה ארוכה אני אוהב לשלב גם משהו במרקם קצת יותר אכיל ומשביע (בר קטן בד”כ). לגבי ההבטחה ל 45 דקות אנרגיה- אני מוצא את זה מעט חסר: באימון ארוך אני מרגיש צורך להעמיס יותר, והתחושה היא של כמות קטנה בשקית מבחינת אנרגיה ושובע. מהחצי השני של אימון ארוך אני צורך לפחות שתי שקיות בשעה, ולפעמים יותר
חסרון נוסף הוא בתחום הטעמים: למעט טעם הקוקוס כל שאר הטעמים אינם מתגברים על הטעם הבסיסי החזק של הג’ל הזה שמרגיש כמו וניל, בגדול. כלומר הטעמים השונים מוסיפים נגיעה עדינה מאוד וכמעט אינם מורגשים (למעט הקוקוס החזק, כאמור) וכך אתם נותרים עם בננה בטעם וניל, פירות טרופיים בטעם וניל ו Whatever בטעם וניל. למי שלא אוהב את טעם הבסיס הזה – זו כנראה תהייה בעייה לרוחב כל הליין. לי זו לא היתה בעיה כי זה טעים לי וגם רוכבים אחרים דיווחו על אהדה משמעותית לטעם של Isopro.
חסרון אחרון לטעמי הוא שהג’ל אינו מכיל קפאין- שיש לו יתרון זמני בתחושה של התעוררות ודחיית עייפות (אך גם לא מעט חסרונות, שאני בוחר שלא ללמוד עליהם הפעם. קפאין, כמו בירה לחלק מחברי – הוא משהו שמעבר לשיקולים רציונאליים והוא מכניס לי אחלה התעררות ברכיבה ארוכה וקשה). היצרן מוסר שבעתיד יציע טעמים בשילוב קפאין.
משקה איזוטוני בבקבוק תרכיז
מחיר מומלץ לאיזוטוני להכנת 12.5 ליטר משקה – 85 ₪ (5.1 ₪ למנה של 750 מ”ל).
לגבי התרכיז – שמעו, זה נוח! באים בבוקר לפני הרכיבה, שופכים קצת תרכיז לבקבוק ממלאים מיים וזהו. התרכיז הזה גם טעים ונעים לי ברכיבה. הוא מתוק יחסית בטעמו ואין לו שום טעמי לוואי – פשוט מיץ טעים וקל ללגימה!
הטענות על האריזה:
– מחזיר ביעילות נוזלים במהלך מאמץ גופני
– מונע נפילת אנרגיה בפעילות מאומצת
– מחזיר לגוף מלחים חיוניים המתנדפים יחד עם הזיעה
– מסייע במניעת התכווצות שרירים
– מסייע בשימון מפרקים ובהפחתת הסיכון לפציעות ספורט
מה יש פה?
תראו, אני בד”כ לא אוהב להכנס לתיאורים האלה של גרמים לקילו… זה מעייף ודי משעמם לטעמי, אולם לחובבי הפרטים הקטנים שסופרים מיקרו-דוזים בפרוטרוט קבלו את הרשימה:
מדובר ב 210 קלוריות לבקבוק של 750 גרם שמקורם בחומרים הבאים: מים, גלוקוזה, פרוקטוזה,(סה”כ פחמימות בבקבוק אופניים של 750 גרם: 53.2 גרם), חומצת לימון, חומרי טעם וריח טבעיים, ציטרט הנתרן (נתרן בבקבוק 750: 450 מ”ג), כלוריד האשלגן (אשלגן בבקבוק אופניים: 90 מ”ג), ומשמר: סורבאט האשלגן. כמו כן ויטמין C, מגנזיום (37.5 מ”ג כנ”ל), ויטמין B12. אינו מכיל פרי.
הכנת כוס: 20 מ”ל לכוס בנפח של 250 מ”ל והשלמה במים קרים. הכנת בקבוק ספורט: 60 מ”ל תרכיז והיתרה מים בבקבוק של 750 מ”ל. ההמלצה על הבקבוק היא לשתות 250 מ”ל בכל 20 דקות – כלומר בקבוק בשעה.
ריכוז הפחמימות (סוכרים) עומד על 7%, כאשר הטווח האיזוטוני הינו סדר גודל של 5-8%, בעוד ורוב משקאות הספורט הינם סביב 5-6%. המשקה המתקבל קצת יותר מתוק אך למעשה, אם נשווה 7% למשקה בריכוז של 5% אזי ב-750 מ”ל משקה איזוטוני מוכן (שזו הכמות האידיאלית לשעת מאמץ) יש כ-210 קק”ל (כל גרם פחמימה=4 קק”ל) בעוד ובמשקאות בעלי 5% פחמימה יש רק 150 קק”ל. לגוף יש כביכול דפיציט של 60 קק”ל שזה שקול לקצת יותר מחצי ג’ל אותו נצטרך לצרוך, בנוסף למשקה… אם מישהו מתכנן רכיבה של 3 שעות ושותה במהלכה 2,2 ל’ איזוטוני – ההפרש בין איזופרו למתחרים עם המשקאות בטווח הנמוך שקול לכמעט 2 ג’לים אותם יאלץ הרוכב לצרוך ע”מ להשלים ל-630 קק”ל (אגב, היכולת שלנו לקלוט קלוריות בשעת רכיבה אינה עוברת את ה-300 בממוצע). לדעת היצרן זה יתרון, אלא אם מישהו הוא פריק של ג’לים או זקוק גם לקפאין שמגיע ברב הג’לים….
היתרונות:
1. אחסון: במזג האוויר המאוד לח המאפיין את הארץ – אבקה שהינה הידרופילית (“אוהבת” מים כדי שתוכל להתמוסס) סופחת עם הזמן מים מהלחות באוויר ומתגיישת. זה פוגע במוצר ומקשה מאוד על ההכנה של המשקה כאשר החומר הופך להיות “גושי”. מי לא מכיר את טקס פירור הגושים באבקה לפני הכנת המשקה…
2. דילול במים להכנת משקה – ההתמוססות מיידית ואינה סותמת את הפיה של הבקבוק או של השלוקר, כפי שיכול להתרחש באבקה במידה ומכינים בשטח והאבקה לא נמסה לחלוטין.
יש גם חסרונות:
הכמות שבקבוק כזה מספק אינה גדולה, ונפח האחסון ביחס לאבקות גדול יחסית.
יתכן שמדובר בדוגמית שנתנה לי שהיתה חסרה פקק עם מידות מאחר ועל הבקבוק יש התיחסות לכזה. אם הפקק הקיים הוא הוא כלי המידה שמתיחסת אליו האריזה הרי שהוא לא נראה כזה, אבל כאמור אולי הבעיה הזו אינה קיימת ברכישה רגילה. בכל מקרה לי לא היה ברור כמה צריך להכניס לבקבוקים במידות השונות, וגם אם אתם מזהים את הטעם והכמות שלכם – תתקשו לחזור עליה ללא מדיד.
חסרון נוסף של תרכיז הוא כמובן הנפח – במיוחד אם מישהו רוצה לצאת לרכיבה מאוד ארוכה וצריך לארגן לעצמו איזוטוני לדרך, כאשר הוא סוחב בעצמו את כל הציוד. אצנים משתמשים בבקבוקונים קטנים (flask) כדי לקחת לריצה. יבבני משקל באופניים פחות יאהבו את הפתרון הזה. כמות כזאת של 120 מ”ל שקולה לכ-4 ג’לים מבחינה קלורית אך מכילה יותר מלחים ונוחה יותר לבליעה (נוזל על פני ג’ל) ובמיוחד בימים חמים.
את טענות היצרן לצורך בפחות ג’לים עם התרכיז שלו התקשתי לשחזר: ההפך הוא הנכון – והסיבה לכך שעל מנת לסחוב יותר אנרגיה במשקה צריך לעשות אותו הרבה יותר מרוכז, כלומר מתוק, ואני לא מסוגל לשתות את זה ככה. מעדיף עוד שני ג’לים בדרך…
משקה מלחים באריזות קטנות ונוחות לנשיאה ברכיבה
מחיר: 24 מנות של 750 מ”ל – 65 ₪ (2.7 ₪ למנה של 750 מ”ל).
משקה זה בניגוד לאיזוטוני מכיל רק מלחים חיוניים, תמצית טעם עדינה וטבעית (ליים), ממתיק וקצת ויטמינים. המנה מגיעה בשקיק הרמטית שמתאימה לכמות של 750 מ”ל משקה. זהו משקה היפוטוני – כלומר זהו משקה בו ריכוז הסוכר פחות מ-5%. לא להתבלבל עם איזוטוני.
היתרונות:
היתרון הגדול ביותר של המוצר הזה הוא שוב -דווקא באריזה שלו. הבעיה של נשיאת המנות הנוספות לרכיבה עצמה פתורה פה בהגדרה משום שכל האבקה מגיע ארוזה מראש בשקיות הקטנות המתאימות בדיוק לבקבוק רכיבה. יש כמה יתרונות נוספים למוצר הזה:
1. משקה שמתרוקן מהר מהקיבה ואינו מציק בבטן בכלל (כמו מים).
2. משקה שמאפשר לרוכב לבחור בעצמו את המקור לפחמימה (ג’ל, פרי, סנדוויץ’ וכו’) הן מבחינת הטעם, הערך הקלורי, המינון וכו’ והן מבחינת התזמון (לאכול משהו בהפסקה בזמן אימון או לפני עלייה קשה בעת רכיבה).
3. המשקה נח מאוד לסחיבה בעת אימון ארוך ומאפשר הכנה מיידית להמשך הדרך (בתחנת דלק או ברזייה).
4. דיאטטי. מתאים לאימונים שמטרתם שריפת קלוריות מירבית (כאן אציין שכל מי שנוהג לקחת ג’ל לפני הפעילות, למעשה במקום לשרוף שומן מהגוף – הוא שורף בהתחלה את הג’ל). כלומר, הרוכב יכול לחשב את צריכת הקלוריות המינימלית הנדרשת לפעילות ובכך לשרוף יותר שומן בלי לפגוע במשטר נוזלים ובהחזרת מינרלים חיוניים לגוף.
5. המוצר מאוד מתאים גם לשייטים שמאבדים הרבה נוזלים אך אינם בפעילות אירובית אינטנסיבית ולטיילים שהולכים שעות ארוכות בתנאי חום, אך עוצרים לארוחות מזינות ואינם זקוקים לקלוריות נוספות בשתייה. כאן הם מחזירים את האלקטרוליטים ומשפרים את ספיגת הנוזלים לגוף (אנו יכולים למעשה לספוג כמות מוגבלת של נוזלים בפרק זמן נתון – כ-1 ליטר / שעה, כאשר בפועל במקרים קיצוניים אנו יכולים לאבד נוזלים בכמות הרבה יותר גבוהה מזאת).
חסרונות
בניגוד לתרכיז הנוזלי – לצערי לא אהבתי את הטעם של האבקה שמגיעה בשקיות הלבנות המוארכות. מצטער – ניסיתי, רציתי, ואפילו התלהבתי מהאריזה של האיזופרו – מנות קטנות ומוכנות, שמתאימות לשימוש באמצע הרכיבה… הבעיה – לא טעים! טעם לוואי חזק ובלתי ניתן להתעלמות גרם לכך שלא כיף לי לשתות את זה. אבל אולי לכם זה כן יהיה טעים?
סיכום
במבחן הזה משלושה יצאו שניים שאהבתי ואחד שקצת פחות – אבל מדובר בעניין של טעם חיך סוביקטיבי מאוד כמובן. מצד שני השניים הראשונים יצאו מנצחים ובגדול: הג’לים של Isopro הישראלית דחקו אצלי, לפחות לעת עתה את האופציות מתוצרת חו”ל וטעמי הוניל השונים שלהם הם הבחירה שלי היום. היתרון הגדול מבחינתי הוא הטעם, הכמות הנוחה לבליעה והלא מעיקה ומצב צבירה הכי טוב וקליל שנתקלתי בו בז’אנר.
רשימת החנויות המעודכנת מופיעה באתר http://www.isopro.co.il/stores.asp כאשר חלק מהמשווקים (שוונג, טבע קסטל..) מאפשרים ואף מעודדים רכישה מקוונת ומשלוח לבית הלקוח.